47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 27:
שורה 27: − + − + + + + +
←בישראל
במדינות אחרות כמו הולנד ובריטניה לדוגמה השינויים האלה התרחשו במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבהן עלתה כמות המכוניות בעיר. בהולנד של שנות ה-70 החלו מאבקים ציבוריים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] ו[[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] כדי לשנות את המגמות האלה. כתוצאה מכך החלו לקדם בהולנד מכך שינויים שונים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[הליכתיות|תכנון מוטה הולכי רגל]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], [[תחבורה פעילה]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. שינויים אלה מתפשטים למדינות אחרות בעולם, במיוחד מאז תחילת המאה ה-21.
במדינות אחרות כמו הולנד ובריטניה לדוגמה השינויים האלה התרחשו במהלך השנים שלאחר מלחמת העולם השנייה, שבהן עלתה כמות המכוניות בעיר. בהולנד של שנות ה-70 החלו מאבקים ציבוריים כמו [[המאבק למען רחובות משחק באמסטרדם]] ו[[מאבק עצרו את רצח הילדים בהולנד|"עצרו את רצח הילדים"]] כדי לשנות את המגמות האלה. כתוצאה מכך החלו לקדם בהולנד מכך שינויים שונים כמו [[אזורי מיתון תנועה]], [[שבילי אופניים]], [[הליכתיות|תכנון מוטה הולכי רגל]] ו[[חזון אפס הרוגים בתאונות דרכים]], [[תחבורה פעילה]] ו[[עירוניות מתחדשת]]. שינויים אלה מתפשטים למדינות אחרות בעולם, במיוחד מאז תחילת המאה ה-21.
==בישראל==
==עיר ידידותית לילדים בישראל ==
יותר מ- 90% מן הילדים ובני-הנוער החיים בישראל מתגוררים ביישובים עירוניים (שאוכלוסייתם מונה 2,000 נפשות או יותר); נכון לשנת 2010 מעל כ-1,700,000 מהילדים התגוררו בערים. ילדים מהווים כשליש מהאוכלוסייה ביישובים עירוניים, (בדומה לשיעורם באוכלוסייה). יש יישובים עירוניים, בעיקר במגזר החרדי ובמגזר הבדואי, שבהם ילדים הם יותר ממחצית האוכלוסייה ביישוב [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
יותר מ- 90% מן הילדים ובני-הנוער החיים בישראל מתגוררים ביישובים עירוניים (שאוכלוסייתם מונה 2,000 נפשות או יותר); נכון לשנת 2010 מעל כ-1,700,000 מהילדים התגוררו בערים. ילדים מהווים כשליש מהאוכלוסייה ביישובים עירוניים, (בדומה לשיעורם באוכלוסייה). יש יישובים עירוניים, בעיקר במגזר החרדי ובמגזר הבדואי, שבהם ילדים הם יותר ממחצית האוכלוסייה ביישוב [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
לפי פקודת העיריות, מאז שנת 2000, אמורות להיות בערי ישראל "וועדה לקידום מעמד הילד" שהיא וועד חובה בערים. במועצות מקומיות ואזוריות אלו וועדות רשות. הוועדה לקידום מעמד הילד היא אמצעי למימוש עקרונות אמנת האו"ם לזכויות הילד ברשות המקומית, ותפקידה לקדם את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים ברשות בעניינים הנוגעים לילדים ולאפשר לילדים ולבני- נוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ברשות. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2009, ב- 54 מתוך 75 עיריות היתה ועדה לקידום מעמד הילד. אולם בחלק גדול מן הערים שבהן היא התקיימה, היא איננה ועדה פעילה. [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
לפי פקודת העיריות, מאז שנת 2000, אמורות להיות בערי ישראל "וועדה לקידום מעמד הילד" שהיא וועד חובה בערים. במועצות מקומיות ואזוריות אלו וועדות רשות. הוועדה לקידום מעמד הילד היא אמצעי למימוש עקרונות אמנת האו"ם לזכויות הילד ברשות המקומית, ותפקידה לקדם את שיתוף הפעולה בין גורמים שונים ברשות בעניינים הנוגעים לילדים ולאפשר לילדים ולבני- נוער להשתתף בתהליכי קבלת החלטות ברשות. לפי בדיקה שערך מרכז המחקר והמידע של הכנסת בשנת 2009, ב- 54 מתוך 75 עיריות היתה ועדה לקידום מעמד הילד. אולם בחלק גדול מן הערים שבהן היא התקיימה, היא איננה ועדה פעילה. [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf]
בישראל, חולון משווקת את עצמה כעיר ידידותית לילדים. היא מציעה הרבה מבחינה תרבותית אבל השטחים הציבוריים בה אינם מקלים על ילדים להיות עצמאיים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001050158]
המועצה הלאומית לשלום הילד רצתה בשנת 2010 לקדם יוזמה ליישום רעיון עיר ידידותית לילדים בישראל, בחסות הוועדה לזכויות הילד של הכנסת ובשיתוף המרכז לשלטון מקומי. במסגרת היוזמה היתה מתוכננת תחרות בין הערים על התואר העיר הידידותית לילדים בישראל. [https://fs.knesset.gov.il/globaldocs/MMM/9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977/2_9f546b58-e9f7-e411-80c8-00155d010977_11_8931.pdf] ככל הנראה יוזמה זו לא יצאה לפועל.
חולון משווקת את עצמה כעיר ידידותית לילדים. היא מציעה הרבה מבחינה תרבותית אבל השטחים הציבוריים בה אינם מקלים על ילדים להיות עצמאיים. עד 2015 רק עיר אחת הצטרפה ליוזמת האו"ם - ראשון לציון (לאחר שנעשה ניסיון ליישום חלקי גם באשדוד). יוניס"ף העבירה מאות שאלונים ברחבי ראשל"צ, והיה תהליך שיתוף ציבור שהונחה על ידי נוער. התשובות הפתיעו את המבוגרים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001050158]
הילדים ביקשו מרחב בריאותי בבתי הספר, וכן אוכל יותר בריא, מתקני כושר. הילדים גם התלוננו שחסר להם מקום לגלגיליות וסקייטבורדים, שלא יגרשו אותם ממנו כל הזמן כי זה מרעיש. הפתרון בראשון לציון היה הקמת מרחב סקייט פארק עירוני. הילדים ביקשו גם הגעה בטוחה לבתי הספר, ועל ביטחון במרחב הווירטואלי, ציינו שיש הרבה פגיעות ברשתות חברתיות , והם היו רוצים מוקד תלונות, גורם מבוגר שיעזור להם. כאשר ילדים מתקשרים למוקד העירוני 106 לא מתייחסים אליהם ברצינות אבל ילדים מאתרים מפגעים והם רוצים להיות מעורבים בתכנון העירוני.
ילדים גם ביקשו שבתחום של [[אופניים חשמליים]] יהיה טסט לאופניים. אחת התלונות העיקריות היא של בני נוער בקיץ היא שאין להם איפה לשבת. התושבים המבוגרים, מצידם מתלוננים על רעש ולכלוך מצד הנערים. העיירה רוצה לקדם ישיבה של הנערים בגנים היקפיים. [https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001050158]
==ראו גם==
==ראו גם==