שינויים

מחקר משנת 2010 של חוקרים ישראלים, מצא קשר סטטיסטי בין קרקעות מזוהמות ב[[קדמיום]] באיזור חיפה לבין תחלואה עודפת במחלות [[סרטן]] שנוצרות בדרך כלל עקב חשיפה ל[[עישון]]. הקדמיום הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]]. באיזורים בעלי זיהום קרקע בחיפה נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים יותר בסרטן לעומת איזורים בחיפה ללא זיהום כזה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12% במהלך 10 שנות המעקב אחר עשרות אלפי תושבים בנפה. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>  

מחקר משנת 2010 של חוקרים ישראלים, מצא קשר סטטיסטי בין קרקעות מזוהמות ב[[קדמיום]] באיזור חיפה לבין תחלואה עודפת במחלות [[סרטן]] שנוצרות בדרך כלל עקב חשיפה ל[[עישון]]. הקדמיום הוא [[מסרטן וודאי בבני אדם]]. באיזורים בעלי זיהום קרקע בחיפה נמצאו שיעורי תחלואה גבוהים יותר בסרטן לעומת איזורים בחיפה ללא זיהום כזה. בהשוואה בין איזורים שהשתייכו לרבעונים העליונים של זיהומי קרקע (מעל 1.5 ppm) לעומת רבעונים נמוכים של זיהום קרקע בתוך חיפה (עם 0 ppm) הסיכון לתחלואה בסרטן היה גבוה ב-12% במהלך 10 שנות המעקב אחר עשרות אלפי תושבים בנפה. החוקרים הסיקו כי בנפת חיפה יש סיכוי מוגבר לתחלואה בסרטן שאינו מוסבר על ידי עישון או משתנים הקשורים לגיל, מוצא, או משתנה חברתי אחר, וכן כי באתרים עם זיהום קרקע בקדמיום באיזור הגליל וחיפה יש סיכון מוגבר לסרטן.<ref name="ASCO2010">Aviad Zick et al, Analysis of the geographical distribution of cancer in Israel, Journal of Clinical Oncology, 2010 ASCO Annual Meeting Abstracts, Vol 28, No 15_suppl (May 20 Supplement), 2010: 1604</ref>  

"אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות" ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] אמור לעקוב ולפקח אחר זיהום הקרקעות בישראל. האגף הכין רשימה ראשונית של ערכי סף מהם קרקע נחשבת מזוהמת וכן פרוטוקול לביצוע בדיקות קרקע.[http://www.sviva.gov.il/AboutOffice/OrganizationCart/IndustriesCluster/Pages/Industrial_waste_soil-pollution.aspx]. רשימה זו וכן הפרוטוקול אינם זמינים לציבור.

"אגף שפכי תעשייה, דלקים וזיהום קרקעות" ב[[המשרד להגנת הסביבה|משרד להגנת הסביבה]] אחראי על מעקב ופיקוח אחר זיהום הקרקעות בישראל. לאור העובדה שחוק קרקעות מזוהמות לא הצליח לעבור בכנסת בשנת 2011, האגף פרסם בשנת 2015 מדיניות להסדרת תחום הקרקעות המזוהמות בישראל<ref>http://infospot.co.il/Content/UserFiles/Upload/docs_soil_policy_020215_1.pdf</ref>.

==שיקום קרקעות מזוהמות==

==שיקום קרקעות מזוהמות==

שיקום קרקעות מזוהמות מערב בעלי מקצוע רבים: הידרולוגים, גאולוגים, מהנדסי קרקע, מהנדסי בניין, מהנדסי מכונות, מהנדסי סביבה, אדריכלים, מהנדסים אזרחים ועוד. הטיפולים בקרקע מזוהמת מתחלקים לסוגים שונים:  טיפול ביולוגי, טיפול תרמי, טיפול כימי ושילובים בין הטיפולים השונים. קיימות כיום טכנולוגיות רבות ומגוונות לטיפול בקרקעות המזוהמות. הטיפולים יכולים להתבצע באתר עצמו ללא הוצאת הקרקע ממקומה ואז הטיפול ייקרא טיפול במקום (InSitu) או טיפול בקרקע שהוצאה ממקומה הטבעי ואז הטיפול ייקרא "טיפול חוץ" (ExSitu). פינוי הקרקע לשם טיפול מייקר את עלות השיקום, והצורך בו נקבע בהתאם לחומרת הבעיה.  

שיקום קרקעות מזוהמות מערב בעלי מקצוע רבים: הידרולוגים, גאולוגים, מהנדסי קרקע, מהנדסי בניין, מהנדסי מכונות, מהנדסי סביבה, אדריכלים, מהנדסים אזרחים ועוד. הטיפולים בקרקע מזוהמת מתחלקים לסוגים שונים:  טיפול ביולוגי, טיפול תרמי, טיפול כימי ושילובים בין הטיפולים השונים. קיימות כיום טכנולוגיות רבות ומגוונות לטיפול בקרקעות המזוהמות. הטיפולים יכולים להתבצע באתר עצמו ללא הוצאת הקרקע ממקומה ואז הטיפול ייקרא טיפול במקום (InSitu) או טיפול בקרקע שהוצאה ממקומה הטבעי ואז הטיפול ייקרא "טיפול חוץ" (ExSitu). פינוי הקרקע לשם טיפול מייקר את עלות השיקום, והצורך בו נקבע בהתאם לחומרת הבעיה.  

נכון לשנת 2014 עדיין קיימות בישראל קרקעות מזוהמות. טיפול באדמות אלה חשוב ולעיתים קרובות דחוף כדי למנוע מהזיהום להמשיך ו[[זיהום מי תהום|לחלחל למי תהום]] ולמקומות נוספים. טיפול כזה צריך להיעשות על ידי חברה מקצועית בתחום.   

נכון לשנת 2014 עדיין קיימות בישראל קרקעות מזוהמות. טיפול באדמות אלה חשוב ולעיתים קרובות דחוף כדי למנוע מהזיהום להמשיך ו[[זיהום מי תהום|לחלחל למי תהום]] ולמקומות נוספים. טיפול כזה צריך להיעשות על ידי חברה מקצועית בתחום.   

על פי החוק בישראל, על החברה המבצעת שיקום קרקעות מזוהמות, לפעול בהתאם להנחיות ולדרישות של [[המשרד להגנת הסביבה]] הכוללות: ניתוח המזהמים הקיימים בקרקע, מיפוי תחום הזיהום ורק בסיומם להתאים את שיטת הטיפול ואת תוכנית הביצוע המעשית באתר המזוהם. במידה והקרקע המזוהמת דורשת פינוי, יש לפנותה למטמנה המאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה. נכון לשנת 2014, המטמנה הגדולה בישראל נמצאת ב[[מישור רותם]] והחברה המטפלת בה היא חברת "איזיטופ" המשקמת ומטהרת את הקרקעות מזוהמות בתיאום מול [[המשרד להגנת הסביבה]].

על פי החוק בישראל, על החברה המבצעת שיקום קרקעות מזוהמות, לפעול בהתאם להנחיות ולדרישות של [[המשרד להגנת הסביבה]] הכוללות: ניתוח המזהמים הקיימים בקרקע, מיפוי תחום הזיהום ורק בסיומם להתאים את שיטת הטיפול ואת תוכנית הביצוע המעשית באתר המזוהם. במידה והקרקע המזוהמת דורשת פינוי, יש לפנותה למטמנה המאושרת על ידי המשרד להגנת הסביבה. נכון לשנת 2014, המטמנה הגדולה בישראל נמצאת ב[[מישור רותם]] והחברה המטפלת בה היא חברת "איזיטופ" המשקמת ומטהרת את הקרקעות מזוהמות בתיאום מול [[המשרד להגנת הסביבה]].

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.990312 הארובה שמתחת לקרקע] צפריר רינת, הארץ, 12.08.2004

* [http://www.haaretz.co.il/misc/1.990312 הארובה שמתחת לקרקע] צפריר רינת, הארץ, 12.08.2004

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1179104 זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים] (זיהום במתכות כבדות) ניר חסון, הארץ, 03.07.2011

* [http://www.haaretz.co.il/news/science/1.1179104 זיהום פי 2,000 מהתקן בקרקע בבית הכרם בירושלים] (זיהום במתכות כבדות) ניר חסון, הארץ, 03.07.2011

;פרסומים ומידע - [[המשרד להגנת הסביבה]]:

;פרסומים ומידע - [[המשרד להגנת הסביבה]]: