שינויים

'''כשהתאגידים שולטים בעולם''' (באנגלית: '''When Corporations Rule the World''') הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]], ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1995, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

'''כשהתאגידים שולטים בעולם''' (באנגלית: '''When Corporations Rule the World''') הוא ספר עיון מאת [[דיוויד קורטן]] אודות התנהלות של [[תאגידים]], ההיסטוריה שלהם, [[גלובליזציה]], [[הסביבה הטבעית]], [[צמיחה כלכלית]] וכלכלה, [[תרבות הצריכה]] ו[[כסף]]. הספר יצא לאור באנגלית בשנת 1995, ובעברית בשנת 2005 בהוצאת בבל.  

קורטן בוחן את [[ההיסטוריה של התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימנו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.  

קורטן בוחן את [[ההיסטוריה של התפתחות התאגידים]] בבריטניה ובארצות הברית. הוא טוען כי ליברטרים בארצות הברית עיוותו רעיונות של [[אדם סמית]] וכי ה[[קפיטליזם]] של ימינו - הקפיטליזם התאגידי, עומד בניגוד לרעיון של [[שוק חופשי]]. קורטן מביא את התנגדותו של סמית להפרדה בין בעלות על עסק לבין ניהול העסק - הפרדה שקיימת בתאגידים ציבוריים שבהם הניהול נמצא בידי מנכ"ל והבעלות היא בידי בעלי המניות.  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “People-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".  

קורטן מבקר בספר את הרעיון לפיו [[צמיחה כלכלית]] מובילה להגדלת הרווחה החברתית. הוא מבקר את [[הסכמי יער ברטון]] הנוגעים למערכת הכספית שלנו שהיא [[מטבע פיאט]] שניתק משער-הזהב. קורטן טוען כי יש צורך ב"פיתוח המרוכז באנשים" “People-centered development” וכי לתאגידים יש כוח פוליטי רב מידי הן בקביעת מדיניות של ממשלות, הן בהשפעה שלהם על התרבות והן בהשפעתם הכלכלית. קורטן טוען שכדאי להטיל מס בגובה 50% על פרסום כדי להקטין את מה שהוא מכנה "מכונת תעמולה של תאגידים גדולים".