הצגת המקור של הדף "מחסור ועודף"

[[תמונה:Riischildren.jpg|left|thumb|400px|ילדים עניים חסרי בית ישנים ברחובות ניו יורק בשנת 1890. הטכנולוגיה לבדה וכמות ממוצעת של מוצרים לנפש אינם בהכרח תרופה לעוני אם לא מתייחסים להיבטים אחרים כמו גידול האוכלוסייה, אי שוויון בהכנסה וברכוש ועוד. לאחר המהפכה התעשייתית מצבם של העניים בערים הורע וכמותם גדלה בגלל שילוב של [[פיצוץ אוכלוסין]], עיור מואץ ואי שוויון.]]
'''מחסור ועודף''' הם שתי תופעות שיכולות להיות קשורות אחת בשנייה. מחסור הוא מושג המתאר מצב כאשר ל[[מערכת מורכבת]] יש מעט מידי ממשאב כלשהו, לדוגמה מעט מידי מזון (אנרגיה), מים, תרופות, דירות. בקרב בני אדם בני אדם, מחסור קשור לעיתים קרובות ל[[עוני]] - לדוגמה מחסור במזון הוא [[רעב]]. עודף הוא מושג המתאר מצב כאשר יש יותר מידי ממשהו, במיוחד בכמות מוגזמת כמו לדוגמה עודף מזון המביא ל[[השמנה]], עודף [[סוכר]] המביא ל[[סוכרת]], [[מחלות לב]] ו[[סוכר ובריאות|בעיות נוספות]], באופן כללי יותר - עודף של תרכובת מסויימת מוגדר כ[[זיהום]]. שתי התופעות עלולות לגרום לנזק ל[[מערכת מורכבת|מערכת]] - לדוגמה במערכת ביולוגית - לחוסר איזון, לנזק בריאותי וגם למוות. מחסור ועודף יכולים להתרחש במערכות מורכבות שונות - כמו מערכות פיזיקליות, מערכות אקולוגיות, יצורים חיים וכדומה ([[מערכות מפזרות]]). 

גישות שונות כולל חלק מהיהדות, [[בודהיזם]], רפואה מסורתית ומודרנית, [[אקולוגיה]] דוגלים בערך של [[איזון]] או "דרך האמצע" שבה נמצאים בטווח ביניים שבין מחסור לעודף. לדוגמה [[הומאוסטאזיס]] או מַצַּב אִזּוּן הוא מושג בסיסי בביולוגיה וברפואה המציין את היכולת של האורגניזם לשמור על סביבה פנימית יציבה למרות השינויים שחלים בסביבה החיצונית. כאשר בפרמטרים רבים - כמו חום הגוף, לחץ הדם, רמת הסוכר בדם ועוד - יש לשמור על טווח אופטימלי מסויים. ב[[כלכלה אקולוגית]] ו[[כלכלת מצב יציב]], אין מחסור ועודף, הגעה לכלכלה כזאת נחשבת על ידי רבים כחיונית כדי להגיע ל[[קיימות]]. דוגמה נוספת קיימת בתחום של [[כלכלה בודהיסטית]]. 

לעומת גישות אלה, קיימות גישות רבות, בעיקר ב[[חקר הכלכלה]] וב[[פוליטיקה]] אשר דוגלות באידאל של "[[יותר זה יותר טוב]]" ולא מכירות בכך שיכולות להיות השלכות שליליות לעודף מוצרים או שירותים. זהו אחד היסודות והמדדים של זרמים כמו [[קפיטליזם]] ו[[מודרניזם]]. הנחות על קיום של מחסור "טבעי" ובלתי תלוי ובן רעיון "יותר הוא יותר טוב" מופיעים בתאוריה של [[כלכלה נאו-קלאסית]]. היא גם מונהגת כמדיניות לקידום ב[[צמיחה כלכלית|הצמיחה הכלכלית]] - מדיניות שמקובלת בדרך כלל על [[ליברליזם|ליברלים]], [[שמרנות|שמרנים]], [[סוציאליזם|סוציאליסטים]] ו[[סוציאל-דמוקרטיה|סוציאל-דמוקרטים]] וזאת מתוך התפיסה שהדבר מונע [[אבטלה]], עוני ואי-שקט חברתי, חיוני ל[[צמיחה כלכלית]] (שבעצמה היא דבר הכרחי לשם [[רווחה חברתית]]) וחיוני לשם [[קידמה]] כלכלית ו[[שינוי טכנולוגי|טכנולוגית]]. 

מנקודת מבט של [[כלכלה מוסדית]] ו[[חקר הכלכלה]] בעיות הנובעות מ"עודף" קשורות בדרך כלל לתזה שקיימת בספר "[[חברת השפע]]" - לפיה השוק הפרטי נמצא בתהליך שבו קל וזול לייצר שפע של [[מוצר פרטי|מוצרים פרטיים]], אבל יש מחסור ב[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]]. לדוגמה קל לייצר מזון שהוא מוצר פרטי, אבל [[תזונה בריאה]] דורשת שמירה והפצה של [[ידע]] אמין הדורש [[אמון]] ואמון כזה הוא מוצר ציבורי שעלול להישחק - דבר המכונה [[משבר המוצרים הציבוריים]]. 

קיים גם ויכוח באשר לסיבות המחסור - [[עוני|העוני]]. תומכי הגישה הקפיטליסטית בדרך כלל טוענים שהוא תמיד תוצאה של מחסור, וקודם כל מחסור טכנולוגי בעוד שתומכי גישות אחרות מציינים שהוא לעיתים קרובות תוצאה של עודף - הן בגלל נזקים שעודפים יכולים לגרור למערכת, והן בגלל ששאיפה לעוד עלולה לגרור סכסוכים, מזימות ופגיעה באחרים. הסכסוכים בתורם מייצרים לא רק נזק ישיר אלא גם גורמים להתפרצות מחלות מדבקות, פגיעה בטבע, עוני ועוד. 

היום הכלכלה המודרנית ממוקדת בעיקר בייצור כמה שיותר מוצרים תוך כמה שפחות פעילות פיזית ומוחית וכן בניתוק האדם מהמציאות ושיעבודו למציאות מדומה, למרות שאלה מהווים גורמים מרכזיים לפגיעה בבריאות הנפשית והגופנית להיווצרות עוני ולפגיעה בקיימות האנושות. זאת הרבה אנשים ממשיכים להתנגד בתקיפות לכל הגבלה בצריכה מה שיכול להתפרש כ[[אי-רציונליות]]. זה דוגמה מדוע חשוב להבין את הסיבות לשתי התופעות ולמה [[אידאולוגיה|אידאולוגיות]] רבות לא רוצות להכיר בקיום העודף כמקור לבעיה.