שינויים

'''הסכם פריז''' (באנגלית: '''Paris Agreement''') הוא הסכם שנחתם ב-[[12 בדצמבר]] [[2015]] במהלך [[ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015)|ועידת האקלים בפריז]] בנושא [[שינויי האקלים]] וההתמודדות איתם. ההסכם נכנס לתוקפו ב-4.11.2016 (ערב [[ועידת האקלים במרקש]]), זאת לאחר שאשררו אותו כ-90 מדינות המייצגות כ-60% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. [http://news.walla.co.il/item/3003315]. ישראל אישררה את ההסכם ב-14 בנובמבר 2016. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx] נכון ל 10 ביוני 2018 על ההסכם חתמו 178 מדינות האחראיות על יותר מ 88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

'''הסכם פריז''' (באנגלית: '''Paris Agreement''') הוא הסכם שנחתם ב-[[12 בדצמבר]] [[2015]] במהלך [[ועידת האומות המאוחדות לשינוי אקלים (2015)|ועידת האקלים בפריז]] בנושא [[שינויי האקלים]] וההתמודדות איתם. ההסכם נכנס לתוקפו ב-4.11.2016 (ערב [[ועידת האקלים במרקש]]), זאת לאחר שאשררו אותו כ-90 מדינות המייצגות כ-60% מכלל פליטות גזי החממה בעולם. [http://news.walla.co.il/item/3003315]. ישראל אישררה את ההסכם ב-14 בנובמבר 2016. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2016/november2016/Israel-Confirmed-Paris-climate-agreement.aspx] נכון ל-10 ביוני 2018 על ההסכם חתמו 178 מדינות, האחראיות על יותר מ-88% מסך פליטות גזי החממה בעולם{{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}{{הערה|United Nations Framework Convention on Climate Change [https://unfccc.int/process/the-paris-agreement/status-of-ratification Paris Agreement - Status of Ratification] 2018}}.  

==מטרות ההסכם==

==מטרות ההסכם==

מטרות ההסכם הן העצמת יישום [[אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים]] (UNFCCC) שהושקה ב[[פסגת כדור הארץ]] (1992), באמצעים הבאים:

מטרות ההסכם הן העצמת יישום [[אמנת המסגרת של האו"ם בנושא שינוי אקלים]] (UNFCCC) שהושקה ב[[פסגת כדור הארץ]] (1992), באמצעים הבאים:

# הגבלת [[ההתחממות הגלובלית]] לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. זאת כאשר השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף [[המאה ה-21]] אף ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.{{הערה|http://www.haaretz.co.il/1.2796857}}

# הגבלת [[ההתחממות הגלובלית]] לפחות מ-2 מעלות צלזיוס עד שנת 2050, בהשוואה לתקופה הטרום תעשייתית. זאת כאשר השאיפה היא להגביל את ההתחממות עד סוף [[המאה ה-21]] אף ל-1.5 מעלות צלזיוס בלבד.{{הערה|http://www.haaretz.co.il/1.2796857}}

==עקרונות ההסכם==

==עקרונות ההסכם==

# שקיפות - Transparency - על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם מוקם מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה תגיש למזכירות האמנה דיווחים מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהן עומדות ביעדים ובתכניות הלאומיים שנמסרו למזכירות ואליהם התחייבו.

# שקיפות - Transparency - על מנת להבטיח אמון ולקדם יישום אפקטיבי של ההסכם מוקם מנגנון לשקיפות עבור ביצוע הפעולות הלאומיות. כל מדינה תגיש למזכירות האמנה דיווחים מפורטים על יישום תכניות להפחתת פליטות גזי חממה, כדי לוודא שהן עומדות ביעדים ובתכניות הלאומיים שנמסרו למזכירות ואליהם התחייבו.

# הפחתת פליטות -Mitigation - על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת #פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי 2020.

# הפחתת פליטות -Mitigation - על כל המדינות החברות באמנה (מלבד העניות ביותר) להכין ולהגיש למזכירות האמנה יעד לאומי להפחתת #פליטות גזי חממה לתקופה שאחרי 2020.

# הסתגלות - Adaptation - ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי לאדפטציה על מנת להגביר את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.

# הסתגלות - Adaptation - ההסכם קובע כי המדינות יקבעו יעד גלובלי לאדפטציה על מנת להגביר את היכולות לצמצום הסכנות והחשיפה להשפעות שינויי האקלים.

ב-20 בספטמבר [[2015]] הציבה הממשלה את "[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]]. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>

ב-20 בספטמבר [[2015]] הציבה הממשלה את "[http://www.sviva.gov.il/subjectsenv/climatechange/parisconfcc2015/documents/climatechange-gov-17092015.pdf היעד הלאומי להפחתת פליטות גזי חממה וייעול צריכת האנרגיה במשק]: 7.7 טון פליטות גזי חממה לנפש ב-2030 וזאת לעומת "תרחיש עסקים כרגיל" שהיה אמור להגיע ל-10 טון לנפש. פרוש הדבר הוא הפחתה של כ-25% מפליטות גזי החממה ביחס לתרחיש עסקים כרגיל עד 2030. יעדים נוספים שנקבעו בתוכנית הם 17% [[התייעלות אנרגטית]] בצריכת חשמל; יעד של 17% [[אנרגיה מתחדשת בישראל|ייצור חשמל מאנרגיות מתחדשות]]; ויעד של 20% [[תחבורה בישראל|הפחתה בנסועה במכוניות פרטיות]]. התועלת למשק הישראלי אמורה להגיע למעל 100 מיליארד ש"ח. לשם מימוש התוכנית האוצר אמור להקדיש לה חצי מיליארד ש"ח, בתוספת מענקים להשקעות בהתייעלות אנרגטית בסך 300 מיליון ש"ח לארבע שנים.<ref name="sviva_paris">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/ClimateChange/ParisConfCC2015/Pages/default.aspx לקראת ועידת האקלים בפריז 2015] המשרד להגנת הסביבה</ref>

השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], אמר בנוגע להסכם כי: "ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה שהם חלק מהתחייבותנו בהסכם הגלובלי. השלב המשמעותי הוא היישום, ובו אנו מתמקדים. עיקר היישום מתמקד בצמצום השימוש בפחם, גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וצמצום משמעותי בזיהום שיוצרת התחבורה בישראל." [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/December2015/Paris-new-climate-agreement.aspx#GovXParagraphTitle3]

השר להגנת הסביבה, [[אבי גבאי]], אמר בנוגע להסכם כי: "ממשלת ישראל החליטה על יעדי הפחתה שהם חלק מהתחייבותנו בהסכם הגלובלי. השלב המשמעותי הוא היישום, ובו אנו מתמקדים. עיקר היישום מתמקד בצמצום השימוש בפחם, גידול משמעותי באנרגיות מתחדשות, התייעלות אנרגטית וצמצום משמעותי בזיהום שיוצרת התחבורה בישראל." [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/NewsAndEvents/MessageDoverAndNews/Pages/2015/December2015/Paris-new-climate-agreement.aspx#GovXParagraphTitle3]

== אכיפת ההסכם ==

== אכיפת ההסכם ==

בהסכם אין סעיפים או מנגנונים האמונים על אכיפת ההסכם או הפעלת סנקציות כלפי אלה שלא יממשו אותו. אבל בתחילת שנת 2018 הודיע האיחוד האירופי שלא יעשה הסכם סחר עם מדינה שלא חתמה ומיישמת את הסכם פריז{{הערה|Dave Keating [https://www.forbes.com/sites/davekeating/2018/02/08/eu-tells-trump-no-paris-climate-deal-no-free-trade/#5635d09b37c7 EU Tells Trump: No Paris Climate Deal, No Free Trade] 08.02.2018, Forbes}}.

בהסכם אין סעיפים או מנגנונים האמונים על אכיפת ההסכם או הפעלת סנקציות כלפי אלה שלא יממשו אותו. אבל בתחילת שנת 2018 הודיע האיחוד האירופי שלא יעשה הסכם סחר עם מדינה שלא חתמה ומיישמת את הסכם פריז{{הערה|Dave Keating [https://www.forbes.com/sites/davekeating/2018/02/08/eu-tells-trump-no-paris-climate-deal-no-free-trade/#5635d09b37c7 EU Tells Trump: No Paris Climate Deal, No Free Trade] 08.02.2018, Forbes}}.

נכון לאפריל 2018 כל 197 המדינות החברות באמנת המסגרת של ארגון האומנות המאוחדות חתמו על ההסכם ו 176 אשררו אותו(רק לאחר האשרור הוא מקבל תוקף חוקי במדינה הזאת){{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}. המדינה היחידה הרוצה לצאת מההסכם מתוך 197 המדינות האלה היא ארצות הברית. יש לציין שרוב אזרחי ארצות הברית לפי הסקרים בעד השארות בהסכם ומי שרוצה לצאת הוא ממשל דונאלד טראמפ.

נכון לאפריל 2018 כל 197 המדינות החברות באמנת המסגרת של ארגון האומנות המאוחדות חתמו על ההסכם ו 176 אשררו אותו(רק לאחר האשרור הוא מקבל תוקף חוקי במדינה הזאת){{הערה|ויקיפדיה [https://en.wikipedia.org/wiki/List_of_parties_to_the_Paris_Agreement List of parties to the Paris Agreement]}}. המדינה היחידה הרוצה לצאת מההסכם מתוך 197 המדינות האלה היא ארצות הברית. יש לציין שרוב אזרחי ארצות הברית לפי הסקרים בעד השארות בהסכם ומי שרוצה לצאת הוא ממשל דונאלד טראמפ.

ביוני 2018 הכריזו 17 מהמדינות הנכללות בארצות הברית שימשיכו למלא את יעדי הסכם פריז. במדינות האלה גרים 40% מהאוכלוסיה של ארצות הברית והתמ"ג שלהם הוא כ 9 טריליון דולר. ב 2017 כאשר טראמפ יצא מההסכם המדינות שלא תמכו בהחלטה הזו, יצרו ארגון הנקרא "ברית האקלים של ארצות הברית" באנגלית U.S. Climate Alliance., והארגון שם למטרה להמשיך ולמלא את יעדי פריז. המדינות החברות בארגון נכון ליוני 2018 הם: קליפורניה, קולורדו, קונטקטיקוט, דלאוואר, הוואי, מרילנד, מסצ'וסטס, מיננסוטה, ניו ג'רסי, ניו יורק, קרולינה הצפונית, אורגון, פוארטו ריקו, רוד איסלנד, ורמונט, וירג'יניה, ושינגטון{{הערה| Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/paris-agreement-governors-us-climate-alliance-2574246495.html 17 Governors Renew Climate Pledges on Anniversary of Trump's Paris Accord Retreat] 1 ליני 2018, Ecowatch}}.

ביוני 2018 הכריזו 17 מהמדינות הנכללות בארצות הברית שימשיכו למלא את יעדי הסכם פריז. במדינות האלה גרים 40% מהאוכלוסייה של ארצות הברית והתמ"ג שלהם הוא כ-9 טריליון דולר. ב-2017 כאשר נשיא ארצות הברית דונלד טראמפ הכריז שיצא מההסכם, המדינות שלא תמכו בהחלטה הזו, יצרו ארגון הנקרא "ברית האקלים של ארצות הברית" באנגלית U.S. Climate Alliance., והארגון שם למטרה להמשיך ולמלא את יעדי פריז. המדינות החברות בארגון נכון ליוני 2018 הם: קליפורניה, קולורדו, קונטקטיקוט, דלאוואר, הוואי, מרילנד, מסצ'וסטס, מיננסוטה, ניו ג'רסי, ניו יורק, קרולינה הצפונית, אורגון, פוארטו ריקו, רוד איסלנד, ורמונט, וירג'יניה, ו-ושינגטון{{הערה| Lorraine Chow [https://www.ecowatch.com/paris-agreement-governors-us-climate-alliance-2574246495.html 17 Governors Renew Climate Pledges on Anniversary of Trump's Paris Accord Retreat] 1 ליני 2018, Ecowatch}}.

==ראו גם==

==ראו גם==