שינויים

יש דוגמאות שונות להכחשת המדע, הדוגמאות המפורסמות ביותר נוגעת להתנגשות בין המדע לבין מוסדות [[שמרנות|שמרניים]] שמחזיקים בעמדות כוח, וכן כאשר הכחשת המדע גוררת השפעות בריאותיות שליליות.

יש דוגמאות שונות להכחשת המדע, הדוגמאות המפורסמות ביותר נוגעת להתנגשות בין המדע לבין מוסדות [[שמרנות|שמרניים]] שמחזיקים בעמדות כוח, וכן כאשר הכחשת המדע גוררת השפעות בריאותיות שליליות.

===התנגדות לשינוי המודל לפיו כדור הארץ במרכז היקום===

===התנגדות למודל לפיו כדור הארץ מקיף את השמש===

המהפכה הקופרניקאית הייתה הכנסת הרעיון לפיו כדור הארץ אינו נייח, אלא סובב סביב צירו וסביב השמש. למרות שהיו פילוסופים של הטבע שחשבו על דבר זה לפני כ-2000 שנה בעת המודרנית הדבר פורסם על ידי שלושה מדענים - ניקולאוס קופרניקוס, יוהאן קפלר, וגלילאו גליליי. הדבר הוביל לעימות עם הכנסייה הנוצרית שתמכה בתאוריה של תלמי לפיה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והשמש וכל גרמי השמיים האחרים סובבים סביבו. הספר של קופרניקוס, "על תנועת גרמי השמיים" התפרסם בשנת 1543, כנראה בגלל שחשש מפני תגובת הכנסייה. הספר נשלח לאפיפיור פאולוס השלישי והוחרם על ידי הכנסייה. אך במהלך מאה השנים שחלפו זכה לתהודת מה בעולם האסטרונומי. יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר היה מאמין אדוק, ולא ביצע את מחקרו כדי לסתור את דעת הכנסייה, אלא כמשרת את אלוהים בהביאו לכדי דיוק רב יותר את הידע על העולם שנברא. קפלר ניסח את חוקי קפלר לתנועה (שבהמשך התבסס עליהם ניוטון לניסוח התורה שלו למכניקה), ותאר כיצד הכוכבים סובבים את השמש באליפסות.

[[המהפכה הקופרניקאית]] הייתה הפיתוח והפופלריזציה של הרעיון לפיו כדור הארץ אינו נייח, אלא סובב סביב צירו וסביב השמש. למרות שהיו פילוסופים של הטבע שחשבו על מודל זה לפני כ-2000 שנה,{{הערה|ראו [[ציר זמן של המהפכה המדעית]]}} בעת המודרנית, הדבר פורסם על ידי שלושה מדענים - ניקולאוס קופרניקוס, יוהאן קפלר, וגלילאו גליליי. הדבר הוביל לעימות עם הכנסייה הנוצרית שתמכה בתאוריה של תלמי, לפיה כדור הארץ נמצא במרכז היקום, והשמש וכל גרמי השמיים האחרים סובבים סביבו. הספר של קופרניקוס, "על תנועת גרמי השמיים" התפרסם בשנת מותו 1543, אף שהוא פיתח אותה כמה עשורים מוקדם יותר. כנראה שהדבר נבע בגלל חשש מפני תגובת הכנסייה. הספר נשלח לאפיפיור פאולוס השלישי והוחרם על ידי הכנסייה. אך במהלך מאה השנים שחלפו זכה הספר לתהודת מה בעולם האסטרונומי. יוהאן קפלר הגרמני פרסם את ספרו "אסטרונומיה נובה" בשנת 1609. עבודתו של קפלר מבוססת על תצפיות שערך טיכו ברהה. קפלר היה מאמין אדוק, ולא ביצע את מחקרו כדי לסתור את דעת הכנסייה, אלא כמשרת את אלוהים בהביאו לכדי דיוק רב יותר את הידע על העולם שנברא. קפלר ניסח את חוקי קפלר לתנועה (שבהמשך התבסס עליהם ניוטון לניסוח התורה שלו למכניקה), ותאר כיצד הכוכבים סובבים את השמש באליפסות.

גלילאו פעל בתקופת קפלר, ומצא אישושים לתאוריה של קופרניקוס באמצעות הטלסקופ שבנה. בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. גלילאו ביקש את דעתו של קפלר, שנחשב באותה תקופה לאסטרונום הבכיר באירופה. קפלר הגן על גילוייו של גלילאו ואף הציע מספר השערות על המשמעות של גילויים אלו, במאמר שפרסם.

גלילאו פעל בתקופת קפלר, ומצא אישושים לתאוריה של קופרניקוס באמצעות הטלסקופ שבנה. בשנת 1610 גילה גלילאו גליליי ארבעה ירחים המקיפים את כוכב הלכת צדק, בעזרת הטלסקופ. גילוי זה נתן משנה תוקף למודל ההליוצנטרי והיווה הוכחה שתנועה שאינה סביב כדור הארץ היא בגדר האפשר. גלילאו ביקש את דעתו של קפלר, שנחשב באותה תקופה לאסטרונום הבכיר באירופה. קפלר הגן על גילוייו של גלילאו ואף הציע מספר השערות על המשמעות של גילויים אלו, במאמר שפרסם.

עד שלב מסוים גילתה הכנסייה הקתולית ברובה יחס חיובי וסובלני לעבודתו של גלילאו, ולגלילאו היו יחסים קרובים וחבריים עם בכירים בכנסייה. עיקר ההתנגדות אליו באה משורות התאולוגים הכנסייתיים, שחשבו שגלילאו פולש לתחומם, אולם השפעתם בכנסייה הייתה מועטה. שורת אירועים הביאה להידרדרות היחסים בין גלילאו לכנסייה. ב-1623 התמנה מפאו ברבריני, תומך נלהב של גלילאו, לאפיפיור אורבנוס השמיני וגלילאו הוזמן לשיחות רבות עמו ואף הותר לו לפרסם את תאוריית הגאות והשפל בספר "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות". גלילאו כתב את הספר במשך שש שנים, וסיים אותו לבסוף ב-1630. לאחר מספר הסתייגויות הוחלט לפרסמו, אך גלילאו נאלץ לכתוב הקדמה שבה הוא מסביר שכל ההתרחשויות בספר הן בדיוניות ואינן מבוססות על העולם האמיתי.

עד שלב מסוים גילתה הכנסייה הקתולית ברובה יחס חיובי וסובלני לעבודתו של גלילאו, ולגלילאו היו יחסים קרובים וחבריים עם בכירים בכנסייה. עיקר ההתנגדות אליו באה משורות התאולוגים הכנסייתיים, שחשבו שגלילאו פולש לתחומם, אולם השפעתם בכנסייה הייתה מועטה. שורת אירועים הביאה להידרדרות היחסים בין גלילאו לכנסייה. ב-1623 התמנה מפאו ברבריני, תומך נלהב של גלילאו, לאפיפיור אורבנוס השמיני וגלילאו הוזמן לשיחות רבות עמו ואף הותר לו לפרסם את תאוריית הגאות והשפל בספר "דיאלוג על שתי מערכות העולם המרכזיות". גלילאו כתב את הספר במשך שש שנים, וסיים אותו לבסוף ב-1630. לאחר מספר הסתייגויות הוחלט לפרסמו, אך גלילאו נאלץ לכתוב הקדמה שבה הוא מסביר שכל ההתרחשויות בספר הן בדיוניות ואינן מבוססות על העולם האמיתי.

בשנת 1632, בהיותו בן 70, פרסם גלילאו את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספרו זה קעקע את כל עמדות הכנסייה. הדמות שייצגה בדיאלוג את עמדת הכנסייה, הוצגה לדעת האפיפיור בצורה נלעגת, והוא ראה בכך כפיות טובה מצד גלילאו. זמן קצר לאחר פרסום הספר הורתה הכנסייה להחרים אותו. באותה שנה זימנה האינקוויזיציה את גליליי להופיע בפניה לבירור, אך בגלל מחלה נבצר ממנו להגיע לרומא עד 1633. הוא נשפט ונידון למעצר בית. גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה והמדע מקצה אל קצה.

בשנת 1632, בהיותו בן 70, פרסם גלילאו את ספרו "דיאלוג על שתי מערכות עולם" ובו מתנהל דיון בין נציג הכנסייה, אזרח פשוט, וגלילאו עצמו. ספרו זה קעקע את כל עמדות הכנסייה. הדמות שייצגה בדיאלוג את עמדת הכנסייה, הוצגה לדעת האפיפיור בצורה נלעגת, והוא ראה בכך כפיות טובה מצד גלילאו. זמן קצר לאחר פרסום הספר הורתה הכנסייה להחרים אותו. באותה שנה זימנה האינקוויזיציה את גליליי להופיע בפניה לבירור, אך בגלל מחלה נבצר ממנו להגיע לרומא עד 1633. הוא נשפט ונידון למעצר בית. גליליי מת בשנת 1642, אולם משנתו ועמדותיו לא נעלמו, והגותו שינתה את פני האסטרונומיה והמדע מקצה אל קצה.  

המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי ב[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעי]]ת, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס- על תנועת גרמי השמים) כנקודת הפתיחה של המהפכה.

המהפכה הקופרניקאית חוללה טלטלה ברחבי אירופה, והובילה, לצד גורמים אחרים, לשינוי תפיסתי נרחב. כוחה של הכנסייה התערער, ונפתח הפתח לתקופה חדשה- העת החדשה. המהפכה הקופרניקאית נחשבת לחלק מרכזי ב[[המהפכה המדעית|מהפכה המדעי]]ת, ומקובל לקבוע את שנת 1543 (שנת פרסום ספרו של קופרניקוס- על תנועת גרמי השמים) כנקודת הפתיחה של המהפכה. חלק מהסיבה לכך היא שהממצאים שלה זרעו את הזרעים למהפכה גדולה עוד יותר - ספרו של ניוטון על המכניקה, שהסביר את התנועה של כל הגופים בעולם - החל מכדורי תותח ועד לתנועת הכוכבים בשמיים עקב שילוב של כוחות פיזיקליים, ללא שנדרשת התערבותו של אל או כוח על-טבעי כלשהו בנושא. אלו היו גישות מהפכניות להבנת העולם - דבר שמוצג ביצירה [[שם הוורד]] - במקום גישה לפיה האמת ניתנה בעבר על ידי האל, ניתן לחפש אחריה בכתבים עתיקים ובנבואות, והיא הולכת ונעלמת ככל שהדור מתקדם, גישה לפיה [[השיטה המדעית]] -שילוב של לוגיקה, ניסויים, מתמטיקה ו[[הכרה בבורות]] יחד עם צורת דיון מסויימת (כמו פרסום בירחונים עם ביקורת עמיתים) מובילה לגילוי האמת, וניתן לגלות ממנה יותר ויותר.

===תאוריית הבריאה הספונטנית ו"הכוח המצמיח"===

===תאוריית הבריאה הספונטנית ו"הכוח המצמיח"===