רפורמת לוין

רפורמת לוין או המהפכה המשפטית היא תוכנית שהציג שר המשפטים יריב לוין, בתמיכתו של ראש הממשלה בנימין נתניהו, לביצוע שינויים מהותיים במערכת המשפט בישראל. בין שינויים אלה:

• ביטול עילת הסבירות של בית המשפט העליון לביטול פעולה מנהלית
• קביעת כללים לפסילת חוקים
• הגדרת תפקיד היועץ המשפטי לממשלה כמייעץ לא מחייב
• שינוי הרכב הוועדה לבחירת שופטים
• אישור פסקת התגברות של חוקים הסותרים חוק יסוד או חוקה

הצעת הרפורמה

הרפורמה הוצגה ב-4 בינואר 2023, שישה ימים לאחר השבעת ממשלת ישראל השלושים ושבע, ועוררה דיון ציבורי ער, תמיכה ומחאה נרחבת. מומחים רבים בתחום המשפט, ומדעני המדינה, וכן מומחי כלכלה בארץ ובחו"ל הזהירו מפני התוכנית. מדינות דמוקרטיות ידידות ישראל, וכן משקיעים וגופים בינלאומיים כמו חברות דרוג אשראי ראו בתוכנית דבר שעלול לפגוע במעמדה של ישראל. תומכי התוכנית טענו כי היא חיונית לשם שיקום משבר אמון שיש כלפי מערכת המשפט. מתנגדי הרפורמה בישראל חוששים כי היא מהווה צעד מרכזי בהפיכה משטרית בישראל כחלק מתהליך של שחיקה דמוקרטית.

התוכנית גובשה בסיוע מומחים מפורום קהלת. אולם בהמשך אנשי פורום קהלת התנערו מחלקים מהרפרומה.

תגובות להצעת הרפורמה

בתגובה להצעת הרפומה החלה מחאה נגדה. בדצמבר-ינואר מרצים לכלכלה ולמשפטים הכינו ניירות עמדה נגד הרפורמה וטענו כי היא תסכן את הדמוקרטיה ותפגע בכלכלה. אנשי היטק טענו כי היא תקשה עליהם לגייס כספים מחול. לאחר מכן החלו הפגנות גדולות שהגיעו למאות אלפי משתתפים נגד המחאה. כמו כן היתה התנגדות של אנשי עסקים, מומחי משפט וכלכלה מחו"ל, משקיעים מחו"ל, מומחי בטחון, קצינית בכירים, ראשי שב"כ . כן וכן לחץ מצד מדינות דמוקרטיות בולטות במיוחד ארה"ב.

בעקבות המחאה החלו מספר שרים וחברי כנסת בליכוד לטעון כי יש בעיות ברפורמה. שר הבטחון גלנט הביעה דאגה ביחס אליה ונתניהו הודיע כי הוא פוטר. במחאה ספוטנטנית יצאו באותו לילה מאות אלפי מוחים לאיילון. למחרת הודיע נתניהו כי הוא מתכוון להשהות את החקיקה. בעקבות כך איים בן גביר בפרישה מהקואליציה. נתניהו הודיע כי הוא מקפיא את החקיקה, עד למושב הקיץ וסיכם עם בן גביר על הקמת משמר לאומי שיהיה תחת פיקודו. הממשלה הודיעה כי היא תכנס לדיון עם גורמי האופוציזה ביחס לפשרה בנושא.

בזמן המחאה נגד רפורמת לוין טענו המפגינים וכן מומחי משפט כי הרפרומה עלולה ליצור מצב שבו אין יותר הפרדה בין שלוש רשויות. הממשלה, שיש לה רוב בכנסת, תוכל גם למנות שופטים ככל רצונה וזה מצב בלתי דמוקרטי. באפריל 2023 הודה יריב לוין כי חשש זה הוא חשש נכון ועלול היה להוביל למשבר חוקתי עקב זה שמדובר בצעד אנטי-דמוקרטי.

הטענה לפגיעת הרפורמה במשק הישראלי

פרופסורים לכלכלה טענו בינואר 2023 כי הרפרומה עלולה לפגוע באמון שיש למשקיעים ולמוסדות בינלואמיים כלפי כלכלת ישראל, וכי דבר זה עלול לגרור השלכות כלכליות חמורות כמו הורדה בדרוג האשראי, פגיעה בדרג המקצועי, פגיעה באמון של ממשלות ומשקיעים כלפי ישראל ואפקט בעייתי של כרסום הדמוקרטיה ולכן בריחה של הון אנושי. בתחילה טענו גורמים בממשלה כי חשש זה הוא מופרך. בהמשך התרבו הסימנים לתמיכה בעמדה זו כאשר גורמים באוצר ובבנק ישראל ערכו תחזיות דומות לפגיעה בכלכלת ישראל אם הרפרומה תמשיך. דבר זה התזחק עוד יותר בעקבות הערכות של סוכניות דרוג אשראי.

אחד החששות מפני הרפרומה וכן בעקבות המחאה מולה הוא עקב פגיעה בהון חברתי מקשר בין קהילות - חשש לקרע חברתי בישראל. חשש זה משפיע הן על החוסן הכלכלי של המדינה והן על המוכנות של המדינה לעימות צבאי. כמו כן הרפורמה והמחאה מולה העלו חשש להגברת הקיטוב הפוליטי, ואי אמון בתקשורת , והקצנה בשיח וברטוריקה בין מתנגדי הרפורמה לתומכיה כאשר יש טענות לסיכון הדמוקרטיה מצד אחד ומצד שני טענות לכך שמדובר בפעילים אנרכיסטים.

ראו גם

• הפיכה משטרית בישראל
• שחיקה דמוקרטית
• השלכות כלכליות של רפורמת לוין
• משבר המוצרים הציבוריים
• אמון
• אמת כמוצר ציבורי
• צו חירום ממשלתי

קישורים חיצוניים

• רפורמת לויו ויקיפדיה העברית
• ריסטארט - ישראל - אתר ההתנגדות למהפכה המשטרית
• טיוטה:רפורמת לוין/מתנגדים, ויקידפיה בעברית
• טיוטה:רפורמת לוין/תומכים, ויקידפיה בעברית
• תמצית עמדת הפורום בנושא המהפכה המשטרית המתוכננת על ידי ממשלת ישראל ה-37 - נייר עמדה #5, פורום המרצות והמרצים למשפטים למען הדמוקרטיה, 10 באפריל 2023
• גיא רולניק, המדריך להתנגדות: כיצד ניתן למנוע את הפיכת ישראל לדיקטטורה מודרנית 20 בינואר, 2023
• איילת שני, "כשאומרים פשיזם, אנשים חושבים על חיילים ברחובות. לא. זה לא ייראה ככה", ראיון עם ההיסטוריון דניאל בלטמן, מוסף הארץ, 01 בפברואר 2023
• יובל נוח הררי, הם ינסו שוב, בכוח גדול יותר, ואנחנו חייבים להגיע מוכנים. אז מה עושים?, הארץ, 29 במרץ 2023