שינויים

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמינות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

נכון לשנים 2011-13, היקף [[רעב עולמי|הרעב העולמי]] כולל כ-842 מיליוני בני אדם שנמצאים במצב של [[רעב כרוני]]. <ref name="FAO, WFP, IFAD 2013">[http://www.fao.org/docrep/018/i3434e/i3434e.pdf The State of Food Insecurity in the World 2013. The multiple dimensions of food security], FAO</ref> בעקבות [[עוני]] קיצוני, מלחמות וסיבות נוספות, בעוד שכ-2 מיליארד בני אדם נמצאים במצב של '''אי-ביטחון תזונתי''' מעת לעת בגלל רמות משתנות של עוני (נכון לשנת 2003). ארגון החקלאות העולמי מזהה את 4 העמודים של בטחון תזונתי כ: זמינות, גישה, שימוש ויציבות.<ref>[http://www.fao.org/fileadmin/templates/wsfs/Summit/Docs/Final_Declaration/WSFS09_Declaration.pdf Food and Agriculture Organization of the United Nations] Food and Agriculture Organization of the United Nations, 2009</ref>

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הבטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

לאורך שנים רבות מאז [[המהפכה התעשייתית]], השתפר הביטחון התזונתי בעולם. המקרים של [[רעב המוני]] הצטמצמו בעקבות [[המהפכה הירוקה]] ושיפור [[התנובה החקלאית]] של [[חקלאות תעשייתית|החקלאות התעשייתית]]. [[רעב]] הפך להיות נדיר במדינות מפותחות ולאחר מכן גם במדינות מתפתחות רבות.  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]]. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

יש מספר תהליכים שמקשים על שמירת ביטחון תזונתי בעולם. מצד אחד [[גידול אוכלוסין]] ו[[צמיחה כלכלית]] תורמים לעלייה בביקוש למזון. מדינות כמו הודו וסין מגדילות את הביקוש שלהם ל[[השפעות סביבתיות של מזון מהחי|מזון מהחי]] ובכך מעלים עוד את הביקוש למזון. [[דלק ביולוגי]] מציב תחרות בפני גידול חקלאי למזון ולוקח ממנו משאבים לשם [[תחבורה]]. מצד שני יש [[השפעות סביבתיות]] שגורמות לקשיים בהספקת המזון: [[התחממות עולמית]] שגוררת [[שינויי אקלים]] כך שגשמים לא נופלים במקום ובזמן שבו הם נחוצים; [[שיא תפוקת הגז]], [[שיא תפוקת הנפט]] שתורמים לעליית מחירי [[גז טבעי|הגז הטבעי]] וה[[נפט]] ולייקור תשומות לחקלאות של [[דשן כימי]], [[חומרי הדברה]], שימוש בציוד חקלאי כן הובלת המזון וקירור המזון;  "[[משבר המים העולמי]]"; בנייה על אדמות חקלאיות של מגורים, מסחר ותשתיות לטובת [[עיור]] ו[[פרבור]]; הרס קרקעות חקלאות על ידי [[המלחת קרקע]], [[זיהום קרקע]]. עוד סיבות הן פגיעה מתמשכת בפוריות ה[[קרקע]] ו[[סחף קרקע]] בעקבות [[בירוא יערות]].  

===שיפורים בפריון החקלאי===

===שיפורים בפריון החקלאי===

{{הפניה לערך מורחב|פריון חקלאי}}

{{הפניה לערך מורחב|פריון חקלאי}}

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8,000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם. עם זאת במדינות מובילות בפריון כמו גרמניה וצרפת , וכן בממוצע העולמי רואים שלמרות שהגידול בפריון נמשך הוא גדל בקצב איטי יותר]]  

[[קובץ:Wheat yield.PNG|ממוזער|450px|[[פריון חקלאי|הפריון החקלאי]] ביחידות של ק"ג להקטאר (=10 דונם), של המדינות המגדלות את רוב ה[[חיטה]] בעולם בשנים 1961-2013. בתקופה זו עלה פריון החיטה הממוצע בעולם פי 3. הפריון המקסימלי כיום הוא כ-8,000 ק"ג להקטאר כלומר 800 ק"ג לדונם. עם זאת במדינות מובילות בפריון כמו גרמניה וצרפת, וכן בממוצע העולמי רואים שלמרות שהגידול בפריון נמשך הוא גדל בקצב איטי יותר]]  

מחקרים בבוטניקה, אגרונומיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, [[הנדסה גנטית]] ועוד הובילו לשיפור עצום ב[[פריון חקלאי]] - התנובה החקלאית לדונם. בחלק מהמדינות העניות בעולם עוד לא יושמו פרקטיקות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד.

מחקרים בבוטניקה, אגרונומיה, ופרקטיקות של השבחת זנים, [[הנדסה גנטית]] ועוד הובילו לשיפור עצום ב[[פריון חקלאי]] - התנובה החקלאית לדונם. בחלק מהמדינות העניות בעולם עוד לא יושמו פרקטיקות אלה בגלל עלותן הכלכלית, בגלל אינטרסים מסחריים ובגלל היבטים חברתיים. כמו כן מחקרים רבים נוספים נעשים במטרה לשפר עוד יותר את הפריון החקלאי, וכן להגדיל את ההיצע בדרכים אחרות כמו גידול זנים שדורשים פחות מים, זנים שיכולים לחיות באדמות מלוחות יותר, בשטחים שיש בהם פחות מים ועוד.

===מחלות חקלאיות===

===מחלות חקלאיות===

מחלות שמשפיעות על בעלי חיים או גידולים חקלאיים עלולת להיות בעלות השפעות הרות אסון על זמינות המזון, במיוחד אם לא קיימות "תוכניות מגרה" למקרים כאלה.  דוגמה היסטורית בולטת למצב כזה היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] שגרם לרעב המוני והגירה של מיליוני אירים. [[Ug99]] שפוגע ב[[חיטה]] ויוצר את מחלת "חידלון הקנה" עלול לגרום לאובדן 100% מהיבול בשדה. מחלה זו קיימת בשדות חיטה במספר מדינות באפריקה ובמזרח התיכון והיא עלולה להתשפט במהירות למדינות אחרות. דוגמה נוספת למחלה חקלאית היא [[מחלת פנמה]] שפוגעת בבננות והובילה כבר להרס מוחלט של בננות ממין "קבנדיש". דוגמאות למחלות של בעלי חיים בחקלאות היא התפרצות של [[מחלת הפה והטלפיים]] ו"מחלת הפרה המשוגעת".

מחלות שמשפיעות על בעלי חיים או גידולים חקלאיים עלולת להיות בעלות השפעות הרות אסון על זמינות המזון, במיוחד אם לא קיימות "תוכניות מגרה" למקרים כאלה.  דוגמה היסטורית בולטת למצב כזה היא [[רעב תפוחי האדמה באירלנד]] שגרם לרעב המוני והגירה של מיליוני אירים. [[Ug99]] שפוגע ב[[חיטה]] ויוצר את מחלת "חידלון הקנה" עלול לגרום לאובדן 100% מהיבול בשדה. מחלה זו קיימת בשדות חיטה במספר מדינות באפריקה ובמזרח התיכון והיא עלולה להתפשט במהירות למדינות אחרות. דוגמה נוספת למחלה חקלאית היא [[מחלת פנמה]] שפוגעת בבננות והובילה כבר להרס מוחלט של בננות ממין "קבנדיש". דוגמאות למחלות של בעלי חיים בחקלאות היא התפרצות של [[מחלת הפה והטלפיים]] ו"מחלת הפרה המשוגעת".

יש חשיבות ל[[מגוון גנטי]] של צמחים ובעלי חיים בחקלאות בין היתר על ידי [[בנק זרעים]] ושימור של [[גזעי בר של צמחי תרבות]] - לדוגמה שימור זני בר של חיטה. המגוון הגנטי מאפשר התמודדות טובה יותר מול מחלות. חוקרים מחפשים מינים שעמידים למחלות וחוקרים גנטיקה שלהם בנסיון להכניס אותה לזנים מודרניים.  

יש חשיבות ל[[מגוון גנטי]] של צמחים ובעלי חיים בחקלאות בין היתר על ידי [[בנק זרעים]] ושימור של [[גזעי בר של צמחי תרבות]] - לדוגמה שימור זני בר של חיטה. המגוון הגנטי מאפשר התמודדות טובה יותר מול מחלות. חוקרים מחפשים מינים שעמידים למחלות וחוקרים גנטיקה שלהם בניסיון להכניס אותה לזנים מודרניים.  

קיים  מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים לבין גורמי מחלות, שכן קיים תהליך אבולוציני של עמידות מחוללי מחלות להגנות שונות כולל [[חומרי הדברה]]. דוגמה מרכזית בתחום היא [[עמידות לאנטיביוטיקה |התרגלות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים שונים הגורמים למחלות שונות. בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה. באופן דומה חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות מקיימים תהליכים של התרגלות ל[[חומרי הדברה]] ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית ו[[הנדסה גנטית]]) שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים.  

קיים  מרוץ מתמיד בין החקלאים ומדענים לבין גורמי מחלות, שכן קיים תהליך אבולוציוני של עמידות מחוללי מחלות להגנות שונות כולל [[חומרי הדברה]]. דוגמה מרכזית בתחום היא [[עמידות לאנטיביוטיקה |התרגלות לאנטיביוטיקה]] של חיידקים שונים הגורמים למחלות שונות. בשנת 2013 הודיעה ארצות הברית על הקטנת השימוש באנטיביוטיקה שניתנת לחיות, במאמץ להאט את ההתרגלות לאנטיביוטיקה. באופן דומה חיידקים, וירוסים וסוגי פטריות שונות מקיימים תהליכים של התרגלות ל[[חומרי הדברה]] ולהגנות שונות (במסגרת ברירה גנטית ו[[הנדסה גנטית]]) שפותחו על ידי חקלאים כדי להגן על צמחים.  

   

   

[[סיכוני אסון עולמיים|תרחיש "יום הדין"]] עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה ב[[דגנים]] אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא [[רעב המוני]], ומלחמת הכל בכל.

[[סיכוני אסון עולמיים|תרחיש "יום הדין"]] עבור החקלאות ועבור האנושות כולה, שורטט בספר המדע הבדיוני "בכלות העשב" על ידי ג'ון כריסטופר. בספר מתרחשת מחלה ב[[דגנים]] אשר מתפשטת במהירות בגידולי האורז והחיטה והתוצאה היא [[רעב המוני]], ומלחמת הכל בכל.

חרקים, ובעלי חיים אחרים כמו מכרסמים וסוגי ציפורים שונות אוכלים את התנובה בשדה ובבתי אריזה. הפתרונות המקובלים ביותר לכך הם שימוש בחומרי הדברה ו[[הדברה ביולוגית]] בשדה, ושימוש בחומרי הדברה והגנה פיסית בבתי אריזה. כמו כן יש סוגי עשבים ש"פולשים" לקרקע.   

חרקים, ובעלי חיים אחרים כמו מכרסמים וסוגי ציפורים שונות אוכלים את התנובה בשדה ובבתי אריזה. הפתרונות המקובלים ביותר לכך הם שימוש בחומרי הדברה ו[[הדברה ביולוגית]] בשדה, ושימוש בחומרי הדברה והגנה פיסית בבתי אריזה. כמו כן יש סוגי עשבים ש"פולשים" לקרקע.   

באופן דומה להתרגלות לאנטיביוטקה בקרב חיידקים יש תהליך של מרוץ של התרגלות של בעלי חיים לחומרי הדברה. לדוגמה  התרגלות של חרקים, לדוגמה חגבים או [[ארבה]] וכן מיני תולעים הפוגעים בעצים לחומרי הדברה מסוגים שונים.  שמירה על המזון לבני האדם מפני בעלי חיים כוללת גם מאבק מתמיד בחולדות, מיני ציפורים שמנסים לפרוץ ל[[ממגורה|ממגורות]]. כמו כן בני אדם נלחמים בציפורים המנסות לאכול דגים מ[[בריכות דגים]].

באופן דומה להתרגלות לאנטיביוטיקה בקרב חיידקים יש תהליך של מרוץ של התרגלות של בעלי חיים לחומרי הדברה. לדוגמה  התרגלות של חרקים, לדוגמה חגבים או [[ארבה]] וכן מיני תולעים הפוגעים בעצים לחומרי הדברה מסוגים שונים.  שמירה על המזון לבני האדם מפני בעלי חיים כוללת גם מאבק מתמיד בחולדות, מיני ציפורים שמנסים לפרוץ ל[[ממגורה|ממגורות]]. כמו כן בני אדם נלחמים בציפורים המנסות לאכול דגים מ[[בריכות דגים]].

===פרבור ועיור===

===פרבור ועיור===

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23   

* [http://www.cbs.gov.il/shnaton65/st19_23x.pdf מאזן הספקת מזון בישראל 2012] למ"ס, שנתון סטטיסטי לישראל 2014, לוח 19.23   

* [http://b.3cdn.net/nefoundation/1bfd1f66401d3b5f4b_fsm6vjoti.pdf Urgent recall - Our food system under review] [[הקרן לכלכלה חדשה]]

* [http://b.3cdn.net/nefoundation/1bfd1f66401d3b5f4b_fsm6vjoti.pdf Urgent recall - Our food system under review] [[הקרן לכלכלה חדשה]]

==הערות שוליים==

==הערות שוליים==