שינויים

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס ל[[גלובליזציה כלכלית]] שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, [[הון|זרמי הון]], הגירה והפצה של [[טכנולוגיה]], הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים נוספים לגלובליזציה (כמו [[גלובליזציה תרבותית]] או [[גלובליזציה תקשורתית]] וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.  

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס ל[[גלובליזציה כלכלית]] שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, [[הון|זרמי הון]], הגירה והפצה של [[טכנולוגיה]], הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים נוספים לגלובליזציה (כמו [[גלובליזציה תרבותית]] או [[גלובליזציה תקשורתית]] וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.  

במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתאור הצעדים ה[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברליים]] או ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי וכי הוא חייב להתקדם בכיוון בעל אופי קפיטליסטי. קיימות קבוצות אנשים וארגונים המכונים "מתנגדי הגלובליזציה", שחלקם מכונה תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]] - אלה נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי, עם פחות כוח פוליטי לתאיגידים, או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים ב[[ממשלה עולמית]] או לחלופין ב[[אנרכיזם]]).  

במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתאור הצעדים ה[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברליים]] או ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי וכי הוא חייב להתקדם בכיוון בעל אופי קפיטליסטי. קיימות קבוצות אנשים וארגונים המכונים "מתנגדי הגלובליזציה", שחלקם מכונה תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]] - אלה נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי, עם פחות כוח פוליטי לתאגידים, או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים ב[[ממשלה עולמית]] או לחלופין ב[[אנרכיזם]]).  

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות (בדרך כלל [[מדינת לאום|מדינות לאום]]) שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].  

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות (בדרך כלל [[מדינת לאום|מדינות לאום]]) שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].  

המשך תהליך הגלובליזציה, לאחר 1492 מורכב ממסעות גילוי, כיבוש ומחקר יחודיים למדינות האירופאיות. בניגוד לאומות אחרות, האירופאים הקפיטליסטים שילבו את הכיבוש המחקר ואיסוף מתודי של מידע מכל הסוגים (בוטני, גאוגרפי, היסטורי, ביולוגי, תרבותי ועוד) ששימשו חלק מ[[המהפכה המדעית]] לשם הבנה טובה יותר של העולם ושל המדע שמתורגמים ל[[פיתוח טכנולוגי]] או להבנה טובה יותר של העולם (גאוגרפיה לדוגמה) שבתורם יאפשרו עוד התרחבות, כיבוש ושליטה על משאבים, עמים ועוצמה. תקופה זו מכונה [[קולוניאליזם]] ודעיכתה התרחשה בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה.  

המשך תהליך הגלובליזציה, לאחר 1492 מורכב ממסעות גילוי, כיבוש ומחקר יחודיים למדינות האירופאיות. בניגוד לאומות אחרות, האירופאים הקפיטליסטים שילבו את הכיבוש המחקר ואיסוף מתודי של מידע מכל הסוגים (בוטני, גאוגרפי, היסטורי, ביולוגי, תרבותי ועוד) ששימשו חלק מ[[המהפכה המדעית]] לשם הבנה טובה יותר של העולם ושל המדע שמתורגמים ל[[פיתוח טכנולוגי]] או להבנה טובה יותר של העולם (גאוגרפיה לדוגמה) שבתורם יאפשרו עוד התרחבות, כיבוש ושליטה על משאבים, עמים ועוצמה. תקופה זו מכונה [[קולוניאליזם]] ודעיכתה התרחשה בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה.  

לאחר תקופת הקולוניאליזם, במהלך המאה ה-20, הגלובליזציה השתנתה במובנים רבים. האימפריות האירופאיות (וכן אימפרליזם של מדינות אחרות כמו אימפרליזם יפני או [[אימפריאליזם של ארצות הברית]]) נסוגו ממדינות רבות, שבחלקן קמו [[מדינת לאום|מדינות לאום]] ובחלקן (בעיקר באפריקה) החלו מלחמות אזרחים. מדינות רבות נוהלו במשך זמן רב על ידי מיליציות צבאיות, או דיקטטורים - כולל גם מדינות בדרום מזרח אסיה, מדינות באפריקה ומדינות במזרח התיכון. המדינות המערביות עברו מכיבוש ישיר, לשיטות השפעה אחרות כמו [[נאו-קולוניאליזם]], שבהן השליטה על המשאבים של המדינה נוצל לעיתים קרובות על ידי שוחד לאליטה עשירה שייצא את המשאבים לתאגידים מערביים במחיר זול, ובמקביל התקיים והתחזק [[סחר רב לאומי]] בין מדינות.  

לאחר תקופת הקולוניאליזם, במהלך המאה ה-20, הגלובליזציה השתנתה במובנים רבים. האימפריות האירופאיות (וכן אימפריאליזם של מדינות אחרות כמו אימפריאליזם יפני או [[אימפריאליזם של ארצות הברית]]) נסוגו ממדינות רבות, שבחלקן קמו [[מדינת לאום|מדינות לאום]] ובחלקן (בעיקר באפריקה) החלו מלחמות אזרחים. מדינות רבות נוהלו במשך זמן רב על ידי מיליציות צבאיות, או דיקטטורים - כולל גם מדינות בדרום מזרח אסיה, מדינות באפריקה ומדינות במזרח התיכון. המדינות המערביות עברו מכיבוש ישיר, לשיטות השפעה אחרות כמו [[נאו-קולוניאליזם]], שבהן השליטה על המשאבים של המדינה נוצל לעיתים קרובות על ידי שוחד לאליטה עשירה שייצא את המשאבים לתאגידים מערביים במחיר זול, ובמקביל התקיים והתחזק [[סחר רב לאומי]] בין מדינות.  

החל בשנות ה-80, חל שינוי נוסף בצורה של נדידת מפעלים, הון ושיטות ייצור מהעולם העשיר אל המדינות העניות בקצב מתגבר, כך שמרכזי ייצור צמחו במהירות בדרום קוריאה, הודו, סין, ברזיל ומדינות אפריקה.  ובמקביל ירדו [[אי שוויון בינלאומי| הפערים  הממוצעים בין המדינות]] וחלה עליה ב[[אי שוויון כלכלי]] פנימי בתוך מדינות עניות ועשירות כאחד.  

החל בשנות ה-80, חל שינוי נוסף בצורה של נדידת מפעלים, הון ושיטות ייצור מהעולם העשיר אל המדינות העניות בקצב מתגבר, כך שמרכזי ייצור צמחו במהירות בדרום קוריאה, הודו, סין, ברזיל ומדינות אפריקה.  ובמקביל ירדו [[אי שוויון בינלאומי| הפערים  הממוצעים בין המדינות]] וחלה עליה ב[[אי שוויון כלכלי]] פנימי בתוך מדינות עניות ועשירות כאחד.