שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
החלפת טקסט – "מאד," ב־"מאוד,"
שורה 25: שורה 25:  
במהלך ההיסטוריה אנשים שמו לב כי חמישה מתוך הכוכבים זזו בשמיים ולא נשארו באותה מקום ביחס לשאר הכוכבים. הם זזו קדימה לאט, ואחר כך הלכו אחורה ואז חזרו קדימה חזרה, כאילו הם לא יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות. אנחנו קוראים להם כוכבי-לכת או פלנטות המילה היוונית ל"נוודים". ההסברים המוקדמים ביותר היו שהם יצורים חיים - איך אחרת ניתן להסביר את ההתנהגות המוזרה שלהם? הסברים מאוחרים יותר טענו שהם אלים ומאוחר יותר - דברים שמשפיעים על האסטרולוגיה שלנו. אבל הפתרון האמיתי לחידה הזאת היא שהכוכבים האלה הם עולמות, וכן שכדור הארץ הוא אחת מהם ושכולם יחד מסתובבים יחד מסביב לשמש בהתאם לחוקים מתמטיים מדוייקים. גילוי זה הוביל לפי סייגן באופן ישיר לציביליזציה העולמית המודרנית שבה אנחנו חיים. השילוב של הדמיון והתצפיות הוביל למרשם מדוייק של מערכת השמש שלנו, רק אז ניתן היה לענות על השאלה היסודית שנמצאת בלב המדע המודרני -" מה גורם לכל זה לקרות?" לפני כ-2,000 שנה שאלה כזו אפילו לא נשאלה.
 
במהלך ההיסטוריה אנשים שמו לב כי חמישה מתוך הכוכבים זזו בשמיים ולא נשארו באותה מקום ביחס לשאר הכוכבים. הם זזו קדימה לאט, ואחר כך הלכו אחורה ואז חזרו קדימה חזרה, כאילו הם לא יכולים להחליט מה הם רוצים לעשות. אנחנו קוראים להם כוכבי-לכת או פלנטות המילה היוונית ל"נוודים". ההסברים המוקדמים ביותר היו שהם יצורים חיים - איך אחרת ניתן להסביר את ההתנהגות המוזרה שלהם? הסברים מאוחרים יותר טענו שהם אלים ומאוחר יותר - דברים שמשפיעים על האסטרולוגיה שלנו. אבל הפתרון האמיתי לחידה הזאת היא שהכוכבים האלה הם עולמות, וכן שכדור הארץ הוא אחת מהם ושכולם יחד מסתובבים יחד מסביב לשמש בהתאם לחוקים מתמטיים מדוייקים. גילוי זה הוביל לפי סייגן באופן ישיר לציביליזציה העולמית המודרנית שבה אנחנו חיים. השילוב של הדמיון והתצפיות הוביל למרשם מדוייק של מערכת השמש שלנו, רק אז ניתן היה לענות על השאלה היסודית שנמצאת בלב המדע המודרני -" מה גורם לכל זה לקרות?" לפני כ-2,000 שנה שאלה כזו אפילו לא נשאלה.
   −
המודל של תלמי אודות כוכבי הלכת נראה הגיוני שם את כדור הארץ במרכז. הוא נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאוד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מיל ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו בזמנו של תלמי ולשנים רבות לאחר מכן.המודל זה שנתמך על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים תקע אתה האסטרונומיה למשך כ-1,500 שנה. לאחר מכן בא המודל של קופרניקוס, פקיד פולני, שטען כי כדור הארץ ושאר הפלנטות מקיפות את השמש. היות והמסלול של כדור הארץ קרוב יותר לשמש ממאדים לדוגמה הוא מקיף אותה מהר יותר והוא משיג את מאדים מפעם לפעם בזמן זה נראה לנו שמאדים זז אחורה. מודל זה נדחה בתחילה בבוז והרגיז הרבה אנשים  הן בכנסיה הקתולית והן על ידי מרתין לותר מייסד הכנסייה הפרוטסטנטית. המאבק בין שתי המודלים האלה, הובל על ידי יוהנס קפלר שנולד בגרמניה והיה אסטרולוג ואסטרונום. באותו זמן לא היו למדע עדיין מושג קלוש על חוקי הפיזיקה שהניעו את הטבע. אבל המאבק הבודד והאמיץ של האיש הזה יצר את הניצוץ שהצית את [[המהפכה המדעית]] המודרנית.
+
המודל של תלמי אודות כוכבי הלכת נראה הגיוני שם את כדור הארץ במרכז. הוא נשען על ההיגיון הפשוט שכדור הארץ נראה לנו יציב מאוד והכל סובב סביבנו. השמש זזה מסביב לכדור הארץ, הכוכבים זזים מסביב לכדור הארץ גם הם אבל הם גם נמצאים בתוך מיל ספרות או עיגולים, שמבצעים סיבוב כאשר הם מקיפים את כדור הארץ. ולכן מידי פעם נראה שהם זזים אחורה. מודל זה היה הגיוני מאוד, הוא העניק תחזיות טובות למדי למיקום הכוכבים בשמיים - איפה הם יהיו ביום נתון. במיוחד תחזיות טובות מספיק לאמצעי המדידה שהיו בזמנו של תלמי ולשנים רבות לאחר מכן.המודל זה שנתמך על ידי הכנסייה הקתולית בימי הביניים תקע אתה האסטרונומיה למשך כ-1,500 שנה. לאחר מכן בא המודל של קופרניקוס, פקיד פולני, שטען כי כדור הארץ ושאר הפלנטות מקיפות את השמש. היות והמסלול של כדור הארץ קרוב יותר לשמש ממאדים לדוגמה הוא מקיף אותה מהר יותר והוא משיג את מאדים מפעם לפעם בזמן זה נראה לנו שמאדים זז אחורה. מודל זה נדחה בתחילה בבוז והרגיז הרבה אנשים  הן בכנסיה הקתולית והן על ידי מרתין לותר מייסד הכנסייה הפרוטסטנטית. המאבק בין שתי המודלים האלה, הובל על ידי יוהנס קפלר שנולד בגרמניה והיה אסטרולוג ואסטרונום. באותו זמן לא היו למדע עדיין מושג קלוש על חוקי הפיזיקה שהניעו את הטבע. אבל המאבק הבודד והאמיץ של האיש הזה יצר את הניצוץ שהצית את [[המהפכה המדעית]] המודרנית.
    
קפלר גדל כילד חכם אבל דחוי וחיפש את ההרמוניה האלוהית בשמיים. הוא רצה להבין איך העולם בנוי, מה אלוהים מתכנן. במשך שנים הוא ניסה להוכיח תאוריה לפי 6 כוכבי הלכת הידועים בשעתו היו קשורים ל-5 מצולעים שיתאר פיתגורס כמצולעים של מצבי החומר. במאמץ להוכיח את התאוריה הוא נזקק לתצפיות מדוייקות יותר. טיכו ברה הציע לו לקבל את הנתונים ולאחר תלאות רבות קפלר השיג את התצפיות האלה על מאדים. הוא לא הצליח להתאים את התצפיות לתאוריה שלו. לאחר שנים של עבודה הוא הגיע למסקנה כי הכוכבים מבצעים תנועה אליפטית סביב השמש ולא מעגלית. דבר זה אפשר לו לנסח את שלושת חוקי קפלר ולקבוע בצורה מדוייקת את מיקום הכוכבים בשמיים. קפלר היה האדם הראשון שתיאר בצורה מתמטית ומדוייקת את התנהגות הטבע ודבר זה הוביל מאוחר יותר להישגיו של ניוטון, כמו כן מהחוקים של קפלר גילנו שאותם חוקים קיימים בארץ ובשמיים, שיש הרמוניה בין הדרך שבה אנו חושבים לבין איך העולם עובד. כאשר קפלר גילה כי העובדות המדוייקות סותרות את האמונות שהיו כה יקרות לליבו, הוא העדיף את העובדות הלא נוחות.הוא אימץ את האמת הקשה על פני האשליות היקרות לו ביותר - זה ליבו של המדע.
 
קפלר גדל כילד חכם אבל דחוי וחיפש את ההרמוניה האלוהית בשמיים. הוא רצה להבין איך העולם בנוי, מה אלוהים מתכנן. במשך שנים הוא ניסה להוכיח תאוריה לפי 6 כוכבי הלכת הידועים בשעתו היו קשורים ל-5 מצולעים שיתאר פיתגורס כמצולעים של מצבי החומר. במאמץ להוכיח את התאוריה הוא נזקק לתצפיות מדוייקות יותר. טיכו ברה הציע לו לקבל את הנתונים ולאחר תלאות רבות קפלר השיג את התצפיות האלה על מאדים. הוא לא הצליח להתאים את התצפיות לתאוריה שלו. לאחר שנים של עבודה הוא הגיע למסקנה כי הכוכבים מבצעים תנועה אליפטית סביב השמש ולא מעגלית. דבר זה אפשר לו לנסח את שלושת חוקי קפלר ולקבוע בצורה מדוייקת את מיקום הכוכבים בשמיים. קפלר היה האדם הראשון שתיאר בצורה מתמטית ומדוייקת את התנהגות הטבע ודבר זה הוביל מאוחר יותר להישגיו של ניוטון, כמו כן מהחוקים של קפלר גילנו שאותם חוקים קיימים בארץ ובשמיים, שיש הרמוניה בין הדרך שבה אנו חושבים לבין איך העולם עובד. כאשר קפלר גילה כי העובדות המדוייקות סותרות את האמונות שהיו כה יקרות לליבו, הוא העדיף את העובדות הלא נוחות.הוא אימץ את האמת הקשה על פני האשליות היקרות לו ביותר - זה ליבו של המדע.
שורה 36: שורה 36:  
'''סיפורי נוודים'''  ("Travellers' Tales") - המסעות של חלליות וויג'ר שנשלחו לחלל, מוצגים בהקשר של מסעות ההולנדים במאה ה-17, מאות שנים של מסעות בספינות- מפרש, וההוגים בני זמננו הממשיכים מסורת זו, כמו Constantijn Huygens. מוצגת השוואה בין התגליות שלהם לבין התגליות של וויג'ר בין הירחים של צדק ושבתאי.  
 
'''סיפורי נוודים'''  ("Travellers' Tales") - המסעות של חלליות וויג'ר שנשלחו לחלל, מוצגים בהקשר של מסעות ההולנדים במאה ה-17, מאות שנים של מסעות בספינות- מפרש, וההוגים בני זמננו הממשיכים מסורת זו, כמו Constantijn Huygens. מוצגת השוואה בין התגליות שלהם לבין התגליות של וויג'ר בין הירחים של צדק ושבתאי.  
 
===פרק שביעי===
 
===פרק שביעי===
'''עמוד השידרה של הלילה''' ("The Backbone of Night") - עוסק בגילוי טבעם של כוכבי השבת בשמיים, וכן במאבק הראשון בין מדע ניסויי לבין דת ומיסטיקה. הפרק מתחיל בכך שסייגן מלמד בכיתה בשכונת ילדותו, בברוקלין, ניו-יורק. סייגן מעיד כי כילד הופתע לגלות כי הכוכבים שרואים בלילה הם שמשות מרוחקות מאד, וכי השמש שלנו היא פשוט כוכב שרואים מקרוב יותר. הפרק  מתחיל בהיסטוריה של מיתולוגיות שונות על כוכבים, כמו ילידים באפריקה שהאמינו כי שביל החלב הוא עמוד שדרה ענק שתומך את השמיים ומונע מהם ליפול, או המיתולוגיה היוונית שסיפרה שהכוכבים שרואים בשביל החלב הוא חלב משדיה של הרה, אלת הלילה והכוכבים. סייגן מנחש כי עבור שבטים רבים של [[ציידים לקטים]] וודאי חשבו כי הכוכבים הם מדורות רחוקות בשמיים וכי עצם זה שמדורות אלה אינן נופלות לכדור הארץ מסמלות שהן שייכות ליצורים חזקים ובעלי כוח. מאוחר יותר הוא מציין כי המסורות של הדתות הפולותיאסתיות העניקו לכל כוכב אל או מלאך או סמי-אל משלו, כל אחד מהם בעל אחריות משלו. היות ולא היה קל להבין מה האלים רוצים החיים היו מלאי הפתעות לרעה בדמות שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, מלחמות, מגפות ועוד.  
+
'''עמוד השידרה של הלילה''' ("The Backbone of Night") - עוסק בגילוי טבעם של כוכבי השבת בשמיים, וכן במאבק הראשון בין מדע ניסויי לבין דת ומיסטיקה. הפרק מתחיל בכך שסייגן מלמד בכיתה בשכונת ילדותו, בברוקלין, ניו-יורק. סייגן מעיד כי כילד הופתע לגלות כי הכוכבים שרואים בלילה הם שמשות מרוחקות מאוד, וכי השמש שלנו היא פשוט כוכב שרואים מקרוב יותר. הפרק  מתחיל בהיסטוריה של מיתולוגיות שונות על כוכבים, כמו ילידים באפריקה שהאמינו כי שביל החלב הוא עמוד שדרה ענק שתומך את השמיים ומונע מהם ליפול, או המיתולוגיה היוונית שסיפרה שהכוכבים שרואים בשביל החלב הוא חלב משדיה של הרה, אלת הלילה והכוכבים. סייגן מנחש כי עבור שבטים רבים של [[ציידים לקטים]] וודאי חשבו כי הכוכבים הם מדורות רחוקות בשמיים וכי עצם זה שמדורות אלה אינן נופלות לכדור הארץ מסמלות שהן שייכות ליצורים חזקים ובעלי כוח. מאוחר יותר הוא מציין כי המסורות של הדתות הפולותיאסתיות העניקו לכל כוכב אל או מלאך או סמי-אל משלו, כל אחד מהם בעל אחריות משלו. היות ולא היה קל להבין מה האלים רוצים החיים היו מלאי הפתעות לרעה בדמות שיטפונות, בצורות, רעידות אדמה, מלחמות, מגפות ועוד.  
    
הפרק ממשיך בגילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי הפילוסופים הפרה-אפלטונים מהמסורת האיונית בתקופה שבין המאה ה-6 למאה ה-4 לפני הספירה. הם הראשונים שטענו כי הטבע לא רק מתנהג באופן גחמתי, אלא שיש לו חוקים שניתן להבין אותם באמצעות לוגיקה והתבוננות. במקום ובתקופה זו התקיים המאבק הראשון בין רעיונות מהפכניים ותצפיות מדוקדקות על הטבע לבין רעיונות מיסטיים ושמרנות חברתית. סייגן תוהה מדוע התפתחו הרעיונות הנועזים והחדשים האלה דווקא במקום זה ולא במרכזים של ציביליזציות עתיקות וחשובות של אותה תקופה. התשובה שלו היא שבמרכזי האימפריות רדפו אחר מי שלא התיישר עם הדוגמה של השלטונות. לעומת זאת איי יוון התפרנסו מדייג וממסחר והיו מרוקחים מספיק מהמרכזים השלטוניים והדתיים כך שמסורות דתיות שונות נפגשו בהן והחליפו דעות. אם פגשת מישהו שטען שזאוס או מורדוך האל הבבלי שניהם אחראים על השמיים, ייתכן והסקת כי אחד מהם הוא האל האמיתי והשני לא, אבל ייתכן והגעת למסקנה כי שניהם הומצאו על ידי הכוהנים.  
 
הפרק ממשיך בגילוי ההדרגתי של טבעם האמיתי של הכוכבים והייקום על ידי הפילוסופים הפרה-אפלטונים מהמסורת האיונית בתקופה שבין המאה ה-6 למאה ה-4 לפני הספירה. הם הראשונים שטענו כי הטבע לא רק מתנהג באופן גחמתי, אלא שיש לו חוקים שניתן להבין אותם באמצעות לוגיקה והתבוננות. במקום ובתקופה זו התקיים המאבק הראשון בין רעיונות מהפכניים ותצפיות מדוקדקות על הטבע לבין רעיונות מיסטיים ושמרנות חברתית. סייגן תוהה מדוע התפתחו הרעיונות הנועזים והחדשים האלה דווקא במקום זה ולא במרכזים של ציביליזציות עתיקות וחשובות של אותה תקופה. התשובה שלו היא שבמרכזי האימפריות רדפו אחר מי שלא התיישר עם הדוגמה של השלטונות. לעומת זאת איי יוון התפרנסו מדייג וממסחר והיו מרוקחים מספיק מהמרכזים השלטוניים והדתיים כך שמסורות דתיות שונות נפגשו בהן והחליפו דעות. אם פגשת מישהו שטען שזאוס או מורדוך האל הבבלי שניהם אחראים על השמיים, ייתכן והסקת כי אחד מהם הוא האל האמיתי והשני לא, אבל ייתכן והגעת למסקנה כי שניהם הומצאו על ידי הכוהנים.  

תפריט ניווט