שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 2: שורה 2:     
ניתוח משולב [[כלכלה סביבתית|מהכלכלה הסביבתית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]
 
ניתוח משולב [[כלכלה סביבתית|מהכלכלה הסביבתית]] ו[[כלכלה אקולוגית]]
על פי קורס קיץ של [[ג'ונתן הריס]]UME (סיכום - נועם אילן)
+
על פי קורס קיץ של [[ג'ונתן הריס]] UME (סיכום - נועם אילן)
   −
==התייחסות לנושאים סביבתיים ב[[כלכלה נאו קלאסית]]==
+
==התייחסות לנושאים סביבתיים ב[[כלכלה נאו-קלאסית]]==
 
*התייחסות לצריכת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע לא מתחדשים]] על פני זמן. השלכות גם לגבי ההתייחסות ל[[משאבים מתחדשים]] כגון [[קרקע|קרקעות]] [[חקלאות|חקלאיות]]
 
*התייחסות לצריכת [[משאבים מתכלים|משאבי טבע לא מתחדשים]] על פני זמן. השלכות גם לגבי ההתייחסות ל[[משאבים מתחדשים]] כגון [[קרקע|קרקעות]] [[חקלאות|חקלאיות]]
 
*התייחסות שונה למוצרים ציבוריים כמו פארקים ו[[שמורות טבע]] לעומת מוצרים הנסחרים בשוק
 
*התייחסות שונה למוצרים ציבוריים כמו פארקים ו[[שמורות טבע]] לעומת מוצרים הנסחרים בשוק
שורה 10: שורה 10:     
==גישת הכלכלה האקולוגית==
 
==גישת הכלכלה האקולוגית==
*[[הכלכלה כתת מערכת]] של [[מערכות תומכות חיים]] בעולם הפיסי והביולוגי כולל פעילות האדם
+
* [[הכלכלה כתת מערכת]] של [[מערכות תומכות חיים]] בעולם הפיסי והביולוגי כולל פעילות האדם
*פרספקטיבה רחבה יותר באמצעות התייחסות גם לאספקטים ממדעי הטבע כגון התייחסות ל[[אקולוגיה]] ו[[דינימיקות של אוכלוסייה]]. לדוגמא דגים הם לא רק משאב כלכלי במקרים של [[דייג יתר]].
+
* פרספקטיבה רחבה יותר באמצעות התייחסות גם לאספקטים ממדעי הטבע כגון התייחסות ל[[אקולוגיה]] ו[[דינמיקות של אוכלוסייה]]. לדוגמא דגים הם לא רק משאב כלכלי במקרים של [[דייג יתר]].
*התייחסות מעמיקה לנושאי [[אנרגיה]] ([[תרמודינמיקה]]
+
* התייחסות מעמיקה לנושאי [[אנרגיה]] ([[תרמודינמיקה]]
*[[כושר נשיאה]] כמגבלה ל[[צמיחה כלכלית]] כולל כושר נשיאה מבחינת [[זיהום]]. מגבלות אלו מצריכות [[שינויים מבניים]].
+
* [[כושר נשיאה]] כמגבלה ל[[צמיחה כלכלית]] כולל כושר נשיאה מבחינת [[זיהום]]. מגבלות אלו מצריכות [[שינויים מבניים]].
    
==המעגל הכלכלי וחולשותיו==
 
==המעגל הכלכלי וחולשותיו==
===המעגל הכלכלי בתאור הנאו קלאסי===
+
===המעגל הכלכלי בתאור הנאו-קלאסי===
 
*[[משאבי טבע]] נכנסים לקטגוריה של [[קרקע]] ([[הון]], עבודה), שתי התשומות האחרות מתחדשות בתהליך הכלכלי לעומת המשאבים.
 
*[[משאבי טבע]] נכנסים לקטגוריה של [[קרקע]] ([[הון]], עבודה), שתי התשומות האחרות מתחדשות בתהליך הכלכלי לעומת המשאבים.
 
*המעגל מתעלם מ[[פסולת]] ו[[זיהום]]  
 
*המעגל מתעלם מ[[פסולת]] ו[[זיהום]]  
*[[השפעות סביבתיות|השפעות]] מעבר לשימוש במשאבים ולפסולת כמו [[סחף קרקע|שינוי מבנה הקרקע]] בגלל [[חקלאות תעשייתית|חקלאות אינטנסיבי ת מודרנית]]  
+
*[[השפעות סביבתיות|השפעות]] מעבר לשימוש במשאבים ולפסולת כמו [[סחף קרקע|שינוי מבנה הקרקע]] בגלל [[חקלאות תעשייתית|חקלאות אינטנסיבית מודרנית]]  
    
===מעגל כלכלי רחב יותר===
 
===מעגל כלכלי רחב יותר===
שורה 26: שורה 26:     
===השקה בין זרימה כלכלית לאקולוגית===
 
===השקה בין זרימה כלכלית לאקולוגית===
*פונקציית המקור של הסביבה היא לאפשר הקצאת שירותים ו[[חומרי גלם]] לשירות [[בני אדם|האדם]]. הדרדרות של מקורות אלו יכולה להתרחש בגלל שימוש יתר שגורם להפחתת כמות או זיהום שגורם להפחתת האיכות והשמושיות של המקורות
+
*פונקציית המקור של הסביבה היא לאפשר הקצאת שירותים ו[[חומרי גלם]] לשירות [[בני אדם|האדם]]. התדרדרות של מקורות אלו יכולה להתרחש בגלל שימוש יתר שגורם להפחתת כמות או זיהום שגורם להפחתת האיכות והשימושיות של המקורות
 
*פונקציית הקליטה של הסביבה היא היכולת לקלוט באופן בלתי מזיק את תוצרי הפעילות האנושית. פונקציה זו נפגעת כאשר הפסולת רבה מידי יחסית לזמן או שהיא רעילה מידי.   
 
*פונקציית הקליטה של הסביבה היא היכולת לקלוט באופן בלתי מזיק את תוצרי הפעילות האנושית. פונקציה זו נפגעת כאשר הפסולת רבה מידי יחסית לזמן או שהיא רעילה מידי.   
   שורה 33: שורה 33:  
*טכניקות אלו יכולות גם לתת ערך מוניטרי לנזקים שנגרמים על ידי [[זיהום]] והיפטרות מפסולת
 
*טכניקות אלו יכולות גם לתת ערך מוניטרי לנזקים שנגרמים על ידי [[זיהום]] והיפטרות מפסולת
 
*טכניקות אלו מכניסות את המעגל הסביבתי לתוך המעגל הכלכלי במידה והערכים הם מדויקים
 
*טכניקות אלו מכניסות את המעגל הסביבתי לתוך המעגל הכלכלי במידה והערכים הם מדויקים
*שיטות יישום כמו מיסים, שווקים של פליטות, פרמיות וכו.  
+
*שיטות יישום כמו מיסים, שווקים של פליטות, פרמיות וכו'.  
    
===גישת הכלכלה האקולוגית===
 
===גישת הכלכלה האקולוגית===
שורה 41: שורה 41:  
*לעיתים שתי הגישות יהיו זהות מבחינת ההשלכות המעשיות ולעיתים המדיניות המתבקשת תהיה שונה לחלוטין  
 
*לעיתים שתי הגישות יהיו זהות מבחינת ההשלכות המעשיות ולעיתים המדיניות המתבקשת תהיה שונה לחלוטין  
   −
==מיקרו כלכלה מול מאקרו כלכלה==
+
==מיקרו כלכלה מול מאקרו-כלכלה==
*כלכלה סביבתית מסתמכת בעיקר על מיקרו, גישת המאקרו יכולה להעמיד את המערכת הכלכלית בהקשר האקולוגי הרחב יותר
+
* כלכלה סביבתית מסתמכת בעיקר על מיקרו, גישת המאקרו יכולה להעמיד את המערכת הכלכלית בהקשר האקולוגי הרחב יותר
*המאקרו עוסק בקשר בין [[צמיחה כלכלית]] למערכות אקולוגיות
+
* המאקרו עוסק בקשר בין [[צמיחה כלכלית]] למערכות אקולוגיות
    
===כלים במיקרו כלכלה===
 
===כלים במיקרו כלכלה===
שורה 52: שורה 52:  
*כלים אלו מתאימים בעיקר כשעוסקים בבעיות ספציפיות שאפשר לכמת
 
*כלים אלו מתאימים בעיקר כשעוסקים בבעיות ספציפיות שאפשר לכמת
   −
===מקארו כלכלה===
+
===מאקרו כלכלה===
 
*שיטות הערכה פחות אפקטיביות כאשר מטפלים בנושאים ערכיים חשובים בלתי ניתנים לכימות כגון אסתטיקה, נושאם ערכיים ו[[מגוון מינים]].  
 
*שיטות הערכה פחות אפקטיביות כאשר מטפלים בנושאים ערכיים חשובים בלתי ניתנים לכימות כגון אסתטיקה, נושאם ערכיים ו[[מגוון מינים]].  
*שיטות אלו גם בעיתיות לגבי בעיות גלובליות כמו [[התחממות עולמית]], [[החור באוזון]], [[סחף קרקע|הדרדרות אדמות חקלאיות]], [[משבר המים העולמי|מחסור איזורי במים]], פגיעה במערכות אקולוגיות של יערות וימים
+
*שיטות אלו גם בעייתיות לגבי בעיות גלובליות כמו [[התחממות עולמית]], [[החור באוזון]], [[סחף קרקע|התדרדרות אדמות חקלאיות]], [[משבר המים העולמי|מחסור איזורי במים]], פגיעה במערכות אקולוגיות של יערות וימים
*[[הרמן דיילי]] הציע לפתח כלכלת מאקרו סביבתית, שונה משיטות ההערכה המוניטרית, שמצריכה התייחסות אקולוגית רחבה
+
*[[הרמן דיילי]] הציע לפתח כלכלת מאקרו-סביבתית, שונה משיטות ההערכה המוניטרית, שמצריכה התייחסות אקולוגית רחבה
    
===המחזור האקולוגי===
 
===המחזור האקולוגי===
שורה 64: שורה 64:     
===מעגלים אקולוגיים ומאקרו===
 
===מעגלים אקולוגיים ומאקרו===
*הצמיחה הכלכלית מעלה את העומס על המעגלים האקולוגיים, צריכה מוגברת וייצור מוגבר של פסולת.  
+
* הצמיחה הכלכלית מעלה את העומס על המעגלים האקולוגיים, צריכה מוגברת וייצור מוגבר של פסולת.  
*המקרו כלכלה הסביבתית בוחנת כיצד לאזן את המערכת הכלכלית (קנה המידה המקרו כלכלי) עם המערכות האקולוגיות התומכות. זוהי תזוזה פרידיגמטית משמעותית לעומת שיטה שלא מחשיבה מגבלות אקולוגיות כלליות
+
* המאקרו כלכלה הסביבתית בוחנת כיצד לאזן את המערכת הכלכלית (קנה המידה המאקרו-כלכלי) עם המערכות האקולוגיות התומכות. זוהי תזוזה פרדיגמטית משמעותית לעומת שיטה שלא מחשיבה מגבלות אקולוגיות כלליות
    
==השלכות של כלכלה אקולוגית==
 
==השלכות של כלכלה אקולוגית==
*קונספט חדש של חישוב הכנסה לאומית המכיר בזיהום סביבתי והדלדלות משאבים
+
*קונספט חדש של חישוב הכנסה לאומית המכיר בזיהום סביבתי והתדלדלות משאבים
 
*צורות אנליזה חדשות גם במיקרו וגם במקרו המבוססות על חוקים פיזיקליים השולטים בזרימות של אנרגיה וחומרים במערכות אקולוגיות
 
*צורות אנליזה חדשות גם במיקרו וגם במקרו המבוססות על חוקים פיזיקליים השולטים בזרימות של אנרגיה וחומרים במערכות אקולוגיות
 
*פיתוח מקיים גלובלי ולא התייחסות רק לבעיות ספציפיות     
 
*פיתוח מקיים גלובלי ולא התייחסות רק לבעיות ספציפיות     
שורה 81: שורה 81:  
*הוויכוח הישן על מגבלת משאבים  מול כושר ההמצאה האנושי
 
*הוויכוח הישן על מגבלת משאבים  מול כושר ההמצאה האנושי
 
*הבעיה העתידית בכל מקרה תהיה [[נזקים סביבתיים של הצמיחה]] גם אם לא תהיה קריסה של המשאבים
 
*הבעיה העתידית בכל מקרה תהיה [[נזקים סביבתיים של הצמיחה]] גם אם לא תהיה קריסה של המשאבים
*[[הדלדלות המשאבים]] בכל מקרה מביאה לעלייה בצריכת אנרגיה לשם הפקת כמויות קטנות יותר של משאבים באיכות נמוכה יותר
+
*[[התדלדלות המשאבים]] בכל מקרה מביאה לעלייה בצריכת אנרגיה לשם הפקת כמויות קטנות יותר של משאבים באיכות נמוכה יותר
 
*התאוריה הכלכלית מסבירה את הסיבות לניצול יתר אך לא את הפתרונות
 
*התאוריה הכלכלית מסבירה את הסיבות לניצול יתר אך לא את הפתרונות
*Global Commons עם כללים בינלאומיים ולא ניצול חופשי  
+
*Global Commons עם כללים בינלאומיים ולא ניצול חופשי  
 
*יעילות ואמצעי מניעת זיהום מפגרים אחרי עלייה בכמות
 
*יעילות ואמצעי מניעת זיהום מפגרים אחרי עלייה בכמות
   שורה 105: שורה 105:  
* הקצאת משאבים על פני זמן
 
* הקצאת משאבים על פני זמן
 
* [[משאב משותף|משאבים משותפים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] (דוגמא כלכלת דיג)
 
* [[משאב משותף|משאבים משותפים]] ו[[מוצר ציבורי|מוצרים ציבוריים]] (דוגמא כלכלת דיג)
*הערכת הסביבה (טכניקות עלות תועלת, dicount)
+
*הערכת הסביבה (טכניקות עלות תועלת, Discount)
    
==הון טבעי==
 
==הון טבעי==
'''הון טבעי''' - (הרחבה של תשומת הקרקע שלא מקבלת חשיבות בתאוריה הנאו קלאסית) – כל התכולה של משאבים טבעיים שעומדים לרשותנו ואשר מאפשרים פעילות כלכלית ואת החיים עצמם. צריך להיות חשוב לפחות כמו הון מעשה ידי אדם, חשבונאות מדויקת של מצב ההון הטבעי צריכה להעשות ולהיחשב בחשבונאות הלאומית.
+
'''הון טבעי''' - (הרחבה של תשומת הקרקע שלא מקבלת חשיבות בתאוריה הנאו-קלאסית) – כל התכולה של משאבים טבעיים שעומדים לרשותנו ואשר מאפשרים פעילות כלכלית ואת החיים עצמם. צריך להיות חשוב לפחות כמו הון מעשה ידי אדם, חשבונאות מדויקת של מצב ההון הטבעי צריכה להיעשות ולהיחשב בחשבונאות הלאומית.
 
היחס מבוסס על הקביעה שאי אפשר להגדיל הכנסה באמצעות הפחתה בהון.
 
היחס מבוסס על הקביעה שאי אפשר להגדיל הכנסה באמצעות הפחתה בהון.
 
בהכנסה הלאומית מחשבים פחת של הון מעשה ידי אדם שחייב להיות פחות מההשקעה כדי לשמר צמיחה (השקעה נטו)
 
בהכנסה הלאומית מחשבים פחת של הון מעשה ידי אדם שחייב להיות פחות מההשקעה כדי לשמר צמיחה (השקעה נטו)
שורה 117: שורה 117:  
* מכלכלת עולם ריק ל[[כלכלת עולם מלא]]
 
* מכלכלת עולם ריק ל[[כלכלת עולם מלא]]
 
* תחליפיות של [[הון טבעי]] ב[[הון מעשה ידי אדם]] אינה מלאה
 
* תחליפיות של [[הון טבעי]] ב[[הון מעשה ידי אדם]] אינה מלאה
* [[קיימות חזקה]] – תחליפיות נמוכה ולהיפך
+
* [[קיימות חזקה]] – תחליפיות נמוכה ולהפך
 
* [[צדק בין דורי]] מול שיעור היוון גבוה
 
* [[צדק בין דורי]] מול שיעור היוון גבוה
 
* מושג רווחה
 
* מושג רווחה

תפריט ניווט