שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 11: שורה 11:     
{{עישון}}
 
{{עישון}}
   
שיווק ומכירה של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו [[נרגילה]], אסור לפי החוק בישראל מאז שנת 1983. עם זאת החוק אינו נאכף, וכתוצאה מכך מוערך כי כ-10% מתוך התלמידים בגיל חטיבת הביניים והתיכון מעשנים בתדירות של פעם בשבוע לפחות, כ-35 אלף נערים ונערות ישראלים. נוער זה מהווה את הבסיס לדור חדש של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]].  
 
שיווק ומכירה של סיגריות ומוצרי טבק אחרים כמו [[נרגילה]], אסור לפי החוק בישראל מאז שנת 1983. עם זאת החוק אינו נאכף, וכתוצאה מכך מוערך כי כ-10% מתוך התלמידים בגיל חטיבת הביניים והתיכון מעשנים בתדירות של פעם בשבוע לפחות, כ-35 אלף נערים ונערות ישראלים. נוער זה מהווה את הבסיס לדור חדש של [[התמכרות לעישון טבק|מכורים למוצרי טבק]].  
    
הגיל הממוצע שבו ילדים ובני נוער מתחילים לעשן עומד על גיל 12 וחצי. נתון זה יורד עם השנים. בגיל זה הורים יכולים עוד להשפיע על ההחלטות של ילדים, אך לא תמיד ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה עליהם, אלא דווקא מעגל החברים.{{הערה|אהוד אברהמסון, [http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-95ad765aa84fe31006.htm איך מונעים מבני נוער לעשן?], mako 30.05.2013}} למרות ש[[עישון בישראל|בישראל]] גובים מיסי טבק בסך של מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה, אין כמעט תקציב ל[[מניעת עישון]] בקרב בני נוער.  
 
הגיל הממוצע שבו ילדים ובני נוער מתחילים לעשן עומד על גיל 12 וחצי. נתון זה יורד עם השנים. בגיל זה הורים יכולים עוד להשפיע על ההחלטות של ילדים, אך לא תמיד ההורים הם בעלי ההשפעה הגדולה עליהם, אלא דווקא מעגל החברים.{{הערה|אהוד אברהמסון, [http://www.mako.co.il/home-family-kids/healthcare/Article-95ad765aa84fe31006.htm איך מונעים מבני נוער לעשן?], mako 30.05.2013}} למרות ש[[עישון בישראל|בישראל]] גובים מיסי טבק בסך של מעל 6 מיליארד ש"ח בשנה, אין כמעט תקציב ל[[מניעת עישון]] בקרב בני נוער.  
   −
לפי הנסיון שיש במדינות מערביות שונות בעשורים האחרונים, שילוב של הסברה מצד הרשויות, קהילות, ארגונים יחד עם צעדים להגבלת היכולת של חברות הטבק לשווק מוצרי טבק, יכולה להוריד את כמות הנערים והנערות המעשנים וכתוצאה מכך להוריד את אחוז המעשנים הכללי באוכלוסיה. תחום זה נקרא '''[[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]'''.  
+
לפי הניסיון שיש במדינות מערביות שונות בעשורים האחרונים, שילוב של הסברה מצד הרשויות, קהילות, ארגונים יחד עם צעדים להגבלת היכולת של חברות הטבק לשווק מוצרי טבק, יכולה להוריד את כמות הנערים והנערות המעשנים וכתוצאה מכך להוריד את אחוז המעשנים הכללי באוכלוסיה. תחום זה נקרא '''[[מניעת עישון|מניעת עישון בקרב בני נוער]]'''.  
    
==התמכרות למוצרי טבק בגיל צעיר==
 
==התמכרות למוצרי טבק בגיל צעיר==
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]]}}
 
{{הפניה לערך מורחב|ערכים=[[התמכרות לעישון|התמכרות לטבק]]}}
תחילת העישון, או השאיפה מהסיגריה הראשונה, מכונה '''"First Puff"'''. מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים.  מחקרים עצמאיים מראים כי כ-60% מבין המעשנים עישנו את הסיגריה הראשונה לפני גיל 13 וכי 90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 20.<ref name="TobaccoExplained"/>  על הגורמים המשפיעים על הסיכוי להשאוף את הסיגריה הראשונה ראו [[מניעת עישון]].  
+
תחילת העישון, או השאיפה מהסיגריה הראשונה, מכונה '''"First Puff"'''. מעשנים רבים מתחילים לעשן במהלך גיל ההתבגרות או בהיותם בוגרים צעירים.  מחקרים עצמאיים מראים כי כ-60% מבין המעשנים עישנו את הסיגריה הראשונה לפני גיל 13 וכי 90% מהמעשנים החלו לעשן לפני גיל 20.<ref name="TobaccoExplained"/>  על הגורמים המשפיעים על הסיכוי לשאוף את הסיגריה הראשונה ראו [[מניעת עישון]].  
    
נכון לשנת 2015, רק [[עישון בישראל|מיעוט מבין הילדים והנערים בישראל מעשן]]. עם זאת מתוך מיעוט זה, רוב הילדים המעשנים בישראל התנסו לראשונה בסיגריה בגיל 13 או קודם לכן. בחלוקה לאוכלוסיות שונות -  65% מבין הבנים היהודים המעשנים, 73% מבין הבנים הערבים,  39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}
 
נכון לשנת 2015, רק [[עישון בישראל|מיעוט מבין הילדים והנערים בישראל מעשן]]. עם זאת מתוך מיעוט זה, רוב הילדים המעשנים בישראל התנסו לראשונה בסיגריה בגיל 13 או קודם לכן. בחלוקה לאוכלוסיות שונות -  65% מבין הבנים היהודים המעשנים, 73% מבין הבנים הערבים,  39% מהבנות היהודית, ו-67% מבין הבנות הערביות התנסו לראשונה בסיגריות בגיל 13 או קודם לכן. {{הערה|שם=smoking_2015|[http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/smoking_2015.pdf דו"ח שר הבריאות על עישון, 2015]}}
שורה 35: שורה 34:  
* '''חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס, בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן. '''
 
* '''חברות טבק שקלו שימוש בדבש ובקומיקס, בנוסף לפרסום כדי לעודד צעירים לעשן. '''
 
* '''חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן.'''  
 
* '''חברות טבק בדקו דרכים למנוע מבני נוער להפסיק לעשן.'''  
* '''מחקרים כדי להפוך ילדים לעצבנים כדי לעודד עישון''' - חברות טבק ביצעו מחקרים כיצד לבצע מניפולציות על ילדים לפני גיל ההתבגרות ועל נערים כדי לעורר אותם להיות עצבניים או מודאגים כך שיעשנו. החברות בחנו את הגישה, השאיפות ואורחות החיים של צעירים במטרה לנצל היבטים אלה.
+
* '''מחקרים כדי להפוך ילדים לעצבניים כדי לעודד עישון''' - חברות טבק ביצעו מחקרים כיצד לבצע מניפולציות על ילדים לפני גיל ההתבגרות ועל נערים כדי לעורר אותם להיות עצבניים או מודאגים כך שיעשנו. החברות בחנו את הגישה, השאיפות ואורחות החיים של צעירים במטרה לנצל היבטים אלה.
 
* '''עישון כטקס חניכה''' - מנהלי שיווק של חברות טבק ניסו להציג סיגריות כחלק מטקסי החניכה לבגרות - תענוג אסור, שבדומה למין הוא אחד מטקסי החניכה לתוך עולם המבוגרים.  
 
* '''עישון כטקס חניכה''' - מנהלי שיווק של חברות טבק ניסו להציג סיגריות כחלק מטקסי החניכה לבגרות - תענוג אסור, שבדומה למין הוא אחד מטקסי החניכה לתוך עולם המבוגרים.  
 
* '''עישון כסמל של מרד''' פרסומות ניסו להפוך סיגריות לסמל למרד, ביטוי-עצמי, ביטחון-עצמי, חופש, זהות מבוגרת, גבריות לבנים ונשיות לנשים.  
 
* '''עישון כסמל של מרד''' פרסומות ניסו להפוך סיגריות לסמל למרד, ביטוי-עצמי, ביטחון-עצמי, חופש, זהות מבוגרת, גבריות לבנים ונשיות לנשים.  
שורה 44: שורה 43:  
בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר בארצות הברית "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלרבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>
 
בשנת 1964, לאחר לחץ ציבורי משמעותי נוצר בארצות הברית "קוד הפרסום לטבק" שלכאורה אסר על פרסום שמכוון לנוער.<ref name="Richards">John W. Richards, Jr., Joe B. Tye and Paul M. Fischer, "The Tobacco Industry's Code of Advertising in the United States: Myth and Reality", Tobacco Control, Vol. 5, (Winter 1996), pp. 297</ref> עם זאת פרסום כזה נמשך בחלק מהמדינות הלא מערביות שבהן אין מגבלה על שיווק לנוער. חברות השתמשו בשחקנים מפורסמים (כגון רונלד רייגן שהפך מאוחר יותר לנשיא ארצות הברית) כדי לפרסם את הסיגריות למבוגרים ולנוער. הרגשות והערכים בפרסום סיגריות כוללות נעורים, עצמאות, בטחון עצמי, מרדנות, חופש, אותנטיות, מיניות ובריאות. דוגמה למסר של עצמאות, חופש ואינדיבידואליזם שכיבול קיים בסיגריות היא "איש המלרבורו" שמייצג את המעשן כבוקר קשוח על גבי סוס. המגזין שנועד לשחורים בארצות הברית Ebony נהג לפרסם סיגריות באמצעות ספורטאים. <ref>Richard W. Pollay, Jung S. Lee and David Carter-Whitney, "Separate, but Not Equal: Racial Segmentation in Cigarette Advertising", Journal of Advertising, Vol. 21, (Mar. 1992), pp. 55-56</ref>
   −
לדוגמה, מסמך של חברת הטבק השניה בגודלה בארצות הברית, R. J. Reynolds Tobacco Company (RJR-T),  תכנן את הנחות היסוד של החברה לשנים 1976-86: <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|RJ Reynolds, Tobacco Company Research Department, Secret Planning Assumptions and Forecast for the Period 1976-1986, 1976, 15 March}}
+
לדוגמה, מסמך של חברת הטבק השנייה בגודלה בארצות הברית, R. J. Reynolds Tobacco Company (RJR-T),  תכנן את הנחות היסוד של החברה לשנים 1976-86: <ref name="TobaccoExplained"/> {{הערה|RJ Reynolds, Tobacco Company Research Department, Secret Planning Assumptions and Forecast for the Period 1976-1986, 1976, 15 March}}
 
{{ציטוט|תוכן="יש כעת ראיות שמצביעות על כך שקבוצת בני ה-14-18 הם סיגמנט גדל מבין אוכלוסיית המעשנים. RJR-T חייבת לבסס במהרה מותג חדש בשוק זה, כדי לשמור על המעמד שלנו בתעשייה בטווח הארוך."}}
 
{{ציטוט|תוכן="יש כעת ראיות שמצביעות על כך שקבוצת בני ה-14-18 הם סיגמנט גדל מבין אוכלוסיית המעשנים. RJR-T חייבת לבסס במהרה מותג חדש בשוק זה, כדי לשמור על המעמד שלנו בתעשייה בטווח הארוך."}}
   שורה 60: שורה 59:  
חברות הטבק נהגו לתגמל משך שנים חברות סרטים וכוכבים כשדי שיעשנו-  [[פיליפ מוריס]] שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "רישיון להרוג" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה. סילבסטר סטלון קיבל 500 אלף דולר מחברת בראון ויליאמסון כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו. לעיתים יש גם [[פרסום סמוי]] לסיגריות לדוגמה הצגת הסיגריות "Kools", הפופולאריות בין הצעירים בארה"ב, בסצנה של סרט מ 1998 שבו ככבה גווינֶת פלטרו, בנוסח מודרני של הסרט "תקוות גדולות".{{הערה|שם=sela2005}}במשך שנים רבות היה נהוג שחברות הטבק מחלקות סיגריות חינם ללא הגבלה בין צוותי ההפקה של סרטים בהוליווד.  
 
חברות הטבק נהגו לתגמל משך שנים חברות סרטים וכוכבים כשדי שיעשנו-  [[פיליפ מוריס]] שילמה 350 אלף דולר עבור הכנסת סצנה אחת בסרט "רישיון להרוג" בסדרת ג'יימס בונד, בה מעשן כוכב הסרט טימותי דלטון סיגריה מתוצרתה. סילבסטר סטלון קיבל 500 אלף דולר מחברת בראון ויליאמסון כדי שיעשן סיגריות מתוצרתה בחמישה מסרטיו. לעיתים יש גם [[פרסום סמוי]] לסיגריות לדוגמה הצגת הסיגריות "Kools", הפופולאריות בין הצעירים בארה"ב, בסצנה של סרט מ 1998 שבו ככבה גווינֶת פלטרו, בנוסח מודרני של הסרט "תקוות גדולות".{{הערה|שם=sela2005}}במשך שנים רבות היה נהוג שחברות הטבק מחלקות סיגריות חינם ללא הגבלה בין צוותי ההפקה של סרטים בהוליווד.  
   −
שחקני קולנוע רבים שפעלו במאה ה-20 ושנועדו כמעשנים כבדים, שילמו מחיר כבד ומתו בגיל צעיר יחסית ממחלות כמו סרטן הריאה והגרון שהם נדירים בקרב לא-מעשנים. לדוגמה המפרי בוגארט שהופיע בסרט "קזבנלנקה", מת בגיל 58 מסרטן ריאה. יול ברינר מי שהיה "מלך סיאם" הגברי ב"המלך ואני", או פרעה מלך מצרים ב"עשרת הדברות", מת בגיל 63 מסרטן ריאות. לנה טרנר, סמל בשנות ה-50 לנשיות נחשקת עם שער הבלונד-פלטינה שלה, שעישון ליווה אותה בסצנות רבות, נפטרה מסרטן הגרון. כוכבות בד נערצות אחרות המעשנות אף הן בסרטיהן, לי רמיק ומלינה מרקורי, נפטרו מסרטן הריאה בגיל צעיר. {{הערה|שם=sela2005}}
+
שחקני קולנוע רבים שפעלו במאה ה-20 ושנועדו כמעשנים כבדים, שילמו מחיר כבד ומתו בגיל צעיר יחסית ממחלות כמו סרטן הריאה והגרון שהם נדירים בקרב לא-מעשנים. לדוגמה המפרי בוגארט שהופיע בסרט "קזבלנקה", מת בגיל 58 מסרטן ריאה. יול ברינר מי שהיה "מלך סיאם" הגברי ב"המלך ואני", או פרעה מלך מצרים ב"עשרת הדברות", מת בגיל 63 מסרטן ריאות. לנה טרנר, סמל בשנות ה-50 לנשיות נחשקת עם שער הבלונד-פלטינה שלה, שעישון ליווה אותה בסצנות רבות, נפטרה מסרטן הגרון. כוכבות בד נערצות אחרות המעשנות אף הן בסרטיהן, לי רמיק ומלינה מרקורי, נפטרו מסרטן הריאה בגיל צעיר. {{הערה|שם=sela2005}}
   −
בשנת 1972 כתב נשיא חברת הסרטים "האחים וֶרנר" לחברת הסיגריות RJ Reynolds, על מנת לדווח על כל כך ש"כל הדמויות הראשיות במותחן שיצא לאחרונה לאקרנים, מעשנים במהלך הסרט... סרט הוא יעיל יותר מאשר תשדיר פרסומת ברדיו או בטלוויזיה או מאשר שלטי חוצות על סיגריות, שהרי הציבור אינו קושר את הסיגריה למפרסם מסחרי, אלא מתרשם מהיות עישון הסיגריה פופולארי בקרב כוכבי הקולנוע הנערצים המשמשים דגם חיקוי להמונים". על פי התיאוריה של Piaget, השפעת העישון בסרטים יעילה דווקא בילדים. {{הערה|שם=sela2005}}
+
בשנת 1972 כתב נשיא חברת הסרטים "האחים וֶרנר" לחברת הסיגריות RJ Reynolds, על מנת לדווח על כל כך ש"כל הדמויות הראשיות במותחן שיצא לאחרונה לאקרנים, מעשנים במהלך הסרט... סרט הוא יעיל יותר מאשר תשדיר פרסומת ברדיו או בטלוויזיה או מאשר שלטי חוצות על סיגריות, שהרי הציבור אינו קושר את הסיגריה למפרסם מסחרי, אלא מתרשם מהיות עישון הסיגריה פופולרי בקרב כוכבי הקולנוע הנערצים המשמשים דגם חיקוי להמונים". על פי התאוריה של Piaget, השפעת העישון בסרטים יעילה דווקא בילדים. {{הערה|שם=sela2005}}
    
פרופ' בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון{{הערה|שם=sela2005|פרופ' בן-עמי סלע, [https://www.hayadan.org.il/smoking-movie-stars-250705  ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער], באתר "הידען", 25 ביולי 2005}}.  
 
פרופ' בן עמי סלע מבית הספר לרפואה באוניברסיטת ת"א ובית החולים שיבא בתל השומר מצטט מחקר ולפיו מאז שנת 1990 ועד 2002 הוכפלו למעשה סצנות העישון בסרטים המיוצרים בארצות הברית, ונפח העישון בסרטים חזר לימי הזוהר שלו משנות ה-50, בטרם החלו להתברר הנזקים הבריאותיים שמחולל עישון{{הערה|שם=sela2005|פרופ' בן-עמי סלע, [https://www.hayadan.org.il/smoking-movie-stars-250705  ‏על כוכבים מעשנים בסרטי-קולנוע: בין מקדמי העישון היותר יעילים בקרב בני נוער], באתר "הידען", 25 ביולי 2005}}.  
   −
מחקר של רופאי משפחה ופסיכולוגים מניו-המפשייר וצפון קרולינה על ההשפעה של עישון בסרטים על בני נוער הצופים בהם , התפרסם בשנת 2003 ב-Lancet. המחקר הראה מתאם סטטיסטי גבוה בין צפייה בסרטים שכללו כוכבי קולנוע שעישנו לבין התחלת עישון בקרב בני נוער. נערים ונערות שדורגו ברביעון העליון של חשיפה וצפייה בסרטים אלה, 17% החלו מעשנים (107 מתוכם), ואילו מבין אלה שדורגו ברביעון התחתון מבחינת חשיפתם לסרטים בהם מעשנים רק 3% (22 מתוכם), החלו מעשנים. השפעת הסרטים היתה גדולה יותר בקרב ילדים להורים מעשנים. מסקנת המחקר היא שניתן לייחס במדגם זה לצפייה בסרטים עם סצנות עישון 52.2% מהשיקולים המביאים להתחלת עישון בנערים ונערות אלה. נכון לשנת 2005, בארה"ב מדי יום מתחילים לעשן בערך 2,050 נערים ונערות גילאי 12 עד 17 שנה, כאשר 32% מהם ימותו טרם זמנם כתוצאה מהיותם מעשנים. לפי מסקנות המחקר משנת 2003, עישון בסרטים אחראי לכך שמדי יום 1,080 נערים ונערות אמריקאים מתחילים לעשן. לפי המחקר ב-60% מהסרטים בהם צפו הנערים שנסקרו, היו סרטים המוגדרים כ"סרטים לכל המשפחה" עם דרוג המוכר בארה"ב כ-G, או PG וכן PG-13. לפי פרופ' בן עמי סלע, מסקנות המחקר תומכות בהגבלת סרטים המכילים סצנות עישון כסרטים למבוגרים בלבד.  {{הערה|שם=sela2005}}
+
מחקר של רופאי משפחה ופסיכולוגים מניו-המפשייר וצפון קרולינה על ההשפעה של עישון בסרטים על בני נוער הצופים בהם , התפרסם בשנת 2003 ב-Lancet. המחקר הראה מתאם סטטיסטי גבוה בין צפייה בסרטים שכללו כוכבי קולנוע שעישנו לבין התחלת עישון בקרב בני נוער. נערים ונערות שדורגו ברביעון העליון של חשיפה וצפייה בסרטים אלה, 17% החלו מעשנים (107 מתוכם), ואילו מבין אלה שדורגו ברביעון התחתון מבחינת חשיפתם לסרטים בהם מעשנים רק 3% (22 מתוכם), החלו מעשנים. השפעת הסרטים הייתה גדולה יותר בקרב ילדים להורים מעשנים. מסקנת המחקר היא שניתן לייחס במדגם זה לצפייה בסרטים עם סצנות עישון 52.2% מהשיקולים המביאים להתחלת עישון בנערים ונערות אלה. נכון לשנת 2005, בארה"ב מדי יום מתחילים לעשן בערך 2,050 נערים ונערות גילאי 12 עד 17 שנה, כאשר 32% מהם ימותו טרם זמנם כתוצאה מהיותם מעשנים. לפי מסקנות המחקר משנת 2003, עישון בסרטים אחראי לכך שמדי יום 1,080 נערים ונערות אמריקאים מתחילים לעשן. לפי המחקר ב-60% מהסרטים בהם צפו הנערים שנסקרו, היו סרטים המוגדרים כ"סרטים לכל המשפחה" עם דרוג המוכר בארה"ב כ-G, או PG וכן PG-13. לפי פרופ' בן עמי סלע, מסקנות המחקר תומכות בהגבלת סרטים המכילים סצנות עישון כסרטים למבוגרים בלבד.  {{הערה|שם=sela2005}}
   −
בניגוד למציאות בה [[עישון ועוני|עישון נפוץ יותר בקרב עניים ופחות משכילים]], בסרטים המעשנים מצטיירים כמצליחנים בעלי מעמד חברתי גבוה- גברים לבנים, בני המעמד הבינוני ומעלה, צעירים יחסית, מצליחים, כובשי לבבות בהקשר הרומנטי, ולרוב מצודדים במראם החיצוני. מספר השחקנים בתפקידים מובילים כגון מדינאים, עורכי-דין, ואלה המוגדרים כ"מנצחים" (winners) , או אלה שזוכים לכבוש את ליבה של השחקנית הנחשקת בתפקיד הנשי המוביל, נמצאו מעשנים בסצנות המפתח פי-2 ומעלה יותר מאשר אלה בתפקידי המשנה, שאינם זוכים לאמפתיה של קהל הצופים.{{הערה|שם=sela2005}}
+
בניגוד למציאות בה [[עישון ועוני|עישון נפוץ יותר בקרב עניים ופחות משכילים]], בסרטים המעשנים מצטיירים כמצליחנים בעלי מעמד חברתי גבוה- גברים לבנים, בני המעמד הבינוני ומעלה, צעירים יחסית, מצליחים, כובשי לבבות בהקשר הרומנטי, ולרוב מצודדים במראם החיצוני. מספר השחקנים בתפקידים מובילים כגון מדינאים, עורכי-דין, ואלה המוגדרים כ"מנצחים" (Winners), או אלה שזוכים לכבוש את ליבה של השחקנית הנחשקת בתפקיד הנשי המוביל, נמצאו מעשנים בסצנות המפתח פי-2 ומעלה יותר מאשר אלה בתפקידי המשנה, שאינם זוכים לאמפתיה של קהל הצופים.{{הערה|שם=sela2005}}
   −
בשנת 2005 פורסם בכתב העת Tobacco Control סקר של Dozier על 88 הסרטים האמריקנים המובילים (מבחינת רווח כספי) לשנת 2002, שצפו בהם 450 מיליוני אמריקאים. רק ב-37% מתוך 88 הסרטים האמורים לא נכללה סצנה הכוללת עישון, כלומר בכמעט 2/3 מסרטים אלה שחקנים נראו מעשנים, ובסך הכול היו בהם 453 סצנות עישון. בסרטים קלילים המוגדרים קומדיות וסרטי משפחה, העישון היה שכיח פחות (4.5%) מאשר בסרטי פעולה ודרמה (7.7%). אחת ממסקנות המחקר היא שהעישון בסרטים נוטע אשליה שהעישון אינו מזיק לבריאות, משום שב 99% מהסצנות לא הושמעה האפשרות שעישון עלול להזיק לבריאות. סקר שנערך בקרב 4,919 נערים ונערות שצפו בסרטים אלה, העלה שרישומו של העישון בסרטים חזק באותה מידה כמו השפעת עישון של הורים או זה של האחים והאחיות הבוגרים יותר, במערכת השיקולים של נערים ונערות אלה להתחיל אף הם לעשן.{{הערה|שם=sela2005}}
+
בשנת 2005 פורסם בכתב העת Tobacco Control סקר של Dozier על 88 הסרטים האמריקנים המובילים (מבחינת רווח כספי) לשנת 2002, שצפו בהם 450 מיליוני אמריקאים. רק ב-37% מתוך 88 הסרטים האמורים לא נכללה סצנה הכוללת עישון, כלומר בכמעט 2/3 מסרטים אלה שחקנים נראו מעשנים, ובסך הכול היו בהם 453 סצנות עישון. בסרטים קלילים המוגדרים קומדיות וסרטי משפחה, העישון היה שכיח פחות (4.5%) מאשר בסרטי פעולה ודרמה (7.7%). אחת ממסקנות המחקר היא שהעישון בסרטים נוטע אשליה שהעישון אינו מזיק לבריאות, משום שב-99% מהסצנות לא הושמעה האפשרות שעישון עלול להזיק לבריאות. סקר שנערך בקרב 4,919 נערים ונערות שצפו בסרטים אלה, העלה שרישומו של העישון בסרטים חזק באותה מידה כמו השפעת עישון של הורים או זה של האחים והאחיות הבוגרים יותר, במערכת השיקולים של נערים ונערות אלה להתחיל אף הם לעשן.{{הערה|שם=sela2005}}
   −
מחקר של Dalton וקב' בשנת 2002 שבחן ילדים בכיתות ה' עד ח' בבית הספר היסודי, שנהגו לצפות באופן סדיר בסרטי טלוויזיה בדרוג R הנועדים לבני 17 ומעלה, ומצא מתאם מדויק בין מידת הצפייה בסרטים אלה לבין התחלת עישון או [[שתיית אלכוהול]]. נמצא שילדים שהוריהם הקפידו באופן מוחלט על הרגלי הצפייה סרטים של ילדיהם ומנעו מהם חשיפה לסרטי R, סיכוייהם להתחיל לעשן או לשתות משקאות חריפים היו קטנים פי-5 מסיכוייהם של הצופים תדירות בסרטים אלה.{{הערה|שם=sela2005}}
+
מחקר של Dalton וקב' בשנת 2002 שבחן ילדים בכיתות ה' עד ח' בבית הספר היסודי, שנהגו לצפות באופן סדיר בסרטי טלוויזיה בדירוג R הנועדים לבני 17 ומעלה, ומצא מתאם מדויק בין מידת הצפייה בסרטים אלה לבין התחלת עישון או [[שתיית אלכוהול]]. נמצא שילדים שהוריהם הקפידו באופן מוחלט על הרגלי הצפייה סרטים של ילדיהם ומנעו מהם חשיפה לסרטי R, סיכוייהם להתחיל לעשן או לשתות משקאות חריפים היו קטנים פי-5 מסיכוייהם של הצופים תדירות בסרטים אלה.{{הערה|שם=sela2005}}
   −
Stanton Glantz ומובילי מאבק אחרים בעישון בארה"ב, דורשים שסרטים המכילים סצנות עישון יוגבלו לצפייה ל"מבוגרים בלבד" בדרוג הידוע כ-R או Restricted, שאינם מותרים לאלה מתחת גיל 17 שנה ללא השגחת הורים.{{הערה|שם=sela2005}}
+
Stanton Glantz ומובילי מאבק אחרים בעישון בארה"ב, דורשים שסרטים המכילים סצנות עישון יוגבלו לצפייה ל"מבוגרים בלבד" בדירוג הידוע כ-R או Restricted, שאינם מותרים לאלה מתחת גיל 17 שנה ללא השגחת הורים.{{הערה|שם=sela2005}}
    
==עישון נרגילות==
 
==עישון נרגילות==

תפריט ניווט