שינויים

'''ג'ון קנת גלברייט''' ( 15 באוקטובר 1908 - 29 באפריל 2006) John Kenneth Galbraith  אחד הכלכלנים החשובים בארה"ב של המאה ה 20. דוקטור בפילוספיה, דוקטור במשפטים, כלכלן [[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאני]] ו[[כלכלה מוסדית|מוסדי]]. היה מוביל של ערכי ליברליזם ושל קידמה וכתב ספרים פופלאריים וקריאים על נושאים כלכליים.  

'''ג'ון קנת גלברייט''' ( 15 באוקטובר 1908 - 29 באפריל 2006) John Kenneth Galbraith  אחד הכלכלנים החשובים בארה"ב של המאה ה 20. דוקטור בפילוספיה, דוקטור במשפטים, כלכלן [[כלכלה קיינסיאנית|קיינסיאני]] ו[[כלכלה מוסדית|מוסדי]]. היה מוביל של ערכי ליברליזם ושל קידמה וכתב ספרים פופלאריים וקריאים על נושאים כלכליים.  

גלברייט היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ1000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודותו המפורסמות ביותר היתה אולי טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה. '''[[קפיטליזם אמריקני]]''' (1952), '''[[חברת השפע]]''' (1958), ו'''[[המדינה התעשייתית החדשה]]''' (1967). הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות.  

גלברייט היה גם מעורב בפוליטיקה והוא שרת בממשלים של רוזוולט, קנדי, וטרומן, בין יתר התפקידים הוא שירת כשגריר ארצות הברית בהודו בתקופתו של קנדי. לגלברייט הייתה השפעה על המפלגה הדמוקרטית והוא שירת כאחד מיועציו המרכזיים של הנשיא ג'ון קנדי וכתב את המתווה לתכנית "Great Society" של הנשיא ג'ונסון, שלמדיניותו בוייטנאם הוא התנגד לאחר מכן. הוא אחד האנשים היחידים שקיבלו פעמיים את המדליה הנשיאותית לחופש של ארה"ב, אותן קיבל מטרומן ב1964 ומקלינטון ב-2000.  

גלברייט היה גם מעורב בפוליטיקה והוא שרת בממשלים של רוזוולט, קנדי, וטרומן, בין יתר התפקידים הוא שירת כשגריר ארצות הברית בהודו בתקופתו של קנדי. לגלברייט הייתה השפעה על המפלגה הדמוקרטית והוא שירת כאחד מיועציו המרכזיים של הנשיא ג'ון קנדי וכתב את המתווה לתכנית "Great Society" של הנשיא ג'ונסון, שלמדיניותו בוייטנאם הוא התנגד לאחר מכן. הוא אחד האנשים היחידים שקיבלו פעמיים את המדליה הנשיאותית לחופש של ארה"ב, אותן קיבל מטרומן ב1964 ומקלינטון ב2000.  

גלברייט כתב גם שלשה רומנים אחד מהם - "Tenured Professor" בו לגלג על הפרופסורים בחוג לכלכלה בהארורד, שם לימד במשך שנים רבות.  

גלברייט ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים.

גלברייט ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים.

גלברייט היה שותף לביקורת של [[תורסטן ובלן]] על התרבות הצרכנית ועל כך שתעשיית הפרסום גורמת לאנשים לצרוך מוצרים שאינם להם בהם כל צורך. בספרו האחרון "The Economics of Innocent Fraud" שאותו כתב בגיל 95, גלברייט המשיך לתקוף את הנחות היסוד של הכלכלנים, את היכולת של השוק הכלכלי לפעול באופן חופשי, את הנחות הכלכלה המוניטרית ואת התנהגותם של גופי השליטה של התאגידים הגדולים.  

גלברייט היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ1000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודותו המפורסמות ביותר היתה אולי טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה. '''[[קפיטליזם אמריקני]]''' (1952), '''[[חברת השפע]]''' (1958), ו'''[[המדינה התעשייתית החדשה]]''' (1967). הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות.  

===חברת השפע===

===חברת השפע===

"חברת השפע" (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר מתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

"חברת השפע" (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר מתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]] ככלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דוסנברי לגבי אפקט ההפגנה.

ה[[היסטוריה של החשיבה הכלכלית]] שהוא מתאר בפרקים הראשונים של 'חברת השפע' מדגישה אולי את דמותו של [[תורסטן ובלן]] ככלכלן האמריקני החשוב ביותר עד כה. הפרקים על נושא הצריכה מצטטים את הערותיו של [[ג'ון מיינרד קינס]] על הפרדה בין סוגים של רצונות, ואת האנליזה של דוסנברי לגבי אפקט ההפגנה.

==ספרים==

==ספרים==