47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 34:
שורה 34: − + − + שורה 58:
שורה 58: − === המאבק סביב המרינות === − בישראל נבנו מספר מרינות בחופי הים התיכון. מרינות כאלה משמשות לעיתים כאמצעי להכשרת בניה ליד הים של מרכזי קניות או מגורים. ב-2019 מקודמת תכנית שנועדה להוסיף חמש מרינות חדשות, שמטרתה המוצהרת היא להגדיל את מספר מקומות העגינה לכלי שיט פרטיים - יאכטות בעיקר - מ-2,900 כיום לכ-7,600. [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[צלול]], טענים כי המהלך יפגע בבעלי החיים הימיים, בחופים עצמם ויקטין את כמות החופים הזמינים לרוחצים. יחסית מעט אנשים משתמשים ביאכטות, לעומת זאת בניית המרינות צפויה לתפוס שטחים משמעותיים ותהרוס שטחים נוספים עקב תהליכים כמו גריעת חול. ארגוני סביבה מציעים תכנית חלופית של הסבת מבנים ימיים קיימים למרינות, ובראשן מקומת ברידינג ובחיפה. פתרונות ייעול והרחבה לא פוגעים בסביבה החופית ולא גורעים שטחי חוף נוספים מהציבור. לפי הארגונים, פתרונות אלה יכולים להגדיל את היצע מקומות העגינה ביותר מ-3,000 מקומות.{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5523075,00.html ארגוני הסביבה נאבקים במדינה על הקמת חמש מרינות חדשות] 11 ליוני 2019, ויינט}}. שורה 76:
שורה 74: + + +
←מאבקים נגד בנייה בחופים: סדר בזמן
עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}
עוד במהלך השנים הוקם הגוף "משמר הכנרת" שכולל את מגמה ירוקה יחד עם החברה להגנת הטבע. כמו כן בוצעה פעילויות [[לובי פוליטי בישראל|לובי פוליטי]] שבעקבותיהן הוחל התיקון לחוק חופים על הכנרת. בנוסף הארגונים קידמו מיצגים, עצומות, עבודה עם התקשורת, עבודה על שביל סובב כנרת, הקמת איגוד ערים כנרת ועוד.{{הערה|שם=megama}}
==מאבקים נגד בנייה בחופים==
==מאבקים נגד בנייה בחופי ישראל==
[[קובץ:הפגנה נגד בנייה על חוף הים.jpg|ממוזער|הפגנה של [[מגמה ירוקה]] נגד הבנייה בחוף סי אנד סאן בסוף שנות ה-90. ]]
[[קובץ:הפגנה נגד בנייה על חוף הים.jpg|ממוזער|הפגנה של [[מגמה ירוקה]] נגד הבנייה בחוף סי אנד סאן בסוף שנות ה-90 ]]
===מאבקים בשנות ה-90===
===מאבקים בשנות ה-90===
בשנות ה-90 החלה מודעות רחבת היקף נגד הבנייה בחופים. פרוייקטים בולטים כאלה היו בניית המרינה בהרצליה, הבנייה למגורים סמוך לחוף "סי אנד סאן" בתל אביב, ובניית "מגדלי חוף הכרמל" בחיפה. [[החברה להגנת הטבע]] החלה בקמפיין "חוף הים הוא לא נדל"ן".
בשנות ה-90 החלה מודעות רחבת היקף נגד הבנייה בחופים. פרוייקטים בולטים כאלה היו בניית המרינה בהרצליה, הבנייה למגורים סמוך לחוף "סי אנד סאן" בתל אביב, ובניית "מגדלי חוף הכרמל" בחיפה. [[החברה להגנת הטבע]] החלה בקמפיין "חוף הים הוא לא נדל"ן".
===חוק המלונות===
===חוק המלונות===
במהלך 2016 קודם "חוק המלונות" על ידי שר התיירות [[יריב לוין]]. החוק היה אמור לכלול אישור הקלות משמעותיות בבניית מלונות על קו החוף ולמלונות יאושרו גם אחוזי בנייה עבור דיור קבע. הדבר עורר את התנגדות מצד ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע, וחברי כנסת מהאופוזיציה שטענו כי בכך המדינה תכשיר בנייה לעשירים על קו החוף - בנייה שכבר נאסרה בעבר על ידי בית המשפט העליון. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3690438,00.html] החוק הסופי שאושר לא מאפשר הקמת מגורי יוקרה לקונים פרטיים. עם זאת משנה זו תהליכי הפיתוח המלונאי בחופים ובשטחים הפתוחים יאושרו בוועדה לתשתיות לאומיות, ועדה בה כמעט ואין משקל לקול הציבורי ויש בה רוב כמעט מוחלט לממשלה. זאת בניגוד למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות, שם ההרכב מאוזן יותר. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456]
במהלך 2016 קודם "חוק המלונות" על ידי שר התיירות [[יריב לוין]]. החוק היה אמור לכלול אישור הקלות משמעותיות בבניית מלונות על קו החוף ולמלונות יאושרו גם אחוזי בנייה עבור דיור קבע. הדבר עורר את התנגדות מצד ארגוני סביבה כמו החברה להגנת הטבע, וחברי כנסת מהאופוזיציה שטענו כי בכך המדינה תכשיר בנייה לעשירים על קו החוף - בנייה שכבר נאסרה בעבר על ידי בית המשפט העליון. [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3690438,00.html] החוק הסופי שאושר לא מאפשר הקמת מגורי יוקרה לקונים פרטיים. עם זאת משנה זו תהליכי הפיתוח המלונאי בחופים ובשטחים הפתוחים יאושרו בוועדה לתשתיות לאומיות, ועדה בה כמעט ואין משקל לקול הציבורי ויש בה רוב כמעט מוחלט לממשלה. זאת בניגוד למועצה הארצית ולוועדות המחוזיות, שם ההרכב מאוזן יותר. [https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456]
===המאבק על חוף פלמחים ===
===המאבק על חוף פלמחים ===
חוף בצת שמדרום לראש הנקרה, הוא חוף שקט נשמר במצבו הטבעי ובו צמחיית חולות עשירה. לחוף יש חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותו אתר הטלה חשוב של צבי ים.
חוף בצת שמדרום לראש הנקרה, הוא חוף שקט נשמר במצבו הטבעי ובו צמחיית חולות עשירה. לחוף יש חשיבות אקולוגית גבוהה בשל היותו אתר הטלה חשוב של צבי ים.
בשלהי 2007 זכו יזמים פרטיים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, הכולל שטח של 206 דונם בתחומי החוף ובסמיכות לים, לצורך הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מ"ר בניה ואגם מלאכותי. לפי החברה להגנת הטבע התכנית מאיימת על התפקוד האקולוגי של החוף ועל גישת הציבור לחוף פתוח. בשנים 2008 – 2009 מאבק ציבורי רחב אשר הובילו תושבים מן הגליל המערבי וארגוני סביבה נגד התכנית. והתקיימו הפגנות עם אלפי תושבים. [https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-bef49d624103e11004.htm] לאור ההתנגדות הציבורית היזמים החליטו לסגת מן המכרז ולקבל פיצוי ממנהל מקרקעי ישראל באמצעות קרקע חליפית. דבר זה לא התאפשר והמינהל התיר להם לכל היותר להשיב להם את כספם בלוית ריבית והצמדה ולשחררם מן המכרז. בשנת 2011 החליט השר להגנת הסביבה ליזום מהלך שבסופו יישקל שינוי ייעודה של הקרקע בחוף בצת מתיירות לייעוד ציבורי ופתוח של הקרקע. התקיים מפגש בין המועצה האזורית מטה-אשר והשר להגנת הסביבה שבו הוחלט לקדם תכנון מחודש של מרחב חוף בצת בהתאם למדיניות הסביבתית העדכנית וחוק הסביבה החופית אשר ימנע את הפגיעה הצפויה מביצוע התכנית המאושרת. {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456 חוף בצת - מלונאות], החברה להגנת הטבע, דוח האיומים שנתי 2011, הצפון והסביבה}}
בשלהי 2007 זכו יזמים פרטיים במכרז של מנהל מקרקעי ישראל, הכולל שטח של 206 דונם בתחומי החוף ובסמיכות לים, לצורך הקמת ארבעה כפרי נופש בהיקף של עשרות אלפי מ"ר בניה ואגם מלאכותי. לפי החברה להגנת הטבע התכנית מאיימת על התפקוד האקולוגי של החוף ועל גישת הציבור לחוף פתוח. בשנים 2008 – 2009 מאבק ציבורי רחב אשר הובילו תושבים מן הגליל המערבי וארגוני סביבה נגד התכנית. והתקיימו הפגנות עם אלפי תושבים. [https://www.mako.co.il/news-israel/health/Article-bef49d624103e11004.htm] לאור ההתנגדות הציבורית היזמים החליטו לסגת מן המכרז ולקבל פיצוי ממנהל מקרקעי ישראל באמצעות קרקע חליפית. דבר זה לא התאפשר והמינהל התיר להם לכל היותר להשיב להם את כספם בלוית ריבית והצמדה ולשחררם מן המכרז. בשנת 2011 החליט השר להגנת הסביבה ליזום מהלך שבסופו יישקל שינוי ייעודה של הקרקע בחוף בצת מתיירות לייעוד ציבורי ופתוח של הקרקע. התקיים מפגש בין המועצה האזורית מטה-אשר והשר להגנת הסביבה שבו הוחלט לקדם תכנון מחודש של מרחב חוף בצת בהתאם למדיניות הסביבתית העדכנית וחוק הסביבה החופית אשר ימנע את הפגיעה הצפויה מביצוע התכנית המאושרת. {{הערה|1=[https://www.teva.org.il/?CategoryID=367&ArticleID=23456 חוף בצת - מלונאות], החברה להגנת הטבע, דוח האיומים שנתי 2011, הצפון והסביבה}}
=== המאבק סביב המרינות ===
בישראל נבנו מספר מרינות בחופי הים התיכון. מרינות כאלה משמשות לעיתים כאמצעי להכשרת בניה ליד הים של מרכזי קניות או מגורים. נכון לשנת 2019 מקודמת תכנית שנועדה להוסיף חמש מרינות חדשות, שמטרתה המוצהרת היא להגדיל את מספר מקומות העגינה לכלי שיט פרטיים - יאכטות בעיקר - מ-2,900 כיום לכ-7,600. [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] כמו [[החברה להגנת הטבע]], [[מגמה ירוקה]], [[צלול]], טענים כי המהלך יפגע בבעלי החיים הימיים, בחופים עצמם ויקטין את כמות החופים הזמינים לרוחצים. יחסית מעט אנשים משתמשים ביאכטות, לעומת זאת בניית המרינות צפויה לתפוס שטחים משמעותיים ותהרוס שטחים נוספים עקב תהליכים כמו גריעת חול. ארגוני סביבה מציעים תכנית חלופית של הסבת מבנים ימיים קיימים למרינות, ובראשן מקומת ברידינג ובחיפה. פתרונות ייעול והרחבה לא פוגעים בסביבה החופית ולא גורעים שטחי חוף נוספים מהציבור. לפי הארגונים, פתרונות אלה יכולים להגדיל את היצע מקומות העגינה ביותר מ-3,000 מקומות.{{הערה|עופר פטרסבורג [https://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-5523075,00.html ארגוני הסביבה נאבקים במדינה על הקמת חמש מרינות חדשות] 11 ליוני 2019, ויינט}}.
==מאבקים על ניקיון החופים מול פסולת מוצקה==
==מאבקים על ניקיון החופים מול פסולת מוצקה==