שינויים

[[קובץ:האמת על באמת.jpg|ממוזער|עטיפת הספר האמת על באמת, בעברית|200px]]

[[קובץ:האמת על באמת.jpg|ממוזער|עטיפת הספר האמת על באמת, בעברית|200px]]

'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (The (Honest) Truth about Dishonesty) הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.  

'''האמת על באמת - איך אנחנו מעגלים פינות ומרמים את כולם (במיוחד את עצמנו)''' (באנגלית: '''The (Honest) Truth about Dishonesty''') הוא ספר עיון על רמייה מאת [[כלכלה התנהגותית|הכלכלן ההתנהגותי]] [[דן אריאלי]], שיצא לאור בשנת 2012. הספר יצא לאור בעברית בהוצאת "דביר" בשנת 2013.  

התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים [[רמייה|מרמים]] כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורמים המשפיעים ביותר על הנטייה לרמות אינם גורמים [[רציונליזם|רציונליים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש,  אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על [[דימוי עצמי|תדמית]] ישרה בעיני עצמם. המחקרים שנזכרים בספר באים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בגישה של [[כלכלה ניסויית]] - ביצוע ניסויים עם סכומים קטנים (בדרך כלל בתנאי מעבדה) על התנהגות של נחקרים והסקת מסקנות כתוצאה מהניסוי.  

התזה המרכזית של הספר היא שרוב האנשים [[רמייה|מרמים]] כשהדבר אפשרי, אבל בהיקף רמייה מצומצם. הגורמים המשפיעים ביותר על הנטייה לרמות אינם גורמים [[רציונליזם|רציונליים]] כמו גודל הפרס שאפשר להרוויח כתוצא מהרמייה, הסיכוי להיתפס וחומרת העונש,  אלא מנגנון שבו אנשים "מעגלים פינות" ומבצעים רמייה בהיקף צנוע (לפחות בעיני עצמם), תוך כדי שהם מצליחים לספר לעצמם סיפור כלשהו, שיתן הצדקה מוסרית לרמייה, ויאפשר להם לשמור על [[דימוי עצמי|תדמית]] ישרה בעיני עצמם. המחקרים שנזכרים בספר באים מתחום הכלכלה ההתנהגותית בגישה של [[כלכלה ניסויית]] - ביצוע ניסויים עם סכומים קטנים (בדרך כלל בתנאי מעבדה) על התנהגות של נחקרים והסקת מסקנות כתוצאה מהניסוי.  

==המודל הרציונלי לפשיעה ורמייה==

==המודל הרציונלי לפשיעה ורמייה==

בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטיה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''ציונלי.  

בתאוריה [[כלכלה נאו-קלאסית|הכלכלית הנאו-קלאסית]] של התנהגות [[רציונלית]], הנטייה לרמות או לבצע מעשה פשע אחר תושפע משיקול רציונלי. התאוריה הזו נוסחה על ידי הכלכלן [[גרי בקר]] שזכה גם ב[[פרס נובל לכלכלה]]. אריאלי מכנה גישה זו '''גישת הדפ"ר''' - המו'''ד'''ל הפשוט של ''''פ'''שע '''ר'''ציונלי.  

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא "מבחן מטריצות" מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. החוקרים מספקים למשתתפי הניסוי הזדמנות לרמות - תוצאות המבחן נגרסות, הנבחנים אומרים לאדם כלשהו כמה מתוך השאלות הם ענו נכון ומקבלים תשלום בהתאם. במצב זה אנשים רימו ואמרו שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא "מבחן מטריצות" מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. החוקרים מספקים למשתתפי הניסוי הזדמנות לרמות - תוצאות המבחן נגרסות, הנבחנים אומרים לאדם כלשהו כמה מתוך השאלות הם ענו נכון ומקבלים תשלום בהתאם. במצב זה אנשים רימו ואמרו שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

בניסויים התברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הרציונליים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטייה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להיתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא הייתה השפעה.  

בניסויים התברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא הייתה השפעה לגורמים הרציונליים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר הייתה נטייה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להיתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא הייתה השפעה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. אשה עיוורת ואשה רואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרציונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. אשה עיוורת ואשה רואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרציונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.  

ממצא אחד שעלה משורה של ניסויים, הן במעבדה והן בתנאי שדה הוא שאנשים מרמים יותר ככל שבפעולת הגניבה או הרמייה מרוחק יותר הקשר בין ביצוע הפעולה שלהם לבין לקיחה של כסף אמיתי.  

אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטיה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו. באופן דומה, כאשר אריאלי ועמיתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף.  דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אם אנשים לוקחים מוצרים שווי-כסף (כמו עפרון מהעבודה) הם בעלי נטייה לגנוב או לרמות יותר, יחסית לדפוס דומה של לקיחת כסף מזומן. כדוגמה אריאלי שם במקררים ציבוריים במעונות סטודנטים פחיות קולה וצלחות שבהן יש דולרים. בעוד הפחיות נעלמו לאחר זמן קצר איש לא נגע בכסף. הקושי לתרץ לקיחת כסף גדול יותר ופוגע הרבה יותר בדימוי העצמי שלנו. באופן דומה, כאשר אריאלי ועמיתיו ביצעו ניסוי של רמייה בכיתה באמצעות "מבחן מטריצות". אבל לחלק מהנבחנים הם לא הבטיחו תשלום בכסף אלא תשלום באסימונים, שמספר שניות לאחר מכן הומרו בכסף.  דבר קטן כזה, הוביל להכפלה של חוזק הרמייה.  

אריאלי משליך היבטים אלה אל [[שוק הון]]. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מ[[כסף]] - הם מרמים וכתוצאה מכך מרוויחים שווה-כסף בצורה של [[מניות]], או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך ל[[נורמה]].[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי, שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, מעשי רמיה וגניבה עלולים להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.  

אריאלי משליך היבטים אלה אל [[שוק הון]]. בשוק זה יש תמריץ לרמות, אנשים מרוחקים מ[[כסף]] - הם מרמים וכתוצאה מכך מרוויחים שווה-כסף בצורה של [[מניות]], או מכשירים פיננסים מורכבים ולא לוקחים כסף ישר לכיס, כמו כן הם מוקפים באנשים רבים שנוהגים בצורה דומה ולכן הרמייה יכולה להפוך ל[[נורמה]].[http://www.youtube.com/watch?v=nUdsTizSxSI&feature=relmfu] אריאלי טוען שגם במקרים של כסף אלקטרוני וכרטיסי אשראי, שבהם הגניבה היא יותר מרוחקת מגניבה של כסף ממשי, מעשי רמיה וגניבה עלולים להתבצע בצורה יותר קלה מבחינה מוסרית.  

בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות, והבהיר לכל הנבחנים האחרים שהוא קיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. דבר זה גרר עליה ברמייה. אריאלי ועמיתיו רצו לראות האם העליה ברמייה הייתה עקב כיול מחדש של הנורמות, לגבי האם זה בסדר, או אם מדובר בכך שמעשה הרמייה אותת לגבי אי-קיומו של עונש חיצוני, ודבר זה הגדיל את המוטיבציה הרציונלית לרמייה. בחלק מהניסויים השחקן רק שאל את הנסיינית שאלה היפותטית האם הוא יכול להעמיד פנים שהוא מילא את הכל והאם הוא יכול לקחת את כל הכסף והיא הבהירה שאין שום אכיפה נגד דבר כזה. בתנאים אלה הרמייה דווקא ירדה. ההסבר הוא שהשאלה היא בעצם תזכורת מוסרית שמורידה את הסיכוי לרמייה. ומכאן גם שהרמייה המוגברת בניסוי שבו יש שחקן רמאי נבעה מחיקוי ושינוי של הנורמות הפנימיות ולא מאמונה בסיכוי מופחת לעונש.  

בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות, והבהיר לכל הנבחנים האחרים שהוא קיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. דבר זה גרר עליה ברמייה. אריאלי ועמיתיו רצו לראות האם העליה ברמייה הייתה עקב כיול מחדש של הנורמות, לגבי האם זה בסדר, או אם מדובר בכך שמעשה הרמייה אותת לגבי אי-קיומו של עונש חיצוני, ודבר זה הגדיל את המוטיבציה הרציונלית לרמייה. בחלק מהניסויים השחקן רק שאל את הנסיינית שאלה היפותטית האם הוא יכול להעמיד פנים שהוא מילא את הכל והאם הוא יכול לקחת את כל הכסף והיא הבהירה שאין שום אכיפה נגד דבר כזה. בתנאים אלה הרמייה דווקא ירדה. ההסבר הוא שהשאלה היא בעצם תזכורת מוסרית שמורידה את הסיכוי לרמייה. ומכאן גם שהרמייה המוגברת בניסוי שבו יש שחקן רמאי נבעה מחיקוי ושינוי של הנורמות הפנימיות ולא מאמונה בסיכוי מופחת לעונש.  

בגרסה אחרת, הבוחנים בקשו לדעת האם יש נטייה גבוה יותר לרמות כאשר הדמות שמשפיעה עלינו היא קרובה או רחוקה יותר. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמייה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נורמטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקולג' מתחרה שאיתו יש יריבות, הרמייה ירדה (והסבר לכך הוא שהתנהגות כזו לא גררה חיקוי, אלא רק הייתה תזכורת מוסרית גוררת ירידה ביכולת להצדיק רמייה).

בגרסה אחרת, הבוחנים בקשו לדעת האם יש נטייה גבוהה יותר לרמות כאשר הדמות שמשפיעה עלינו היא קרובה או רחוקה יותר. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמייה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נורמטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקולג' מתחרה שאיתו יש יריבות, הרמייה ירדה (והסבר לכך הוא שהתנהגות כזו לא גררה חיקוי, אלא רק הייתה תזכורת מוסרית גוררת ירידה ביכולת להצדיק רמייה).

==היקפי רמאות בקרב תרבויות שונות==

==היקפי רמאות בקרב תרבויות שונות==

לטענת אריאלי בניסויים שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הידחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות [[נורמה|נורמות]] שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא.

לטענת אריאלי בניסויים שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הידחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות [[נורמה|נורמות]] שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא.

==השלכות הספר==

==השלכות הספר==

דבר זה יכול להתייחס לשורה של נקודות שהועלו על ידי כלכלנים בתחומים שונים:

דבר זה יכול להתייחס לשורה של נקודות שהועלו על ידי כלכלנים בתחומים שונים:

* בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי אין דבר כזה [[שוק חופשי]] באמת שכן כל שוק מוגבל על ידי חוקים שאומרים מה נחשב מוצר לגיטימי - בישראל מותר לקנות פרות, חזירים ולשכור [[לובי פוליטי|לוביסט]], אבל אסור לקנות פצצות אטום, שופטים, או [[עבדות|עבדים]]. הא-ג'ון צ'אנג מתייחס לחוקים אבל אפשר להרחיב את הדיון לגבי נורמות - מדוע בחברות מסויימות צריכה של מוצר מסויים (ארנבת לדוגמה) הוא לגיטימי ובחברה אחרת לא. התיאור של אריאלי מספק הסבר חלקי לנושא - בחברה מסויימת צריכה של מוצרים מסויימים (כמו אכילת בשר או החזקה של עבדים, או סחר בנשק מסוג מסויים לדוגמה [[נשק קל]]) לא פוגעת בדימוי העצמי המוסרי של אנשים. השינוי של נורמות חברתיות כאלה תלוי בשאלה כמה אנשים יכולים לתמוך פוליטית ותרבותית ב, לצרוך, להשקיע ולהתפרנס מסוג מסויים של פעילות ועדיין להרגיש מוסריים בעיני עצמם (ובעיני הסביבה הקרובה להם).  

* בספר [[23 דברים שלא מגלים לנו על קפיטליזם]] טוען [[כלכלה מוסדית|הכלכלן המוסדי]] [[הא-ג'ון צ'אנג]] כי אין דבר כזה [[שוק חופשי]] באמת שכן כל שוק מוגבל על ידי חוקים שאומרים מה נחשב מוצר לגיטימי - בישראל מותר לקנות פרות, חזירים ולשכור [[לובי פוליטי|לוביסט]], אבל אסור לקנות פצצות אטום, שופטים, או [[עבדות|עבדים]]. הא-ג'ון צ'אנג מתייחס לחוקים אבל אפשר להרחיב את הדיון לגבי נורמות - מדוע בחברות מסויימות צריכה של מוצר מסויים (ארנבת לדוגמה) הוא לגיטימי ובחברה אחרת לא. התיאור של אריאלי מספק הסבר חלקי לנושא - בחברה מסויימת צריכה של מוצרים מסויימים (כמו אכילת בשר או החזקה של עבדים, או סחר בנשק מסוג מסויים לדוגמה [[נשק קל]]) לא פוגעת בדימוי העצמי המוסרי של אנשים. השינוי של נורמות חברתיות כאלה תלוי בשאלה כמה אנשים יכולים לתמוך פוליטית ותרבותית ב, לצרוך, להשקיע ולהתפרנס מסוג מסויים של פעילות ועדיין להרגיש מוסריים בעיני עצמם (ובעיני הסביבה הקרובה להם).  

* בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מתאר הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] בעיה הנוגעת לשחיתות, דמוקרטיה ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] רבים - כאשר קבוצה מסויימת נהנית מרווח כלכלי על חשבון הציבור כולו, קשה לציבור להתארגן ולשנות דבר זה בגלל שהפגיעה היא מבוזרת. לכל אחד מחברי הקבוצה הפוגעת אינטרס כלכלי חזק לשתף פעולה עם האחרים ולהשקיע מאמץ בהמשך המצב הפוגעני. לעומת זאת לציבור הרחב יש אינטרס חלש יותר לשינוי שכן הפגיעה מפוזרת על פני אנשים רבים. כמו כן לאנשים יש אינטרס להיות "טרמפיסטים חופשיים" על מאבקים חברתיים. שכן למה להשקיע בשינוי חברתי אם מישהו אחר כבר עושה זאת. הבעיה קשה יותר דווקא כאשר הקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר והקבוצה הפוגעת היא קטנה יותר, והיא קשה יותר ככל שמדובר במוצר ציבורי בעל היבטים חזקים יותר של ציבוריות. עולה מכאן השאלה מדוע אנשים משתתפים ב[[חרם צרכנים]] או במאבקים חברתיים ופוליטיים כלשהם. התשובה לפי ההסבר של אריאלי היא שבתנאים מסויימים יש קושי לא להשתתף במאבק מסויים ולשמור על דימוי עצמי מוסרי. מכאן גם שהדינמיקה של מאבקים חברתיים והיבטים כמו הטרוגניות של הדימוי העצמי של הציבור, ויכולת חיבור של הצדדים השונים במאבק ביחס לדימוי העצמי הם בעלי השלכה מהותית על הצלחה או כשלון של שינוי חברתי.  

* בספר [[הלוגיקה של פעולה קבוצתית]] מתאר הכלכלן האמריקאי [[מנסור אולסון]] בעיה הנוגעת לשחיתות, דמוקרטיה ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] רבים - כאשר קבוצה מסויימת נהנית מרווח כלכלי על חשבון הציבור כולו, קשה לציבור להתארגן ולשנות דבר זה בגלל שהפגיעה היא מבוזרת. לכל אחד מחברי הקבוצה הפוגעת אינטרס כלכלי חזק לשתף פעולה עם האחרים ולהשקיע מאמץ בהמשך המצב הפוגעני. לעומת זאת לציבור הרחב יש אינטרס חלש יותר לשינוי שכן הפגיעה מפוזרת על פני אנשים רבים. כמו כן לאנשים יש אינטרס להיות "טרמפיסטים חופשיים" על מאבקים חברתיים. שכן למה להשקיע בשינוי חברתי אם מישהו אחר כבר עושה זאת. הבעיה קשה יותר דווקא כאשר הקבוצה הנפגעת היא גדולה יותר והקבוצה הפוגעת היא קטנה יותר, והיא קשה יותר ככל שמדובר במוצר ציבורי בעל היבטים חזקים יותר של ציבוריות. עולה מכאן השאלה מדוע אנשים משתתפים ב[[חרם צרכנים]] או במאבקים חברתיים ופוליטיים כלשהם. התשובה לפי ההסבר של אריאלי היא שבתנאים מסויימים יש קושי לא להשתתף במאבק מסויים ולשמור על דימוי עצמי מוסרי. מכאן גם שהדינמיקה של מאבקים חברתיים והיבטים כמו הטרוגניות של הדימוי העצמי של הציבור, ויכולת חיבור של הצדדים השונים במאבק ביחס לדימוי העצמי הם בעלי השלכה מהותית על הצלחה או כישלון של שינוי חברתי.  

* ניתן להרחיב את המודל של אריאלי לשורה שלמה של דילמות מוסריות וחברתיות כגון [[צמחונות]] ו[[טבעונות]], היחס של האדם לבעלי חיים אחרים, [[שחיתות]], [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[תזונה]], [[פעילות גופנית]], [[כלכלת אושר]] ו[[רפואה מונעת]]. לדוגמה [[הכחשת אקלים]] היא צעד הגיוני מצעד אנשים התומכים ב[[קפיטליזם]] או בימין השמרני הפוליטי או שהם מתפרנסים מתעשיות הפולטות [[גזי חממה]]. מבחינה [[רציונלית]] אין שום הגיון בחיבור בין הסוגיות שכן השאלות האם קיימת [[התחממות עולמית]], האם האדם גורם לכך ומה עלולות להיות ההשלכות של דבר זה הן שאלות מדעיות המצריכות ידע ב[[חקר האקלים]]. המודל של אריאלי יכול להסביר תופעה זו על ידי הסבר פשוט - על ידי הכחשה של התחממות עולמית או טענות דומות (אין לנו מה לעשות בנושא, כבר מאוחר מידי, המחיר הכלכלי יהיה גבוה מידי וכו') התומכים בהכחשת אקלים שומרים על דימוי עצמי מוסרי ובכך יכולים לשמור על קוהרנטיות פוליטית או על אינטרס כלכלי שיש להם. באופן דומה [[עישון|מעשנים]] רבים [[הכחשת נזקי העישון|מכחישים את ההשפעות הבריאותיות של עישון]] או ידחיקו את נזקי העישון, תעשיינים עובדים בתעשיות מזהמות ופוליטיקאים קרובים להם נוקטים ב[[הכחשת זיהום]], ותומכים באכילת בשר מכחישים היבטים כמו פגיעה בבעלי חיים או נקודות דמיון בין בעלי חיים לבין בני אדם.

* ניתן להרחיב את המודל של אריאלי לשורה שלמה של דילמות מוסריות וחברתיות כגון [[צמחונות]] ו[[טבעונות]], היחס של האדם לבעלי חיים אחרים, [[שחיתות]], [[סביבתנות]], [[קיימות]], [[תזונה]], [[פעילות גופנית]], [[כלכלת אושר]] ו[[רפואה מונעת]]. לדוגמה [[הכחשת אקלים]] היא צעד הגיוני מצעד אנשים התומכים ב[[קפיטליזם]] או בימין השמרני הפוליטי או שהם מתפרנסים מתעשיות הפולטות [[גזי חממה]]. מבחינה [[רציונלית]] אין שום הגיון בחיבור בין הסוגיות שכן השאלות האם קיימת [[התחממות עולמית]], האם האדם גורם לכך ומה עלולות להיות ההשלכות של דבר זה הן שאלות מדעיות המצריכות ידע ב[[חקר האקלים]]. המודל של אריאלי יכול להסביר תופעה זו על ידי הסבר פשוט - על ידי הכחשה של התחממות עולמית או טענות דומות (אין לנו מה לעשות בנושא, כבר מאוחר מידי, המחיר הכלכלי יהיה גבוה מידי וכו') התומכים בהכחשת אקלים שומרים על דימוי עצמי מוסרי ובכך יכולים לשמור על קוהרנטיות פוליטית או על אינטרס כלכלי שיש להם. באופן דומה [[עישון|מעשנים]] רבים [[הכחשת נזקי העישון|מכחישים את ההשפעות הבריאותיות של עישון]] או ידחיקו את נזקי העישון, תעשיינים עובדים בתעשיות מזהמות ופוליטיקאים קרובים להם נוקטים ב[[הכחשת זיהום]], ותומכים באכילת בשר מכחישים היבטים כמו פגיעה בבעלי חיים או נקודות דמיון בין בעלי חיים לבין בני אדם.