שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 2,068 בתים ,  07:51, 14 באוקטובר 2017
שורה 12: שורה 12:     
ת'יילר טבע את המונח '''"חשבונאות נפשית"''' (Mental accounting), אשר נועד לציין את הדרך בה שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות. הדרך בה אנשים מנהלים את החשבונאות הנפשית שלהם גורמת להבדלים במידת ההנאה שאנשים מפיקים מזכייה או קנייה, עבור עסקה בערך נתון. ת'יילר מבחין בין תועלת הרכישה ותועלת העסקה.{{הערה|Thaler, R. (1985). [http://bear.warrington.ufl.edu/brenner/mar7588/Papers/thaler-mktsci1985.pdf Mental accounting and consumer choice]. Marketing Science, 4, 199-214.}} '''תועלת הרכישה''' היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין ערך המוצר לבין מחירו; '''תועלת העסקה''' (deal) היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין הסכום ששולם לבין נקודת התייחסות כלשהי. תועלת הרכישה היא רציונלית, בעוד שתועלת העסקה היא רגשית.
 
ת'יילר טבע את המונח '''"חשבונאות נפשית"''' (Mental accounting), אשר נועד לציין את הדרך בה שיקולים רגשיים משפיעים על קבלת החלטות כלכליות. הדרך בה אנשים מנהלים את החשבונאות הנפשית שלהם גורמת להבדלים במידת ההנאה שאנשים מפיקים מזכייה או קנייה, עבור עסקה בערך נתון. ת'יילר מבחין בין תועלת הרכישה ותועלת העסקה.{{הערה|Thaler, R. (1985). [http://bear.warrington.ufl.edu/brenner/mar7588/Papers/thaler-mktsci1985.pdf Mental accounting and consumer choice]. Marketing Science, 4, 199-214.}} '''תועלת הרכישה''' היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין ערך המוצר לבין מחירו; '''תועלת העסקה''' (deal) היא ההנאה הנגרמת כתוצאה מן ההשוואה בין הסכום ששולם לבין נקודת התייחסות כלשהי. תועלת הרכישה היא רציונלית, בעוד שתועלת העסקה היא רגשית.
 +
 +
בשנת 2008 כתב ת'יילר את הספר "Nudge: improving decisions about health, wealth and happiness", בו הוא עוסק בדרך בה מוסדות חברתיים או תנועות חברתיות יכולות לעודד אנשים לקבל החלטות מושכלות יותר בתחומים שונים על ידי "דחיפה" או תזכורת מפורשת או מרומזת לכיוון התנהגות מסויים. הספר מתמסך על מחקרים בפסיכולוגיה ובכלכלה התנהגותית כדי להגן על "[[פטרנליזם ליברטרי]]" ו"הנדסה אקטיבית" של "ארכיטקורה של התנהגות".[https://en.wikipedia.org/wiki/Nudge_(book)] עסקים ותאגידים מיישמים גישה זו מזה זמן רב - עיצוב הסביבה, המוצר והאווירה סביבו כדי להשפיע על הבחירות שאנשים מבצעים, כאשר ההשפעה יכולה להיות לא מודעת. בגישת ה"דחיפה" משתמשים בתחומים שונים לדוגמה תזכורת או רמיזה של מגבלת מהירות כדי לגרום לנהגים לעבור מנסיעה במהירות מהירה לנסיעה במהירות איטית כאשר הם יוצאים מכביש מהיר לסביבה עירונית.
    
ת'יילר גילם את עצמו בסרט "מכונת הכסף" שעסק ב[[משבר הסאבפריים]] של 2008.
 
ת'יילר גילם את עצמו בסרט "מכונת הכסף" שעסק ב[[משבר הסאבפריים]] של 2008.
   −
ב-2017 זכה בפרס נובל לכלכלה על תרומתו לכלכלה התנהגותית. {{הערה|[https://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economic-sciences/laureates/2017/ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2017]}}
+
בשנת 2017 זכה ב"[[פרס נובל לכלכלה]]" (שניתן מטעם הבנק המרכזי של שוודיה) על תרומתו לכלכלה התנהגותית. {{הערה|[https://www.nobelprize.org/nobel_prizes/economic-sciences/laureates/2017/ The Sveriges Riksbank Prize in Economic Sciences in Memory of Alfred Nobel 2017]}} לצד שבחים על זכייתו בפרס היתה גם ביקורת - הכלכלנית הבריטית אן פטיפור ביקרה את הבחירה בת'יילר, בטענה שהוא מייצג תפיסה שמרנית של הכלכלה, ומתעלם מקיומם של יחסי כוחות (עשירים ועניים, תאגידים מול בני אדם וכו') בניתוחים הכלכליים שלו. {{הערה|יונתן קירשנבוים, [http://www.davar1.co.il/89122/ פנים אנושיות לכלכלה - זוכה פרס נובל בכלכלה: "חלוץ בשילוב תחומי הכלכלה והפסיכולוגיה"], דבר ראשון, 10 באוקטובר 2017}}
 +
 
 
==ראו גם==
 
==ראו גם==
 
* [[כלכלה התנהגותית]]
 
* [[כלכלה התנהגותית]]

תפריט ניווט