שינויים

==השיבה מן החיזיון והקמת הקבוצה החברתית-דתית החדשה בתוך הקבוצה הקיימת==

==השיבה מן החיזיון והקמת הקבוצה החברתית-דתית החדשה בתוך הקבוצה הקיימת==

לאחר סיום החיזיון היה מוחמד בסערת רגשות וחזר לביתו שם הפגין יחס אמביוולנטי לאשר חזה במשך מספר ימים; הוא סיפר על חיזיון זה לח'דיג'ה שאמרה לו שהיא מאמינה שהוא נביא ועודדה אותו שעליו לא לדחות חיזיונות אלה; הוא חלק את חוויתו עם שאר קרוביו (שראו בו אדם כריזמטי ומכובד) לפי סדר; דודו עלי בן אבו טאלב, קרוב משפחתו אבו-בכר ובנו המאומץ של מוחמד - זיאד. קבוצת המאמינים בו גדלה במשך 12 השנים שבמהלכן המיר בערך 10 אנשים בשנה והייתה לשנואה מאד בעיר מכה; האצולה המכאנית אליה השתייך הוקיעה אותו ממנה על ששיסע אותה לשני פלגים; הפלג של ההולכים בדרכו והפלג המסורתי-פגאני. מוחמד ומאמיניו נרדפו ועל פי המסורת המוסלמית חלק מתומכיו עונו עינויים קשים על ידי האצולה המכאנית על התמיכתם בו.

לאחר סיום החיזיון היה מוחמד בסערת רגשות וחזר לביתו שם הפגין יחס אמביוולנטי לאשר חזה במשך מספר ימים; הוא סיפר על חיזיון זה לח'דיג'ה שאמרה לו שהיא מאמינה שהוא נביא ועודדה אותו שעליו לא לדחות חיזיונות אלה; הוא חלק את חוויתו עם שאר קרוביו (שראו בו אדם כריזמטי ומכובד) לפי סדר; דודו עלי בן אבו טאלב, קרוב משפחתו אבו-בכר ובנו המאומץ של מוחמד - זיאד. קבוצת המאמינים בו גדלה במשך 12 השנים שבמהלכן המיר בערך 10 אנשים בשנה והייתה לשנואה מאוד בעיר מכה; האצולה המכאנית אליה השתייך הוקיעה אותו ממנה על ששיסע אותה לשני פלגים; הפלג של ההולכים בדרכו והפלג המסורתי-פגאני. מוחמד ומאמיניו נרדפו ועל פי המסורת המוסלמית חלק מתומכיו עונו עינויים קשים על ידי האצולה המכאנית על התמיכתם בו.

כפי העולה מניתוח ביקורתי של המקורות האסלאמיים שתי תקופות עיקריות באו בהתפתחות דת זו - '''השלב המכאני''' (על שם העיר מכה), בו פותחו בעיקר מצוות הדת ומסרים של שלום ואחווה ו'''השלב המדיני''' (על שם העיר אל-מדינה) בו פותחו בעיקר יסודות ההלכה והפוליטיקה המוסלמית ומלחמה בכופרים. שתי תקופות ההתפתחות הללו משתקפות בספר הקוראן; כל עוד חיה קהילת המוסלמים במכה פסוקי הקוראן עסקו בעיקר בסיפורים דתיים על בריאת העולם, נביאים קודמים לפי האסלאם (כגון אברהם, משה וישו), מצוות הדת ופחות בפוליטיקה אך ככל שעבר הזמן נוספה שנאה לפגאניזם ועם המעבר לית'רב (לימים נקראה אל-מדינה) פסוקי הקוראן התהפכו לעסוק בעיקר בבידול מן היהודים, הנוצרים והפגאנים, במצוות מלחמה, התנהגות עם שבויים ונושאים דומים.

כפי העולה מניתוח ביקורתי של המקורות האסלאמיים שתי תקופות עיקריות באו בהתפתחות דת זו - '''השלב המכאני''' (על שם העיר מכה), בו פותחו בעיקר מצוות הדת ומסרים של שלום ואחווה ו'''השלב המדיני''' (על שם העיר אל-מדינה) בו פותחו בעיקר יסודות ההלכה והפוליטיקה המוסלמית ומלחמה בכופרים. שתי תקופות ההתפתחות הללו משתקפות בספר הקוראן; כל עוד חיה קהילת המוסלמים במכה פסוקי הקוראן עסקו בעיקר בסיפורים דתיים על בריאת העולם, נביאים קודמים לפי האסלאם (כגון אברהם, משה וישו), מצוות הדת ופחות בפוליטיקה אך ככל שעבר הזמן נוספה שנאה לפגאניזם ועם המעבר לית'רב (לימים נקראה אל-מדינה) פסוקי הקוראן התהפכו לעסוק בעיקר בבידול מן היהודים, הנוצרים והפגאנים, במצוות מלחמה, התנהגות עם שבויים ונושאים דומים.

על פי המסורת המוסלמית, בעת הגל האחרון של ההג'רה ההנהגה המכאנית הבינה שמוחמד הכריזמטי שזה עתה כבר פיתח מעין כת דתית עם דת שונה משמעותית משלהם שאף הייתה מוכנה לעזוב את קהילתה מרבות-השנים לעיר זרה יהיה מסוכן להם ועליהם להרגו לפני שיגיע למאמיניו ומעט לאחר עזיבתו עם אבו-בכר יצאו לחפשם ולהרגם בנתיב הנפוץ ממכה לית'רב אך מוחמד ואבו-בכר תיארו לעצמם שהאצולה המכאנית תלך בעקבותם כשהם לבד ללא תומכים חבויים וללא הגנת המאמינים המוצהרים שכבר עזבו בגלים מוקדמים יותר לית'רב ומצאו מחבוא לשלושה ימים במערה טבעית (غار ثور, מערת שור) אותה עזבו עם חישתם כי הנוכחות המכאנית באזור פסקה והמשיכו עד לית'רב.

על פי המסורת המוסלמית, בעת הגל האחרון של ההג'רה ההנהגה המכאנית הבינה שמוחמד הכריזמטי שזה עתה כבר פיתח מעין כת דתית עם דת שונה משמעותית משלהם שאף הייתה מוכנה לעזוב את קהילתה מרבות-השנים לעיר זרה יהיה מסוכן להם ועליהם להרגו לפני שיגיע למאמיניו ומעט לאחר עזיבתו עם אבו-בכר יצאו לחפשם ולהרגם בנתיב הנפוץ ממכה לית'רב אך מוחמד ואבו-בכר תיארו לעצמם שהאצולה המכאנית תלך בעקבותם כשהם לבד ללא תומכים חבויים וללא הגנת המאמינים המוצהרים שכבר עזבו בגלים מוקדמים יותר לית'רב ומצאו מחבוא לשלושה ימים במערה טבעית (غار ثور, מערת שור) אותה עזבו עם חישתם כי הנוכחות המכאנית באזור פסקה והמשיכו עד לית'רב.

הקהילה המוסלמית חיכתה למוחמד ואבו-בכר בית'רב תוך שהיא נתמכת על ידי קבוצת תומכים מקומית בשם ה"שומרים" ("אנסאר"). ית'רב כבר הייתה מיושבת על ידי יהודים ופגאנים; ליהודים ולפגאנים היו אזורי מחייה נפרדים ומגודרים בעיר. המוסלמים ובעיקר מוחמד התקבלו בעיר תחילה באהדה רבה וחלקם אף התאסלמו אך מהר מאד הפכה שהותו במקום לסיוט עבורם; במהרה החלו מחלוקות דתיות ופוליטיות חריפות בין מוחמד לשאר תושבי העיר ואף אחד מתשוביה היהודים נרצח; איש לא פצה פה כמעט נגד המוסלמים שכן הם שידרו אלימות והפחדה בהתנהלותם המיליטריסטית והפנאטיות של חברי הקבוצה ללכת אחר מנהיגם מוחמד - רבים מתושבי ית'רב התאסלמו בין מפחד ובין מן הרכיזמה של מוחמד (היה בכך גם יתרון הישרדותי-כלכלי שכן התאסלמות הביאה הפחתה במסים שאותם לימים יגבו מוחמד וחייליו באופן מיליטריסטי מן התושבים המקומיים במעין השתלטות על העיר כולה).

הקהילה המוסלמית חיכתה למוחמד ואבו-בכר בית'רב תוך שהיא נתמכת על ידי קבוצת תומכים מקומית בשם ה"שומרים" ("אנסאר"). ית'רב כבר הייתה מיושבת על ידי יהודים ופגאנים; ליהודים ולפגאנים היו אזורי מחייה נפרדים ומגודרים בעיר. המוסלמים ובעיקר מוחמד התקבלו בעיר תחילה באהדה רבה וחלקם אף התאסלמו אך מהר מאוד הפכה שהותו במקום לסיוט עבורם; במהרה החלו מחלוקות דתיות ופוליטיות חריפות בין מוחמד לשאר תושבי העיר ואף אחד מתשוביה היהודים נרצח; איש לא פצה פה כמעט נגד המוסלמים שכן הם שידרו אלימות והפחדה בהתנהלותם המיליטריסטית והפנאטיות של חברי הקבוצה ללכת אחר מנהיגם מוחמד - רבים מתושבי ית'רב התאסלמו בין מפחד ובין מן הרכיזמה של מוחמד (היה בכך גם יתרון הישרדותי-כלכלי שכן התאסלמות הביאה הפחתה במסים שאותם לימים יגבו מוחמד וחייליו באופן מיליטריסטי מן התושבים המקומיים במעין השתלטות על העיר כולה).

עם הפיכת המוסלמים לכוח הפוליטי המרכזי בעיר שונה שמה ל"מדינת א-נבי" ובקצרה "אל-מדינה" ("עיר הנביא"; "אל-מדינה").

עם הפיכת המוסלמים לכוח הפוליטי המרכזי בעיר שונה שמה ל"מדינת א-נבי" ובקצרה "אל-מדינה" ("עיר הנביא"; "אל-מדינה").