דשן כימי בהשוואה לדשן אורגני
לדשן כימי ולדשן אורגני יש תכונות שונות והשפעות שונות על הסביבה ועל הכלכלה והחברה. ערך זה מסכם את ההבדלים בין סוגי דשנים אלה.
שימוש בדשן נוזלי
שימוש בדשן מוצק גורם לשימוש רב בטרקטורים - דבר שמצריך עבודה רבה ומייקר את התוצרת החקלאית וכן מוביל לכילוי אנרגיה מתכלה וליצירת זיהום אוויר ותרומה להתחממות עולמית.
אפשר גם לדשן בדשן נוזלי, שמוחדר לתוך צנרת ההשקייה ומשם הוא מועבר ישירות לצמח. דבר זה נוח יותר והוא גם חוסך את עבודת הטרקטורים. דשן נוזלי יכול להיות דשן כימי, אבל גם דשן אורגני ניתן להפוך לנוזלי על ידי המזה שלו במיכל והזרמה שלו אותו בצנרת ההשקייה הישר לצמחים.
יצירת גז חממה מתאן
יש טענה כי הייצור של דשן אורגני עלול לגרום ליצירת גז מתאן שהוא גז חממה. טענה זו אינה ברורה - ייצור תקין של קומפוסט לא אומר לגרום ליצירת מתאן.
מאידך, השלכת זבל אורגני לפח והטמנתו כשהוא ארוז בשקיות נילון גורמים לתסיסה אנאירובית (ללא חמצן) הגורמת לפליטה רבה של מתאן.
המלחת קרקעות
יש טענות כי דשן כימי עלול לגרום להמלחת קרקעות - האחיזה של הדשן בקרקע נמוכה ועם הגשמים או השקייה הוא נשטף אל מי התהום. דשן אורגני גורם לשיחרור איטי של החנקן, וכך שטיפתו אל מי התהום נמוכה יותר. (מה קורה עם דשן כימי בשיחרור איטי?)
האם יש הבדל באיכות הדשן
הצמחים צורכים בסופו של דבר מינרלים ולכן אינם מבחינים בין יסוד שהופק בדרך כימית ליסוד שהופק בדשן טבעי, אבל בדשן האורגני יש הרבה מיקרו אלמנטים שלא קיימים בדשן הכימי. והוא ביסודות הזנה. אם כי פחות מדויק. בנוסף, בדשן אורגני חומרים אורגניים המעשירים את שכבת הקרקע הפורייה מעבר לאספקת המינרלים הדרושים לצמחים.
איכות האדמה
הדישון האורגני גורם לאדמה להיות פריכה יותר ולספוח אליה יותר מים, לעומת הדישון הכימי שממליח קרקעות.
דיון
תגובות לכתבה שפורסמה ב"הארץ" אורגני - אבל לא ירוק מאת האגרונום יצחק חורש
התגובות נכתבו על ידי חברי הפורום לכלכלה בת קיימא עם עיבוד קל, ובהמשך פורסמה תגובה של דר' מיכאל רביב בשם הארגון לחקלאות אורגנית
הערה - כדאי להפוך את כל החלק הזה לערך (שמורכז סביב נושאים ולא סביב דוברים, ומציג טענות עם גיבוי מחקרי).
דרור: צריכת אנרגיה ליצור דשן
אני לא יודע לגבי החלק החקלאי אבל כדי להשוות בין 2 אופציות צריך לבדוק את אנליזת מחזור החיים שלהם. הכותב לא עושה את זה אלא משווה (באופן מוטה וגרוע) בין 2 האפשרויות רק מרגע שהגיעו לצרכן (החקלאי) בחינה של תהליך הפקת חומרי הגלם הייתה מגלה שלשם ייצור דשנים יש צורך בכמות גדולה של דלק מחצבי מתכלה (גז אני חושב) ובכרייה של חומרי גלם מתכלים, פוספטים בנגב לדוגמה - שגם הם דורשים כמות עצומה של אנרגיה ויוצרים בעצמם בעיות של זיהום גם תהליך הייצור עצמו יקר מבחינת אנרגיה
ראו לדוגמה את חלקה של התעשייה הכימית בישראל - שעוסקת הרבה בדשנים בעוגה האנרגטית - מבחינת דלקים (לא כולל חשמל) הם זוללים פי 3 יותר דלק מכל משקי הבית גם יחד
שחר: זמינות החנקן ופוריות הקרקע
הבעיה בדשן סינתטי היא שבירת הקשר N-N שבחנקן החופשי באוויר, כדי להכניס את החנקן למולקולה אורגנית הניתנת לספיגה על ידי הצמחים. כשמיצרים דשן סינתטי (אמוניה) מהחנקן באוויר יש צורך בכמויות אדירות של אנרגיה. בדשן אורגני משתמשים בחנקן שהוא כבר קשור, ולכן לא צריך להשקיע את כל כמות האנרגיה הזו. מה עוד, שאנו (בני האדם) מפרים את מעגל החנקן בטבע – בגלל הקושי לקשור את החנקן למולקולות אורגניות, מעגל החנקן בטבע היה יציב במשך מיליוני שנים, וכעת אנו קושרים חנקן בכמויות גבוהות פי כמה. אף אחד לא יודע מה ההשלכות של תהליך זה.
ולבסוף, מפתיע שהאגרונום המכובד מציג בורות כזו בהבנה של הקרקע – הוא מתייחס אליה כאל אוסף גרגרים, מינרלים, ומים שמזינים את הצמח. בעוד הקרקע הפוריה הינה מערכת אקולוגית מורכבת שאת רובה אנו עדיין איננו מכירים (רק לפני שנים מועטות התגלה כי 99% של הביומסה בקרקע אלו חיידקים שאנחנו לא יודעים לגדל במעבדה ולכן לא ידעו על קיומם עד אז! עדיין מנסים למצוא מהם החיידקים האלו...). בקיצור, הדישון האורגני מחייה את המערכת הזו, בעוד הדישון הסינתטי פוגע בה ונשטף למי התהום ומזהם אותם. יש מספרים די מבהילים על אבדן הקרקע הפורייה בתהליכי החקלאות הממוכנים, כאשר הדישון האורגני יחד עם החקלאות האורגנית, מייצרים קרקע פורייה (אם כי באיטיות רבה).
רוני:ניצחון האדם על הטבע?
לכולנו ידוע ש-70% מהאויר מכיל חנקן ואין זה עוזר לצמחים לקשור אותו, לולא החיידקים שנמצאים על שורשי צמחי הקטניות וחיידקים אחרים המסוגלים להפוך אותו לתרכובות זמינות לצמח. "נצחון האדם על הטבע" היה בהמצאת תהליך כימי לייצור תרכובות חנקן זמינות לצמח. תהליך האבר כסטודנטית בקורס דישון לפני די הרבה שנים, הייתי בטוחה שזה ניצחון. בינתיים התברר שזה ניצחון פירוס.
גיא רילוב: אנרגיה, זיהום הקרקע
הכתבה נכתבה על ידי מומחה לדישון שזו פרנסתו אך לצערי גם בתחומו אינו מומחה. ייצור דשנים כימיים דורש כמויות אנרגיה עצומות גדולות בהרבה מייצור קומפוסט. הדשן הכימי שטיף ולכן מסוכן עקב שטיפת החנקות למי התהום זאת בניגוד לקומפוסט שאינו שטיף ולכן לא מסכן את מי התהום. חלק מהדשנים הכימיים דורשים תהליך כרייה המדלדל את משאבי הטבע. כל הרעיון בייצור קומפוסט הוא מיחזור משאבים. בנוסף רעיון ההזנה האורגנית נשען על בניית פוריות קרקע ולא על הזנה מינרלית בלבד ראייה צרה שלא מוכיחה את עצמה לאורך זמן. לבסוף כל הניסיון להפריד בין דישון לשימוש ברעלים כקוטלי מזיקים ועשבים הוא ניסיון שמראה על בורות. השיטה האורגנית מבוססת על מכלול של עקרונות שרק יישומם בצורה מלאה מביא לתוצאה. אנחנו בניגוד לחקלאות הכימית לא רואים בטכניקה אחת את הפיתרון אלא ביישום של כלל התפיסה האורגנית כדרך הנכונה לגדל מזון למען הטבע והאדם
מוקי:ואולי יש ממש בביקורת על הזבל האורגני?
אנחנו נוטים לחשוב שכל מה שקשור ל"אורגני" זה טוב, והנה מישהו קורא תיגר על כך. מעניין מה נקבל בסיכום חישוב העלויות לשני סוגי הדשן. בכל מקרה נכון להציב בחשיבה את הנקודות שעלו על ידי יצחק חורש. בכלל מדוע צריך להתייחס לשימוש בדשנים בדרך של או..או...? מדוע אי אפשר למצוא את הדרך להשתמש באופן נכון יותר בדשן סינתטי, בצד השימוש בזבל בע"ח? כבר היום קימות שיטות לשיחרור איטי של דשן כימי ובמינון מדוייק כך שכמות החומר הנשטף פוחתת ועוד נקודה למחשבה: לדברי אחת המרצות הבכירות במקרוביולוגיה מהטכניון : בעקבות שימוש מוגבר בחקלאות במי קולחין ובזבל בע"ח שלא עבר תהליך ייבוש, השאלה המטרידה איננה האם יש סיכוי שתפרוץ מגפה, אלא: מתי היא תפרוץ.....
דרור: חקלאות בת קיימא יקרה יותר אבל אין ברירה
אני לא מבין הרבה באגרונומיה - אבל ההסתכלות הסביבתית של האיש היא לקויה מוקי - אנחנו מדברים לא רק על הפרעה לסביבה אלא גם על קיימות. בתי זיקוק מזקקים דלקים מחצביים שיש להם הרבה מאוד בעיות משל עצמם בין היתר: גורמים להרס סביבתי ניכר באזור ההפקה שלהם- מקומות כמו אלסקה, המפרץ הפרסי גורמים לדליפות נפט ממכליות סובלים מתסמונת שיא התפוקה - כך שהרבה לפני שהם יגמרו הם יתייקרו ובסופו של דבר הם יגמרו
בתוך עשרות שנים או מאות שנים נצטרך לעבור לחברה אנושית שלא מסתמכת על דלק מחצבי- היום זה נשמע דמיוני אבל מה לעשות שהמציאות לא מוכתבת על ידי מאמרי דעה בדה מארקר
יש הרבה דרכים רעות להגיע לחברה כזו ויש מעט דרכים טובות להגיע אליה
תמיד צחקו על מלתוס שהוא טעה בגדול, ועד היום אחד מכינויי הגנאי כלפי כלכלנים אקולוגיים הוא - נאו-מלתוסיאנים- ואותם אנשים אחר כך אומרים שאין ברירה אלא לפתח דשנים ולפתח הנדסה גנטית
מה שהחברה ניסתה לעשות הרבה מאוד זמן, זה לעשות מה שבא לה ולעצב את הטבע כך שישרת את הגחמות האלה- אבל היום אנחנו חושבים שיש גבולות, אנחנו לא יכולים להתנהג איך שבא לנו. הטבע הוא לא פסיבי, לא ערימה של חומרים שפשוט מחכה עד שנחליט מה אנחנו רוצים לעשות איתה (עוד טעות של האגרונום)
בסופו של דבר - לפי הגדרה- אנחנו חייבים לחיות בחברה בת קיימא חקלאות ללא דשן סינתטי יקרה יותר מחקלאות מערבית תעשייתית, אבל החקלאות המערבית התעשייתית היא לא בת קיימא כלומר, בחברה בת קיימא החקלאות תהיה יקרה יותר מאשר היום
שחר: איך להגיע לסגירת מעגל
הבעיה היא עם ההסתכלות הצרה – מה קורה בזמן שמפזרים את הדשן והאם זה טוב לצמח.
לכן ההתנפלות :אם רוצים לבדוק את ההשלכות האנרגטיות, יש לבדוק מחזור חיים שלם.
והדשן מטרתו לא רק לספק מינרלים לצמח אלא לטייב את האדמה ולתמוך בפלורה הטבעית המאפשרת את הגידול החקלאי.
ומה עושים עם ערמות הפסולת האורגנית שאנחנו מייצרים? האם לתת לה להירקב ולהפוך למתאן (שהוא גז חממה 'יעיל' פי 22 מפחמן דו חמצני...)?
אולי נסגור מעגל, גם נטפל בפסולת, גם נשפר את איכות הקרקע, וגם נזין את הצמחים...?
צריך לזכור שאנחנו יודעים מעט מאוד על התהליכים האלו. בוויטמינים, למשל, יודעים היום שחומרים מלווים שנמצאים במקורות הטבעיים מאפשרים ספיגה יעילה יותר של הוויטמינים. מאידך וויטמינים סינתטיים לפעמים אפילו יוצרים נזקים... וכן, יש הבדל כימי בין הוויטמינים הטבעיים לסינתטיים, אפילו שהם מתהדרים באותה נוסחא כימית (ישנם מבנים מרחביים שונים...).
מצד אחד יש לזכור שאי אפשר היה להגיע למצב העולם כיום, בו 3% חקלאים מפרנסים את השאר, ללא הדשון הסינתטי. אבל מצד שני, חייבים להכיר בבעיות של השיטה ולבחון כיצד אפשר להגיע לאותה התנובה האדירה באמצעים פחות הרסניים לסביבה.
נועם:המערכת החקלאית המתועשת והשפעותיה
חברים, הבעיה העיקרית של הדיון פה היא שאף אחד בכלל לא חושב מחוץ לקופסה והדיון נסוב סביב המולקולות, במקום להטיל ספק במערכת החקלאות המתועשת שמלכתחילה יצרה את הבעיה שחר אפילו מהלל אותה ואומר שבזכות 3% מאוכלוסיית כדור הארץ, אנחנו מאכילים את השאר הבעיה התחילה במהפכה הירוקה שהתרחשה בשנות החמישים והשישים של המאה הקודמת, שהנזק שלה הרסני. הצפי הוא שעד סוף העשור הבא, כ-40% מהקרקעות הפוריות בעולם יאבדו לנצח בשל מדבור, מה שאומר שיהיה הרבה פחות מזון עם או בלי דשן חלק גדול מאותם 97% מהאוכלוסייה שעכשיו לא צריכים לעבוד בחקלאות (ויכולים לראות סיינפלד בזמנם החופשי...) איבדו את מטה לחמם בשל מערכת סחר חופשי וסובסידיות מטורפת של ממשלת ארצות הברית ומדינות אירופה ובראשן צרפת ונגזרו עליהם רעב ומחסור. עד שנת 2025, יבשת אפריקה תהיה מסוגלת להזין רק רבע מאוכלוסייתה
אני מניח שלא צריך לפרט, אבל חקלאות הדשנים ה"מודרנית" גרמה לאובדן מינים, זיהום והרס הקרקע, יצירת מזיקים חדשים ומוטציות, מה שמחייב כמובן לטענת חברות הדשנים גם שימוש בהנדסה גנטית...ובאופן כללי, הביטחון שיהיה לנו תמיד אוכל בסופרמרקט (שממילא מזוהם ברעלים מסרטנים) מוטל היום יותר מאי פעם בעבר בספק ראו את עליית המחירים המטורפת של מוצרי מזון בעולם כסימן מעיד
ספציפית ביחס לדשן אורגני, עיקר הזבל מיוצר מחרא של פרות, קרי מתעשיית הבקר שהיא סופר מזהמת ותורמת להתחממות גלובלית ולרעב במדינות רבות בעולם. זה נותן לאנשים הרגשה טובה שהם יכולים לאכול סטייק בריא ועדיין עשו משהו למען הסביבה שזה מאוד בעייתי בעיני
חקלאות אורגנית היא בוודאי שעדיפה בכל תנאי, אבל אם היא הופכת למתועשת, יש לה גם נזקים כמו לכל חקלאות מתועשת
שחר: יתרונות וחסרונות
בנוגע ליבול האורגני מול המתועש: העיבוד האורגני דורש יותר עבודת ידיים (לא נכנסים עם טרקטור לחרוש) מה שמפחית את צריכת האנרגיה בגידול האורגני, אבל מעלה את המחיר. בנוגע לתנובה הנמוכה יותר, אני לא בטוח שזה נכון (למשל בפרמקלצ'ר התנובה ליח' שטח גבוהה יותר). וגם אם נכון, עדיין בניתוח כולל מזון אורגני צורך פחות אנרגיה.
בנוגע למים, האדמה הבריאה יותר בחלקות האורגניות סופחת את המים טוב יותר (מי השקיה וגשמים) ולכן אני מניח (לא מכיר נתונים) שצריכת המים נמוכה יותר.
הדשנים האורגניים, בגלל ההתפרקות האיטית, פחות נשטפים למי התהום. היום מי התהום בארץ מזוהמים מחנקות, שאלו הדשנים הכימיים שנשטפו ולא האורגניים...
בגלל שאדמה זה לא סתם אוסף גרגרים, יש יצורים חיים שישתמשו ביסודות העודפים שהצמחים לא צריכים.
יש בעיות עם דשן אורגני שלא הוכן היטב – אם נותרו בו חיידקים אפשר להפיץ כך מחלות. אך דשן שהוכן כמו שצריך עובר עיקור בתהליך ההכנה. בעיה אחרת היא, למשל, מדשן מבוצה (כמו שמבוצע בשפד"ן), שם יש מעט מתכות כבדות במים שיגיעו לדשן ומשם לשדות. זו אכן בעיה בטווח הארוך, אך הכוונה היא שיאכף החוק האוסר לשפוך מתכות כבדות לביוב...
נושא החסרונות/יתרונות תזונתיים של גידולים חקלאיים שדושנו בדשן אורגני הוא בעייתי. אם לוקחים את כל המכלול האורגני, ברור שיש יתרונות גדולים. אם מסתכלים רק על הדישון, אין מספיק מידע. ציינתי כבר כי כיום אנחנו יודעים על הבדלים בוויטמינים סינתטיים מול אורגניים, למה שלא יהיה הבדל כזה גם בדשן?
בקיצור, אני מסכים שיש יתרונות וחסרונות בכל שיטה וצריך לבחון לעומק. אבל צריך להסתכל על התמונה המלאה. ובכתבה הייתה הסתכלות צרה וחסרה...
מוקי: ועוד ספקות לגבי האורגני
בואו נזכור שמדובר בכתבה קצרה לסיינטיפיק הארץ ולא במאמר מדעי מעמיק. לכן צריך לשפוט אותה בהתאם.
תפקיד כתבה בעיתון - לעורר דיון או לגרום לאנשים לשאול שאלות ובעיקר על דברים שנראים לנו ברורים וטריוויאליים. הכתבה עושה זאת מצוין. קראו את הכותרת - אורגני אבל לא ירוק! הכותב מנסה לערער על ההליכה העדרית בעניין האורגני והוא מעלה כמה נקודות מעניינות לחשיבה שאני מודה, לא נתתי עליהם את דעתי:
א.על פי ההערכות, היבול הממוצע ליחידת שטח, המטופל בשיטה אורגנית, נמוך בכ-20% מהיבולים המושגים בשיטות קונבנציונליות - מכאן נובעים הפסד נוסף של אנרגיה ושל משאב מוגבל - מים.
כלומר, בבואנו לבחון את העלויות האנרגטיות יש לקחת זאת בחשבון.
ב. כמות הדשן האורגני הניתנת לגידול מחושבת לפי צריכה ממוצעת של הגידול המדושן. לכן, עלול להיווצר עודף, או מחסור, ביסודות מסוימים. היסודות העודפים נשטפים לעומק ומזהמים את הקרקע ואת מי התהום. כך גם היסודות שמועד התפרקותם בקרקע חורג ממועד קליטת השורשים.
כלומר, עד היום סיפרו לי שלשחרור איטי של הזבל האורגני יש רק יתרונות. כאן לומדים על חסרון. ויתכן שחקירה יסודית תראה שדווקא שימוש בזבל אורגני עשויה להעשיר את מי התהום בעודפי מלחים....
ג. ייחוס יתרונות או חסרונות תזונתיים לגידולים חקלאיים שדושנו בהפרשות בעלי חיים, לעומת אלה שדושנו בדשנים כימיים, אינו רציונלי ואינו מבוסס ניסויית,
מסכימה מאוד עם קביעה זו וגם הוספתי שקיים חשש גדול מאוד שבגלל שימוש לא נכון בזבל פרות ללא שהיה לגמר עיכול וייבוש החומר, אנחנו גורמים לזיהום בקטריאלי.
השאלה במקרה זה שחר, לא רק מה טוב לצמח אלה גם מה טוב לאדם....
לסיכום - בכל שיטה יש יתרונות וחסרונות וכדאי מאוד לבחון אותן, ללמוד את החסרונות ולהשתמש בהן בביקורתיות.
ד"ר מיכאל רביב: תגובה מנציג הארגון לחקלאות אורגנית
שלום לכולכם, להלן מצורפת תגובתנו למכתבו של מר יצחק חורש מה-13.1 (אמורה להתפרסם בימים הקרובים בהארץ). התגובה נכתבה על ידי ד"ר מיכאל רביב מהמינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער.
ד"ר אורנית רז, מנכ"לית הארגון לחקלאות אורגנית בישראל
ב-13.1 התפרסם ב"הארץ" מאמר מאת יצחק חורש בנושא אי השימוש בדשנים סינתטיים בחקלאות האורגנית (ח"א). ברצוני להגיב על כמה הקביעות השגויות המופיעות במאמר זה ולהבהיר את הבסיס המדעי והרציונלי לשימוש בדשנים אורגניים וביחוד בקומפוסט.
מלבד חריגים מסויימים מר חורש צודק באומרו כי הצמחים קולטים את יסודות ההזנה בצורתם המינרלית. מכאן הוא ממשיך וקובע כי: "לא קיימת כל שיטה אנליטית שתוכל להצביע על שוני כלשהו בין פרודה אחת של אותו היסוד ובין שכנתה בתוך העגבנייה, ולזהות אם מוצאה מבטן הפרה או מכבשן במפעל הדשנים." צר לי לקבוע כי מר חורש אינו מעודכן ואצטט רק מאמר אחד מתוך רבים אשר מדגים את האפשרות לקבוע מקור יסודות הזנה על ידי בדיקת רכיבים מסויימים ברקמה הצמחית (במקרה זה פירות הדר):
Nitrogen metabolism components as a tool to discriminate between organic and conventional citrus fruits
מאמר זה התפרסם בשנת 2005 בעיתון מדעי מבוקר ומכובד:
Journal of Agricultural and Food Chemistry 53(7): 2664-2669.
הלקונה העיקרית בטיעונו היא המחשבה שליישום חומר אורגני לקרקע ערך הזנתי בלבד. אין היום ספק לאנשי המקצוע כי פוטנציאל הפוריות של רב הקרקעות קשור לתכולת החומר האורגני בהם. חלק מכך נובע מיכולתו של החומר האורגני לעבור תהליכי מינרליזציה ולשחרר יסודות הזנה, אך חלק חשוב אחר נובע מטיוב המבנה הפיזיקלי של הקרקע וביחוד מעידוד הפעילות והמגוון של המיקרואורגניזמים בקרקע. פעילות זו הופכת עם הזמן את הקרקע למדכאה כלפי מחלות שרש ומייתרת את הצורך בחיטויי קרקע ובטיפולים בקוטלי פטריות המיושמים כנגד מחלות קרקע. בהקשר זה חשוב מאוד לציין כי שימוש ארוך שנים בדשנים כימיים גורם לפחיתה בפעילות המיקרואורגניזמים בקרקע – תופעה הפוגעת בפוריות.
מר חורש טועה בקביעתו כי יצור קומפוסט כרוך בפליטת גז מתאן. למען האמת לב העניין ה"אורגני" הוא ברצון למחזר חומרים שבתנאים אחרים גורמים למטרדים סביבתיים קשים. פסולות אורגניות המוסעות למטמנות (בעלות דלק רבה) מקיימות נשימה אנאירובית ופולטות כמות מתאן רבה מאוד. יתרה מזו – כל ברק הפוגע במטמנה כזו גורם לפיצוץ המתאן וקריעת דיפון המטמנה וכתוצאה – הדחת מזהמים רבים אל מי התהום. לעומת זו ערימת קומפוסט המטופלת היטב מקיימת תהליך אירובי לחלוטין ולא נוצר בה מתאן. נכון הוא כי הן הכנת הקומפוסט והן פיזורו כרוכים בשריפת דלק, אך אם מחשבים את עלות הדלק של אמצעי טיפול חלופיים בפסולות האורגניות ומשווים את ההפרש (באם קיים כזה) לכמות הדלק הדרושה ליצור, שינוע וישום דשנים כימיים ספק אם המאזן האנרגטי יהיה שלילי.
חשוב לציין עובדה נוספת: בחקלאות הרגילה יעילות ניצול החנקן היא כ-50%. לעומת זאת חנקן הניתן כקומפוסט חייב לעבור תהליכי מינרליזציה איטיים ורמתו בקרקע בכל רגע נתון נמוכה יחסית. כתוצאה, יעילות ניצולו גבוהה בהרבה מזה של חנקן הניתן כדשן כימי. לפיכך הטיעון כי הדישון האורגני "רק מגביר את הזיהום הסביבתי" הינו שגוי מעיקרו.
עוד שגיאה נפוצה עליה חוזר המחבר היא כי היבולים בחקלאות אורגנית נמוכים בהכרח בהשוואה לחקלאות הרגילה. זהו מצב זמני הנובע מפערי הידע הקיימים. מחקר בחקלאות רגילה מתקיים מעל 150 שנים בהשקעה אדירה של מדינות וחברות מסחריות. לעומת זאת המחקר בח"א נמצא בחיתוליו. למרות זאת, בגידולים בהם נאסף די ידע (לדוגמה – אבוקדו, גזר ועוד) היבולים המושגים בח"א זהים לאלו של החקלאות הרגילה.
חשוב לציין כי יתרונות השימוש בקומפוסט לא נעלמו מעיני חקלאים קונבנציונליים רבים, עובדה הגורמת להתפשטות השימוש בקומפוסט בחקלאות הרגילה בארץ ובעולם.
נושא כלכלת הסביבה מפותח היום מאוד בעולם המערבי. ניתוח מכלול מחקרי כלכלת סביבה רבים גרם לקהילייה האירופית כגוף ולרב החברות בה לעודד בצורה משמעותית את התפשטות הח"א. במקביל מגבילות רבות ממדינות אלו את כמות הדשן הכימי המותרת לשימוש בחקלאות הרגילה.
לסיכום, ניתן לקבוע בוודאות כי למתן חומר אורגני לקרקע, כפי שנהוג בח"א יש יתרונות מוכחים, מדעית, ויש לעודדו.
ד"ר מיכאל רביב מינהל המחקר החקלאי, מרכז מחקר נווה יער
ראו גם
קישורים חיצוניים
- בבנק העולמי התנגדו, אבל סבסוד הדשן לחקלאי מלאווי הביא לפריחה ניו יורק טיימס 2008 הארץ