שינויים

'''קשרי הון-שלטון-עיתון''' או '''הון-שלטון-תקשורת''' מתארים את משולש האינטרסים בין [[בעלי הון]] ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], פוליטיקאים ומפלגות ועיתונות וגופי תקשורת. קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים בין [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וכן מקשרי ידידות ואינטרסים בין אנשים בתחומי העסקים התקשורת והפוליטיקה. מצד שני הקשרים האלה גורמים לעיתים קרובות לעיוותים שונים בתפקוד של מוסדות ולפגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה של כלל החברה]] על ידי הסתרת מקרי [[שחיתות]], התעלמות מ[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול|מונופולים]] ו[[תחרות בין מעטים]], תמיכה ב[[מלחמות]] מיותרות, ופגיעה בתפקוד של השוק הממשלה והעיתונות.  

'''קשרי הון-שלטון-עיתון''' או '''קשרי הון-שלטון-תקשורת''' מתארים את משולש האינטרסים בין [[בעלי הון]] ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], פוליטיקאים ומפלגות ועיתונות וגופי תקשורת. קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים בין [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וכן מקשרי ידידות ואינטרסים בין אנשים בתחומי העסקים התקשורת והפוליטיקה. מצד שני הקשרים האלה גורמים לעיתים קרובות לעיוותים שונים בתפקוד של מוסדות ולפגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה של כלל החברה]] על ידי הסתרת מקרי [[שחיתות]], התעלמות מ[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול|מונופולים]] ו[[תחרות בין מעטים]], תמיכה ב[[מלחמות]] מיותרות, ופגיעה בתפקוד של השוק הממשלה והעיתונות.  

==שילובי אינטרסים בין עסקים פוליטיקאים וגופי תקשורת==

==שילובי אינטרסים בין עסקים פוליטיקאים וגופי תקשורת==

===קשרים של חברות הטבק לעיתונות הכתובה===

===קשרים של חברות הטבק לעיתונות הכתובה===

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[הכחשת נזקי העישון]], [[עישון בישראל]]}}

{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[הכחשת נזקי העישון]], [[עישון בישראל]]}}

בעקבות הסכם פשרה בתביעה של [[חברות הטבק]] על ידי תובעים בארצות הברית, חויבו חברות הטבק בשנת 1998 לפרסם מאות אלפי תכתובות פנימיות. בין יתר המסמכים נחשף מכתב פנימי של חברת פיליפ מוריס, [[תעשיית הטבק|חברת הטבק הגדולה בישראל]]. במכתב שנכתב בשנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של [[ידיעות אחרונות]], כ"בעל ברית" של החברה. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת [[פרסום מוצרי עישון]], שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

בעקבות הסכם פשרה בתביעה של [[חברות הטבק]] על ידי תובעים בארצות הברית, חויבו חברות הטבק בשנת 1998 לפרסם מאות אלפי תכתובות פנימיות. בין יתר המסמכים נחשף מכתב פנימי של חברת [[פיליפ מוריס]], [[תעשיית הטבק|חברת הטבק הגדולה בישראל]]. במכתב שנכתב בשנת 1995, מגדיר מנהל בחברה, סטיג קרלסון, את [[נוני מוזס]], המוציא לאור של [[ידיעות אחרונות]], כ"בעל ברית" של החברה. במכתב מתאר קרלסון כיצד נפגש עם מוזס בכנסת ב-7 ביוני 1995 על רקע יוזמת חקיקה להגבלת [[פרסום מוצרי עישון]], שכללה בין היתר איסור על [[פרסום סמוי]] מטעם חברות הסיגריות. קרלסון טען כי מוזס נתן לו עצות בנוגע לטיעונים שיש להציג לשם סיכול החקיקה. בעקבות השיחה הוחלט שפיליפ-מוריס תפיץ "עובדות בסיסיות" על השפעות האיסור על פרסום סיגריות באמצעות הלוביסט [[בוריס קרסני]], [[לובי פוליטי בישראל|חברת הלובי הגדולה בישראל]] שעדיין מייצגת את פיליפ מוריס. בנוסף לכך עיתונאים לשעבר שעבדו בידיעות אחרונות עברו לשרת את פיליפ מוריס כ[[לובי בישראל|לוביסטים]].{{הערה|שם=7eye2016|איתמר ב"ז, [http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון], [[העין השביעית]], 31.05.2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת היתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת הייתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

החל משנת 1983 מוטלות מגבלות שונות על פרסום טבק בישראל. אבל נכון לשנת 2017 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת (שאינה מיועדת לילדים) ובאינטרנט וכן בשילוט בחנויות מזון וחנויות אחרות המוכרות מוצרי טבק. בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי בישראל|לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}.

החל משנת 1983 מוטלות מגבלות שונות על פרסום טבק בישראל. אבל נכון לשנת 2017 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת (שאינה מיועדת לילדים) ובאינטרנט וכן בשילוט בחנויות מזון וחנויות אחרות המוכרות מוצרי טבק. בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי בישראל|לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}.