שינויים

[[קובץ:Phishing.jpg|ממוזער|עטיפת הספר תורת ההונאה בשפה האנגלית.]]

[[קובץ:Phishing.jpg|ממוזער|עטיפת הספר תורת ההונאה בשפה האנגלית.]]

'''תורת ההונאה''' (באנגלית: '''Phishing for Phools''') הוא ספר עיון מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד בחלק מהענפים ב[[כלכלה]] עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים.  שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים גורמים שונים כדי לגרום ל"פראיירים" לבחור בדברים שמסבים להם נזק בתחומים שונים. הדבר כולל אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]], [[חברות מזון]] ו[[מזון מהיר]], [[אלכוהול]], פוליטיקאים ועוד. כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, התמכרות, הטיות קוגניטיביות ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים. הספר יצא לאור בשנת 2015. בשנת 2017 תורגם הספר לעברית.

'''תורת ההונאה''' (באנגלית: '''Phishing for Phools''') הוא ספר עיון מאת [[חקר הכלכלה|הכלכלנים]] [[ג'ורג' אקרלוף]] ו[[רוברט שילר]], זוכי [[פרס נובל בכלכלה]], שמתאר כיצד בחלק מהענפים ב[[כלכלה]] עסקים ב[[שוק תחרותי]] שורדים על ידי רמייה מתמדת של הצרכנים וכיצד מוכרים לצרכנים מוצרים שהם אינם רוצים.  שילר ואקרלוף מפרטים את השיטות שבהן משתמשים גורמים שונים כדי לגרום ל"פראיירים" לבחור בדברים שמסבים להם נזק בתחומים שונים. הדבר כולל אנשי מכירות של מכוניות, סוכני נדל"ן ובעיקר חברות ענק כמו [[בנקים]], [[חברות תרופות]], [[חברות מזון]] ו[[מזון מהיר]], [[אלכוהול]], פוליטיקאים ועוד. כדי לרמות את הלקוחות - בשיטות חוקיות שונות ומשונות שמתבססות על חולשות אנושיות, [[התמכרות]], [[הטיות קוגניטיביות]] ו[[מידע א-סימטרי|פערי מידע]] בין החברות לצרכנים. הספר יצא לאור בשנת 2015. בשנת 2017 תורגם הספר לעברית.

שם הספר בתרגום חופשי: טומנים מארב לשוטים או לתפוס פראיירים, שמו המלא באנגלית  הוא '''Phishing for Phools: The Economics of Manipulation and Deception'''. השם האנגלי מזכיר את תופעת הפישינג (דיוג) ברחבי האינטרנט - הפצה של מידע מוטעה לאנשים בניסיון לתפוס אנשים תמימים ש"יתפסו בחכה" וימסרו מידע חשוב או יספקו נקודות פריצה שיאפשרו מעשי הונאה, חטיפת מידע, פריצות ועוד.  

שם הספר בתרגום חופשי: "טומנים מארב לשוטים" או "לתפוס פראיירים", שמו המלא באנגלית  הוא '''Phishing for Phools: The Economics of Manipulation and Deception'''. השם האנגלי מזכיר את תופעת הפישינג (דיוג) ברחבי האינטרנט - [[דיסאינפורמציה|הפצה של מידע מוטעה]] בניסיון לתפוס אנשים תמימים ש"יתפסו בחכה" וימסרו מידע חשוב או יספקו נקודות פריצה שיאפשרו מעשי הונאה, חטיפת מידע, פריצות ועוד.  

===שיווי משקל של הונאה===

===שיווי משקל של הונאה===

מאז [[אדם סמית]] גישת רוב [[חקר הכלכלה|הקורסים בכלכלה]] ([[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]]) הייתה ש[[שוק חופשי]] (בעיקר אם הוא [[שוק משוכלל]]) יספק לנו [[רווחה חברתית]] על ידי מנגנון [[היד הנעלמה]]. אקרלוף ופישר מערערים על התזה הזאת. הם טוענים כי [[שוק תחרותי]] בהחלט תורם לרווחה, כפי שניתן לראות לדוגמה מתוחלת החיים הגבוהה במדינות המערביות, אבל בד בבד, חלק אינטהרנטי מפעילות השוק הוא ניצול חולשות אנושיות כדי לפגוע ברווחה. דבר זה הוא חלק מפעילות השוק ולא איזה "כשל שוק" שניתן לתקן בצורה קלה. כל עוד ניתן להרוויח, מוכרים לא יהססו לנצל חולשות פסיכולוגיות ובורות של הצרכנים באמצעות מניפולציות, הסתרת מידע והטעיה. בצורה כזו הם מבצעים "Phishing" (דיוג, ובסלנג אינטרנטי חיפוש אחר קורבנות להונאה) ומשטים בצרכנים, הופכים אותם ל-"Phools" לשוטים או פראיירים.  

מאז [[אדם סמית]] גישת רוב [[חקר הכלכלה|הקורסים בכלכלה]] ([[כלכלה קלאסית|כלכלנים קלאסיים]] ו[[כלכלה נאו-קלאסית|נאו-קלאסיים]]) הייתה ש[[שוק חופשי]] (בעיקר אם הוא [[שוק משוכלל]]) יספק לנו [[רווחה חברתית]] על ידי מנגנון [[היד הנעלמה]]. אקרלוף ופישר מערערים על התזה הזאת. הם טוענים כי [[שוק תחרותי]] בהחלט תורם לרווחה, כפי שניתן לראות לדוגמה מ[[תוחלת חיים|תוחלת החיים]] הגבוהה במדינות המערביות, אבל בד בבד, חלק אינטהרנטי מפעילות השוק הוא ניצול חולשות אנושיות כדי לפגוע ברווחה. דבר זה הוא חלק מפעילות השוק ולא איזה "כשל שוק" שניתן לתקן בצורה קלה. כל עוד ניתן להרוויח, מוכרים לא יהססו לנצל חולשות פסיכולוגיות ובורות של הצרכנים באמצעות מניפולציות, הסתרת מידע והטעיה. בצורה כזו הם מבצעים "Phishing" (דיוג, ובסלנג אינטרנטי, חיפוש אחר קורבנות להונאה) ומשטים בצרכנים, הופכים אותם ל-"Phools" לשוטים או פראיירים.  

התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, מניחה שחברות שאינן [[מונופול]] או [[אוליגופול]], כלומר שאין להן כוח שוק מהותי, מתחרות על הצרכנים באמצעות איכות, חדשנות או מחיר. זה אחד הבסיסים החשובים ביותר לתמיכה של כלכלנים ב[[קפיטליזם]] וברעיון של [[שוק חופשי]] או לפחות [[שוק משוכלל]] ותחרותי. ההתקדמות האדירה מאז [[המהפכה התעשייתית]] הוכיחה את החשיבות של תחרות ו[[יוזמה חופשית]] בקידום רמת החיים ואיכות החיים.  

התאוריה הכלכלית הנאו-קלאסית, מניחה שחברות שאינן [[מונופול]] או [[אוליגופול]], כלומר שאין להן כוח שוק מהותי, מתחרות על הצרכנים באמצעות איכות, חדשנות או מחיר. זה אחד הבסיסים החשובים ביותר לתמיכה של כלכלנים ב[[קפיטליזם]] וברעיון של [[שוק חופשי]] או לפחות [[שוק משוכלל]] ותחרותי. ההתקדמות האדירה מאז [[המהפכה התעשייתית]] הוכיחה את החשיבות של תחרות ו[[יוזמה חופשית]] בקידום רמת החיים ואיכות החיים.  

מאז שנות ה-50 כלכלנים מודים בכך שחברות יכולות לנצל אפיק נוסף של רווח, והוא דרך ניצול של [[לובי פוליטי]] כדי להנות מחקיקה שמגינה על המוצר שלהם, מכוונת אנשים לקנות אותו על ידי יצירת תנאים נוחים למכירה ועל ידי הטיה של כסף ציבורי. שילר ואקרלוף טוענים כי מנגנון נוסף וחשוב הוא על ידי רמייה של הצרכנים, וכי אפיק זה אינו אפיק משני שמתרחש בשולי השוק, אלא חלק מהותי בהתנהגות חברות השוק.  

מאז שנות ה-50 כלכלנים מודים בכך שחברות יכולות לנצל אפיק נוסף של רווח, והוא דרך ניצול של [[לובי פוליטי]] כדי להנות מחקיקה שמגינה על המוצר שלהם, מכוונת אנשים לקנות אותו על ידי יצירת תנאים נוחים למכירה ועל ידי הטיה של כסף ציבורי. שילר ואקרלוף טוענים כי מנגנון נוסף וחשוב הוא על ידי רמייה של הצרכנים, וכי אפיק זה אינו אפיק משני שמתרחש בשולי השוק, אלא חלק מהותי בהתנהגות חברות השוק.  

אקרלוף ושילר טוענים שבני אדם הם לא [[צרכן רציונלי]] אלא מורכבים משני צרכנים: הצרכן הראשון רציונלי ויודע לקבל החלטות רכישה נכונות, והשני מונע על ידי רגשות, הטיות והתמכרויות. דווקא הצרכן השני הוא זה שלוקח פיקוד לעתים קרובות. פירמות בענפים רבים לומדות את דרך קבלת ההחלטות של הצרכן, ויודעות להציב פיתויים ולבנות את העסקות שהן מציעות לצרכנים בדרך שתגרום לצרכן הלא-רציונלי לקחת פיקוד על מהלך הרכישה. דוגמה אחת לכך היא יצירת התמכרות ל[[מזון לא בריא]] עתיר ב[[שומן]], [[סוכר]] ו[[מלח]]. דוגמא אחרת היא ניצול של החולשות שלנו בעת קבלת החלטות על הוצאות חד פעמיות גדולות (כמו קניית מכונית או דירה) או בקנייה עם הקשר רגשי (כמו הוצאות על חתונה או ארון קבורה). החברות מנסות שוב ושוב למצוא מקומות שבהם הלקוחות הם פגיעים ובמקרים רבים הן בסופו של דבר מוצאות נקודת תורפה כזו.  

אקרלוף ושילר טוענים שבני אדם הם לא [[צרכן רציונלי]] אלא מורכבים משני צרכנים: הצרכן הראשון רציונלי ויודע לקבל החלטות רכישה נכונות, והשני מונע על ידי רגשות, הטיות והתמכרויות. דווקא הצרכן השני הוא זה שלוקח פיקוד לעתים קרובות. פירמות בענפים רבים לומדות את דרך קבלת ההחלטות של הצרכן, ויודעות להציב פיתויים ולבנות את העסקות שהן מציעות לצרכנים בדרך שתגרום לצרכן הלא-רציונלי לקחת פיקוד על מהלך הרכישה. דוגמה אחת לכך היא יצירת [[התמכרות]] ל[[מזון לא בריא]] עתיר ב[[שומן]], [[סוכר]] ו[[מלח]]. דוגמא אחרת היא ניצול של החולשות שלנו בעת קבלת החלטות על הוצאות חד פעמיות גדולות (כמו קניית מכונית או דירה) או בקנייה עם הקשר-רגשי (כמו הוצאות על חתונה או ארון קבורה). החברות מנסות שוב ושוב למצוא מקומות שבהם הלקוחות הם פגיעים, ובמקרים רבים הן בסופו של דבר מוצאות נקודת תורפה כזו.  

שילר ואקרלוף דוחים את הרעיון של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לפיו פרסום ושיווק נועדו ליידע את הלקוחות ולהציע להם מוצרים המתאימים להם. הם טוענים שתפקידם העיקרי הוא להטעות את הלקוחות, לשלוח להם אותות מוטעים. יתרה מכך, עיקר התפקיד של ענפים אלה הוא לא לתת [[מידע]] על המוצר, אלא לסייע לאנשים לספר לעצמם ״סיפור״ או [[מיתוס]] כלשהו על עצמם, וסיפור זה יסייע להם לצרוך מוצרים ושירותים שהם לא היו מעלים בדעתם לרכוש לולא סיפור זה. טענה זו היא טענה וותיקה מאת פסיכולוגים וסוציולוגים המכסים את נושא [[תרבות הצריכה]].

שילר ואקרלוף דוחים את הרעיון של [[כלכלה נאו-קלאסית]] לפיו פרסום ו[[שיווק]] נועדו ליידע את הלקוחות ולהציע להם מוצרים המתאימים להם. הם טוענים שתפקידם העיקרי הוא להטעות את הלקוחות, לשלוח להם אותות מוטעים. יתרה מכך, עיקר התפקיד של ענפים אלה הוא לא לתת [[מידע]] על המוצר, אלא לסייע לאנשים לספר לעצמם ״סיפור״ או [[מיתוס]] כלשהו על עצמם, וסיפור זה יסייע להם לצרוך מוצרים ושירותים שהם לא היו מעלים בדעתם לרכוש לולא סיפור זה. (טענה זו היא טענה וותיקה מאת פסיכולוגים וסוציולוגים המכסים את נושא [[תרבות הצריכה]])

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי אסור למדינה או לגורם שלישי כלשהו, להתערב בבחירות הצרכן, שכן יש לו אוטונומיה. כל סוג של שיפוט לגבי המוצר הוא מתנשא ו/או פוגע בחופש הבחירה של הצרכן. היות והנחה בתאוריה היא ש[[האדם הכלכלי|הצרכן הוא רציונלי]], יודע כל, והטעמים שלו נתונים מראש, רק הוא יכול להיות השופט בשאלה האם המוצרים שהוא קונה הם מיותרים או לא. טענה זו נטועה עמוק גם בתרבות של ארצות הברית, שבה המילה "בחירה" או "חופש הבחירה" בשוק היא [[ערך חברתי]] חשוב. אקרלוף ושילר טוענים שבחירה כזו היא אשליה או בלוף. לרוב הצרכנים אין יכולת בחירה אמיתית בגלל הטיות בתפיסה, בגלל פערים במידע, בגלל התמכרויות ובגלל שרוב האפשרויות הנתונות לצרכן הן בין מספר אופציות עם מאפיינים דומים, שכולן פוגעות בו.  

כלכלנים נאו-קלאסיים טוענים כי אסור למדינה או לגורם שלישי כלשהו, להתערב בבחירות הצרכן, שכן יש לו אוטונומיה. כל סוג של שיפוט לגבי המוצר הוא מתנשא ו/או פוגע בחופש הבחירה של הצרכן. היות והנחה בתאוריה היא ש[[האדם הכלכלי|הצרכן הוא רציונלי]], [[ידע מלא|יודע כל]], והטעמים שלו נתונים מראש, רק הוא יכול להיות השופט בשאלה האם המוצרים שהוא קונה הם מיותרים או לא. טענה זו נטועה עמוק גם בתרבות של ארצות הברית, שבה המילה "בחירה" או "חופש הבחירה" בשוק היא [[ערך חברתי]] חשוב. אקרלוף ושילר טוענים שבחירה כזו היא אשליה או בלוף. לרוב הצרכנים אין יכולת בחירה אמיתית בגלל הטיות בתפיסה, בגלל פערים במידע, בגלל התמכרויות ובגלל שרוב האפשרויות הנתונות לצרכן הן בין מספר אופציות עם מאפיינים דומים, שכולן פוגעות בו.  

שילר ואקרלוף טוענים, שלפחות בחלק מהתחומים, היות וחברות יכולות לרמות את הצרכנים שוב ושוב, חברות שיחליטו לא לרמות את הצרכנים יפסידו נתחי שוק חשובים, יהיו פחות רווחיות ועלולות לפשוט את הרגל. כך ייתכן שעבור הצרכן, מה שנותר הוא לבחור בין חברות שונות שכולן מרמות אותו. המחברים טוענים כי קיים "שיווי משקל של פישינג" - כלומר בשווקים רבים ללא רגולציה יתבסס שיווי משקל שכולל בתוכו רמייה או ניצול של הצרכנים. גם עם רגולציה עדיין שווקים יכולים להיגרר למצב זה עם הזמן, במיוחד כאשר המערכת הפוליטית עצמה סובלת מהטיה לטובת הכסף הגדול.  

שילר ואקרלוף טוענים, שלפחות בחלק מהתחומים, היות וחברות יכולות לרמות את הצרכנים שוב ושוב, חברות שיחליטו לא לרמות את הצרכנים יפסידו נתחי שוק חשובים, יהיו פחות רווחיות ועלולות לפשוט את הרגל. כך ייתכן שעבור הצרכן, מה שנותר הוא לבחור בין חברות שונות שכולן מרמות אותו. המחברים טוענים כי קיים "שיווי משקל של פישינג" - כלומר בשווקים רבים ללא [[רגולציה]] יתבסס [[שיווי משקל]] שכולל בתוכו רמייה או ניצול של הצרכנים. גם עם רגולציה, עדיין שווקים יכולים להיגרר למצב זה עם הזמן, במיוחד כאשר המערכת הפוליטית עצמה סובלת מהטיה לטובת הכסף הגדול.  

שילר ואקרלוף פונים לקהל הרחב, במיוחד לקהל בארצות הברית, כמו גם לעמיתיהם הכלכלנים מהזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] וכלכלנים מהימין שטוענים כי השוק החופשי הוא פתרון לכל בעיה. האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול של צרכנים היא דבר נפוץ בשוק, גם אם הוא שוק תחרותי, שוק משוכלל או שוק חופשי. לא מדובר ב"[[השפעה חיצונית]]" או דבר שקל לתקן אלא בתופעה אינהרנטית לשוק. הכותבים מדגישים דבר זה מספר פעמים בספר על ידי כך שהם מדברים על "שיווי משקל של פישינג" (במבוא לספר) ומשווים בין הבעיה של פישינג לבין מחלת ה[[סרטן]] כפי שהיא מופיעה בספר [[מלכת המחלות]] (בסיכום הספר) - לא מדובר במין וירוס חיצוני לגוף שניתן לסלק אותו בקלות, אלא בתופעה שצומחת מתוך תכונות הגוף ולכן היא גם עמידה הרבה יותר לניסיונות של הגוף לתקן אותה.  

שילר ואקרלוף פונים לקהל הרחב, במיוחד לקהל בארצות הברית, כמו גם לעמיתיהם הכלכלנים מהזרם של [[כלכלה נאו-קלאסית]] וכלכלנים מהימין שטוענים כי השוק החופשי הוא פתרון לכל בעיה. האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול של צרכנים היא דבר נפוץ בשוק, גם אם הוא שוק תחרותי, שוק משוכלל או שוק חופשי. לא מדובר ב"[[השפעה חיצונית]]" או דבר שקל לתקן אלא בתופעה אינהרנטית לשוק. הכותבים מדגישים דבר זה מספר פעמים בספר על ידי כך שהם מדברים על "שיווי משקל של פישינג" (במבוא לספר) ומשווים בין הבעיה של פישינג לבין מחלת ה[[סרטן]] כפי שהיא מופיעה בספר [[מלכת המחלות]] (בסיכום הספר) - לא מדובר במין וירוס חיצוני לגוף שניתן לסלק אותו בקלות, אלא בתופעה שצומחת מתוך תכונות הגוף ולכן היא גם עמידה הרבה יותר לניסיונות של הגוף לתקן אותה.  

==הטעיות וניצול צרכנים בתחומים שונים==

==הטעיות וניצול צרכנים בתחומים שונים==

המחברים מבחינים בין שני סוגי ניצול או הונאה של צרכנים, כלומר לגרום לצרכן לבחור בדברים שאינם טובים בהכרח בשבילו אבל הם טובים בשביל המוכר. סוג אחד של ניצול הלקוח מבוסס על פערים במידע. סוג אחר של ניצול מבוסס על חולשות אנושיות שלנו - בגלל שאנחנו רעבים, ממהרים, נרגשים או בגלל תכונות ביולוגיות אחרות.  

המחברים מבחינים בין שני סוגי ניצול או הונאה של צרכנים - לפי הגדרתם פרושו לגרום לצרכן לבחור בדברים שאינם טובים בהכרח בשבילו אבל הם טובים בשביל המוכר. סוג אחד של ניצול הלקוח מבוסס על פערים במידע. סוג אחר של ניצול מבוסס על חולשות אנושיות שלנו - בגלל שאנחנו רעבים, ממהרים, נרגשים או בגלל תכונות ביולוגיות אחרות.  

===פישינג בעת משבר הסאב-פריים===

===פישינג בעת משבר הסאב-פריים===

המחברים מסבירים כיצד התפתח משבר הסאב-פראיים בארצות הברית - כיצד חברות מכרו לציבור חבילות מוצרים פיננסים מסובכים, כמו חבילות של אג"ח המבוסס על חבילות של משכנתאות טובות יחד עם משכנתאות בסיכון גבוה, וכיצד גורמים רבים היו מעורבים ב"חגיגה" - כמו חברות דירוג נכסים. המחברים מתארים כיצד [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים השתנו עם הזמן כך שהונאה כזו יכלה להתפתח ולהתפשט מבלי שאנשים רבים שמים לב לנושא - לא רשויות הפיקוח, לא כלכלנים וכו'. הם מציינים כי זה מנגנון כללי יותר ניפוח [[בועה פיננסית]] לפיו תמיד המסר הוא "הפעם זה שונה". (ראו [[היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית (ספר)|היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית]]

המחברים מסבירים כיצד התפתח [[משבר הסאב-פראיים בארצות הברית]] - כיצד חברות מכרו לציבור חבילות מוצרים פיננסים מסובכים, כמו חבילות של אג"ח המבוסס על חבילות של משכנתאות טובות יחד עם משכנתאות בסיכון גבוה, וכיצד גורמים רבים היו מעורבים ב"חגיגה" - כמו חברות דירוג נכסים. המחברים מתארים כיצד [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] שונים השתנו עם הזמן כך שהונאה כזו יכלה להתפתח ולהתפשט, מבלי שאנשים רבים שמים לב לנושא - לא רשויות הפיקוח, לא כלכלנים וכו'. הם מציינים כי זה מנגנון כללי יותר ניפוח [[בועה פיננסית]] לפיו תמיד המסר הוא "הפעם זה שונה". (ראו [[היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית (ספר)|היסטוריה קצרה של אופוריה פיננסית]])

===פישינג בתחום הרכב===

===פישינג בתחום הרכב===

===פישינג בתחום הטבק===

===פישינג בתחום הטבק===

[[עישון טבק]] הוא דוגמה מצויינת למצב שהוא טוב למוכר אבל לא טוב לקונה. בתחום הטבק המחברים מתייחסים בקצרה ל[[הכחשת נזקי העישון]] - לתקופה שבין התחלת גילוי [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] בשנות ה-50 וה-60 לבין ההכרה החברתית הרחבה שלו. הם מתייחסים ל[[מכון הטבק]] ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. סוג כזה של ניצול צרכנים הוא פער במידע. החברות חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל  (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע שסרטן נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של של  Tobacco Industry Research Committee שמימן מחקרים של מאות חוקרים. המחקרים נודעו להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. גם בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.  

[[עישון טבק]] הוא דוגמה מצויינת למצב שהוא טוב למוכר אבל לא טוב לקונה. בתחום הטבק המחברים מתייחסים בקצרה ל[[הכחשת נזקי העישון]] - לתקופה שבין התחלת גילוי [[השפעות בריאותיות של עישון|נזקי העישון]] בשנות ה-50 וה-60 לבין ההכרה החברתית הרחבה שלו. הם מתייחסים ל[[מכון הטבק]] ולגיוס של מדענים כדי לנסות לטעת בציבור רושם מוטעה או לבצע [[נטיעת ספק]] לגבי המסר כי עישון הוא מסוכן. סוג כזה של ניצול צרכנים הוא פער במידע. החברות חיפשו עד שהצליחו למצוא מדענים שהיו בדעה שהייתה מספיק קרובה לדעתם. אחד מהם הוא קלרנס ליטל  (Clarence Cook "C.C." Little){{הערה |[https://en.wikipedia.org/wiki/C._C._Little C. C. Little] בוויקיפדיה האנגלית}}, ביולוג ידוע שהיה משוכנע ש[[סרטן]] נגרם אך ורק כתוצאה מגנטיקה. ליטל מונה להיות המנהל המדעי של הוועדה המדעית של של  Tobacco Industry Research Committee שמימן מחקרים של מאות חוקרים. המחקרים נודעו להראות שעישון אינו מסוכן לבריאות. גם בשנת 1969 ליטל עדיין טען שאין קשר סיבתי בין עישון לסרטן.  

המחברים לא מתייחסים להיבטים אחרים של עישון כמו [[התמכרות לעישון]] ו[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]] או הניסיון המוצלח של החברות למסמס את הצורך בשינוי מדיניות ושינוי התנהגות על ידי הספקה של "פתרון" בדמות [[סיגריות קלות]]. אין התייחסות גם ל[[מניפולציות בטבק]].

המחברים לא מתייחסים להיבטים אחרים של עישון כמו [[התמכרות לעישון]] ו[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]] או הניסיון המוצלח של החברות למסמס את הצורך בשינוי מדיניות ושינוי התנהגות על ידי הספקה של "פתרון" בדמות [[סיגריות קלות]]. אין התייחסות גם ל[[מניפולציות בטבק]].

===פישינג בתחום האלכוהול===

===פישינג בתחום האלכוהול===

[[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]] הוא מוצר שצריכה מוגזמת ממנו עלולה לגרום לבעיות חברתיות כלכליות ובריאותיות למשתמשים, אבל ליצרנים וכן למשווקים שלהם  - לדוגמה פאבים - אין אינטרס להגביל את צריכת האלכוהול. המחברים מציינים כי על פניו אלכוהול אינו גורם מסוכן במיוחד.  רק מעט אנשים מתים מצריכת אלכוהול - בניגוד לטבק. עם זאת הם מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים ב[[המחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד]] שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים.

[[אלכוהול ובריאות|אלכוהול]] הוא מוצר שצריכה מוגזמת ממנו עלולה לגרום לבעיות חברתיות כלכליות ובריאותיות למשתמשים, אבל ליצרנים וכן למשווקים שלהם  - לדוגמה פאבים - אין אינטרס להגביל את צריכת האלכוהול. המחברים מציינים כי על-פניו אלכוהול אינו גורם מסוכן במיוחד, רק מעט אנשים מתים מצריכת אלכוהול - בניגוד לטבק. (דעה זו אינה מדוייקת - ראו בהמשך).

 

עם זאת הם מציינים כי בחינה עמוקה יותר של אלכוהוליזם בארצות הברית מראה כי אלכוהול הוא בעל השפעה חברתית עמוקה - שכן אלכוהול יכול לא רק לפגוע בצרכן עצמו אלא גם במשפחתו, זאת בין היתר בגלל שהוא גורם מרכזי לגירושין וגורם לבדידות חברתית. הם מביאים טענה של אחד החוקרים ב[[המחקר להתפתחות מבוגרים של אוניברסיטת הרווארד]] שטען כי צריכת אלכוהול מוגזמת גורמת לחסימה של יצירת קשרים אינטימיים.

 

==ביקורת==

==ביקורת==

כך או כך הדבר מפספס את ההיבטים שבהם לא בהכרח הרמייה מכוונת מול צרכנים דווקא אלא רמייה ציבורית שנועדה לשרת צורך כלכלי -  ולא תמיד צרכנים יכולים לבצע משהו בנושא - לדוגמה קונה של מכוניות יכול לנקוט אמצעים כדי להגן על עצמו מפני נפילה בפח של מלכודות לצרכן (לא לקנות "שדרוג" מיותר במכונית), אבל הוא לבדו אינו יכול להשפיע בצורה מהותית על נושא של התחממות עולמית ולהתגונן מפני [[השפעות של התחממות עולמית]] - לדוגמה אנשים שנפגעו עקב [[עליית מי הים]] אינם יכולים לעשות הרבה בהקשר הצרכני.  

כך או כך הדבר מפספס את ההיבטים שבהם לא בהכרח הרמייה מכוונת מול צרכנים דווקא אלא רמייה ציבורית שנועדה לשרת צורך כלכלי -  ולא תמיד צרכנים יכולים לבצע משהו בנושא - לדוגמה קונה של מכוניות יכול לנקוט אמצעים כדי להגן על עצמו מפני נפילה בפח של מלכודות לצרכן (לא לקנות "שדרוג" מיותר במכונית), אבל הוא לבדו אינו יכול להשפיע בצורה מהותית על נושא של התחממות עולמית ולהתגונן מפני [[השפעות של התחממות עולמית]] - לדוגמה אנשים שנפגעו עקב [[עליית מי הים]] אינם יכולים לעשות הרבה בהקשר הצרכני.  

תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה רכב פרטי]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית. אזרח מארצות הברית יכול להיות מודע היטב לכך שכדאי לו [[תחבורת אופניים|להגיע לעבודה באופניים]] או ב[[תחבורה ציבורית]] או ברגל - אבל במקרה של פרבור הנושא הוא לא רק ניצול פערי מידע וגם לא היבטים של בעיות בתפיסה או ניצול חולשה של הגוף הביולוגי שלנו - אלא גם עניין של העיצוב הפיזי הקיים מול עיצוב נוח לתפעול של חלופות למכוניות.  

תחום התחבורה מהווה דוגמה נוספת לבעיה בספר בגלל מיקוד צר מידי. המחברים מתארים כיצד גובים מצרכנים עודף כסף על קניית מכוניות. אבל הספר כלל אינו עוסק בשאלה רחבה יותר של עיצוב המרחב העירוני בצורות שמעודדות או מדכאות שימוש במכוניות פרטיות - [[תכנון מוטה מכוניות]] ו[[פרבור]] מול [[עירוניות מתחדשת]] ו[[תכנון מוטה תחבורה ציבורית]]. דבר זה נוגע שוב לכך שחברות לא חייבות לרמות בהכרח, והן לא חייבות לפעול אחת נגד השנייה, אלא יכולות למצוא נקודות של שיתופי פעולה - לדוגמה כל [[חברות הטבק]] מול הממשלה וארגוני הבריאות או שיתוף הפעולה בין ממשלות ותאגידי רכב ונפט בקידום [[פרבור]] נרחב בארצות הברית. אזרח מארצות הברית יכול להיות מודע היטב לכך שכדאי לו [[תחבורת אופניים|להגיע לעבודה באופניים]] או ב[[תחבורה ציבורית]] או ברגל - אבל במקרה של פרבור הנושא הוא לא רק ניצול פערי מידע וגם לא היבטים של בעיות בתפיסה או ניצול חולשה של הגוף הביולוגי שלנו - אלא גם עניין של העיצוב הפיזי הקיים מול עיצוב נוח לתפעול של חלופות למכוניות. סוג ש ל[[נעילה טכנולוגית]]. 

בעיה נוספת של הספר היא אי התייחסות לביולוגיה - כלומר למנגנונים ביולוגים שמאפשרים [[התמכרות]], הונאה או טעות של האנשים, דימויים כמו "קוף על הכתף" משמשים את המחברים במקום דיון עמוק יותר במוח הרגשי שקיים אצל בני אדם.  או בתופעות אחרות ביולוגיות שגורמות לכשל הקיים. הרחבה ניתן לראות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]]. חוסר החיבור למדע מקל על קריאת הספר לקהל הרחב אבל מקשה על שכנוע עמוק יותר ומהווה בעיה גם בחלק מספרים נוספים הנוגעים לכלכלה התנהגותית. בני אדם הם יצורים ביולוגיים, ולכן אינם יכולים להתנהג כמו [[האדם הכלכלי]]. הקיום של מנגנונים במוח ובגוף שלנו שאחרים לרגשות, לקיצורי דרך שמקצרים החלטות, קיצורי דרך בתפיסה, הטיות חברתיות ועוד אינן טעות או גילוי מפתיע במיוחד - הם תוצר של אבולוציה של יונקים בכלל ושל קופי אדם והאדם בפרט.  

בעיה נוספת של הספר היא אי-התייחסות לביולוגיה - כלומר למנגנונים ביולוגים שמאפשרים [[התמכרות]], הונאה או טעות של האנשים, דימויים כמו "קוף על הכתף" משמשים את המחברים במקום דיון עמוק יותר במוח הרגשי שקיים אצל בני אדם.  או בתופעות אחרות ביולוגיות שגורמות לכשל הקיים. הרחבה ניתן לראות בספר [[לחשוב מהר לחשוב לאט (ספר)|לחשוב מהר לחשוב לאט]]. חוסר החיבור למדע מקל על קריאת הספר לקהל הרחב, אבל מקשה על שכנוע עמוק יותר ומהווה בעיה גם בחלק מספרים נוספים הנוגעים לכלכלה התנהגותית. בני אדם הם יצורים ביולוגיים, ולכן אינם יכולים להתנהג כמו [[האדם הכלכלי]]. הקיום של מנגנונים במוח ובגוף שלנו שאחרים לרגשות, לקיצורי דרך שמקצרים החלטות, קיצורי דרך בתפיסה, הטיות חברתיות ועוד אינן טעות או גילוי מפתיע במיוחד - הם תוצר של אבולוציה של יונקים בכלל ושל קופי אדם והאדם בפרט.  

היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] מרכזי שמאפשר את ההונאה. [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]], [[ממשלה יעילה והוגנת]] ובתי משפט הוגנים הם כולם סוגים של מוצרים ציבוריים - ניתן להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם נוסף נהנה משירותים אלה הדבר לא מייקר אותם. היכולת להונות את הצרכנים ולנצל אותם תלויה בהזנחה של מוצרים ציבוריים שונים - אבל דבר זה לא מוזכר כלל.  

היבט נוסף שחסר בספר הוא דיון על הנושא של [[מוצר ציבורי]] כ[[כשל שוק]] מרכזי שמאפשר את ההונאה. [[אמון]], [[מידע אמין]], [[תקשורת אמינה]] ו[[מדע אמין]], [[ממשלה יעילה והוגנת]] ובתי משפט הוגנים הם כולם סוגים של מוצרים ציבוריים - ניתן להנות מהם גם אם לא משלמים עליהם, ואם אדם נוסף נהנה משירותים אלה הדבר לא מייקר אותם. היכולת להונות את הצרכנים ולנצל אותם תלויה בהזנחה של מוצרים ציבוריים שונים - אבל דבר זה לא מוזכר כלל.  

בפרק על מוסדות פיננסים המחברים דנים כיצד בנקי הלוואה לצורכי מימון משכנתאות בתים השתנו במשך השנים, אבל אין התייחסות פורמלית לדבר זה - לא לתאוריות של [[כלכלה אבולוציונית]] ולא לאבולוציה של מוסדות חברתיים במסגרת [[כלכלה מוסדית]].  

בפרק על מוסדות פיננסים המחברים דנים כיצד בנקי הלוואה לצורכי מימון משכנתאות בתים השתנו במשך השנים, אבל אין התייחסות פורמלית לדבר זה - לא לתאוריות של [[כלכלה אבולוציונית]] ולא לאבולוציה של מוסדות חברתיים במסגרת [[כלכלה מוסדית]].  

חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן קצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.  

חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן וקצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.  

משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או חוסר התלות של האדם בטבע, או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?  

משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או חוסר התלות של האדם בטבע, או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?