שינויים

===דלק ביולוגי===

===דלק ביולוגי===

{{הפניה לערך מורחב|מזון מול דלק}}

{{הפניה לערך מורחב|מזון מול דלק}}

התייקרות האנרגיה (ראו בהמשך) מספקת תמריץ גדל לפיתוח גידולי [[ביו דיזל]] ותחליפי נפט ממקור צמחי. פרוש הדבר הוא הסטת משאבי חקלאות של קרקע, עובדים, [[דשן]], [[הון תעשייתי|ציוד]] ו[[כסף]] מחקלאות-מזון לחקלאות-דלק. דבר זה מכונה [[מזון מול דלק]] - התושבים העניים בעולם נאלצים להתחרות באותו שוק עם הביקוש לדלק למכוניות של התושבים העשירים בעולם.  

התייקרות האנרגיה (ראו בהמשך) מספקת תמריץ גדל לפיתוח גידולי [[ביו דיזל]] ותחליפי נפט ממקור צמחי. פירוש הדבר הוא הסטת משאבי חקלאות של קרקע, עובדים, [[דשן]], [[הון תעשייתי|ציוד]] ו[[כסף]] מחקלאות-מזון לחקלאות-דלק. דבר זה מכונה [[מזון מול דלק]] - התושבים העניים בעולם נאלצים להתחרות באותו שוק עם הביקוש לדלק למכוניות של התושבים העשירים בעולם.  

===גידול בדרישה למוצרים מהחי===

===גידול בדרישה למוצרים מהחי===

===סחף קרקע השפעות סביבתיות נוספות===

===סחף קרקע השפעות סביבתיות נוספות===

קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פרוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.  

קיימות מספר [[השפעות סביבתיות]] שמשפיעות על פריון הקרקע ועל התנובה החקלאית. השפעה מרכזית כזו היא [[סחף קרקע]] שמתרחש במדינות רבות, כולל בארצות הברית ובישראל. פירוש הדבר הוא פגיעה באדמות חקלאיות והקטנת השטח שניתן לעבד אותו.  

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פירושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.  

כמו כן שטח שעובד בעבד באופן אינטנסיבי וכעת יש צורך לעבד אותו בעדינות רבה יותר, פירושו הקטנה נוספת בהיצע המזון. דוגמה לפגיעה קשה של סחף קרקע כוללות לדוגמא את [[קערת האבק]] - הרס נרחב של שטחי חקלאות במישורי ארצות הברית בשנות 1930.  

==ביטחון תזונתי בישראל==

==ביטחון תזונתי בישראל==

===ביטחון תזונתי היום===

===ביטחון תזונתי היום===

נכון לשנת 2018, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פרוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטייה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

נכון לשנת 2018, המצב בישראל, כמו במדינות מערביות אחרות, מתון בהרבה מאשר מצב בטחון המזון במדינות עניות רבות. שכן אין תופעה [[רעב המוני]] או [[תת תזונה]] במימדים המוניים. יחד עם זאת, המצב בישראל יחסית למדינות מערביות רבות אינו טוב. במחקר משנת 2003, נמצא כי כ-8% ממשקי הבית דיווחו על מצב חמור של אי בטחון תזונתי. פירוש הדבר קושי להבטיח קבלת מזון מאוזן, ומזון בכמות מספקת, חשש מפני מצב בו לא יהיה מספיק אוכל, צמצום גודל הארוחות, דילוג על ארוחות, ובמקרים קיצוניים הימנעות מאכילה במשך יום שלם ורעב. ברוב המשפחות יש נטייה לדאוג קודם למזון לילדים, אבל חלק מהתופעות מתרחשות בקרב מבוגרים וילדים כאחד. [http://www.doctors.co.il/xID-4870,xCT-230,m-Doctors,a-Article.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה [[יצחק הרצוג]] וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006, 31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]

בשנת 2008 מינה שר הרווחה [[יצחק הרצוג]] וועדה בשם '''הוועדה לביטחון תזונתי''' בראשותו של מנכ"ל משרד הרווחה נחום איצקוביץ'. הוועדה מונתה לבחון את אחריות הממשלה בתחום הביטחון התזונתי, בהקשר של עוני. הוועדה פירסמה את מסקנותיה בסוף מרץ 2008, בין היתר פרסמה הוועדה כי נכון לשנת 2006, 31% מהמשפחות בישראל נאלצו לוותר על מזון חיוני. המלצות הוועדה כללו קריאה לסידור התחום של חלוקת מזון, פיתוח של תוכניות הזנה והגדלת הסיוע לעמותות. בתגובה ביקרו מספר ארגונים חברתיים את המסקנות כהמלצות פשרניות מידי. [http://www.nrg.co.il/online/1/ART1/716/359.html]