שינויים

[[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], הם שני הביולוגים שגילו, כל אחד בנפרד, את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]]. שניהם העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם. מה שמלתוס תאר ככוחות שפועלים על אנשים [[עניים]], גרם לבחינה של השפעת כוחות אלה והדינמיקה שהם יוצרים על יצורים חיים אחרים.

[[צ'ארלס דארווין]] ו[[אלפרד וואלאס]], הם שני הביולוגים שגילו, כל אחד בנפרד, את עקרונות ה[[אבולוציה]] ו[[הברירה הטבעית]]. שניהם העידו כי למהדורה השישית של הספר היתה השפעה מכרעת על עבודתם. מה שמלתוס תאר ככוחות שפועלים על אנשים [[עניים]], גרם לבחינה של השפעת כוחות אלה והדינמיקה שהם יוצרים על יצורים חיים אחרים.

בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר, הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של [[דמוגרפיה]], [[פריון חקלאי]], [[פריון ילודה]], הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין, בין גידול אוכלוסין לעוני ועוד חלק מהוויכוחים סביב הספר נמשך עד היום. בעקבות הוצאת הספר החלה אנגליה לבצע מפקד אוכלוסין בשנת 1801. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי ועונתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, תוחלת חיים ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.

בין אם מקבלים או דוחים את התזות בספר, הוא נחשב כנקודת ההתחלה של דיון מודרני ומדעי על הדינמיקה של אוכלוסיות,[http://press.princeton.edu/chapters/s8904.pdf] על מחקרים בתחומים של [[דמוגרפיה]], [[פריון חקלאי]], [[פריון ילודה]], הקשרים בין חקלאות לאוכלוסין, בין [[גידול אוכלוסין]] לעוני ועוד. חלק מהוויכוחים סביב הספר נמשך עד היום. בעקבות הוצאת הספר החלה אנגליה לבצע מפקד אוכלוסין בשנת 1801. בדומה לאנגליה גם מדינות רבות אחרות, לרבות ישראל, אוספות באופן שנתי מידע על לידות, פטירות, הגירה וכו' כחלק בסיסי של נתונים על המדינה שמאפשר להבין הן היבטים כמו [[גידול אוכלוסין]] והן היבטים אחרים כמו מעבר בין תוצר מקומי גולמי לתוצר מקומי גולמי לנפש, נתונים על רמת התחלואה באוכלוסיה, [[תוחלת חיים]] ועוד. כמו כן היבטים אלה נחשבים כנתונים בסיסיים לצורך [[תכנון ארוך טווח]] לסוגיו - לדוגמה תכנון תשתיות תחבורה, צפי של בניית דירות ועוד.

גידול האוכלוסייה וצפיפותה משפיעים על היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכלים ואקולוגיים רבים. לדוגמה נחקר הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות. דוגמה אחרת היא הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין דפוסי דיור. כאשר צפיפות האוכלוסין גבוהה יש פחות שטח פנוי להקמת דירות או שדבר זה בא על חשבון [[שימושי קרקע]] אחרים. הדבר מעודד בניית [[מגדלי מגורים]] או [[בנייה מרקמית]]. כמו כן בסביבה עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הדבר מעודד [[פקקי תנועה]] בעוד שבתכנון אחר צפיפות כזו מעודדת דווקא יעילות גבוהה יותר של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. גידול האוכלוסייה אינו מתקיים בצורה לינארית (ראו [[מעבר דמוגרפי]]) ואינו משפיע בצורה לינארית על היבטים אחרים. לדוגמה כל עוד צפיפות האוכלוסייה נמוכה, גידול אוכלוסין לא משפיע כמעט על שטחי חקלאות או על מצאי ה[[מים]] של המדינה - כך המצב לדוגמה ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת במדינות צפופות יותר ו/או עם פחות מים [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] משפיע על החקלאות במספר היבטים - אחד הוא צמצום שטחי חקלאות, שני הוא הגברת הביקוש למים והתייקרות שימוש או הגבלה שלהם לחקלאות, ושלישי הוא היבטים כמו [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ואיטום הקרקע שעלולים לגרור ירידה בהיצע המים הטבעי. גידול האוכלוסייה יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לדפוסים אחרים - לדוגמה דפוסים של [[עירוניות מתחדשת|עירוניות]] ישפיעו בצורה שונה על שטחי חקלאות לעומת דפוסים של [[פרבור|פרבור משרתע]]. היבטים של השפעות גידול האוכלוסייה על משתנים אקולוגיים ודרכם על תופעות שונות - כמו [[התחממות עולמית]] לדוגמה באים לידי ביטוי במשוואת הזהות [[I=PAT]].

גידול האוכלוסייה וצפיפותה משפיעים על היבטים ביולוגיים, פסיכולוגיים, חברתיים, כלכלים ואקולוגיים רבים. לדוגמה נחקר הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין אלימות. דוגמה אחרת היא הקשר בין צפיפות אוכלוסין לבין דפוסי דיור ותכנון ערים. כאשר צפיפות האוכלוסין גבוהה יש פחות שטח פנוי להקמת דירות או שדבר זה בא על חשבון [[שימושי קרקע]] אחרים. הדבר מעודד בניית [[מגדלי מגורים]] או [[בנייה מרקמית]]. כמו כן בסביבה עם [[תכנון מוטה רכב פרטי]] הדבר מעודד [[פקקי תנועה]] בעוד שבתכנון אחר צפיפות כזו מעודדת דווקא יעילות גבוהה יותר של [[תחבורה ציבורית]] ו[[הליכתיות]]. גידול האוכלוסייה אינו מתקיים בצורה לינארית (ראו [[מעבר דמוגרפי]]) ואינו משפיע בצורה לינארית על היבטים אחרים. לדוגמה כל עוד צפיפות האוכלוסייה נמוכה, גידול אוכלוסין לא משפיע כמעט על שטחי [[חקלאות]] או על מצאי ה[[מים]] של המדינה - כך המצב לדוגמה ב[[ארצות הברית]], לעומת זאת במדינות צפופות יותר ו/או עם פחות מים [[גידול אוכלוסיית ישראל|גידול אוכלוסין]] משפיע על החקלאות במספר היבטים - אחד הוא צמצום שטחי חקלאות, שני הוא הגברת הביקוש למים והתייקרות שימוש או הגבלה שלהם לחקלאות, ושלישי הוא היבטים כמו [[זיהום מים בישראל|זיהום מים]] ואיטום הקרקע שעלולים לגרור ירידה בהיצע המים הטבעי. גידול האוכלוסייה יכול להשפיע בצורות שונות בהתאם לדפוסים אחרים - לדוגמה דפוסים של [[עירוניות מתחדשת|עירוניות]] ישפיעו בצורה שונה על שטחי חקלאות לעומת דפוסים של [[פרבור|פרבור משרתע]]. היבטים של השפעות גידול האוכלוסייה על משתנים אקולוגיים ודרכם על תופעות שונות - כמו [[התחממות עולמית]] לדוגמה באים לידי ביטוי במשוואת הזהות [[I=PAT]].

למרות זאת, הדיון על גידול אוכלוסין והקשר בין צפיפות אוכלוסין לתופעות חברתיות או כלכליות נעדר מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] כפי שהיא נלמדת בבתי הספר לכלכלה. השאלה של צפיפות אוכלוסין והשפעתה על היחס בין מספר האנשים לבין זרמים מאגרים או מערכות טבעיות לא עולה בדרך כלל. גם לא עולה הקשר בין דברים אלה לבין יוקר המחייה. מנגד יש כלכלנים שטענו כי גידול אוכלוסין גבוה יכול להמשך במשך אלפי שנים בלי להשפיע כלל על המערכת הכלכלית, טענה זו הופרכה בדוגמאות מספריות על ידי ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]]. בדומה להתעלמות משאלות גידול האוכלוסין מזרמי רבים ב[[חקר הכלכלה]], יש התעלמות מדבר זה גם בזרמים מודרניים רבים בפוליטיקה כמו [[שמרנות]] או [[ליברליזם]]. דבר זה מתקיים גם נוכח השפעות של גידול אוכלוסין על היבטים כמו [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|משבר הדיור בישראל]] או [[המאבק על החופים בישראל]], [[פקקי תנועה בישראל]], או באופן רחב יותר [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] או [[פליטים סביבתיים]].

למרות זאת, הדיון על גידול אוכלוסין והקשר בין צפיפות אוכלוסין לתופעות חברתיות או כלכליות נעדר מ[[כלכלה נאו-קלאסית]] כפי שהיא נלמדת ב[[חקר הכלכלה|בתי הספר לכלכלה]]. השאלה של צפיפות אוכלוסין והשפעתה על היחס בין מספר האנשים לבין זרמים מאגרים או מערכות טבעיות לא עולה בדרך כלל. גם לא עולה הקשר בין דברים אלה לבין יוקר המחייה. מנגד יש כלכלנים שטענו כי גידול אוכלוסין גבוה יכול להמשך במשך אלפי שנים בלי להשפיע כלל על המערכת הכלכלית, טענה זו הופרכה בדוגמאות מספריות על ידי ביולוגים ו[[כלכלה אקולוגית|כלכלנים אקולוגיים]]. בדומה להתעלמות משאלות גידול האוכלוסין מזרמי רבים ב[[חקר הכלכלה]], יש התעלמות מדבר זה גם בזרמים מודרניים רבים בפוליטיקה כמו [[שמרנות]] או [[ליברליזם]]. דבר זה מתקיים גם נוכח השפעות של גידול אוכלוסין על היבטים כמו [[הסיבות לעליית מחירי הדיור בישראל|משבר הדיור בישראל]] או [[המאבק על החופים בישראל]], [[פקקי תנועה בישראל]], או באופן רחב יותר [[רקע סביבתי חברתי למלחמת האזרחים בסוריה]] או [[פליטים סביבתיים]].

נושא האוכלוסין הוא במקרים רבים [[טאבו]]. מבחינת הזרם הליברלי אין מקום להתערבות של המדינה, וגם לא קיום של דיון חברתי בנושא שהוא לכאורה רק החלטה של הפרט. מבחינת שמרנים רבים יש כביכול מצווה להולדת ילדים רבים, וככל הנראה דיון כזה עלול לעורר היבטים כמו דיון על מיניות, על אקולוגיה, מעמד האשה ואולי לערער [[מיתוס|מיתוסים]] כמו [[מודל האב המחמיר]]. פרופסור [[אלון טל]] מתאר חלק מהמנגנונים של שמירה על הטאבו בישראל בספרו [[והארץ מלאה]], [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], מעיר על כך בספרו [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]].

נושא האוכלוסין הוא במקרים רבים [[טאבו]]. מבחינת הזרם הליברלי אין מקום להתערבות של המדינה, וגם לא קיום של דיון חברתי בנושא שהוא לכאורה רק החלטה של הפרט. מבחינת שמרנים רבים יש כביכול מצווה להולדת ילדים רבים, וככל הנראה דיון כזה עלול לעורר היבטים כמו דיון על מיניות, על [[אקולוגיה]], מעמד האשה ואולי לערער [[מיתוס|מיתוסים]] כמו [[מודל האב המחמיר]]. פרופסור [[אלון טל]] מתאר חלק מהמנגנונים של שמירה על הטאבו בישראל בספרו [[והארץ מלאה]], [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]], מעיר על כך בספרו [[מעבר לצמיחה (ספר)|מעבר לצמיחה]].

===הכחשת נזקי העישון===

===הכחשת נזקי העישון===