שינויים

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס ל[[גלובליזציה כלכלית]] שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, זרמי הון, הגירה והפצה של [[טכנולוגיה]], הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים שונים לגלובליזציה (כמו [[גלובליזציה תרבותית]] או [[גלובליזציה תקשורתית]] וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.  

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה, כדי להתייחס ל[[גלובליזציה כלכלית]] שהיא תהליך האיחוד של הכלכלות המקומיות והלאומיות לעבר כלכלה בינלאומית ועולמית, באמצעות סחר, השקעות במדינות זרות, זרמי הון, הגירה והפצה של [[טכנולוגיה]], הסכמים, מוסדות ומוסכמות תרבותיות. עם זאת יש היבטים שונים לגלובליזציה (כמו [[גלובליזציה תרבותית]] או [[גלובליזציה תקשורתית]] וכו') וההתייחסות להיבט היא לפי ההקשר. בספרות ובעיתונות הכלכלית יש באופן היסטורי יותר התייחסות לתהליך, יחסית לתחומים אחרים.  

במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתאור הצעדים ה[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברליים]] או ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי. מתנגדי הגלובליזציה, שחלקם מכונה תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]] נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים בממשלה עולמית או לחלופין ב[[אנרכיזם]]).  

במובן האידאולוגי, המילה גלובליזציה משמשת גם לתאור הצעדים ה[[כלכלה נאו-ליברלית|נאו-ליברליים]] או ה[[קפיטליזם|קפיטליסטיים]] שקשורים לגלובליזציה כלכלית, ואת התפיסה שתהליך זה של הפיכת כדור הארץ למערכת חברתית-כלכלית אחת הוא טבעי, הכרחי ורצוי וכי הוא חייב להתקדם בכיוון בעל אופי קפיטליסטי. קיימות קבוצות אנשים וארגונים המוכנים "מתנגדי הגלובליזציה", שחלקם מכונה תנועת ה[[אנטי גלובליזציה]] - אלה נחלקים בין זרמים שונים כמו תומכי לאומיות; מצדדי כלכלה מקומית; ותומכים ברעיון של עולמיות, אבל במינון אחר בין עולמי ומקומי, עם פחות כוח פוליטי לתאיגידים, או בעל אופי אחר (לדוגמה תומכים ב[[ממשלה עולמית]] או לחלופין ב[[אנרכיזם]]).  

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].  

פעמים רבות משתמשים במונח גלובליזציה כמונח נרדף למונח בין-לאומית (Internationalization), וגלובליזציה מוגדרת לפעמים גם כהפיכת כל דבר לבין-לאומי או לעולמי במובן שהוא לא קשור לארץ מסויימת. אבל יש המבדילים בין המונחים (לדוגמה הכלכלן האקולוגי [[הרמן דיילי]]). "גלובלי" או "עולמי" פירושו "עולם אחד" כיחידה אחת, בעוד ש"בין-לאומי" (בין מדינות) פירושו שיש אינטראקציה בין אנשים במדינות שונות (בדרך כלל [[מדינת לאום|מדינות לאום]]) שבהן יש ייחוד לשפות, עמים, תרבויות, שפות, לאומים, גבולות, כלכלות, ו[[מערכת אקולוגית|מערכות אקולוגיות]].  

יש הטוענים כי גלובליזציה הוא תהליך מתמשך שהחל לפני אלפי שנים, עם זאת, יש הסכמה כי תהליך זה הואץ באופן משמעותי במאות האחרונות ובעשורים האחרונים, ולפעמים מתייחסים למונח רק בהקשר של הגלובליזציה המודרנית. השורשים של תהליך זה מצויים במסעות הכיבוש והסחר של מעצמות אירופה (פורטוגל, ספרד, הולנד, צרפת, ואנגליה) ביבשות אמריקה באפריקה ובאסיה, ה[[קולוניאליזם]].  

גלובליזציה הוא [[תהליך ארוך טווח|תהליך מתמשך]] שהחל לפני אלפי שנים. עם זאת, יש הסכמה כי תהליך זה הואץ באופן משמעותי במאות האחרונות ובעשורים האחרונים, ולפעמים מתייחסים למונח רק בהקשר של הגלובליזציה המודרנית. השורשים של תהליך זה מצויים במסעות הכיבוש והסחר של מעצמות אירופה (פורטוגל, ספרד, הולנד, צרפת, ואנגליה) ביבשות אמריקה באפריקה ובאסיה, ה[[קולוניאליזם]].  

==היסטוריה של הגלובליזציה==

==היסטוריה של הגלובליזציה==

{{קיצור תולדות האנושות}}

{{קיצור תולדות האנושות}}

פרופ' [[יובל נח הררי]], בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי להיסטוריה האנושית יש כיוון, שהוא מעבר מאלפי חברות קטנות ומופרדות לחברות יותר ויותר גדולות, שהקשרים ביניהן יותר ויותר משמעותיים. הררי טוען כי בעוד בקנה-מידה של מאות שנים ניתן לראות מגמות לכאן ולכאן, ברזולוציה של אלפי שנים המגמה היא ברורה.  

פרופ' [[יובל נח הררי]], בספרו [[קיצור תולדות האנושות]] טוען כי להיסטוריה האנושית יש כיוון, שהוא מעבר מאלפי חברות קטנות ומופרדות לחברות יותר ויותר גדולות, שהקשרים ביניהן יותר ויותר משמעותיים. הררי טוען כי בעוד בקנה-מידה של מאות שנים ניתן לראות מגמות לכאן ולכאן, ברזולוציה של אלפי שנים המגמה היא ברורה.  

הררי מציין 3 מנגנונים שקידמו את הגלובליזציה בצורה ניכרת והם כוללים את ה[[כסף]] והמסחר שאיחדו את המערכת הכלכלית לכדי מערכת כלכלית עולמית עם יותר ויותר קשרים בתוכה. המנגנון השני הוא [[אימפריות]] שכבשו שטחים ואוכלוסיות גדולות יותר ויותר והביאו להאחדה של רעיונות, מערכות משפטיות, [[סדר חברתי]], [[מיתוס|מיתוסים]] ו[[טכנולוגיות]]. המנגנון השלישי הוא התפשטות והשתנות הדתות מדתות מקומיות לדתות אוניברסליות.  

הררי מציין 3 מנגנונים שקידמו את הגלובליזציה בצורה ניכרת והם כוללים את ה[[כסף]] והמסחר שאיחדו את [[כלכלה|המערכת הכלכלית]] לכדי [[כלכלה עולמית|מערכת כלכלית עולמית]] עם יותר ויותר קשרים בתוכה. המנגנון השני הוא [[אימפריות]] שכבשו שטחים ואוכלוסיות גדולות יותר ויותר והביאו להאחדה של רעיונות, מערכות משפטיות, [[סדר חברתי]], [[מיתוס|מיתוסים]] ו[[טכנולוגיות]]. המנגנון השלישי הוא התפשטות והשתנות הדתות -  מדתות מקומיות ל[[דת אוניברסלית|דתות אוניברסליות]].  

הררי מציין עוד כי רוב תהליך הגלובליזציה הושלם עוד לפני 1492 (גילוי אמריקה) וכי עיקרו קשרים בין רוב אוכלוסיות העולם שחיו באסיה, אירופה ואפריקה. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, יכל עולה רגל מוסלמי מאפריקה שעלה לעיר מכה לפגוש מוסלמי שהגיע מסין לדוגמה.  

הררי טוען כי רוב תהליך הגלובליזציה הושלם עוד לפני 1492 (גילוי אמריקה) וכי עיקרו קשרים בין רוב אוכלוסיות העולם שחיו באסיה, אירופה ואפריקה. עוד לפני גילוי אמריקה על ידי האדם הלבן, יכל עולה רגל מוסלמי מאפריקה שעלה לעיר מכה לפגוש מוסלמי שהגיע מסין לדוגמה.  

המשך תהליך הגלובליזציה, לאחר 1492 מורכב ממסעות גילוי, כיבוש ומחקר יחודיים למדינות האירופאיות. בניגוד לאומות אחרות, האירופאים הקפיטליסטים שילבו את הכיבוש המחקר ואיסוף מתודי של מידע מכל הסוגים (בוטני, גאוגרפי, היסטורי, ביולוגי, תרבותי ועוד) ששימשו חלק מ[[המהפכה המדעית]] לשם הבנה טובה יותר של העולם ושל המדע שמתורגמים ל[[פיתוח טכנולוגי]] או להבנה טובה יותר של העולם (גאוגרפיה לדוגמה) שבתורם יאפשרו עוד התרחבות, כיבוש ושליטה על משאבים, עמים ועוצמה. תקופה זו מכונה [[קולוניאליזם]] ודעיכתה התרחשה בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה.  

המשך תהליך הגלובליזציה, לאחר 1492 מורכב ממסעות גילוי, כיבוש ומחקר יחודיים למדינות האירופאיות. בניגוד לאומות אחרות, האירופאים הקפיטליסטים שילבו את הכיבוש המחקר ואיסוף מתודי של מידע מכל הסוגים (בוטני, גאוגרפי, היסטורי, ביולוגי, תרבותי ועוד) ששימשו חלק מ[[המהפכה המדעית]] לשם הבנה טובה יותר של העולם ושל המדע שמתורגמים ל[[פיתוח טכנולוגי]] או להבנה טובה יותר של העולם (גאוגרפיה לדוגמה) שבתורם יאפשרו עוד התרחבות, כיבוש ושליטה על משאבים, עמים ועוצמה. תקופה זו מכונה [[קולוניאליזם]] ודעיכתה התרחשה בעיקר מאז מלחמת העולם השנייה.  

לאחר תקופת הקולוניאליזם, במהלך המאה ה-20, הגלובליזציה השתנתה במובנים רבים. האימפריות האירופאיות נסוגו ממדינות רבות, שבחלקן קמו מדינות לאום ובחלקן (בעיקר באפריקה) החלו מלחמות אזרחים. מדינות רבות נוהלו במשך זמן רב על ידי מיליציות צבאיות, או דיקטטורים. המדינות המערביות עברו מכיבוש ישיר, לשיטות השפעה אחרות כמו [[נאו-קולוניאליזם]], שבהן השליטה על המשאבים של המדינה נוצל לעיתים קרובות על ידי שוחד לאליטה עשירה שייצא את המשאבים לתאגידים מערביים במחיר זול, ובמקביל התקיים והתחזק סחר רב לאומי בין מדינות.  

לאחר תקופת הקולוניאליזם, במהלך המאה ה-20, הגלובליזציה השתנתה במובנים רבים. האימפריות האירופאיות (וכן אימפרליזם של מדינות אחרות כמו אימפרליזם יפני או [[אימפריאליזם של ארצות הברית]]) נסוגו ממדינות רבות, שבחלקן קמו [[מדינת לאום|מדינות לאום]] ובחלקן (בעיקר באפריקה) החלו מלחמות אזרחים. מדינות רבות נוהלו במשך זמן רב על ידי מיליציות צבאיות, או דיקטטורים - כולל גם מדינות בדרום מזרח אסיה, מדינות באפריקה ומדינות במזרח התיכון. המדינות המערביות עברו מכיבוש ישיר, לשיטות השפעה אחרות כמו [[נאו-קולוניאליזם]], שבהן השליטה על המשאבים של המדינה נוצל לעיתים קרובות על ידי שוחד לאליטה עשירה שייצא את המשאבים לתאגידים מערביים במחיר זול, ובמקביל התקיים והתחזק [[סחר רב לאומי]] בין מדינות.  

החל בשנות ה-80, חל שינוי נוסף בצורה של נדידת מפעלים, הון ושיטות ייצור מהעולם העשיר אל המדינות העניות בקצב מתגבר, כך שמרכזי ייצור צמחו במהירות בדרום קוריאה, הודו, סין, ברזיל ומדינות אפריקה.  ובמקביל ירדו [[אי שוויון בינלאומי| הפערים  הממוצעים בין המדינות]] וחלה עליה ב[[אי שוויון כלכלי]] פנימי בתוך מדינות עניות ועשירות כאחד.  

החל בשנות ה-80, חל שינוי נוסף בצורה של נדידת מפעלים, הון ושיטות ייצור מהעולם העשיר אל המדינות העניות בקצב מתגבר, כך שמרכזי ייצור צמחו במהירות בדרום קוריאה, הודו, סין, ברזיל ומדינות אפריקה.  ובמקביל ירדו [[אי שוויון בינלאומי| הפערים  הממוצעים בין המדינות]] וחלה עליה ב[[אי שוויון כלכלי]] פנימי בתוך מדינות עניות ועשירות כאחד.  

היסטוריה המאוחרת של הגלובליזציה חופפת בעצם להיסטוריה של ה[[קפיטליזם]], כי במהותו הוא שואף להתרחבות, ומספק את הכלים לכך.

היסטוריה המאוחרת של הגלובליזציה חופפת בעצם להיסטוריה של ה[[קפיטליזם]], כי במהותו הוא שואף להתרחבות, ומספק את הכלים לכך. היא גם קשורה קשר הדוק ל[[ההיסטוריה של התאגיד]].  

==לקריאה נוספת==

==לקריאה נוספת==

* [[קיצור תולדות האנושות]]

* [[קיצור תולדות האנושות]]

* [[רובים חיידקים ופלדה]]

* [[רובים חיידקים ופלדה]]

==ראו גם==

==ראו גם==

* [[אוכלוסיית העולם]]

* [[אוכלוסיית העולם]]

* [[אי שוויון בינלאומי]]

* [[אי שוויון בינלאומי]]

* [[אנטי גלובליזציה]]

* [[אנטי גלובליזציה]]

* [[נעמי קליין]]

* [[נעמי קליין]]