שינויים

גלבריית כתב גם שלשה רומנים אחד מהם - "Tenured Professor" בו לגלג על הפרופסורים בחוג לכלכלה בהרווארד, שם לימד במשך שנים רבות.  

גלבריית כתב גם שלשה רומנים אחד מהם - "Tenured Professor" בו לגלג על הפרופסורים בחוג לכלכלה בהרווארד, שם לימד במשך שנים רבות.  

==עבודתו==

==עבודתו==

גלבריית היה דמות חשובה בקרב [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] במאה ה-20. וסיפק מגוון דוגמאות להסתכלות המוסדית על כוח כלכלי. {{הערה|Stilwell, Frank J. B. (2002) Political Economy: The Contest of Economic Ideas. South Melbourne, Vic: Oxford University Press}} בהתאם לגישה המוסדית, גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים ונוסחאות (גישה המאפיינת [[כלכלה נאו קלאסית]]).  

גלבריית היה דמות חשובה בקרב [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] במאה ה-20. וסיפק מגוון דוגמאות להסתכלות המוסדית על כוח כלכלי. {{הערה|Stilwell, Frank J. B. (2002) Political Economy: The Contest of Economic Ideas. South Melbourne, Vic: Oxford University Press}} בהתאם לגישה המוסדית, גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים ונוסחאות (גישה המאפיינת [[כלכלה נאו-קלאסית]]).  

גלבריית היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ-1,000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודתו המפורסמות ביותר היתה כנראה טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה. '''[[קפיטליזם אמריקני]]''' (1952), '''[[חברת השפע]]''' (1958), ו'''[[המדינה התעשייתית החדשה]]''' (1967). הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות. בין כתביו הרבים הוא העריך יותר מכל את הספרים  "המדינה התעשייתית החדשה" ו"חברת השפע". {{הערה|Adams, Philip (1999). [http://www.abc.net.au/rn/talks/lnl/stories/s64155.htm Interview on Radio National, Late Night Live]. Australian Broadcasting Corporation}} יש גם עדויות שהוא העריך את ספרו האחרון Economics of Innocent Fraud. {{הערה|Sharpe, Mike (2006). John Kenneth Galbraith, 1908–2006". [https://en.wikipedia.org/wiki/Challenge_(journal) Challenge: The Magazine of Economic Affairs]. 49 (4): 7.}}

גלבריית היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ-1,000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודתו המפורסמות ביותר היתה כנראה טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה. '''[[קפיטליזם אמריקני]]''' (1952), '''[[חברת השפע]]''' (1958), ו'''[[המדינה התעשייתית החדשה]]''' (1967). הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות. בין כתביו הרבים הוא העריך יותר מכל את הספרים  "המדינה התעשייתית החדשה" ו"חברת השפע". {{הערה|Adams, Philip (1999). [http://www.abc.net.au/rn/talks/lnl/stories/s64155.htm Interview on Radio National, Late Night Live]. Australian Broadcasting Corporation}} יש גם עדויות שהוא העריך את ספרו האחרון Economics of Innocent Fraud. {{הערה|Sharpe, Mike (2006). John Kenneth Galbraith, 1908–2006". [https://en.wikipedia.org/wiki/Challenge_(journal) Challenge: The Magazine of Economic Affairs]. 49 (4): 7.}}

===חברת השפע===

===חברת השפע===

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

פרוש הדבר הזה לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים בכלכלה הנאו קלאסית. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של כלכלת רווחה - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.  

פרוש הדבר הזה לניתוח הכלכלי היא בכמה רמות. ראשית, קשה יותר לבצע את ההפרדה בין היצע וביקוש, אם ההיצע יכול לעודד וליצור ביקושים. שנית אם אפשר להשפיע על העדפות של אנשים אזי מדובר ב[[העדפות אנדוגניות]] כלומר העדפות שמושפעות מהתנהגות המודל הכלכלי, שלא כמו [[העדפות אקסוגניות]] שמניחים בכלכלה הנאו-קלאסית. שלישית דבר זה משפיעה על הניתוח של כלכלת רווחה - גלבריית טוען שאין חשיבות חברתית גדולה מידי לסיפוק תשוקות של מוצרים אם תשוקות אלו נוצרו על יידי יצרני מוצרים אלה.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.  

גלבריית חקר את הכלכלה עם שותפים מ[[האסכולה המוסדית]], והתמקד בהתנהגותם של [[תאגיד|תאגידים]] ומוסדות מרכזיים אחרים.