שינויים

===תמריצים כלכליים ותרבותיים===

===תמריצים כלכליים ותרבותיים===

* תמריצים כלכליים - קיימים תמריצים שונים שיכולים להשפיע על כמות השימוש ברכב פרטי ועל החלטות לקנות סוגי רכבים מזהמים יותר או להשתמש בהם יותר. מיסוי גבוה דלק מעודד את הנהג הפרטי לחסוך בדלק אבל מעודד את הרשויות לעודד שימוש ברכב כדי להנות מהכנסות מיסוי. מיסוי גבוה על הרכב מקשה על שימוש ברכב פרטי, אבל כל עוד אינו [[מס פיגו]] הוא מעודד את הרשויות לעודד קניית רכבים כדי להנות ממס. מדיניות [[רכש ירוק]] של מוסדות גדולים כמו ממשלה ועסקים גדולים יכולה לעודד שימוש ברכבים פחות מזהמים. ליסינג והחזר הוצאות רכב מגדילים את הרצון של אנשים להשתמש ברכב פרטי. קבלת [[חניה]] חינם בבית ובמקום העבודה מעודדת קניית רכבים ושימוש בהם. חניה חינם ברחובות העיר, במיוחד במרכזי הערים מעודדת שימוש ברכב פרטי. כאשר נוצר מחסור בחניה עקב הגדלת שימוש הרכבים, נהגים עירוניים רבים מבלים שעות רבות בחיפוש אחר מקום חניה חינמי, מגבירים את הפקקים ואת זיהום האוויר. אחד התמריצים הכלכליים החשובים ביותר הוא זמן הנסיעה הכולל בהשוואה בין [[תחבורה ציבורית]] לבין הרכב הפרטי, זאת עקב עלות הזמן האבוד לעובדים ולבעלי משפחות.  

* תמריצים כלכליים - קיימים תמריצים שונים שיכולים להשפיע על כמות השימוש ברכב פרטי ועל החלטות לקנות סוגי רכבים מזהמים יותר או להשתמש בהם יותר. מיסוי גבוה דלק מעודד את הנהג הפרטי לחסוך בדלק אבל מעודד את הרשויות לעודד שימוש ברכב כדי להנות מהכנסות מיסוי. מיסוי גבוה על הרכב מקשה על שימוש ברכב פרטי, אבל כל עוד אינו [[מס פיגו]] הוא מעודד את הרשויות לעודד קניית רכבים כדי להנות ממס. מדיניות [[רכש ירוק]] של מוסדות גדולים כמו ממשלה ועסקים גדולים יכולה לעודד שימוש ברכבים פחות מזהמים. ליסינג והחזר הוצאות רכב מגדילים את הרצון של אנשים להשתמש ברכב פרטי. קבלת [[חניה]] חינם בבית ובמקום העבודה מעודדת קניית רכבים ושימוש בהם. חניה חינם ברחובות העיר, במיוחד במרכזי הערים מעודדת שימוש ברכב פרטי. כאשר נוצר מחסור בחניה עקב הגדלת שימוש הרכבים, נהגים עירוניים רבים מבלים שעות רבות בחיפוש אחר מקום חניה חינמי, מגבירים את הפקקים ואת זיהום האוויר. אחד התמריצים הכלכליים החשובים ביותר הוא זמן הנסיעה הכולל בהשוואה בין [[תחבורה ציבורית]] לבין הרכב הפרטי, זאת עקב עלות הזמן האבוד לעובדים ולבעלי משפחות.  

* תמריצים חברתיים ותרבותיים. יש חברות שבהן שימוש ברכב פרטי הוא [[סמל סטטוס]] או סוג של [[צריכת ראווה]] המסמנת מעמד חברתי גבוה. דבר זה היה נכון בעיקר בארצות הברית בשנות ה-50 ואילך ובמידה רבה גם כיום. מרגרט תאצ'ר לדוגמה טענה כי "מי שבגיל 30 נוסע בתחבורה ציבורית הוא לוזר". עם התפשטות התפיסות של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] והפנמת הנזקים של הרכב הפרטי פחתה חשיבות המכונית כסמל סטטוס (בעיקר באירופה) והיא יכולה להיתפס כמעשה פוגעני כלפי אחרים (בגלל זיהום אוויר, תאונות דרכים, התחממות עולמית ועוד), פגיעה בבריאות של עצמך (עקב [[תת פעילות גופנית]] וחשיפה מוגברת לזיהום אוויר, וסמן תרבותי מיושן.  

* תמריצים חברתיים ותרבותיים. יש חברות שבהן שימוש ברכב פרטי הוא [[סמל סטטוס]] או סוג של [[צריכת ראווה]] המסמנת מעמד חברתי גבוה. דבר זה היה נכון בעיקר בארצות הברית בשנות ה-50 ואילך ובמידה רבה גם כיום. [[מרגרט תאצ'ר]] לדוגמה טענה כי "מי שבגיל 30 נוסע בתחבורה ציבורית הוא לוזר". עם התפשטות התפיסות של [[סביבתנות]] ו[[קיימות]] והפנמת הנזקים של הרכב הפרטי פחתה חשיבות המכונית כסמל סטטוס (בעיקר באירופה) והיא יכולה להיתפס כמעשה פוגעני כלפי אחרים (בגלל זיהום אוויר, תאונות דרכים, התחממות עולמית ועוד), פגיעה בבריאות של עצמך (עקב [[תת פעילות גופנית]] וחשיפה מוגברת לזיהום אוויר, וסמן תרבותי מיושן.  

===פיזור זיהום האוויר במרחב ובזמן===

===פיזור זיהום האוויר במרחב ובזמן===

===גידול אוכלוסין===

===גידול אוכלוסין===

[[גידול אוכלוסין]] וגודל ו[[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסייה]] יכול להשפיע על זיהום האוויר מתחבורה במספר היבטים שחלקם מנוגדים זה לזה:

[[גידול אוכלוסין]] וגודל ו[[צפיפות אוכלוסין|צפיפות האוכלוסייה]] יכול להשפיע על זיהום האוויר מתחבורה במספר היבטים שחלקם מנוגדים זה לזה:

* ברמה נתונה של רמת מינוע (כמה רכבים פרטיים יש ל-1000 איש) גידול אוכלוסין גורם לכך שיש כמות גדולה יותר מכוניות ורכבים ולכן זיהום רב יותר.  

* ברמה נתונה של רמת מינוע (כמה רכבים פרטיים יש ל-1,000 איש) גידול אוכלוסין גורם לכך שיש כמות גדולה יותר מכוניות ורכבים ולכן זיהום רב יותר.  

* הגדלת כמות האנשים עם רמת מינוע נתונה, גוררת גידול ב[[פקקי התנועה]] שמשפיעים גם הם לרעה על זיהום האוויר.

* הגדלת כמות האנשים עם רמת מינוע נתונה, גוררת גידול ב[[פקקי התנועה]] שמשפיעים גם הם לרעה על זיהום האוויר.

* הגדלת כמות האוכלוסייה יכולה לגרור דפוסים שונים של בנייה שיכולים להשפיע על השימוש ברכב הפרטי ועל הזיהום באופן הפוך. מצד אחד גידול בכמות האוכלוסייה יכול לגרור לחץ על [[דיור]] להעלות את מחיר הקרקע במרכזי הערים ולכן לעודד [[פרבור]]. כך לדוגמה [[גידול האוכלוסייה בישראל]] תורם ל[[פרבור בישראל]] שמוביל להגדלת השימוש ברכב הפרטי ולהגברת הפקקים. מאידך, הגדלת כמות האוכלוסייה עשויה לגרור [[בניה מרקמית]] ובנייה צפופה יותר במרכזי הערים ובכך להגביר את [[יעילות תחבורה|יעילות התחבורה]] של [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. כך לדוגמה [[תחבורת אופניים בתל אביב|השימוש באופניים]] ובתחבורה ציבורית גבוהה במיוחד באיזור מרכז תל אביב שהוא אחד המקומות הצפופים במדינה.

* הגדלת כמות האוכלוסייה יכולה לגרור דפוסים שונים של בנייה שיכולים להשפיע על השימוש ברכב הפרטי ועל הזיהום באופן הפוך. מצד אחד גידול בכמות האוכלוסייה יכול לגרור לחץ על [[דיור]] להעלות את מחיר הקרקע במרכזי הערים ולכן לעודד [[פרבור]]. כך לדוגמה [[גידול האוכלוסייה בישראל]] תורם ל[[פרבור בישראל]] שמוביל להגדלת השימוש ברכב הפרטי ולהגברת הפקקים. מאידך, הגדלת כמות האוכלוסייה עשויה לגרור [[בניה מרקמית]] ובנייה צפופה יותר במרכזי הערים ובכך להגביר את [[יעילות תחבורה|יעילות התחבורה]] של [[תחבורה ציבורית]], [[הליכה ברגל]] ו[[תחבורת אופניים]]. כך לדוגמה [[תחבורת אופניים בתל אביב|השימוש באופניים]] ובתחבורה ציבורית גבוה במיוחד באיזור מרכז תל אביב שהוא אחד המקומות הצפופים במדינה.

* הגדלת כמות האוכלוסייה וריכוז עירוני שלה עלולה להחריף חשיפה לזיהום אוויר.  

* הגדלת כמות האוכלוסייה וריכוז עירוני שלה עלולה להחריף חשיפה לזיהום אוויר.  

* הגדלת צפיפות האוכלוסייה עלולה להקשות ולסבך היבטים של תכנון עירוני ותכנון של תשתיות תחבורה ובכך להאט הסבה מתחבורת מכוניות לתחבורה ציבורית.  

* הגדלת צפיפות האוכלוסייה עלולה להקשות ולסבך היבטים של תכנון עירוני ותכנון של תשתיות תחבורה ובכך להאט הסבה מתחבורת מכוניות לתחבורה ציבורית.  

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, [[בנזן]] ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>  

מחקר מדנמרק משנת 2000 בדק האם חשיפה של אמהות בזמן ההריון או של ילדים ל-2 סוגים של מזהמי אוויר מתחבורה, [[בנזן]] ותחמוצות חנקן, מגדילה את הסיכוי לתחלואה במספר סוגי סרטן בזמן הילדות. לא נמצא קשר בין חשיפה כזו לבין תחלואה בזמן הילדות בסרטן של מערכת העצבים המרכזית, או בלוקמיה. הסיכוי לפיתוח לימפומות מסוג הודג'קינס, נמצא בעל מתאם סטטיסטי מובהק- הכפלת כמות החשיפה לבנזן בזמן ההריון קשורה להגדלת סיכוי ללימפומה בקרב ילדים ב-25%, והכפלת כמות ה[[חנקן הדו חמצני]] קשורה להגדלת הסיכוי ללימפומות בקרב ילדים ב-51%. הקשר קיים רק ללימפומות מסוג הודג'קינס<ref>Ole Raaschou-Nielsen et al, [http://aje.oxfordjournals.org/content/153/5/433.long Air Pollution from Traffic at the Residence of Children with Cancer ], Am. J. Epidemiol. (2001) 153 (5): 433-443 doi:10.1093/aje/153.5.433</ref>  

בשנת 2009 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן NHL - [[לימפומה מסוג נון הודג'קינס]]. <ref name="ynet_12_2008">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635481,00.html מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן]</ref> מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש ראשי (לאחר נרמול היבט של צפיפות עירונית), בטווח של 50-100 מטרים כ 15% מהחולים וכך גם בטווח של -100-150 מטרים. לעומת זאת רק 5% מבין החולים במחלה היו אנשים שגרו בטווח של 151-200 מטרים מהכביש הראשי. נטרול הצפיפות העירונית פרושו שכמות החולים המופחתת במרחק גדול יותר לא נבעה מכך שפחות אנשים חיו במרחק גדול יותר מהכביש אלא מגורם אחר. ההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. תוצאה זו נמצאה בקרב גברים ונשים כאחד.  על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ולא רלוונטיות רק לאזור חיפה.{{הערה|שם=Paz2009|Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19081284 Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel]. Health Place. 2009;15(2):636-41}} [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/pollution_dec2011.pdf] בשנת 2015 נתברר כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבין המדינות המערביות בשיעור התחלואה ב-[[לימפומה מסוג נון הודג'קינס|NHL]].

בשנת 2009 פורסם מחקר על ידי שלומית פז מהמחלקה לגאוגרפיה וללימודי הסביבה באוניברסיטת חיפה ומיכה ברחנא, הממונה על רישום סרטן במשרד הבריאות. המחקר מצע כי מגורים ליד כביש ראשי מעלים פי 3 את הסיכון לחלות בסרטן NHL - [[לימפומה מסוג נון הודג'קינס]]. <ref name="ynet_12_2008">[http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3635481,00.html מגורים ליד כביש ראשי - גורם קריטי לחלות בסרטן]</ref> מהמחקר עולה כי 50% מהחולים בסוג זה של סרטן התגוררו בקרבה של 50 מטר לכביש ראשי (לאחר נרמול היבט של צפיפות עירונית), בטווח של 50-100 מטרים כ-15% מהחולים וכך גם בטווח של -100-150 מטרים. לעומת זאת רק 5% מבין החולים במחלה היו אנשים שגרו בטווח של 151-200 מטרים מהכביש הראשי. נטרול הצפיפות העירונית פירושו שכמות החולים המופחתת במרחק גדול יותר לא נבעה מכך שפחות אנשים חיו במרחק גדול יותר מהכביש אלא מגורם אחר. ההשפעה הלכה ופחתה ככל שגדל המרחק, עד 450 מטר. תוצאה זו נמצאה בקרב גברים ונשים כאחד.  על פי החוקרים, התוצאות עשויות להציג את הקשר בין סרטן לזיהום אוויר מתחבורה בישראל כולה, ולא רלוונטיות רק לאזור חיפה.{{הערה|שם=Paz2009|Paz S., Linn S., Portnov B.A., Lazimi A., Futerman B., Barchana M. [https://www.ncbi.nlm.nih.gov/pubmed/19081284 Non-Hodgkin Lymphoma (NHL) linkage with residence near heavy roads--a case study from Haifa Bay, Israel]. Health Place. 2009;15(2):636-41}} [http://www.health.gov.il/publicationsfiles/pollution_dec2011.pdf] בשנת 2015 נתברר כי ישראל נמצאת במקום הראשון בעולם מבין המדינות המערביות בשיעור התחלואה ב-[[לימפומה מסוג נון הודג'קינס|NHL]].

===קשר אפשרי לדימנציה===

===קשר אפשרי לדימנציה===

מחקר משנת 2017 בדק קשר אפשרי בין דימנציה, פרקינסון וטרשת נפוצה על מדגם של גדול של חולים שכלל 240 אלף חולי דמנציה, 31 חולי פרקינסון ו-9000 חולי טרשת נפוצה. המחקר מצא קשר סטטיסטי בין מגורים ליד כביש ראשי לבין סיכון מוגבר לדינמנציה. תושבים שחיו בקרבת כביש ראשי במרחק של עד 50 מטרים היו בסיכון גבוה ב - 7% לחלות בדמנציה לעומת מי שחיו במרחק של גדול מ-300 מטרים מכביש ראשי. הקשר היה רובסטי למשתני רגישות שונים ונמצא כי הוא חזק יותר כאשר הוא נבדק בקרב תושבים עירוניים או בקרב מי שנשארו באותו בית (הסיכון היה גבוה ב 12% למי שחי במרחק של עד 50 מטרים מהכביש בשני המקרים) המחקר לא מצא קשר סטטיסטי בין מגורים לצד כביש ראשי לבין תחלואה בפרקינסון או טרשת נפוצה. {{הערה|Chen, Hong et al.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(16)32399-6/abstract Living near major roads and the incidence of dementia, Parkinson's disease, and multiple sclerosis: a population-based cohort study], The Lancet , Volume 389 , Issue 10070 , 718 - 726 , 04 January 2017}}

מחקר משנת 2017 בדק קשר אפשרי בין דימנציה, פרקינסון וטרשת נפוצה על מדגם של גדול של חולים שכלל 240 אלף חולי דמנציה, 31 חולי פרקינסון ו-9,000 חולי טרשת נפוצה. המחקר מצא קשר סטטיסטי בין מגורים ליד כביש ראשי לבין סיכון מוגבר לדינמנציה. תושבים שחיו בקרבת כביש ראשי במרחק של עד 50 מטרים היו בסיכון גבוה ב - 7% לחלות בדמנציה לעומת מי שחיו במרחק של גדול מ-300 מטרים מכביש ראשי. הקשר היה רובסטי למשתני רגישות שונים ונמצא כי הוא חזק יותר כאשר הוא נבדק בקרב תושבים עירוניים או בקרב מי שנשארו באותו בית (הסיכון היה גבוה ב 12% למי שחי במרחק של עד 50 מטרים מהכביש בשני המקרים) המחקר לא מצא קשר סטטיסטי בין מגורים לצד כביש ראשי לבין תחלואה בפרקינסון או טרשת נפוצה. {{הערה|Chen, Hong et al.[http://www.thelancet.com/journals/lancet/article/PIIS0140-6736(16)32399-6/abstract Living near major roads and the incidence of dementia, Parkinson's disease, and multiple sclerosis: a population-based cohort study], The Lancet , Volume 389 , Issue 10070 , 718 - 726 , 04 January 2017}}

===ירידה בתפקוד הכליות===

===ירידה בתפקוד הכליות===

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר - כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] ובחלק מהם כמו [[חומר חלקיקי]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אין שינוי במגמה. הריכוזים השנתיים של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]  

לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015 בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר - כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] ובחלק מהם כמו [[חומר חלקיקי]] ו[[אוזון בגובה הקרקע]] אין שינוי במגמה. הריכוזים השנתיים של חלקיקים נשימים עדינים (PM2.5) שנמדדו בכל תחנות הניטור בארץ הינם גבוהים מערך היעד. הריכוזים הגבוהים ביותר נרשמו במרכז הארץ ובדרומה, במיוחד במרכזי הערים בסמוך לצירי התחבורה הראשיים. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]  

לפי [[המשרד להגנת הסביבה]], הגורם העיקרי לאחד מסוגי הזיהום המסוכנים ביותר - [[חומר חלקיקי]] הנפלטים מתחבורה הוא רכבי [[דיזל]] - אלו מהווים 20% מכלל הנסועה אבל תורמים ל-90% מהזיהום החלקיקי. מקורות הזיהום העיקריים לחומר חלקיקי בתחבורה כוללים רכב פרטי מונע בדיזל (22%), רכב מסחרי קטן (20%) משאיות  כבדות (17%) משאיות קלות (12%)ואוטובסים (12%) סך מקורות אלו פלטו 83% מהזיהום החלקיקי של התחבורה. להלן טבלה עם התפלגות הנסועה והתרומה של סוגי רכב שונים בישראל:{{הערה|מקור - תכנית הפעולה להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, המשרד להגנת הסביבה, הצגה לארגוני החברה האזרחית, 13.09.2017}}

לפי [[המשרד להגנת הסביבה]], הגורם העיקרי לאחד מסוגי הזיהום המסוכנים ביותר - [[חומר חלקיקי]] הנפלטים מתחבורה הוא רכבי [[דיזל]] - אלו מהווים 20% מכלל הנסועה אבל תורמים ל-90% מהזיהום החלקיקי. מקורות הזיהום העיקריים לחומר חלקיקי בתחבורה כוללים רכב פרטי מונע בדיזל (22%), רכב מסחרי קטן (20%) משאיות  כבדות (17%) משאיות קלות (12%) ואוטובוסים (12%) סך מקורות אלו פלטו 83% מהזיהום החלקיקי של התחבורה. להלן טבלה עם התפלגות הנסועה והתרומה של סוגי רכב שונים בישראל:{{הערה|מקור - תכנית הפעולה להפחתת זיהום אוויר מתחבורה, המשרד להגנת הסביבה, הצגה לארגוני החברה האזרחית, 13.09.2017}}

{| class="wikitable sortable"

{| class="wikitable sortable"

|}

|}

יוצא מכאן שרוב המאמץ בהקטנת זיהום האוויר, במיוחד ביחס לזיהום חלקיקי, צריך להתמקד ברכבים המונעים בדיזל. כמו כן למרות שאוטבוסים מזהמים פי 88 ביחס למכוניות פרטית לכל ק"מ, הנסועה שלהם קטנה יחסית, לעומת זאת מכוניות זידל פרטיות ורכבים מסחריים קטנים מזהמים פחות ביחס לכל ק"מ אבל נוסעים הרבה יותר וכך מייצרים יחד כ 40% מסך זיהום החלקיקים מתחבורה.   

יוצא מכאן שרוב המאמץ בהקטנת זיהום האוויר, במיוחד ביחס לזיהום חלקיקי, צריך להתמקד ברכבים המונעים בדיזל. כמו כן למרות שאוטבוסים מזהמים פי 88 ביחס למכוניות פרטית לכל ק"מ, הנסועה שלהם קטנה יחסית, לעומת זאת מכוניות זידל פרטיות ורכבים מסחריים קטנים מזהמים פחות ביחס לכל ק"מ אבל נוסעים הרבה יותר וכך מייצרים יחד כ-40% מסך זיהום החלקיקים מתחבורה.   

העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים. אולי בגלל מחקרים חדשים שמגלים סוגים חדשים של זיהום.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>  

העלות של כל טונה זיהום עולה עם השנים. אולי בגלל מחקרים חדשים שמגלים סוגים חדשים של זיהום.<ref name="sviva2014">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Pages/AirExternalCost.aspx עלויות חיצוניות של זיהום אוויר] עמוד מרכזי של [[המשרד להגנת הסביבה]]</ref>