שינויים

==ביקורת==

==ביקורת==

האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול הם תופעות מרכזיות ב[[שוק החופשי]] או אפילו ב[[שוק משוכלל]] עם התערבות ממשלתית, וכי תכונה זו אינהרטית לשוק - כאשר יש הזדמנות לנצל את הצרכנים בגלל שחסר להם מידע או בגלל שיש להם חולשות אנושיות ימצאו היזמים החכמים שיבצעו דבר זה ויתעשרו. אם יש חברות מוסריות יותר מידי, והן מוקפות בחברות נצלניות - התוצאה יכולה להיות [[שיווי משקל]] שבו חלק מהחברות מרמות וחלק לא, או תוצאה שבה החברות הנחמדות סובלות מנחיתות ויוצאות מהמשחק - כך שכולם מרמים או מנצלים את הלקוחות.  

האמירה המרכזית של הספר היא שרמאות וניצול הם תופעות מרכזיות ב[[שוק חופשי|שוק החופשי]] או אפילו ב[[שוק משוכלל]] עם התערבות ממשלתית, וכי תכונה זו אינהרטית לשוק - כאשר יש הזדמנות לנצל את הצרכנים בגלל שחסר להם מידע או בגלל שיש להם חולשות אנושיות ימצאו היזמים החכמים שיבצעו דבר זה ויתעשרו. אם יש חברות מוסריות יותר מידי, והן מוקפות בחברות נצלניות - התוצאה יכולה להיות [[שיווי משקל]] שבו חלק מהחברות מרמות וחלק לא, או תוצאה שבה החברות הנחמדות סובלות מנחיתות ויוצאות מהמשחק - כך שכולם מרמים או מנצלים את הלקוחות.  

אמירה כזו היא חדשנית ומיוחדת. היא יוצאת נגד החשיבה של רוב [[חקר הכלכלה|התזות הכלכליות]] לפיה "[[היד הנעלמה]]" תוביל בדרך כלל לתוצאה אופטימלית. אקרלוף ושילר רואים ברמייה ותוצאה תת-אופטימלית עבור הצרכנים דבר שהוא אימננטי לשוק - כשם שסרטן אינו דבר חיצוני לגוף אלא נובע מהדרך שבה הגוף פועל, כך הונאה של צרכנים היא חלק בלתי נפרד מהשוק ואין דרך קלה למנוע אותה - בוודאי לא על ידי הנחה שהונאה כזו אינה קיימת או אינה משמעותית.  

אמירה כזו היא חדשנית ומיוחדת. היא יוצאת נגד החשיבה של רוב [[חקר הכלכלה|התזות הכלכליות]] לפיה "[[היד הנעלמה]]" תוביל בדרך כלל לתוצאה אופטימלית. אקרלוף ושילר רואים ברמייה ותוצאה תת-אופטימלית עבור הצרכנים דבר שהוא אימננטי לשוק - כשם שסרטן אינו דבר חיצוני לגוף אלא נובע מהדרך שבה הגוף פועל, כך הונאה של צרכנים היא חלק בלתי נפרד מהשוק ואין דרך קלה למנוע אותה - בוודאי לא על ידי הנחה שהונאה כזו אינה קיימת או אינה משמעותית.  

דיוג באינטרנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך אימייל, וחבורת להפסקת אימייל מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגנונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטורית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות אבל אין התייחסות לכך בספר.

דיוג באינטרנט, שהוא המקור לשם הספר, מבוצע באינטרנט ובמיוחד דרך אימייל, וחבורת להפסקת אימייל מייצרות כיום מנגנונים לסינון אקטיבי ופסיבי של דואר פישינג - לדוגמה מנגנונים של דואר זבל בגוגל. הסביבה הרגולטורית התרבות ועוד היבטים מוסדיים וחברתיים יכולים להיות דבר שמקל או מקשה על פישינג ורמאות אבל אין התייחסות לכך בספר.

היבטים אחרים של רמייה וניצול אינם מופיעים כלל בספר. בולטים בהעדרם מקרים של [[הכחשת אקלים]] ומקרה עתיק יותר של [[הכחשת זיהום]]. אולי בגלל שמדובר ברמייה שמכוונת לא בהכרח לצרכנים אלא לציבור רחב יותר של רמייה מול שכנים של מפעל מזהם, רמייה של עובדים ([[נערות הרודיום]]) או רמייה של הציבור הכללי (הכחשת אקלים) או פגיעה בשכנים של מפעל מזהם ([[אסון בופאל]]). סיבה אפשרית אחרת היא שהסבר היבטים אלה - בעיקר בארצות הברית שבה יש הכחשת אקלים נרחבת בציבור הימני - תגרום לניכור של חלק מהציבור כלפי הספר וגם תאלץ את הכותבים להכנס לנושאים טכניים רבים הקשורים ב[[התחממות עולמית]].  

היבטים אחרים של רמייה וניצול אינם מופיעים כלל בספר. בולטים בהעדרם מקרים של [[הכחשת אקלים]] ומקרה עתיק יותר של [[הכחשת זיהום]]. אולי בגלל שמדובר ברמייה שמכוונת לא בהכרח לצרכנים אלא לציבור רחב יותר של רמייה מול שכנים של מפעל מזהם, רמייה של עובדים ([[נערות הרודיום]]) או רמייה של הציבור הכללי (הכחשת אקלים) או פגיעה בשכנים של מפעל מזהם ([[אסון בופאל]]). סיבה אפשרית אחרת היא שהסבר היבטים אלה - בעיקר בארצות הברית שבה יש הכחשת אקלים נרחבת בציבור הימני - תגרום לניכור של חלק מהציבור כלפי הספר וגם תאלץ את הכותבים להיכנס לנושאים טכניים רבים הקשורים ב[[התחממות עולמית]].  

כך או כך הדבר מפספס את ההיבטים שבהם לא בהכרח הרמייה מכוונת מול צרכנים דווקא ולא תמיד צרכנים יכולים לבצע משהו בנושא - לדוגמה קונה של מכוניות יכול לנקוט אמצעים כדי להגן על עצמו מפני נפילה בפח של מלכודות לצרכן, אבל הוא לבדו אינו יכול להשפיע בצורה מהותית על נושא של התחממות עולמית ולהתגונן מפני [[השפעות של התחממות עולמית]] - לדוגמה אנשים שנפגעו עקב [[עליית מי הים]] אינם יכולים לעשות הרבה.  

כך או כך הדבר מפספס את ההיבטים שבהם לא בהכרח הרמייה מכוונת מול צרכנים דווקא ולא תמיד צרכנים יכולים לבצע משהו בנושא - לדוגמה קונה של מכוניות יכול לנקוט אמצעים כדי להגן על עצמו מפני נפילה בפח של מלכודות לצרכן, אבל הוא לבדו אינו יכול להשפיע בצורה מהותית על נושא של התחממות עולמית ולהתגונן מפני [[השפעות של התחממות עולמית]] - לדוגמה אנשים שנפגעו עקב [[עליית מי הים]] אינם יכולים לעשות הרבה.  

חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן קצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.  

חוסר ההתייחסות ל[[הכחשת אקלים]] וכן ההקשר שלו ל[[הכחשת נזקי העישון]] הוא נקודת חולשה גדולה יותר ממה שנראה ממבט ראשון. לא רק שמדובר על נושא חסר, אלא על היכולת של ארגונים גדולים, במיוחד כאשר הם עובדים ביחד, לפעול למען עיצוב "הסביבה האקולוגית- חברתית" שבה מקבלים החלטות הצרכנים, הממשלה, האקדמיה והתקשורת. המחברים מדברים על היכולת של פרסומאים וחברות להשפיע על "הסיפור" שאנשים מספרים לעצמם, אבל מדובר לרוב בסיפור קטן קצר - לדוגמה לדמיין את עצמך במסגרת תמונה של חברת ביטוח - ופחות על סיפור גדול וכוללני יותר שמעצב ומגדיר את התרבות, הפוליטיקה והכלכלה.  

משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייסחות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או חוסר התלות של האדם בטבע , או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?  

משבר האקלים וכן החשיבה של [[קיימות]] ו[[כלכלה אקולוגית]] הן כולם לא רק התייחסות לבעיה ספציפית אלא גם קריאת תיגר על סיפורים גדולים או "[[מיתוסים]]" - סיפורים שמאפשרים לאנשים רבים לשתף פעולה - שהם חשובים - לחברה בארצות הברית לחברה [[קפיטליזם|הקפיטליסטית]] וכן לחשיבה הכלכלית הנאו-קלאסית ולחשיבה בכלכלה בכלל. אם עסקי הטבק והבנקים יכולים להונות את הצרכנים בקלות, כיצד נדע שהכלכלנים עצמם אינם נתונים או משתתפים בהונאה דומה ביחס לסיפורים שהם מספרים לעצמם ולאחרים ? המחברים מותחים ביקורת על הכלכלנים - הן לחוסר תשומת הלב של המקצוע להתפתחות משבר 2011 והן על התיאור של קניית מוצרים בספרי [[מיקרו-כלכלה]] שמזניח היבטים חשובים רבים, אבל לא הולכים מעבר לזה. אם הצרכן כאדם רציונלי הוא מיתוס שגוי, והסוברניות של הצרכן הוא דבר לא מדוייק האם ייתכן כי עוד מיתוסים בכלכלה - כמו [[צמיחה כלכלית]] או חוסר התלות של האדם בטבע , או הנחה של יציבות ארוכת טווח - הם מיתוסים נוספים?  

אי ההתייחסות בספר לרוב עמוק יותר של מדע - של מוצר ציבורי, של התרבות כמכלול שמשפיע על בחירת הפרט, של בני האדם כיצור ביולוגי וחברתי, של מוסדות ציבוריים, של תהליכים אבלוציונים של מוסדות ושל מיתוסים מצטרף בסופו של דבר לכך שמדובר בספר חשוב אבל גם לספר שלא מסיק מסקנות עמוקות ונרחבות יותר על התפקוד של הכלכלה של החברה והפוליטיקה.

אי ההתייחסות בספר לרוב עמוק יותר של מדע - של מוצר ציבורי, של התרבות כמכלול שמשפיע על בחירת הפרט, של בני האדם כיצור ביולוגי וחברתי, של מוסדות ציבוריים, של תהליכים אבולוציוניים של מוסדות ושל מיתוסים מצטרף בסופו של דבר לכך שמדובר בספר חשוב אבל גם לספר שלא מסיק מסקנות עמוקות ונרחבות יותר על התפקוד של הכלכלה של החברה והפוליטיקה.

==ראו גם==

==ראו גם==