הצגת המקור של הדף "פסיכולוגיה אבולוציונית"

'''פסיכולוגיה אבולוציונית''' (באנגלית: '''Evolutionary psychology''') היא גישה במדעי הטבע והחברה שבוחנת התנהגויות פסיכולוגיות כמו זכרון, תפיסה ושפה מנקודת מבט של [[אבולוציה|אבולוציה מודרנית]]. היא מנסה לזהות אילו תכונות אנושיות פסיכולוגיות נוצרו כתוצאה מתהליך של [[התאמה]], כלומר כיצד הן משפרות את המטרות של שרידה אבולוציונית. 

חשיבה אבולוציונית אודות מבנים פיזיולוגים כמו הלב, הריאות, המערכת החיסונית וכו' היא דבר נפוץ בקרב ביולוגים העוסקים באבולוציה ביולוגית. מקובל להניח כי מבנה הלב לדוגמה, בנוי כדי לאפשר לשאר הגוף תפקודים מיטביים שייסעו לגוף לשרוד, להתרבות ולגדל צאצאים כך שאלה יוכלו להעביר הלאה את הגנים שבגוף. פסיכולוגיה אבולוציונית מיישמת את אותה החשיבה על המוח ועל ה[[פסיכולוגיה]], וטוענת כי [[אני|ההכרה שלנו]] היא מבנה מודולרי בדומה לגוף, שיש לו התאמות מודולריות שמשרתות תפקודים אחרים. פסיכולוגיה אבולוציונית טוענת כי הרבה מההתנהגות האנושית היא תוצאה של התאמה פסיכולוגית שהתפתחה כדי לפתור בעיות חוזרות [[הסביבה הטבעית|בסביבה]] של [[ציידים לקטים|אבותיהם הקדומים]] של [[בני האדם]]. 

תומכים של גישת הפסיכולוגיה האבולוציונית טוענים כי היא לא סתם תת-דיספלינה של הפסיכולוגיה אלא תאוריה [[אבולוציה|אבולוציונית]] המספקת מסגרת יסודית ותאורטית שמשלבת את כל תחום הפסיכולוגיה באופן דומה לאופן שבו אבולוציה מהווה מנגנון בסיסי בביולוגיה. 

פסיכולוגים אבולוציוניים טוענים כי התנהגויות ותכונות שמתקיימות בכל התרבויות בעולם הן מועמדות טובות לכך שמדובר בתכונה שנובעת מהתאמה אבולוציונית ביולוגית. דבר זה כולל היכולות לזהות רגשות אצל אדם אחר, להבדיל בין קרובי-משפחה מאנשים שאינם בני משפחה, לזהות ולהעדיף בני זוג בריאים יותר, ולשתף פעולה עם אחרים. הם מדווחים על מבדקים מוצלחים של תחזיות תאורטיות שקשורות לנושאים כמו השכלה, דפוסי נישואין, רצח-תינוקות, Promiscuity, תפיסות של יופי, מחיר שוחד, והשקעה של הורים בגידול ילדים. התאוריות והממצאים של פסיכולוגיה אבולוציונית הם בעלי השלכות בתחומים שונים כולל [[חקר הכלכלה|כלכלה]], [[הסביבה הטבעית|סביבה]], בריאות, משפטים, ניהול, פסיכיאטריה, פוליטיקה וספרות. 

מבקרים של הגישה מעלים שאלות לגבי היכולת לקיים מבחנים, הן קוגניטיביים והן סביבתיים (כמו התפקוד המודולרי של המוח, ואי וודאות לגבי הסביבה הטבעית שבה חיו אבות בני האדם), וכן מציינים את החשיבות של הסברים לא-גנטיים וללא גישה של התאמה, כמו גם נושאים אתיים עקב הפרשנות של תוצאות המחקרים.