שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
חלק מהנאשים מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר שהתחיל בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, החריף מאז 2010 והחריף מאד מאז 2017, באופן הגורם לפגיעה חריפה ב[[בריאות הציבור]] ובקופות [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד האוצר]].  
 
חלק מהנאשים מערכת הבריאות בישראל נמצאת במשבר שהתחיל בשנות ה-90 או בשנות ה-2000, החריף מאז 2010 והחריף מאד מאז 2017, באופן הגורם לפגיעה חריפה ב[[בריאות הציבור]] ובקופות [[המוסד לביטוח לאומי]] ו[[משרד האוצר]].  
      
==מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות==
 
==מדדים לתפקודה של מערכת הבריאות==
שורה 59: שורה 58:     
קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540]
 
קיים דיווח מתמשך של רופאים ואנשי צוות רפואי על [[דחק]], [[שחיקה]] ו[[אלימות]] כלפיהם בעיקר בחדרי מיון ומרפאות קופות חולים. דברים אלה באו לידי קיצוניות בצורה של תקיפת אנשי צוות רפואי. בשנת 2017 נרצחה אחות בידי מטופל. [https://www.haaretz.co.il/news/local/1.3922540]
 +
 +
===תוצאות נוספות אפשריות===
 +
קיימים היבטים נוספים במערכת שחלקם דווחו בתקשורת הישראלית מאז העשור הראשון של שנות ה-2000 לפחות. יש צורך במידע מהימן ולאורך זמן כדי לאמת האם תופעות אלה באות לידי ביטוי באופן גובר. 
 +
 +
# '''ירידה באמפתיה וביעילות רפואית:''' [[דחק]] מתמשך של צוותים רפואיים הגורם ל[[שחיקה]], היעדר [[אמפתיה]] וטיפול מכני, גרוע, מכאיב ומכעיס; סיכון הלקוח בנזקים אסתטיים (טיפולים מהירים בטחורים ופקקת צואתית ללא הרדמה, תפירה לא נאותה של פצעים או חתכים ניתוחיים לכדי צלקות עבות וגסות ועוד, התעלמות אפאתית מסבל הגורמת לטראומה נפשית וכדומה) ולקוחות שנשארים יותר מדי זמן בחדר המיון ונחשפים לחולי פוטנציאלי (בעיות שמחורפות בגלל [[אי שוויון בריאותי בישראל]] וכדומה) ומבזבזים כמות רבה של זמן שיכל ללכת על מטרות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]; גם הרופאים ואנשי הצוות הרפואי נדחקים ונשחקים - החיים האישיים שלהם כמעט ואינם מקבלים ביטוי והם הופכים ציניים ו[[שקיעה (פסיכולוגיה)|שקועים יותר]]; רבים מהם סובלים מחוסר שינה קיצוני ומצטבר, משקיעה בסמכות מעסיקיהם, מבלבול תכוף ומהתמכרויות ומאבטחים אלימים הופכים שחוקים יותר, אלימים יותר - מה שנוזק את החברה כולה בהגברת כמות האלימות הכוללת בה.
 +
# '''עלייה ב[[רפואה מתגוננת]]:''' במסגרת רפואה מתגוננת לקוחות נשלחים לבדיקות מיותרות המסכנות אותם (טרטור מיותר בעת הצורך לדרוש לשלומם של קרובים, חשיפה ל[[קרינה מייננת]] ועוד) ורופאים שנרתעים לרשום גם את המינימום הסביר של תרופות נוגדות כאב חזקות (אופיאטים כגון [[מורפין]], [[אוקסיקודון]], [[אספירין]], [[קנאביס רפואי]] ועוד) ובמקום זאת יתנו תרופות נוגדות כאב הנחשבות לטריוויאליות וחלשות ולטיפול לא יעיל שאולי יסתכם ב[[אפקט פלצבו]] בלבד שכן ממילא המטופל יכול להפיקו בעצמו או יתנו תרופות אפקטיביות במינונים מעטים מדי תוך התעלמות קיצונית מסבלו של הלקוח) גם כאשר אדם מתפתל מכאבים בחדר מיון במשך שעות - זאת למרות שיש להם ארסנל רחב של תרופות שהם יוכלו לתת או לכל הפחות לרשום ללקוח. כמו כן, רפואה מתגוננת גוררת תביעות משפטיות (הלקוח תובע את חברת הביטוח של הרופא ואת הרופא עצמו) והדבר גורם לעומס על המערכת המשפטית בישראל שעמוסה ממילא.
 +
# '''עלייה בטראומה פסיכולוגית מצוות רפואי:''' ישראלים לחוצים ושחוקים שקיבלו טראומות מצוותים רפואיים (סרקזם חמור של צוות רפואי, הטרדות מיניות מצד צוות רפואי, [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופא]] וכדומה) לרוב נעזרים ב[[סם שעשוע|סמי שעשוע]] בכדי להיאבק בתחושותיהם הרעות או סובלים מבעיות בריאותיות שונות בעקבות בעיות אלה; הטיפול בבעיות אלה או בבעיות שנגרמות מהן פוגע באופן חריף בישראל כמערכת, גורע כסף מקופת המדינה (באופן מוצדק שהיה יכול להיחסך אם החמדנות של מנהלים רפואיים מסוימים הייתה מרוסנת) וגורם לעומס, סחבת והחרפת המצב הקיים
 +
# '''עלייה בשכיחות תופעת "הרופא המנותק":''' ביטויים רבים יותר של [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך של רופא מלקוח]] מתוך [[חומרנות]] ו[[אנוכיות]].
 +
# '''סביבה רפואית אלימה:''' עלייה בתקריות אלימות בחדרי מיון ומרפאות בתי חולים כפועל יוצא של העלייה בעוינות אשר גוררת ייקור עלויות בגלל עבודה בשיטות לא יעילות ותגבור כמות אנשי הביטחון בחדיר מיון (תופעה שמחריפה עוינות ואלימות).
 +
# '''פגיעה בתקציב ובכספי התושבים:''' תקציבים עתק נגרעים מקופת המדינה והן מכיסם של התושבים לטובת מימון פגישות אבחון רפואי מיותרות, ניעה ונדידה בין רופאים בשל [[רפואה מתגוננת]] וטיפולים מיותרים וכן אי יעילות רפואית של חדרי מיון ובקופות חולים. כסף זה עלול להוריד הוצאות לתחומים חשובים אחרים כמו לדוגמה מ[[מערכת החינוך בישראל]] ומחריף את המצב הקיים בו החינוך הופך [[חומרנות|חומרני]] ומנוון. יצוין כי בעיה זו חריפה במיוחד לאור העמדה לפיה חוסנה של כלכלת [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]], כמדינה קטנה הענייה יחסית ב[[משאבי טבע]], תלוי במידה רבה ב[[השכלה]].
 +
    
==סיבות להתדרדרות==
 
==סיבות להתדרדרות==
שורה 89: שורה 99:  
# מצב הולך ומתגבר של דיכוי [[רפואה משתתפת]] מרופאים. סיבה אחת היא שלעיתים עצות מצד קרובי משפחה, חברים או ברשתות החברתיות כרוכות ב[[דיסאינפורמציה]] שיש בקרב הציבור לגבי מחלות ודרכי טיפול. סיבה נוספת היא רופאים החשים פגיעה ב[[עצמי|אגו]] מכך שאנשים שאינם רופאים מוצאים מזור רפואי או מספקים אותו מבלי להיות תלויים בהם. [[תקשורת ההמונים]] נוטעת רושם בציבור כי רופאים הם ספקי הרפואה היחידים למרות שרפואה זמינה לעתים גם מדיאטנים, פסיכולוגים, ביוכימאים מייעצים, רוקחים קליניים ועוד והציבור פשוט לא מכיר מספיק את היכולות של מטפלים אלה ומוקסם מהפתרונות המהירים והיעילים כבכול של הרפואה הקונבנציונלית (להרחבה ראו הערך [[מניעים אפשריים לבחור לעסוק ברפואה]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]]).
 
# מצב הולך ומתגבר של דיכוי [[רפואה משתתפת]] מרופאים. סיבה אחת היא שלעיתים עצות מצד קרובי משפחה, חברים או ברשתות החברתיות כרוכות ב[[דיסאינפורמציה]] שיש בקרב הציבור לגבי מחלות ודרכי טיפול. סיבה נוספת היא רופאים החשים פגיעה ב[[עצמי|אגו]] מכך שאנשים שאינם רופאים מוצאים מזור רפואי או מספקים אותו מבלי להיות תלויים בהם. [[תקשורת ההמונים]] נוטעת רושם בציבור כי רופאים הם ספקי הרפואה היחידים למרות שרפואה זמינה לעתים גם מדיאטנים, פסיכולוגים, ביוכימאים מייעצים, רוקחים קליניים ועוד והציבור פשוט לא מכיר מספיק את היכולות של מטפלים אלה ומוקסם מהפתרונות המהירים והיעילים כבכול של הרפואה הקונבנציונלית (להרחבה ראו הערך [[מניעים אפשריים לבחור לעסוק ברפואה]] ו[[אמת כמוצר ציבורי]]).
   −
==תוצאות ההתדרדרות==
  −
התדרדרות המערכת הרפואית בישראל כוללת מספר מאפיינים שליליים אשר זכו לפרסום משמעותי בתקשורת הישראלית מאז העשור הראשון של שנות ה-2000 לפחות ובעלת השלכות חמורות מאד על הציבור ופוגעת בישראל כמערכת:
  −
  −
# '''ירידה באמפתיה וביעילות רפואית:''' [[דחק]] מתמשך של צוותים רפואיים הגורם ל[[שחיקה]], היעדר [[אמפתיה]] וטיפול מכני, גרוע, מכאיב ומכעיס; סיכון הלקוח בנזקים אסתטיים (טיפולים מהירים בטחורים ופקקת צואתית ללא הרדמה, תפירה לא נאותה של פצעים או חתכים ניתוחיים לכדי צלקות עבות וגסות ועוד, התעלמות אפאתית מסבל הגורמת לטראומה נפשית וכדומה) ולקוחות שנשארים יותר מדי זמן בחדר המיון ונחשפים לחולי פוטנציאלי (בעיות שמחורפות בגלל [[אי שוויון בריאותי בישראל]] וכדומה) ומבזבזים כמות רבה של זמן שיכל ללכת על מטרות [[אקולוגיה|אקולוגיות]]; גם הרופאים ואנשי הצוות הרפואי נדחקים ונשחקים - החיים האישיים שלהם כמעט ואינם מקבלים ביטוי והם הופכים ציניים ו[[שקיעה (פסיכולוגיה)|שקועים יותר]]; רבים מהם סובלים מחוסר שינה קיצוני ומצטבר, משקיעה בסמכות מעסיקיהם, מבלבול תכוף ומהתמכרויות ומאבטחים אלימים הופכים שחוקים יותר, אלימים יותר - מה שנוזק את החברה כולה בהגברת כמות האלימות הכוללת בה.
  −
# '''עלייה ב[[רפואה מתגוננת]]:''' במסגרת רפואה מתגוננת לקוחות נשלחים לבדיקות מיותרות המסכנות אותם (טרטור מיותר בעת הצורך לדרוש לשלומם של קרובים, חשיפה ל[[קרינה מייננת]] ועוד) ורופאים שנרתעים לרשום גם את המינימום הסביר של תרופות נוגדות כאב חזקות (אופיאטים כגון [[מורפין]], [[אוקסיקודון]], [[אספירין]], [[קנאביס רפואי]] ועוד) ובמקום זאת יתנו תרופות נוגדות כאב הנחשבות לטריוויאליות וחלשות ולטיפול לא יעיל שאולי יסתכם ב[[אפקט פלצבו]] בלבד שכן ממילא המטופל יכול להפיקו בעצמו או יתנו תרופות אפקטיביות במינונים מעטים מדי תוך התעלמות קיצונית מסבלו של הלקוח) גם כאשר אדם מתפתל מכאבים בחדר מיון במשך שעות - זאת למרות שיש להם ארסנל רחב של תרופות שהם יוכלו לתת או לכל הפחות לרשום ללקוח. כמו כן, רפואה מתגוננת גוררת תביעות משפטיות (הלקוח תובע את חברת הביטוח של הרופא ואת הרופא עצמו) והדבר גורם לעומס על המערכת המשפטית בישראל שעמוסה ממילא.
  −
# '''עלייה בטראומה פסיכולוגית מצוות רפואי:''' ישראלים לחוצים ושחוקים שקיבלו טראומות מצוותים רפואיים (סרקזם חמור של צוות רפואי, הטרדות מיניות מצד צוות רפואי, [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך מצד רופא]] וכדומה) לרוב נעזרים ב[[סם שעשוע|סמי שעשוע]] בכדי להיאבק בתחושותיהם הרעות או סובלים מבעיות בריאותיות שונות בעקבות בעיות אלה; הטיפול בבעיות אלה או בבעיות שנגרמות מהן פוגע באופן חריף בישראל כמערכת, גורע כסף מקופת המדינה (באופן מוצדק שהיה יכול להיחסך אם החמדנות של מנהלים רפואיים מסוימים הייתה מרוסנת) וגורם לעומס, סחבת והחרפת המצב הקיים
  −
# '''עלייה בשכיחות תופעת "הרופא המנותק":''' ביטויים רבים יותר של [[רופא מנותק|נתק רגשי בלתי הפיך של רופא מלקוח]] מתוך [[חומרנות]] ו[[אנוכיות]].
  −
# '''סביבה רפואית אלימה:''' עלייה בתקריות אלימות בחדרי מיון ומרפאות בתי חולים כפועל יוצא של העלייה בעוינות אשר גוררת ייקור עלויות בגלל עבודה בשיטות לא יעילות ותגבור כמות אנשי הביטחון בחדיר מיון (תופעה שמחריפה עוינות ואלימות).
  −
# '''פגיעה עקיפה במערכת החינוך:''' אולי מיותר לציין שכתוצאה מחרפה מתמשכת זו תקציבי עתק נגרעים מקופת המדינה לטובת מימון פגישות אבחון רפואי מיותרות, ניעה ונדידה בין רופאים בשל [[רפואה מתגוננת]] וטיפולים מיותרים וכן אי יעילות רפואית של חדרי מיון ובקופות חולים, כסף שנגרע מ[[מערכת החינוך בישראל]] ומחריף את המצב הקיים בו החינוך הופך [[חומרנות|חומרני]] ומנוון. יצוין כי בעיה זו חריפה במיוחד לאור העמדה לפיה חוסנה של כלכלת [[כלכלת ישראל|מדינת ישראל]], כמדינה קטנה הענייה יחסית ב[[משאבי טבע]], תלוי במידה רבה ב[[השכלה]].
      
==שיקום המערכת הרפואית בישראל==
 
==שיקום המערכת הרפואית בישראל==

תפריט ניווט