דיבור סדור
זהו מאמר דעה מאת בן אהרוני. מאמר דעה אינו אובייקטיבי. |
דיבור סדור או לחלופין דיבור מכבד אני מגדיר כנושא בתורת המוסר וברטוריקה ונוגע לדרכים בהן מסר שמועבר בשפת תקשורת כללית מועבר בצורה שהיא בוודאי מכבדת ובוודאי לא-מניפולטיבית או לחלופין בסבירות גבוהה ביותר מוסרית ← ללא תלות בשאלה אם המסר עצמו גורם סטרס.
כל עוד מסר כשלעצמו לא גורם סטרס, הסיכוי לכך שתיגרם עוינות בין בני אדם המתקשרים זה עם זה בדיבור סדור, מצטמצם דרסטית או שואף לאפס.
דיבור סדור כולל דגש על סובייקטיביות ("בבקשה, בהצעה, בתודה, לדעתי, לעמדתי, מבחינתי ← במקום פשוט להגיד משהו בלי תוספות מכבדות אלה) ומסייע לשמור את הסדר בשיחה בין שני אנשים או יותר.
דיבור סדור מאפשר שיח נוח יותר בין בני אדם וגורם לפחות הטיות או "קצרי תקשורת" אפשריים. בהגדרות מסוימות ניתן להקביל דיבור סדור לנימוס אם כי לדעתי המונח "נימוס" עמום ונותן פתח רחב יותר למניפולטיביות.
דוגמאות אפשריות
- לפני או אחרי בקשה; "בבקשה"
- לפני או אחרי הצעה; "בהצעה"
- לפני או אחרי נימוס כללי; "בכיף"
- לפני או אחרי נימוס מוגבר; "בכבוד"
- במקום להגיד פשוט "לא", אדם אומר "לא לדעתי" או "לא מבחינתי" או "לא מניסיוני" (סובייקטיביות של שלילה)
הבעת עמדה, דעה או הגדרה
- לפני או אחרי הבעת דעה; "לדעתי".
- לפני או אחרי הבעת עמדה; "לעמדתי"
- לפני או אחרי סיפוק הגדרה; "לדעתי נכון להגדיר את X כ Y" או "לדעתי סביר להגדיר את X כ Y" וכהנה.
להרבות שימוש ב"אולי".
התחלת כלל השיחות ב"שלום", באם נגמרו ברוח טובה, לסיימן ב"בברכה".
קביעת מפגש
- במקום להגיד "ודאי אגיע", להגיד "אני מתכוון להגיע"
- במקום להגיד "ודאי אגיע", להגיד "זה התכנון" או "זו כוונתי", "לכך אפעל"
- וכדומה
מסר כתוב
דיבור סדור אולי יתבטא מעט שונה במסר כתוב, כמו לסיים מכתב ב"בברכה" (Best regards); יש יהודים דתיים שמסיימים מכתב למשל בניסוח "בברכת התורה" או טבעונים שמסיימים "בברכת הטבעונות" וכו'.
בשפות השונות
בשפה העברית המודרנית השימוש בדיבור סדור מועט ביותר והשפה קיבלה פן "טכני" חזק; מגמה דומה תיתכן גם בגרמנית ובאנגלית.