הוועדה למיסוי ירוק
הוועדה למיסוי ירוק היא ועדה בין משרדית אשר עסקה בנושא מיסוי רכב פרטי על פי העלויות הישירות והחיצוניות שלו ופירסמה את מסקנותיה בשנת 2008. מטרת הוועדה היתה לגבש מדיניות כוללת בעניין הפחתת זיהום האוויר מתחבורה וכן לחפש פתרונות להפחתת הזיהום והנזקים הנובעים ממנו. האומדנים של הוועדה התבססו על אומדנים של חברת פארטו[1], ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)[2]. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6% מהתוצר. הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה לממוצע האירופאי שעומד על כ-8%-10% מהתוצר.[3] הוועדה הגישה שורה של המלצות בתחומי המיסוי על רכב ועל דלק.
דיוני הוועדה
בתחילת שנת 2006 החלה להתכנס הוועדה, ביוזמת רשות המסים. בראש הוועדה עמד בועז סופר, סמנכ"ל תכנון וכלכלה ברשות המיסים.
במסגרת הוועדה השתתפו נציגים ממשרדי ממשלה שונים ומתחומי המומחיות שונים כמו: מהנדסי רכב, מהנדסי תעשיה וניהול, כלכלנים ועוד. בנוסף, התייעצו חברי הוועדה עם גורמי חוץ.
טיוטה של דו"ח הוועדה פורסמה במאי 2007, והיא הכילה התייחסות להשפעה חיצונית מסוג זיהום אוויר הנגרם מתחבורה (בעיקר מרכבים פרטיים וכלי רכב אחרים) ומתעשיות המשתמשות בדלקים מחצביים, בלא להתייחס באופן כמותי להשפעות חיצוניות אחרות של התחבורה או התעשייה. הוועדה הגישה שורה של המלצות בתחומי המיסוי על רכב ועל דלק.
מלבד המלצות הוועדה, הדו"ח מכיל גם נספחים הכוללים שיטות לאמידת השפעות חיצוניות, אומדן השפעות חיצוניות של תחבורה בארצות הברית ובאירופה. פרק 9 דן בחישוב העלויות החיצוניות לטון דלק, עבור סוגי דלקים שונים בישראל (בהתייחס להיבט של זיהום אוויר בלבד).
עיקרי המלצות הוועדה
המלצות הוועדה כוללות המלצות לשינוי והעלאת המיסוי על סוגי רכבים שונים ועל סוגי דלקים שונים, כמו גם המלצות נוספות.
טיוטה של דו"ח של הוועדה למיסוי ירוק משנת 2007 העריכה את העלויות החיצוניות בישראל שנגרמות עקב מכוניות. האומדנים של הוועדה מבוססית על אומדנים של חברת פארטו[1], ועל אומדן מינימום של עבודתם של שידלובסקי ושראל (2006)[4]. לפי אומדן זהיר זה, העלויות החיצוניות של רכבים מסתכמות בכ-6 אחוז מהתוצר. הוועדה מעריכה כי תוספת של עלויות גודש תוביל לנתון דומה לממוצע האירופאי שעומד על כ-8%-10% מהתוצר.[3]
העלויות של מכוניות מגיעות כאמור לפחות ל-6.04% מהתוצר, ומתפלגות כדלהלן נכון לשנת 2006:
- תאונות דרכים 0.67
- רעש 0.36
- זיהום אוויר 2.08
- שינוי אקלים 0.18
- צפיפות 1.92
- בנייה ותחזוקת כבישים 0.34
- ערך חניה חופשית 0.49
התמ"ג בשנת 2005 עמד על 582 מיליארד ש"ח, ולכן עלויות בסך 6%-10% מהתמ"ג פירושם עלויות חיצוניות של 34-58 מיליארד ש"ח, במחירי 2005.
עלויות חיצוניות של רכבים בישראל
להלן העלויות החיצוניות של מכוניות בישראל. סה"כ הן מגיעות לכל הפחות ל-6.04% מהתוצר, שהם כ-64 מיליארד ש"ח לפי נתוני תוצר של שנת 2013, (291 מיליארד דולר או 1,064 מיליארד ש"ח). העלויות באחוזים מהתוצר חושבו לשנות 2006, בסוגריים הנתונים במיליארדי ש"ח בחישוב יחסית לתוצר מקומי גולמי משנת 2013:
| סעיף | אחוז מהתמ"ג | מיליארדי ש"ח (2013) |
|---|---|---|
| תאונות דרכים | 0.67 | 7.12 |
| רעש | 0.36 | 3.83 |
| זיהום אוויר | 2.08 | 22.13 |
| שינוי אקלים | 0.18 | 1.91 |
| צפיפות (פקקים) | 1.92 | 20.42 |
| בנייה ותחזוקת כבישים | 0.34 | 3.61 |
| ערך חניה חופשית | 0.49 | 5.21 |
| סך הכל | 6.04 | 64.26 |
אומדן זה אינו מכליל עלויות רבות, כמו פרבור, אי שוויון תחבורתי, זיהום מים, תחלואה עודפת עקב אורח חיים יושבני פשיעה ופגיעה ביעילות הכלכלית כתוצאה מאי היעילות האנרגטית של ערים (ראו עירוניות מתחדשת).
חישובים נוספים שנעשו בישראל
קיימים אומדנים גבוהים יותר לחלק מהסעיפים. לדוגמה, על פי דוח שהוכן על ידי מ.ת.ת - מרכז תכנון תחבורה בשיתוף הטכניון, העלות הכוללת של תאונות הדרכים בשנים-2002-2000 הסתכמה בממוצע ב-12.6 מיליארד שקלים לפי נתוני 2004, שהם כ-2.5% מהתמ"ג (פי 5 מהמחקר של פארטו), מזה יש לנכות עלות של מיליארד ש"ח של פקקים (שכבר נספרים בדו"ח הוועדה) ומגיעים לעלות של כ-11.6 מיליארד ש"ח בשנה. עלות זו בנתוני תמ"ג של שנת 2013 עומדת על 26 מיליארד ש"ח לשנה (בהשוואה ל-7 מיליארד במחקרים שהובאו קודם). לשם השוואה, דו"ח משרד התחבורה האמריקאי אומד את עלות התאונות בארצות הברית ב-231 מיליארד שקל בשנה, שהם כ-2.7% מהתמ"ג וכ-820 דולר לנפש. [1]. מחקר של עמותת "אור ירוק" משנת 2011, טוען כי עלות תאונות הדרכים לישראל היא 16 מיליארד ש"ח בשנה, כאשר 8 מיליארד הם נזקים הנגרמים בגלל פגיעות גופניות, 3 מיליארד הם נזקים עקב פגיעות רכוש, 2 מיליארד הוצאות ממשלתיות בנסיון למנוע תאונות, ועוד 1.5 מיליארד עקב פקקים הנגרמים מתאונות.[2].
סעיף זיהום אוויר מכלי רכב הוערך בשנת 2009 על ידי כלכלני האוצר בכ-6% מהתוצר, ונע בטווח של 0.6% עד 9% מהתוצר[3]
החלטות
עבור רכבים פרטיים בשנת 2008 החליטה הוועדה למיסוי ירוק להטיל מיסוי גבוה על דיזל לשם הקטנת השימוש במכוניות פרטיות מונעות בדיזל. בין היתר ניתן לראות באירופה השפעה לרעה של רכבי הדיזל על איכות האוויר שם.
השפעות הוועדה
ראו גם
הערות שוליים
- ^ 1.0 1.1 פארטו הנדסה בע"מ, השפעות חיצוניות של השימוש בתחבורה, 2006
- ^ , אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ב-30 במאי 2006.
- ^ 3.0 3.1 דו"ח הוועדה למיסוי ירוק רשות המיסים, ינואר 2008 שגיאת ציטוט: תג
<ref>בלתי־תקין; השם "ecotax" הוגדר כמה פעמים עם תוכן שונה - ^ , אלדד שידלובסקי ומיכאל שראל, "העלויות האמיתיות של השימוש בכלי רכב והמדיניות הרצויה", הרבעון הישראלי למיסים, רבעון מס' 126, 2006. העבודה הוצגה בכנס השנתי של האגודה הישראלית לכלכלה ב-30 במאי 2006.