ההיסטוריה של הגלולה למניעת הריון

ההיסטוריה של גלולות למניעת היריון מתארת את פיתוח הגלולות למניעת הריון בקרב נשים. (לרוב מכונות בקיצור "גלולות"). הגלולות נכנסו לשוק התרופות בשנות ה-60 המוקדמות של המאה ה-20 ומשמשות כיום מיליוני נשים ברחבי העולם. הגלולה נחשבת אחת הטכנולוגית בעלות ההשפעה הגדולה ביותר על חיי האנושות - שכן לראשונה היא סיפקה לנשים את היכולת להימנע מהריון לא רצוי. פיתוח הגלולות נחשב אחד השינויים הטכנולוגיים המהפכניים ביותר והוא בעל השלכות רבות וכבדות משקל על חברה האנושית והכלכלה האנושית מאז המחצית השנייה של המאה ה-20 כמו היבטים דמוגרפיים כמו מעבר דמוגרפי, גידול אוכלוסין, פמיניזם ומעמד האשה, שילוב נשים בשוק העבודה, חינוך והתמחות כלכלית, מבנה התא המשפחתי והיחסים בין המגדרים (לדוגמה חיים משותפים ללא נישואין), היחס ליחסי מין ולמיניות, היחס לגוף, תפיסת המשפחה, היחס למסורת, היחס להומוסקסואליות ועוד. השימוש בגלולות שינה בצורה מהותית היבטים רבים של כלל החברה בתוך זמן קצר יחסית.

לפני היות הגלולה, במשך אלפי שנים, נישואין (לעיתים קרובות בשידוך) היו תנאי מקדים ליחסי מין. נורמות חברתיות וחוקים שונים נועדו להבטיח זאת, כאמצעי לספק הגנה חברתית למשפחות, לנשים ולילדים. עם זאת הריונות לא רצויים, במשפחות ומחוץ למשפחה היו דבר נפוץ והדבר תרם לעוני, דיכוי נשים ושמרנות חברתית. בנוסף אמצעי מניעה היו בעיקר בשליטת גברים והממסד, ואף היו חוקים שנועדו להגביל אמצעי מניעה בכלל ואמצעי מניעה בשליטת האשה בפרט. בשנות ה-30 וה-40 של המאה העשרים הבשילה המהפכה המדעית והטכנולוגיה כדי לאפשר פיתוח גלולות אבל חברות וממשלות לא היו מעוניינות בנושא. במהלך שנות ה-50, פעילות בתנועה הפמיניסטית בראשות מרגרט סנגר יחד עם כמה מדענים קידמו את פיתוח הגלולה כדי לאפשר לנשים צעירות ונשים נשואות יותר שליטה בחייהן. בשנת 1960 אישר ה-FDA את השימוש בגלולות למניעת הריון. נדרשו לפעמים מאבקים חברתיים ומשפטיים כדי לאפשר גישה של כלל הנשים לגלולות. עם הזמן השימוש בגלולות הפך נפוץ ומקובל יותר ודבר זה תרם להתפתחות של שינויים חברתיים מפליגים.

היסטוריה של פיתוח הגלולה

טאבו חברתי וחוקים ביחס למין ונישואין

באופן ביולוגי ומסורתי יחסי מין קשורים בצורה הדוקה להולדת ילדים (ובקרב בני אדם ויצורים אחרים גם לתחזוקה של מוסדות שמאפשרות גידול ילדים). בחברות מסורתיות היה קשה לקיים יחסי מין ללא כניסה להריון, יחסי מין היו כרוכים בסיבוכים חברתיים וכלכליים עבור נשים צעירות ועבור משפחתן. גידול ילדים דרש בדרך כלל לפחות סיוע של הגבר (רוב הנשים לא עבדו ולא היו משכילות) ולעיתים קרובות גם סיוע מצד המשפחה המורחבת. לכן היה טאבו נגד הולדת ילדים מחוץ לנישואין ומכאן גם נגד מין מחוץ לנישואין.

במשך מאות אלפי שנים, בתקופה של ציידים לקטים, וכן לאחר המהפכה החקלאית במשך אלפי שנים, גידול ילדים אנושים חייב מסגרות חברתיות גדולות יותר ממשפחה גרעינית. אדם בודד היה מתקשה לשרוד ובוודאי אשה עם ילדים, כך גם זוג הורים בודד. לכן היחידות הכלכליות הבסיסיות היו בדרך כלל חבורה, חמולה, שבט. זוג מבוגרים שמגדל לבדם ילדים היא המצאה מודרנית יחסית ובמשך אלפי שנים הפרנסה של נשים וגברים צעירים היתה תלויה במידה רבה ב"גב הכלכלי" שהם יכלו לקבל מצד משפחתם המורחבת. בנוסף לכך לאחר המהפכה החקלאית חל תהליך של ריבוד חברתי וגידול באי שוויון כך שהיו מגבלות על קשרים בין אנשים ממעמד כלכלי שונה. סיבות אלה גרמו לקשיים לאפשר רעיונות כמו "אהבה חופשית" - בחירה של בני הזוג זה בזה ללא שיקולים כלכליים וללא התערבות של ההורים.

משפחות עמידות היו עלולות למצוא עצמן "נחטפות" על ידי גברים שידעו להקסים נשים צעירות, לשכב איתן ולהכניסן להריון - מצב שחייב את המשפחה לחתן במהירות את בני הזוג. במצב זה חלק ניכר מרכוש המשפחה היה עלול לעבור לגבר שפיתה אישה צעירה לשכב איתו, גם אם יש לו תכונות שליליות בעיני האשה (שנתגלו לאחר זמן מה) או המשפחה. בקרב משפחות עניות היה נפוץ מצב אחר שבו הגבר מפתה את האשה, מכניס אותה להריון ואז נעלם בגלל אילוצי מקצוע או בגלל שלא רצה להתמודד עם השלכות כלכליות של גידול הילד. היבטים אלה שהיו קיימים במשך אלפי שנים יצרו טאבו חזק בנוגע למין מחוץ לנישואין, ויצרו נורמות שונות שכיום נראות "מיושנות" כמו קביעת בני הזוג על ידי המשפחה, אירוסין בגיל הילדות, רצח על רקע "כבוד המשפחה" ועוד. הדבר יצר גם טאבו באופן כללי על מין שנחשב דבר "מלוכלך". [1] היבטים אלו וחוקים שונים של צניעות והפרדה בין נערים ונערות סייעו למנוע תקלות ומבוכות לנשים ולמשפחתן. החוקים הנורמות והטאבו הפכו במשך הזמן לציווים דתיים נגד קיום יחסים ללא נישואין, דבר שסייע לחזק ולאכוף אותם. דבר זה הקשה על קבלת שינויים בתחום המיני כאשר אלה התרחשו במהלך המאה ה-19 וה-20.

בנוסף לחוקים נגד מין מחוץ לנישואין, היה כאמור קושי לאפשר לגברים ונשים לבחור בני זוג בכוחות עצמם, אף שתופעה זו היא טבעית ונפוצה בקרב בעלי חיים אחרים. עד המאה ה-19 ובחלק המתרבויות עד המאה ה-20, ברוב התרבויות נשים וגברים התחתנו בדרך כלל בנישואים מאורגנים. [2] בדרך כלל דבר זה אורגן על ידי המשפחה המורחבת. בחלק מהמקרים היו אלה נישואים בין בני זוג ממעמד חברתי דומה, כולל "נישואי ילדים" - כלומר שידוך ילדים עוד כשהם ילדים. במקרים אחרים מדובר היה בגבר מבוגר שנושא אשה צעירה יותר ממשפחה עניה או יתומה.

התנגדות להפצת אמצעי מניעה

 
הפעילה החברתית מרגרט סנגר בשנת 1916. סנגר פעלה למען שחרור מיני של הנשים והיתה דמות חשובה בקידום הגלולה.

ארגונים דתיים, שמרנים ואחרים התנגדו בצורה נחרצת להפצת אמצעי מניעה. חלקם מתנגדים לאמצעי מניעה שונים עד היום. לפני המצאת הגלולה רוב אמצעי המניעה שהיו בנמצא היו קונדומים, שהיו בשליטת הגברים. במצב זה נשים רבות נכנסו להריון מחוץ לנישואין ונאלצו להתחתן בכפייה, לעבור הפלות (שלעיתים קרובות היו מסוכנות או בוצעו בסתר), לגדל את הילדים לבדן. גם נשים נשואות לא יכלו לשלוט בדרך כלל בכמות הילדים במשפחה.

היבטים אלה של התנגדות לאמצעי מניעה, שמרנות מינית וחיוב של נישואין לפי בחירת המשפחה, השתנו לאיטם עקב מספר תהליכים ארוכי טווח שהשפיעו זה על זה ביניהם התיעוש, העיור, התחזקות תפיסות ליברליות על חירות האדם, התפתחות אמצעי מניעה לגברים ועוד. לדוגמה עקירת מאות אלפי איכרים לערים עקב מיכון החקלאות והמעבר מחקלאות לתעשייה החלישו את ההשפעה של חמולות או משפחות מסורתיות על נשים וגברים צעירים. לדוגמה, במהלך המאה ה-19 באירופה ובארצות הברית והיא העליה האיטית ביכולת השתכרות של פועלים ופועלות, דבר שאפשר ליותר אנשים לגדל ילדים במסגרת המשפחה הגרעינית (גבר ואשה) ללא תמיכה של ההורים או עם תמיכה מועטה יותר מאשר בעבר בחברות כפריות מסורתיות שהתפרנסו בעיקר מחקלאות.

התנועה לפיתוח של אמצעי מניעה התפתחה במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 כאשר חלק ממנה קשור לעליית הפמיניזם. בשנת 1877 קמה בבריטניה "הליגה המלתוסיאנית" (The Malthusian League) שהתבססה על הרעיונות של הכלכלן תומס מלתוס. האגודה יידעה את הציבור על החישוב של תכנון משפחה וקראה להיפטר מעונשים שהיו קיימים אז נגד קידום של אמצעי מניעה. התנועה קמה בזמן משפט בשם Knowlton trial שנוהל נגד Annie Besant ו-Charles Bradlaugh שנתבעו על שהפיצו שיטות שונות למניעת הריון.

בשנת 1873, חוקק הקונגרס בארצות הברית את חוק קומסטוק (Comstock Act) - חוק פדרלי שאסר על הפצת חומר ארוטי, אמצעי מניעה, צמחים שמסייעים בהפלה, צעצועי מין ועוד.

במהלך המאה ה-19 ותחילת המאה ה-20 התחזקה התנועה הפמיניסטית בארצות הברית ובבריטניה. בשנת 1916 נוסד ארגון "הורות מתוכננת" (Planned Parenthood Federation of America- PPFA). זהו הארגון הגדול מסוגו בעולם עד ימינו והוא סייע רבות במימון פיתוח הגלולה. [1] ראשיתו היתה כאשר מרגרט סנגר, אחותה אתל ברין (Ethel Byrne), ופניה מינדל (Fania Mindell) פתחו את המרפאה הראשונה לאמצעי מניעה בברוקלין, ניו-יורק. הן הפיצו אמצעי מניעה, עצות ומידע למניעת הריון. כל שלושת הנשים נעצרו ונכלאו בגלל הפרה של חוק קומסטוק בגלל הפצה של חומרים אסורים במרפאה. דבר זה יצר את מה שקרוי Brownsville trials וגרם לתשומת לב לאומית ותמיכה במטרות הנשים. סנגר וחברותיה ערערו על ההרשעות. ההרשעות לא בוטלו, אבל השופט שפסק בנושא גם שינה את החוק כך שיותר לנשים לקבל אמצעי מניעה עם מרשם-רופא. קמפיין הנשים הוביל לשינויים מהותיים בחוקים שפיקחו על אמצעי מניעה ועל חינוך מיני בארצות הברית.

המחקר על סינתוז והשפעה של הורמונים

בשנות ה-30 של המאה ה-20 הביולוג Andriy Stynhach בודד וקבע את המבנה של ההורמונים הסטרואידים. הוא מצא כי מינון גבוה של אנדרוגן, אסטרוגן או פרוגסטרון יכול למנוע ביוץ. עם זאת השגה של ההורמונים מ[[חברות תרופות] אירופאיות בוצעה אז מהפרשות של בעלי חיים וכתוצאה מכך מחירי ההורמונים האלו היו יקרים מאוד.

החומרים הפעילים העיקריים בגלולות הם הורמוני המין הנשיים, אסטרוגן ופרוגסטרון, או אנלוגים סינתטיים דומים שלהם. הפרוגסטרון פועל על המוח, ומונע את הפרשת הגונדוטרופינים (FSH ו-LH) וכך נמנע הביוץ. האסטרוגן מסייע לפרוגסטרון במניעת הביוץ. הפרוגסטרון שבגלולה פועל גם למנוע מרירית הרחם את השינויים שנדרשים לקליטת הביצית המופרית.

בשנת 1939, רסל מרקר (Russell Marker), פרופסור לכימיה אורגנית מאוניברסיטת פנסילבניה, פיתח שיטה לסנתז פרוגסטרון שמקורו בסטורואיד צמחי sapogenins. השיטה בתחילה הייתה יקרה מידי עקב שימוש בצמח sarsaparilla. לאחר 3 שנות מחקר בוטנאי הוא מצא שיטה זולה יותר להפקת החומרים מפקעות מקסיקניות לא-אכילות (Dioscorea mexicana ) שמוצאן מיער הגשם ליד Orizaba. רסל לא הצליח לעניין את הממנים של המחקר שלו (חברת Parke-Davis) בפוטנציאל המסחרי של סינתוז החומר ממקור צמחי. ב-1944 מרקר עזב את האוניברסיטה והקים את חברת Syntex יחד עם שני שותפים ממקסיקו-סיטי. החברה שברה את המונופול שהיה לחברות התרופות האירופאיות על ייצור הורמונים סטרואידים והורידה את המחיר כמעט פי 200 במהלך 8 השנים הבאות.

עד אמצע המאה ה-20, התנאים לפיתוח אמצעי מניעה הורמונלי היו מוכנים, אבל חברות תרופות, אוניברסיטאות וממשלות לא הביעו שום עניין בקידום מחקרים בנושא זה.

פיתוח הגלולה למניעת הריון

לפי העיתונאי Jonathan Eig ארבע דמויות מפתח אפשרו את פיתוח הגלולה: מרגרט סנגר שהייתה פעילה בתנועה לזכויות האשה, גרגורי פינקוס, ביולוג עצמאי שפוטר מאוניברסיטת הארווארד בגלל המחקר השנוי במחלוקת שלו על הפריה חוץ-גופית, ג'ון רוק (John Rock) רופא קתולי שניהל את המחקרים הקליניים של הגלולה ושימש מתווך מול הכנסייה הקתולית, וקתרין מקורמיק (Katharine McCormick) יורשת עשירה שמימנה כמעט לבדה את המחקר.

גרגורי פינקוס (Gregory Pincus), היה ביולוג יהודי מארצות הברית. הוא היה פיזיולוג לעניני רבייה, מוביל בחקר ההורמונים ושותף מייסד של Worcester Foundation for Experimental Biology. פינקוס זיהה שהתקופה היחידה בה אישה בגיל הפריון לא מבייצת היא בעודה בהריון. הוא הבין שדבר זה נובע בגלל שרמת הפרוגסטרון בגוף האישה גבוהה בתקופה זו. הוא הבין שאם יצליח ליצור מצב שבו רמת הפרוגסטרון אצל האישה ישמר גבוה, היא לא תבייץ. רעיון זה הוא הבסיס לפיתוח גלולה הורמונאלית למניעת הריון.[2]

בתחילת 1951 פינקוס פגש לראשונה את מרגרט סנגר, מי שייסדה את התנועה לבקרת ילודה. הפגישה נערכה בארוחה במנהטן שאורחה על ידי Abraham Stone, מנהל רפואי וסגן הנשיא של "הארגון להורות מתוכננת" (PPFA). סנגר סייעה לפינקוס לקבל מענק קטן מטעם PPFA להתחיל במחקר על מניעה הורמונלית של הריון. [3]

המחקר החל באפריל 1951, כאשר הפיסיולוג מין צ'ה צ'אנג (Min Chueh Chang) חזר והרחיב ניסוי משנת 1937 של Makepeace ואחרים, שהדגים כי הזרקה של פרוגסטרון גרמה לעיכוב בביוץ בארנבות.

בשנת 1952 סנגר סיפרה על הניסוי לחברתה קתרין מקורמיק. מקורמיק וסנגר היו מתוסכלות מהתמיכה המועטה שקיבלו מצד PPFA, הן נפגשו עם פינקוס בשנת 1953 והרחיבו את היקף הפרוייקט פי 50. פינקוס הוקסם מסנגר שתארה לו כיצד נראים החיים עבור נשים עניות שנאלצו לעבור הריונות רבים נגד רצונן. דבר זה השפיע עליו לנסות לייצר אמצעי נגד הריונות לא רצויים.

כדי להוכיח שהגלולה אכן בטוחה, היה צורך לבצע ניסויים בהשתתפות בני אדם. דבר זה בוצע במרפאה של ג'ון רוק, בברוקלין מסצ'וטס באמצעות פרוגסטרון בשנת 1953 ושלושה סוגים של פרוגסטין ב-1954. פורטו-ריקו נבחרה כאתר ניסוי בשנת 1955 בין היתר בגלל שבאי הייתה רשת של 67 מרפאות שסייעו לנשים עניות להימנע מהריונות לא רצויים. הניסויים החלו בשנת 1956 בפיקוחה של הרופאה Edris Rice-Wray.

מספר נשים חוו תופעות לוואי עקב לקיחת הגלולה. Edris Rice-Wray כתבה כי הגלולה מעניקה הגנה של 100 אחוז נגד הריון אבל גורמת ליותר מידי תופעות לוואי. פינקוס ורוק התנגדו למסקנות אלה בהתבסס על הניסיון שלהם עם מטופלות במסצ'וטס, והם קיימו מחקר שהראה כי אותם תופעות לוואי נבעו מלקיחת גלולות פלאסבו. הניסויים נמשכו בהאיטי, מקסיקו ולוס אנג'לס.

ב-10 ביוני 1957 אישר ה-FDA את השימוש ב-Enovid במטרה למנוע תסמיני גיל המעבר, בהתבסס על נתונים מ-600 נשים. בשנת 1960 אישר ה-FDA את השימוש בגלולות למניעת הריון.

באותה עת הוחלט גם להוסיף אסטרוגן לגלולה, דבר שנועד להבטיח את סדירות המחזור. המשכיות הסדירות המחזורית נועדה להקל את קבלת הגלולה החדשה על ידי הנשים. בנוסף הדבר נועד לשכנע את האפיפיור והכנסייה הקתולית כי מדובר באמצעי מניעה "טבעי" - אבל ללא הצלחה. [3]

גישה לגלולה

גם לאחר פיתוח הגלולה ואישור שלהם על ידי מנהל המזון והתרופות גורמים וחוקים שונים הגבילו את ההפצה שלה.

כאמור בשנת 1960 הוכרו הגלולות למניעת הריון ככאלה על ידי ה-FDA. בזמן זה השימוש בגלולות בוצע כבר במשך שלוש שנים בארצות הברית, ולפחות כחצי מיליון נשים השתמשו בו. ביולי 1961 חברת התרופות Searle החלה לשווק לרופאים את התרופות כגלולות נגד הריון. עם זאת באותה תקופה גלולות נגד הריון לא היו זמינות לנשים נשואות בכל המדינות עד שנת 1965, מצב שהשתנה בעקבות משפט Griswold v. Connecticut. הגלולות לא היו זמינות לנשים לא-נשואות בכל המדינות עד שנת 1972, דבר שהשתנה עקב משפט Eisenstadt v. Baird.

ההפצה הראשונה של גלולות מחוץ לארצות הברית היתה באוסטרליה ב-1 בינואר 1961. באותה שנה ביוני שווקה הגלולה בגרמניה.

בצרפת אושר השימוש באמצעי מניעה, לרבות גלולה נגד הריון בדצמבר 1967 על ידי Neuwirth Law. הגלולה היא אמצעי המניעה הנפוץ בצרפת במיוחד בקרב נשים צעירות, והיא משמשת כ-60% מכלל אמצעי המניעה. אחוז ההפלות נשאר יציב לאחר הפצת הגלולה.

ביפן הצליח לובי פוליטי של איגוד הרופאים למנוע את האישור של שימוש כללי בגלולה במשך כמעט 40 שנה. גלולות "דור שני" אושרו במקרים של בעיות גניקולוגיות, אבל לא למטרות של מניעת הריון. שתי התנגדויות שהובעו על ידי איגוד הרופאים נגעו לבטיחות בטווח הארוך של התרופה, ולכך שהגלולה תוביל לירידה בשימוש בקונדומים ותביא בכך להפצה של מחלות מין. אחת הסיבות שהועלתה כמניע של הרופאים היתה שבהעדר גלולות אחוז גבוה יותר של נשים נאלצו לעבור הפלות דבר שסיפק מקור הכנסה עבור גניקולוגים. בשנת 1999 אושר ביפן השימוש בויאגרה לאחר חצי שנה בלבד ממתן הבקשה בעוד שלגבי גלולות נטען שצריך עדיין עוד בדיקות. דבר זה יצר צעקה ציבורית והביא לאישור הגלולה. עד היום השימוש בגלולה נמוך ביפן ויש שימוש גבוה בקונדומים, דבר שאולי מסביר את התפוצה הנמוכה של איידס ביפן.

כיום משתמשים בגלולה מעל מאה מיליון נשים ברחבי העולם והיא נמצאת ברשימת התרופות החיוניות של ארגון הבריאות העולמי. [4]

תופעות לוואי ופיתוחים נוספים

עם הזמן התגלו תופעות לוואי שונות של הגלולה. הבעיה הנפוצה ביותר היא דימום לא סדיר. תופעות לוואי נוספות הן עלייה במשקל, ירידה בדחף המיני, מצבי רוח, כאבי ראש וזיהום פטרייתי בנרתיק. גלולה עלולה להעלות את התחלואה בסרטן השד אך היא מקטינה כנראה סיכון לחלות בסוגי סרטן אחרים כולל סרטן המעי הגס, סרטן השחלות וסרטן הרחם. יש גם חשש בגלל הגברה אפשרית של קרישי דם.

נעשים מאמצים בכיוונים שונים לפתח גלולות בטוחות יותר עם פחות תופעות לוואי וכן פיתוחים של אמצעי מניעה אחרים כמו התקן תוך רחמי. [5]

השפעות חברתיות של הגלולה

השפעות חברתיות של הגלולה כוללות את ההיבטים הבאים:

  • הפרדה בין סקס לבין נישואין - לפני הגלולה נשים רבות נאלצו להתחתן עם מישהו בעקבות "מעידה של לילה אחד". היבט נוסף היה נשים הרות שננטשו על ידי מאהב הפכפך. דבר זה היה בעל השלכות הרסניות הן לאם הצעירה והן למשפחתה שכן תינוקות רבים נותרו ללא אב-מפרנס או לחלופין נתקעו עם אדם לא רצוי. באותה תקופה נשים כמעט שלא עבדו, ואם עבדו היו אלו עבודות לא מקצועיות או בתשלום נמוך (בגלל היצע גבוה של עובדות ללא אופציות אחרות, ובגלל נורמות והפליה נגד נשים). גם אם האב נשאר לא בטוח שהיה ביכולתו לפרנס את המשפחה. כדי למנוע נישואין לא רצויים, והולדת ילדים שאין להם הורים שיכולים לפרנס אותן נוצרו נורמות וטאבו חזקים נגד מין מחוץ לנישואין, בחברות מסורתיות, ובמיוחד נגד נשים שמקיימות יחסי מין לפני הנישואין או מחוץ לנישואין (עד כדי עונש מוות על ניאוף). דבר זה מקובל עד היום בחברות מסורתיות ובגרסה הקיצונית מהווה רקע ל"רצח על כבוד המשפחה". תופעות אלה של הריונות לא רצויים ונישואין לא רצויים ירדו בצורה ניכרת בעקבות פיתוח הגלולה (ועוד יותר בעקבות פיתוחים נוספים כמו גלולת הלילה שאחרי). נשים וגברים יכלו מעתה לקיים יחסי מין, ואף לגור יחד במשך שנים בלי להתחתן. דבר זה שינה לגמרי את ההתנסות של נשים וגברים ביחס לפתיחות מינית, מין ולמוסד הנישואין, את היחס למערכות יחסים בגילאים שונים ואת היכולת להתנסות במין עם בני זוג שונים לפני התחייבות לנישואין. דבר זה אפשר במידה רבה נישואים על רקע אהבה ובחירת בן הזוג על ידי האשה במקום בחירת בן הזוג על ידי משפחת החתן או הכלה.
  • שליטה של נשים בחייהן - הגלולה נחשבת אחת הטכנולוגיות המהפכניות ביותר בנוגע למעמד האשה ופמיניזם. הגלולה היא אמצעי מניעה קל וזמין (בניגוד לאמצעים אחרים שדרשו פעולות מסובכות יותר). בעקבות הגישה לגלולה נשים יכלו לבחור האם ברצונן להוליד ילד, ללכת ללימודים, להצטרף לשוק העבודה או לפתוח עסק. לפני הגלולה נשים רבות נאלצו לוותר על תוכניות רבות בעקבות כניסה לא מתוכננת להריון.
  • התחזקות המשפעה הגרעינית - בעקבות החופש המיני וחופש התכנון המשפחתי והעיסוק המקצועי, ירדה מאוד ההשפעה של גברים על נשים ונחלשה ההשפעה של הורי האשה והגבר על בחירות האשה המודרנית בכל תחומי החיים. יחד עם תהליכים אחרים כמו המהפכה התעשייתית, הגברת ניידות עובדים והתמחות כלכלית שהחלישו את המבנה של חמולות או משפחה בשליטת הורי הזוג (או דמות משפחתית אחרת), וחל חיזוק באוטונמיה של בני הזוג עצמו.
  • כניסה של נשים לשוק העבודה - נשים רבות החלו להשתלב בתחומים שונים כאשר הן פחות מוגבלות בשל שיקולים של הריון, לידה, טיפול בתינוקות וטיפול בילדים. הכניסה של נשים לתחומי עבודה שונים וכן השילוב שלהן במערכות החינוך והאקדמיה חיזקו תהליך שכבר היה קיים עוד קודם, של כניסת נשים לשוק העבודה. הן סייעו לשנות נורמות נגד מתן השכלה והעסקת נשים במקצועות שונים.
  • דחייה של גיל הנישואין. בחברות מסורתיות נשים וגברים רבים התחתנו סמוך לגיל הבגרות המינית, כלומר בגיל 13–14. עם התפתחות הקפיטליזם והמהפכה התעשייתית התרחש תהליך של התמחות ונוצר צורך בשנות לימוד ארוכות יותר. עם הזמן גיל הנישואין החוקי נדחה לגיל 16 ומאוחר יותר 18. כמו כן נוצרה הפרדה בחלק מהמדינות בין גיל יחסי המין בהסכמה לבין גיל הנישואין. במדינות מערביות רבות הנישואים נדחים בגלל לימודים ושיקולי קריירה (התמחות כלכלית) של הגברים והנשים עד לגיל 30. בעוד גורמים אחרים הובילו למצב זה, הגלולה אפשרה תהליך זה בצורה קלה. לדבר זה השפעה על פריון הנשים וקצב גידול האוכלוסיה וכן אפשר לנשים לעבוד או ללמוד במשך זמן ארוך יותר.
  • הפרדה בין נישואין לילודה וירידה בפריון הילודה - נשים נשואות ולא נשואות קיבלו שליטה גדולה בשאלה כמה ילדים יבחרו להביא לעולם ומתי הם יבחרו להביא אותם. השילוב של דחיית גיל הנישואין, שיקולי קריירה בנשים, גידול בצפיפות האוכלוסין וגידול בחשיבות של חינוך והשכלה (בשל התמחות כלכלית) הובילו לתהליך שנקרא מעבר דמוגרפי - ירידה בכמות הילדים שנשים מולידות במהלך חייהן ככל שמדינות הופכות מערביות יותר (ובאופן כללי כתהליך שמתרחש עקב צמיחה כלכלית או אולי תהליכים אחרים) - דבר זה מתרחש הן במדינות מערביות והן במדינות לא מערביות.
  • פתיחות מינית- היכולת לקיים יחסי מין בלי שהדבר מחייב נישואין והתחייבות לבן זוג אחד הובילה לכך שמין הפך מדבר אינטימי בין בני זוג בלבד, שיש להם אמון מספיק כדי לרצות להביא ילד, להתנסות שניתן "לשחק" איתה גם ללא התחייבות כזו - עם בן זוג מזדמן. היחס הכללי למין שהיה מוגבל על ידי שורה של נורמות למניעת הבאת ילדים לא רצויים, בושה ובורות השתנה לפתוח הרבה יותר. דבר זה קשור גם לתהליכים נוספים כמו התפתחות התנועה הפמיניסטית, מחקרי המין, "ילדי הפרחים" ועוד.
  • זכויות לקהילה הגאה - יש חוקרים שטוענים שהפתיחות המינית וההפרדה בין מין לבין נישואין שאפשרה הגלולה, והפתיחות המינית שנבעה בעקבותיה, אפשרו בהמשך את הרעיון של לגיטימיות של סקס הומוסקסואלי ושל נישואין בין שני גברים או שתי נשים.

ראו גם

קישורים חיצוניים

הערות שוליים

  1. ^ מוצאה של המילה טאבו היא מהאי טהיהטי, שנודע בקרב מלחים מערביים גברים, בגלל הקלות שבה יכלו לשכב עם הנשים המקומיות. טאבו פירושו דברים שאסור לדבר עליהם. קלות קיום יחסי המין באי הוא היוצא מהכלל , ואולי נובע מנטייה של תרבויות איים ושבטים מבודדים להעדיף בני זוג שהגיעו מבחוץ כדי לגוון את המאגר הגנטי
  2. ^ ראו ערך נישואים מאורגנים בויקפדיה האנגלית
  3. ^ Nance, Kevin. "Jonathan Eig on ' The Birth of the Pill'", Chicago Tribune, 16/10/2014