שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 1,723 בתים ,  08:48, 24 בנובמבר 2018
←‏השפעות סביבתיות וחברתיות: הוספת תתי פרקים ועריכה קלה.
שורה 47: שורה 47:     
===השפעה על מערכות מים===
 
===השפעה על מערכות מים===
כדי להביא מים לקומות הגבוהות יש צורך במשאבות מיוחדת שיצרו לחץ במידה מספקת כדי להוביל את המים למעלה, שכן הלחץ הרגיל ברשת העירונית אינו מספיק. דבר זה גורם להוצאת אנרגיה גבוהה יותר וכן לבלאי גבוה יותר על צנרת הבניין ועל הצנרת העירונית יחסית לבניינים אחרים. מעל 9 קומות קשה לבנות [[דודי שמש]] בראש הבניין שכן השטח הנדרש לכך אינו מספיק ויש קושי להוליך את המים החמים למטה אל הדירות. דבר זה מוביל לשימוש בדודים חשמליים לחימום ולכן להוצאה נוספת של אנרגיה.
+
כדי להביא מים לקומות הגבוהות יש צורך במשאבות מיוחדת שיצרו לחץ במידה מספקת כדי להוביל את המים למעלה, שכן הלחץ הרגיל ברשת העירונית אינו מספיק. דבר זה גורם להוצאת אנרגיה גבוהה יותר וכן לבלאי גבוה יותר על צנרת הבניין ועל הצנרת העירונית יחסית לבניינים אחרים בטכנולוגיות הנפוצות כיום. מעל 9 קומות קשה לבנות [[דודי שמש]] בראש הבניין שכן השטח הנדרש לכך אינו מספיק ויש קושי להוליך את המים החמים למטה אל הדירות. דבר זה מוביל לשימוש בדודים חשמליים לחימום ולכן להוצאה נוספת של אנרגיה.  
 
  −
===סיכון למלכודות אש===
  −
כיבוי אש של מגדלים הוא דבר מורכב בגלל הקושי להעלות מים מעל גובה מסויים, ובגלל הצורך בסולמות גבוהים במיוחד כדי להגיע לקומות הגבוהות. מגדלים עלולים להפוך למלכודת אש שלכבאים אין סיכוי להתמודד איתה, ומעל גובה מסויים כבאים אינם יכולים להשתמש בציוד חיצוני בכלל ועליהם להסתמך על תשתיות מיוחדות של צינורות כיבוי אש בתוך הבניין. הפינוי של דיירים מתוך בניין בוער, כאשר המעליות לא עובדות, והכניסה של עובדי חירום וכבאים הופכת מסובכת הרבה יותר בבניין גבוה. חלק מהיבטים אלה מופיעים בסרט הקולנוע "המגדל הבוער".
  −
 
  −
מסיבות אלה בניינים גבוהים מכילים מערכות רבות לגילוי מוקדם ונטרול סיכונים כמו גלאי עשן, מתזים אוטומטיים, צינורות כיבוי אש ומיכלי מים גדולים. כל המערכות האלה דורשות תחזוקה שיש לה עלות במונחים של אנרגיה וכסף.
      
===בעיות תחזוקה של מגדלים===
 
===בעיות תחזוקה של מגדלים===
שורה 58: שורה 53:     
בדרך כלל מצטרפת לעלות הכלכלית הגבוהה בעיה נוספת של  [[מוצר ציבורי]] או [[הטרגדיה של נחלת הכלל]] שבה השכנים הרבים שגרים בבניין אינם ששים להשתתף בעלויות התחזוקה ומנסים להטיל את העלויות על דיירים עתידיים של הבניין, כך שאיכות המערכות המשמשות את הבניין הולכת ומתדרדרת. בעיה זו קיימת באופן מיוחד כאשר מדובר על בניית בניינים למעמד בינוני ומטה וכאשר אין תקני בנייה ותחזוקה מחמירים. בניינים גבוהים רבים הופכים באופן כזה לסלאמס. אלתרמן הוציאה דוח מיוחד בנושא בשם "מגדלים כושלים" בשנת 2009.
 
בדרך כלל מצטרפת לעלות הכלכלית הגבוהה בעיה נוספת של  [[מוצר ציבורי]] או [[הטרגדיה של נחלת הכלל]] שבה השכנים הרבים שגרים בבניין אינם ששים להשתתף בעלויות התחזוקה ומנסים להטיל את העלויות על דיירים עתידיים של הבניין, כך שאיכות המערכות המשמשות את הבניין הולכת ומתדרדרת. בעיה זו קיימת באופן מיוחד כאשר מדובר על בניית בניינים למעמד בינוני ומטה וכאשר אין תקני בנייה ותחזוקה מחמירים. בניינים גבוהים רבים הופכים באופן כזה לסלאמס. אלתרמן הוציאה דוח מיוחד בנושא בשם "מגדלים כושלים" בשנת 2009.
 +
 +
====סיכון למלכודות אש====
 +
כיבוי אש של מגדלים הוא דבר מורכב בגלל הקושי להעלות מים מעל גובה מסויים, ובגלל הצורך בסולמות גבוהים במיוחד כדי להגיע לקומות הגבוהות. מגדלים עלולים להפוך למלכודת אש שלכבאים אנושיים כמעט אין סיכוי או כליל אין סיכוי להתמודד איתה, ומעל גובה מסויים כבאים אינם יכולים להשתמש בציוד חיצוני בכלל ועליהם להסתמך על תשתיות מיוחדות של צינורות כיבוי אש בתוך הבניין. הפינוי של דיירים מתוך בניין בוער, כאשר המעליות לא עובדות, והכניסה של עובדי חירום וכבאים הופכת מסובכת הרבה יותר בבניין גבוה. חלק מהיבטים אלה מופיעים בסרט הקולנוע "המגדל הבוער".
 +
 +
מסיבות אלה בניינים גבוהים מכילים מערכות רבות לגילוי מוקדם ונטרול סיכונים כמו גלאי עשן, מתזים אוטומטיים, צינורות כיבוי אש ומיכלי מים גדולים. כל המערכות האלה דורשות תחזוקה שיש לה עלות במונחים של אנרגיה וכסף.
 +
 +
עם זאת, ייתכן ועם התקדמות הטכנולוגיה ובפרט תחום ה[[רובוטיקה]] והרחפנים (לאו דווקא מאוישים - כטב"ם) יסופקו פתרונות לרוב או כל הבעיות הללו.
    
===פרטיות והון חברתי של הדיירים===
 
===פרטיות והון חברתי של הדיירים===
שורה 65: שורה 67:     
האדריכל יעקב יער טוען כי אכן יש בעיה חברתית. שכן מגדלים מנותקים מהקרקע ובגלל שילדים לא יכולים לרדת לבד לרחוב. אבל לטענתו דבר זה מתרחש כבר כאשר הבניין הוא מעל לגובה של 4 קומות. {{הערה|שם=shilo2007}}
 
האדריכל יעקב יער טוען כי אכן יש בעיה חברתית. שכן מגדלים מנותקים מהקרקע ובגלל שילדים לא יכולים לרדת לבד לרחוב. אבל לטענתו דבר זה מתרחש כבר כאשר הבניין הוא מעל לגובה של 4 קומות. {{הערה|שם=shilo2007}}
 +
 +
====סיכון בריאותי ממיעוט פעילות גופנית ומיעוט חשיפה לצמחיה====
 +
מגדלי מגורים הוחשבו לא אחת כפוגעים [[הון חברתי]] שכן אנשים לא פוגשים אחת את השני - במגדל אנשים יורדים לחנייה ומשם נוסעים - אין להם כמעט הזדמנות לפגוש שכנים אחרים במגדל, והם גם פוגשים פחות שכנים מהרחוב.{{הערה|שם=shilo2007| שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007}} הן בנייה צמודת קרקע והן במגדל עלול להווצר מצב של פגיעה ב[[הליכה ברגל]] וכתוצאה מכך בעיות בראותיות וחברתיות שונות; עם זאת, ניתן להתמודד עם בעיות אלה במגדלי מגורים על ידי יצירת [[גן תלוי|גנים תלויים]], [[גינון אנכי]], [[מכון כושר|מכוני כושר]] בקומות שונות והכנסת רובוטיקה נגישה התופעלת על ידי דיירי המגדל למניעת בעיות בטיחות ובעיות אחרות במגדל.
    
===השפעת המגדלים על המרחב הציבורי===
 
===השפעת המגדלים על המרחב הציבורי===
6,876

עריכות

תפריט ניווט