שינויים

[[קובץ:Yoo towers.jpg|ממוזער|250px|מגדלי yoo בתל אביב. ניתן להבחין כי האיזור מסביב למגדלים נשאר ריק.]]

[[קובץ:Yoo towers.jpg|ממוזער|250px|מגדלי yoo בתל אביב. ניתן להבחין כי האיזור מסביב למגדלים נשאר ריק.]]

'''מגדל מגורים''' הוא בניין מגורים גבוה - מעל 10 או 12 קומות. בקרב אדריכלים ומתכנני ערים קייימים ויכוחים עד כמה מגדלים באמת תורמים לצפיפות העירונית והאם צפיפות זו באה על חשבון איכות החיים של התושבים, פקקים, בריאות, בטיחות וקיימות. אדריכלים רבים (כאלו שמתנגדים ותומכים במגדלים) קובלים על כך שתכנון המגדלים מושפע מידי על ידי שיקולים קצרי- טווח של קבלנים במקום שיקולים רחבים יותר הנוגעים לטווח הארוך או שיקולים הנוגעים לכלל תושבי העיר כמו [[פקקים]], הצללה עודפת, תחזוקה של מבני ציבור, תחושת ניכור במרחב הציבורי, יכולת הספקת שירותים כמו חינוך ועוד. גם אדריכלים שתומכים במגדלים טוענים כי יש לעודד [[עירוב שימושי קרקע]] ובניית קומות ראשונות הכוללות מסחר כדי לעודד את כמות [[הולכי הרגל]] ותחושה נעימה ובטוחה יותר ברחובות ליד המגדלים. כמו כן יש חשש כי מגדלים הם סוג של [[כלכלת אוברדרפט]] - לאחר זמן מה עלות התחזוקה שלהם, שהיא יקרה בכל מקרה, עולה ודבר זה גורר הדרדדרות של המגדל. בקרב תנועות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] יש יחס דו ערכי למגדלים - מצד אחד יש הטוענים כי דבר זה הכרחי להגדלת הצפיפות העירונית ושמירה על שטחים פתוחים, כחלופה עיקרית ל[[פרבור]] ועידוד שימוש ב[[מכוניות]].  ומצד שני יש הטוענים כי התועלת לצפיפות מוגבלת, וכי תחזוקת המגדל מחייבת הוצאות גדולות של אנרגיה ומשאבי טבע. מתכננים מזרם של [[עירוניות מתחדשת]] מתנגדים בדרך כלל למגדלים או טוענים כי יש לבנות אותם בדרכים מסויימות ובמקומות מסויימים. כמו כן קיימת חלופה של בניית עיר צפופה על בסיס [[בנייה מרקמית]].  

'''מגדל מגורים''' הוא בניין מגורים גבוה - מעל 10 או 12 קומות. בקרב אדריכלים ומתכנני ערים קיימים ויכוחים עד כמה מגדלים באמת תורמים לצפיפות העירונית והאם צפיפות זו באה על חשבון איכות החיים של התושבים, פקקים, בריאות, בטיחות וקיימות. אדריכלים רבים (כאלו שמתנגדים ותומכים במגדלים) קובלים על כך שתכנון המגדלים מושפע מידי על ידי שיקולים קצרי- טווח של קבלנים במקום שיקולים רחבים יותר הנוגעים לטווח הארוך או שיקולים הנוגעים לכלל תושבי העיר כמו [[פקקים]], הצללה עודפת, תחזוקה של מבני ציבור, תחושת ניכור במרחב הציבורי, יכולת הספקת שירותים כמו חינוך ועוד. גם אדריכלים שתומכים במגדלים טוענים כי יש לעודד [[עירוב שימושי קרקע]] ובניית קומות ראשונות הכוללות מסחר כדי לעודד את כמות [[הולכי הרגל]] ותחושה נעימה ובטוחה יותר ברחובות ליד המגדלים. כמו כן יש חשש כי מגדלים הם סוג של [[כלכלת אוברדרפט]] - לאחר זמן מה עלות התחזוקה שלהם, שהיא יקרה בכל מקרה, עולה ודבר זה גורר התדרדרות של המגדל. בקרב תנועות [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] יש יחס דו ערכי למגדלים - מצד אחד יש הטוענים כי דבר זה הכרחי להגדלת הצפיפות העירונית ושמירה על שטחים פתוחים, כחלופה עיקרית ל[[פרבור]] ועידוד שימוש ב[[מכוניות]].  ומצד שני יש הטוענים כי התועלת לצפיפות מוגבלת, וכי תחזוקת המגדל מחייבת הוצאות גדולות של אנרגיה ומשאבי טבע. מתכננים מזרם של [[עירוניות מתחדשת]] מתנגדים בדרך כלל למגדלים או טוענים כי יש לבנות אותם בדרכים מסויימות ובמקומות מסויימים. כמו כן קיימת חלופה של בניית עיר צפופה על בסיס [[בנייה מרקמית]].  

==היקף ומגמות בבנייה של מגדלים==

==היקף ומגמות בבנייה של מגדלים==

ההצדקה הציבורית לבניית מגדלי מגורים ומגדלים בכלל היא כדי למנוע בנייה ב[[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר. באופן אינטואיטיבי נראה כי ככל שבונים גבוה יותר כך חוסכים מקום. אלא שברוב המקרים, בעיות של רוחות ושיקולי יוקרה מקדמים הקמת פארקים גדולים מסביב למגדלי המגורים כך שאלה אינם מעלים בהכרח את הצפיפות העירונית.  

ההצדקה הציבורית לבניית מגדלי מגורים ומגדלים בכלל היא כדי למנוע בנייה ב[[שטחים פתוחים]] מחוץ לעיר. באופן אינטואיטיבי נראה כי ככל שבונים גבוה יותר כך חוסכים מקום. אלא שברוב המקרים, בעיות של רוחות ושיקולי יוקרה מקדמים הקמת פארקים גדולים מסביב למגדלי המגורים כך שאלה אינם מעלים בהכרח את הצפיפות העירונית.  

האדריכל נחום כהן מציין כי כבר בשנות השישים הוכח על ידי  Lewis Keeble בספרו "Town+Country Planning", כי ניתן להגדיל צפיפות עד לגבול עליון, שמעבר לו התוספת לצפיפות העירונית היא נמוכה.  מעבר לגבול מסויים של כ -10 קומות, ניתן להגדיל את הצפיפות העירונית רק על ידי פגיעה בצרכים אחרים של התושבים כמו תחבורה, רווחה, או שירותיים עירוניים כמו בתי ספר, פארקים, מסחר ועוד. גם אם בונים בצפיפות גבוהה על המגרש עצמו הצרכים בשטחים נוספים גורמים לתוספת נמוכה יחסית לכלל הצפיפות העירונית.  {{הערה|נחום כהן, [http://www.architecture.org.il/art_arch_gova.php הקרב על הגובה], אדריכלות ובנייה בישראל, לפני 2008}}

האדריכל נחום כהן מציין כי כבר בשנות השישים הוכח על ידי  Lewis Keeble בספרו "Town+Country Planning", כי ניתן להגדיל צפיפות עד לגבול עליון, שמעבר לו התוספת לצפיפות העירונית היא נמוכה.  מעבר לגבול מסויים של כ-10 קומות, ניתן להגדיל את הצפיפות העירונית רק על ידי פגיעה בצרכים אחרים של התושבים כמו תחבורה, רווחה, או שירותיים עירוניים כמו בתי ספר, פארקים, מסחר ועוד. גם אם בונים בצפיפות גבוהה על המגרש עצמו הצרכים בשטחים נוספים גורמים לתוספת נמוכה יחסית לכלל הצפיפות העירונית.  {{הערה|נחום כהן, [http://www.architecture.org.il/art_arch_gova.php הקרב על הגובה], אדריכלות ובנייה בישראל, לפני 2008}}

האדריכל אמנון רכטר טוען כי בבניית מגדלים יש מין "כלל אצבע" של מרחק של מטר בין בניין לבניין על כל קומה, ולכן כשבונים יותר מ־30 קומות צריכים 30 מטר בין הבניינים. דוגמה לבנייה של מגדלים שאינם כאלה היא "פארק צמרת" בצפון תל אביב שבו המרחקים בין המגדלים קטנים מידי והתוצאה היא שכונה מנותקת ומנוכרת.{{הערה|הדס שפר, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html האדריכל אמנון רכטר: "הערים שלנו לא בנויות טוב כי הן לא ערים"], כלכליסט, 24.10.2012}}

האדריכל אמנון רכטר טוען כי בבניית מגדלים יש מין "כלל אצבע" של מרחק של מטר בין בניין לבניין על כל קומה, ולכן כשבונים יותר מ־30 קומות צריכים 30 מטר בין הבניינים. דוגמה לבנייה של מגדלים שאינם כאלה היא "פארק צמרת" בצפון תל אביב שבו המרחקים בין המגדלים קטנים מידי והתוצאה היא שכונה מנותקת ומנוכרת.{{הערה|הדס שפר, [https://www.calcalist.co.il/real_estate/articles/0,7340,L-3585593,00.html האדריכל אמנון רכטר: "הערים שלנו לא בנויות טוב כי הן לא ערים"], כלכליסט, 24.10.2012}}

===השפעת המגדלים על המרחב הציבורי===

===השפעת המגדלים על המרחב הציבורי===

אדריכלים שונים חלוקים בדעתם בקשר להשפעת המגדלים על המרחב הציבורי. האדריכל יעקב יער מביא לדוגמה את מנהטן שבה יש חיים ציבוריים תוססים והרבה מגדלים. מנגד יש לציין כי מנהטן היא דוגמה ליישוב מיוחד - כמות העשירים בו גדולה יותר, אין בו הרבה משפחות וגם כאשר יש אלו משפחות קטנות. אדריכלים רבים אחרים טוענים כי המגדלים גורמים לניכור גם ברמה העירונית - שכן שוכני המגדלים יורדים ישר לחניון התת קרקעי ומשם מתנייעים עם המכונית בלי לפגוש אנשים ברחוב.{{הערה|שם=shilo2007}}  דוגמות לכך הן מגדלי יוקרה כמו מגדלי אקירוב, פארק צמרת, מגדל נווה צדק  שבהם המגדלים מנותקים מהרחוב או מרוחקים ממנו - אין תנועה של הולכי רגל אל ומהמגדלים.  

אדריכלים שונים חלוקים בדעתם בקשר להשפעת המגדלים על המרחב הציבורי. האדריכל יעקב יער מביא לדוגמה את מנהטן שבה יש חיים ציבוריים תוססים והרבה מגדלים. מנגד יש לציין כי מנהטן היא דוגמה ליישוב מיוחד - כמות העשירים בו גדולה יותר, אין בו הרבה משפחות וגם כאשר יש אלו משפחות קטנות. אדריכלים רבים אחרים טוענים כי המגדלים גורמים לניכור גם ברמה העירונית - שכן שוכני המגדלים יורדים ישר לחניון התת-קרקעי ומשם מתנייעים עם המכונית בלי לפגוש אנשים ברחוב.{{הערה|שם=shilo2007}}  דוגמות לכך הן מגדלי יוקרה כמו מגדלי אקירוב, פארק צמרת, מגדל נווה צדק  שבהם המגדלים מנותקים מהרחוב או מרוחקים ממנו - אין תנועה של הולכי רגל אל ומהמגדלים.  

לטענת חלק מהאדריכלים, כמו הלל שוקן, יעקב יער, נעמה מאליס ועוד הבעיה היא לאו דווקא בקיום המגדלים עצמם אלא בדרך שבה בונים אותם. כאשר אין מסחר בקומות התחתונות וכאשר בונים מגדל בודד התוצאה היא חוסר בהולכי רגל וחוסר הליכה אל ומהמגדל והגברת השימוש ב[[מכוניות]] על כל הכרוך בהם - [[פקקים]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות]] פגיעה ב[[הון חברתי]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. {{הערה|שם=shilo2007}}  

לטענת חלק מהאדריכלים, כמו הלל שוקן, יעקב יער, נעמה מאליס ועוד הבעיה היא לאו דווקא בקיום המגדלים עצמם אלא בדרך שבה בונים אותם. כאשר אין מסחר בקומות התחתונות וכאשר בונים מגדל בודד התוצאה היא חוסר בהולכי רגל וחוסר הליכה אל ומהמגדל והגברת השימוש ב[[מכוניות]] על כל הכרוך בהם - [[פקקים]], [[זיהום אוויר]], [[תאונות]] פגיעה ב[[הון חברתי]] ועוד [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]. {{הערה|שם=shilo2007}}  

כאשר מוסיפים כמות גדולה של תושבים לעיר קיימת יש צורך להוסיף מבני ציבור ותשתיות עירוניות שונות כגון גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, תחנות משטרה, גני משחקים וכדומה. יש גם צורך להגדיל שירותי תחזוקה כמו תיקון כבישים, מדרכות, חשמל ומים.  הקמה ותחזוקה זו דורשת שטחים נוספים וכסף להקמה ולתחזוקה שבאים מתשלום המיסים והארנונה של העסקים והתושבים הקיימים בעיר.  

כאשר מוסיפים כמות גדולה של תושבים לעיר קיימת יש צורך להוסיף מבני ציבור ותשתיות עירוניות שונות כגון גני ילדים, בתי ספר, מרפאות, תחנות משטרה, גני משחקים וכדומה. יש גם צורך להגדיל שירותי תחזוקה כמו תיקון כבישים, מדרכות, חשמל ומים.  הקמה ותחזוקה זו דורשת שטחים נוספים וכסף להקמה ולתחזוקה שבאים מתשלום המיסים והארנונה של העסקים והתושבים הקיימים בעיר.  

השפעת המגדלים (או כל צורה אחרת של ציפוץ עירוני) על הכנסות העירייה היא מורכבת. מצד אחד תוספת תושבים יכולה להגדיל את מספר משלמי הארנונה ואת מספר הלקוחות של עסקים עירוניים ולכן להעלות את הכנסות העיר. מצד שני יש לעיר יותר עלויות הכרוכות בתחזוקת מבני ציבור. לפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, סך תוספת של משפחות לעיר גורמת לעירייה יותר הוצאות מהכנסות שנובעות מהגדלת הארנונה. שכן אפילו בעיר כמו גבעתיים עם תושבים עשירים יחסית הוספת עוד תושבים פרושה הוצאות גדולות יותר על תשתיות עירוניות. גבעתיים היא דוגמה לעירייה ענייה עם תושבים עשירים שכן הארוננה של תושבים אינה מספיקה לכסות את ההוצאות - עיקר הכנסות של עיריות נובע מארנונה לעסקים ולא מארנונה מתושבים.  

השפעת המגדלים (או כל צורה אחרת של ציפוף עירוני) על הכנסות העירייה היא מורכבת. מצד אחד תוספת תושבים יכולה להגדיל את מספר משלמי הארנונה ואת מספר הלקוחות של עסקים עירוניים ולכן להעלות את הכנסות העיר. מצד שני יש לעיר יותר עלויות הכרוכות בתחזוקת מבני ציבור. לפי ראש עיריית גבעתיים, רן קוניק, סך תוספת של משפחות לעיר גורמת לעירייה יותר הוצאות מהכנסות שנובעות מהגדלת הארנונה. שכן אפילו בעיר כמו גבעתיים עם תושבים עשירים יחסית הוספת עוד תושבים פרושה הוצאות גדולות יותר על תשתיות עירוניות. גבעתיים היא דוגמה לעירייה ענייה עם תושבים עשירים שכן הארוננה של תושבים אינה מספיקה לכסות את ההוצאות - עיקר הכנסות של עיריות נובע מארנונה לעסקים ולא מארנונה מתושבים.  

כמו כן בטווח ארוך יותר, עם הזמן עלולים המגדלים להפוך לסלאמס ולהוות גורם שירתיע תושבים אחרים מלהתגורר באיזור.

כמו כן בטווח ארוך יותר, עם הזמן עלולים המגדלים להפוך לסלאמס ולהוות גורם שירתיע תושבים אחרים מלהתגורר באיזור.

אחד הגורמים שיוצרים התנגדות רבה למגדלים היא הצללה שהם יוצרים. בזמן הקיץ אין בהכרח השפעה חיובית -  השמש נמצאת גבוה בשמיים בזמן הקיץ,  כך שהמגדל לא בהכרח מספק צל להולכי הרגל ברחוב. לעומת זאת בחורף אנשים רוצים חשיפה לשמש - ודווקא אז השמש נמצאת נמוך בשמיים והבניינים הגבוהים מטילים צל על סביבתם ויוצרים תחושה של חושך. כדי לצמצם בעיה זו אדריכלים מנסים להרחיק את מגדל המגורים מקו הרחוב - אבל דבר זה יכול לגרור בעיות אחרות - כמו הורדת הצפיפות העירונית שהיא ההצדקה העיקרית להקמת המגדל. פתרון אחר הוא לבנות את המגדל בצורה מדורגת כך שיש פחות צל. פתרון אחר הוא לנסות לספק שמש ממגדלים על ידי מראות.  

אחד הגורמים שיוצרים התנגדות רבה למגדלים היא הצללה שהם יוצרים. בזמן הקיץ אין בהכרח השפעה חיובית -  השמש נמצאת גבוה בשמיים בזמן הקיץ,  כך שהמגדל לא בהכרח מספק צל להולכי הרגל ברחוב. לעומת זאת בחורף אנשים רוצים חשיפה לשמש - ודווקא אז השמש נמצאת נמוך בשמיים והבניינים הגבוהים מטילים צל על סביבתם ויוצרים תחושה של חושך. כדי לצמצם בעיה זו אדריכלים מנסים להרחיק את מגדל המגורים מקו הרחוב - אבל דבר זה יכול לגרור בעיות אחרות - כמו הורדת הצפיפות העירונית שהיא ההצדקה העיקרית להקמת המגדל. פתרון אחר הוא לבנות את המגדל בצורה מדורגת כך שיש פחות צל. פתרון אחר הוא לנסות לספק שמש ממגדלים על ידי מראות.  

הספקת צל להולכי רגל ברחוב יכולה להעשות על ידי [[עצים בעיר]] - לעצים נשירים יש יתרון של מנגנון הפוך מאשר מגדלים - הם מספקים צל בקיץ החם ואילו בחורף העלים נושרים ואין מניעה של שמש אור וחום מהולכי הרגל.

הספקת צל להולכי רגל ברחוב יכולה להיעשות על ידי [[עצים בעיר]] - לעצים נשירים יש יתרון של מנגנון הפוך מאשר מגדלים - הם מספקים צל בקיץ החם ואילו בחורף העלים נושרים ואין מניעה של שמש אור וחום מהולכי הרגל.

===בנייה בת קיימא===

===בנייה בת קיימא===

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

* יודן רופא, [https://yodannotes.wordpress.com/2007/07/28/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99/ הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה], בבלוג "סביבות" , יולי 2007

* יודן רופא, [https://yodannotes.wordpress.com/2007/07/28/%D7%94%D7%A8%D7%97%D7%95%D7%91-%D7%94%D7%99%D7%A9%D7%A8%D7%90%D7%9C%D7%99-%D7%A2%D7%93%D7%99%D7%99%D7%9F-%D7%9C%D7%90-%D7%9E%D7%AA-%D7%90%D7%91%D7%9C-%D7%94%D7%90%D7%93%D7%A8%D7%99%D7%9B%D7%9C%D7%99/ הרחוב הישראלי עדיין לא מת – אבל האדריכלים עובדים על זה], בבלוג "סביבות", יולי 2007

* שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007

* שני שילה, [https://www.haaretz.co.il/misc/1.1427427 "הרחוב הישראלי מת הרבה לפני המגדלים"] פאנל אדריכלים שכינס מוסף הנדל"ן של TheMarker בשיתוף משרד יער אדריכלים, הארץ, 20.07.2007

* יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2008/10/14/789/ בואו נדבר על מגדלים], "עוד בלוג תל אביבי", 14 באוקטובר 2008

* יואב לרמן, [https://tlv1.co.il/2008/10/14/789/ בואו נדבר על מגדלים], "עוד בלוג תל אביבי", 14 באוקטובר 2008