שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 26 בתים ,  22:24, 18 באוגוסט 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''נפט''' (Petroleum) או '''נפט גולמי''' הוא נוזל סמיך בצבע שחור, חום-כהה או ירוק-כהה ובעל ריח אופייני, אשר קיים בנקודות מסוימות ברובד העליון של קליפת [[כדור הארץ]]. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר ממשפחת ה[[מתאן]], אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה [[אנרגיה|חומרי דלק]] שונים ולכן הוא גם דליק. שריפת נפט ומרכיביו משחררת אנרגיית חום. את הנפט מזקקים במתקן הקרוי [[בית זיקוק]] על מנת להפריד אותו למרכביו השונים, המשמשים למטרות שונות להספקת אנרגיה בתחבורה בתעשייה ובחשמל ולהפקת [[חומרי גלם]] רבים.
+
'''נפט''' (באנגלית: '''Petroleum''') או '''נפט גולמי''' הוא נוזל סמיך בצבע שחור, חום-כהה או ירוק-כהה ובעל ריח אופייני, אשר קיים בנקודות מסוימות ברובד העליון של קליפת [[כדור הארץ]]. הוא מורכב מתערובת מסובכת של פחמימנים שונים, בעיקר ממשפחת ה[[מתאן]], אך יכול להשתנות במראה שלו, בהרכבו ובתכונותיו. הנפט הגולמי הוא תערובת המכילה [[אנרגיה|חומרי דלק]] שונים ולכן הוא גם דליק. שריפת נפט ומרכיביו משחררת אנרגיית חום. את הנפט מזקקים במתקן הקרוי [[בית זיקוק]] על מנת להפריד אותו למרכביו השונים, המשמשים למטרות שונות להספקת אנרגיה בתחבורה בתעשייה ובחשמל ולהפקת [[חומרי גלם]] רבים.
    
[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  
 
[[קובץ:Gulf Offshore Platform.jpg|ממוזער|300px|אסדה ימית לקידוח נפט. יש צורך בציוד יותר ויותר יקר ובהליכים מסובכים יותר כדי להפיק משאבים כמו נפט. אם בתחילת המאה ה-20 די היה במגדל קידוח קטן ששאב נפט איכותי קרוב לקרקע בטקסס, היום חלק גדול מהנפט נשאב מהים מבארות עמוקות, ונפט זה קשה יותר לזיקוק.]]  
שורה 16: שורה 16:  
רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים <ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל-92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנעו סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Estimated_reserves_by_country] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], [[משרד האנרגיה של ארצות הברית]] או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  
 
רוב הנתונים הזמינים במרחב הציבורי אודות עתודות נפט באים מהמגזינים OGJ וWO ועל ידי מזכירות OPEC. הם לרוב לא עוברים בדיקה או אימות של גורם חיצוני, ומכילים נתונים אופטימיים יחסית לנתונים שמובאים על ידי גורמים עצמאיים <ref name="Owenn2010">Nick A. Owenn, Oliver R. Inderwildi, DavidA.King ,[http://www.ceunes.ufes.br/downloads/2/monicatognella-htreserva%20petr%C3%B3leo.pdf The status of conventional world oil reserves —Hype orcause for concern?] Energy Policy 38 (2010) 4743–4749</ref> בשנות ה-80  מדינות אופ"ק הכניסו נוהל לפיו גודל העתודות קובע את גודל מכסת ייצוא הנפט. מדינות רבות ניפחו את גודל הרזרבות המדווחות שלהן כדי להגדיל את מכסת הייצוא, ללא קשר לנתונים בשטח. כך לדוגמה עתודות הנפט של איראן שהיו בגודל 59 מיליארד חביות לאורך שנות ה-80, קפצו בשנת 1986 ל-92.9 מיליארד חביות ונשארו ברמה זו עד לשנת 2002 ואז הן קפצו שוב לרמה של 130 מיליארד חביות. עתודות הנפט של סעודיה שנעו סביב 170 מיליארד חביות קפצו ל-255 מיליארד חביות בשנת 1988. ישנו ספק באמיתות הדיווחים האלה שלא ניתנים עם שום צורה של דרך לאמת אותם. [https://en.wikipedia.org/wiki/Oil_reserves#Estimated_reserves_by_country] עם זאת יש קושי דיפלומטי לתקן נתונים אלה. שכבה נוספת של נתונים באה מסקרים של סוכנויות מידע כמו [[סוכנות האנרגיה הבינלאומית]], [[משרד האנרגיה של ארצות הברית]] או [[סקר האנרגיה של חברת BP]], לרוב סוכנויות אלה נסמכות על נתונים של הסקרים הבעייתיים שהוזכרו קודם, תוך שהם מנסות לעיתים להכניס תיקונים קטנים כדי לנסות להתחשב באיכויות שונות של נפט במקומות שונים. <ref name="Owenn2010"/> קיים גם מידע על שדות מסויימים שנאסף על ידי חברות חיפוש נפט פרטיות כמו IHS, ונחשב למידע האמין ביותר.  
   −
הערכות קיימות לגבי גודל עתודות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם [[חולות זפת]]), 1184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מראה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>
+
הערכות קיימות לגבי גודל עתודות המוכחות במיליארדי חביות הן: 1,342 OGJ משנת 2009 (נתון שכולל גם [[חולות זפת]]), 1,184 WO משנת 2007 (כולל חולות זפת), 1,241 - סוכנות האנרגיה הבינלאומית 2008, ו-1,258 [[סקר האנרגיה של חברת BP]] משנת 2009. סקירת מאמרים של כותבים עצמאיים מראה על נתון נמוך יותר של 903. <ref name="Owenn2010"/>
    
[[קובץ:Brent Spot monthly svg.png|ממוזער|450px|המחיר ההיסטורי של חבית נפט מסוג ברנט, במונחים ריאלים ונומינלים]]
 
[[קובץ:Brent Spot monthly svg.png|ממוזער|450px|המחיר ההיסטורי של חבית נפט מסוג ברנט, במונחים ריאלים ונומינלים]]
שורה 31: שורה 31:  
{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הנפט}}
 
{{הפניה לערך מורחב|שיא תפוקת הנפט}}
   −
[[קובץ:World Oil Production-EIA.PNG|ממוזער|350px|תפוקת הנפט העולמית בשנים 1980-2013 לפי סוכנות האנרגיה האמריקאית (ביחדות של מאות אלפי חביות ביום). הנתונים כוללים את סך הנפט גולמי וכן נוזלים מעובים (Lease Condensate) מתעשיית ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ומקורות אחרים כגון [[פצלי גז]]. בשנים 1986-2005 הגידול השנתי הממוצע בתפוקת הנפט עמד על 1.59% לשנה (או גידול שנתי ממוצע של כ-1047 אלף חביות ביום), ובשנים 2005-2013 נתון זה ירד ל-0.3% (גידול שנתי ממוצע של 272 אלף חביות ביום)]]
+
[[קובץ:World Oil Production-EIA.PNG|ממוזער|350px|תפוקת הנפט העולמית בשנים 1980-2013 לפי סוכנות האנרגיה האמריקאית (ביחידות של מאות אלפי חביות ביום). הנתונים כוללים את סך הנפט גולמי וכן נוזלים מעובים (Lease Condensate) מתעשיית ה[[גז טבעי|גז הטבעי]] ומקורות אחרים כגון [[פצלי גז]]. בשנים 1986-2005 הגידול השנתי הממוצע בתפוקת הנפט עמד על 1.59% לשנה (או גידול שנתי ממוצע של כ-1,047 אלף חביות ביום), ובשנים 2005-2013 נתון זה ירד ל-0.3% (גידול שנתי ממוצע של 272 אלף חביות ביום)]]
      שורה 53: שורה 53:     
==תעשיית הנפט==
 
==תעשיית הנפט==
[[קובץ:Reserves pie oil.png|ממוזער|400px|עתודות הנפט והגז בעולם לפי שייכות לחברות המפיקות. רוב העתודות נמצאות בשליטת חברות ממשלתיות ולא בידי תאגידים פרטיים (מערביים). מעל חצי מהעתודות נמצאות בידי ארבע מדינות ערב - סעודיה, איראן, קטאר ועיראק. ]]
+
[[קובץ:Reserves pie oil.png|ממוזער|400px|עתודות הנפט והגז בעולם לפי שייכות לחברות המפיקות. רוב העתודות נמצאות בשליטת חברות ממשלתיות ולא בידי תאגידים פרטיים (מערביים). מעל חצי מהעתודות נמצאות בידי ארבע מדינות ערב - סעודיה, איראן, קטאר ועיראק.]]
 
===התפתחות חברות הנפט המערביות הגדולות===
 
===התפתחות חברות הנפט המערביות הגדולות===
 
עם התפתחות הפקת הנפט וחשיבותו לכלכלה, גדלו גם חברות הנפט. בתחום תעשיית הנפט יש מספר [[יתרונות לגודל]] -  יידע יחודי על גילוי והפקת נפט, הקמת מתקני הפקה גדולים, יכולת לגייס הון משמעותי.  כמו כן יש חשיבות של קשרי [[הון שלטון]] כדי לקבל זכיונות לחיפוש, כמו גם היתרים אחרים הנדרשים לתשתיות נפט כמו צינורות נפט, מתקני זיקוק ונמלי נפט. משום כך צמחו עם השנים מספר [[תאגידים רב לאומיים]] שחלשו על התחום. בעבר הם נקראו "שבע האחיות" - 7 תאגידי ענק שחלשו על הפקת הנפט בארצות הברית ובמדינות ערב, והשפיעו במידה רבה על [[שוק הנפט העולמי]].  
 
עם התפתחות הפקת הנפט וחשיבותו לכלכלה, גדלו גם חברות הנפט. בתחום תעשיית הנפט יש מספר [[יתרונות לגודל]] -  יידע יחודי על גילוי והפקת נפט, הקמת מתקני הפקה גדולים, יכולת לגייס הון משמעותי.  כמו כן יש חשיבות של קשרי [[הון שלטון]] כדי לקבל זכיונות לחיפוש, כמו גם היתרים אחרים הנדרשים לתשתיות נפט כמו צינורות נפט, מתקני זיקוק ונמלי נפט. משום כך צמחו עם השנים מספר [[תאגידים רב לאומיים]] שחלשו על התחום. בעבר הם נקראו "שבע האחיות" - 7 תאגידי ענק שחלשו על הפקת הנפט בארצות הברית ובמדינות ערב, והשפיעו במידה רבה על [[שוק הנפט העולמי]].  
שורה 152: שורה 152:  
לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו.  
 
לנפט [[השפעות סביבתיות]] רבות בכל מהלך [[ניתוח מחזור חיים|מחזור החיים]] שלו.  
   −
חיפוש הנפט כרוך בעצמו בפיצוצים וקידוחים, אולם ההשפעה העיקרית של שלב הפקת הנפט היא בזמן הקידוח וההפקה עצמה, בדומה לפעילויות אחרות של [[כרייה]]. כאשר נפט מופק באיזורי יבשה יש צורך לפעמים [[בירוא יערות|לפנות חלקות יער]] לשם מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, ומתקנים שונים. כמו כן יש להקים תשתית צינורות וכבישים לשם הולכת הנפט למיכליות או לבית זיקוק מקומי. דבר זה עלול לתרום ליצירת [[קיטוע שטחי מחיה]] שתורמת להכחדת בעלי חיים. [[דליפות נפט]] באיזורי יער ובאיזורים יבשתיים אחרים עלולים לגרור [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. מקרה כזה התרחש בניגריה והוביל למאבק סביבתי ולתליית [[סביבתנות|פעילים סביבתיים]] על ידי השלטונות ולמחאה עולמית, מקרה נוסף של זיהום ים יבשתי התרחש בערבה. על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] היבט זה השתפר בשנים האחרונות בעקבות ביקורת שהוטחה בחברות הנפט על ידי [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] שונים. עם זאת עדיין מתרחשים מקרים בהם יש התנגשות בין חברות נפט לשבטים ילידים על שטחי יער.  
+
חיפוש הנפט כרוך בעצמו בפיצוצים וקידוחים, אולם ההשפעה העיקרית של שלב הפקת הנפט היא בזמן הקידוח וההפקה עצמה, בדומה לפעילויות אחרות של [[כרייה]]. כאשר נפט מופק באיזורי יבשה יש צורך לפעמים [[בירוא יערות|לפנות חלקות יער]] לשם מתקני הקידוח וכן לשם כבישי גישה, הצינורות, ומתקנים שונים. כמו כן יש להקים תשתית צינורות וכבישים לשם הולכת הנפט למיכליות או לבית זיקוק מקומי. דבר זה עלול לתרום ליצירת [[קיטוע שטחי מחיה]] שתורמת להכחדת בעלי חיים. [[דליפות נפט]] באיזורי יער ובאיזורים יבשתיים אחרים עלולים לגרור [[זיהום מים]], [[זיהום קרקע]] ו[[הרס בתי גידול]] בשטח רחב ולהחריב את מקורות המחייה של חקלאים וילידים. מקרה כזה התרחש בניגריה והוביל למאבק סביבתי ולתליית [[סביבתנות|פעילים סביבתיים]] על ידי השלטונות ולמחאה עולמית, מקרה נוסף של זיהום ים יבשתי התרחש בערבה. על פי הביולוג [[ג'ארד דיימונד]] היבט זה השתפר בשנים האחרונות בעקבות ביקורת שהוטחה בחברות הנפט על ידי [[סביבתנות|ארגוני סביבה]] שונים. עם זאת עדיין מתרחשים מקרים בהם יש התנגשות בין חברות נפט לשבטים ילידים על שטחי יער.  
    
השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. המקרים המפורסמים ביותר הם דליפת המיכלית [[אקסון ואלדז]] ליד אלסקה, ו[[האסון הימי במפרץ מקסיקו]] בעקבות תקלה באסדת קידוח של BP. שני המקרים הובילו לכתמי נפט ענקיים באוקיינוס ולנזק אקולוגי נרחב למערכת הימית. נזק דומה נגרם גם במלחמת המפרץ בעקבות שפיכת נפט מכוונת לים.  
 
השפעה דומה של [[זיהום מים]] ו[[זיהום ים]] היא תופעה מוכרת בהרבה כאשר היא מתרחשת בים הפתוח. המקרים המפורסמים ביותר הם דליפת המיכלית [[אקסון ואלדז]] ליד אלסקה, ו[[האסון הימי במפרץ מקסיקו]] בעקבות תקלה באסדת קידוח של BP. שני המקרים הובילו לכתמי נפט ענקיים באוקיינוס ולנזק אקולוגי נרחב למערכת הימית. נזק דומה נגרם גם במלחמת המפרץ בעקבות שפיכת נפט מכוונת לים.  
שורה 212: שורה 212:  
* [http://inflationdata.com/Inflation/Inflation_Rate/Historical_Oil_Prices_Chart.asp מחירי נפט נומינליים וריאלים משנת 1946]
 
* [http://inflationdata.com/Inflation/Inflation_Rate/Historical_Oil_Prices_Chart.asp מחירי נפט נומינליים וריאלים משנת 1946]
 
* [http://www.investopedia.com/ask/answers/06/oilpricesinflation.asp הקשר בין מחירי נפט ואינפלציה]
 
* [http://www.investopedia.com/ask/answers/06/oilpricesinflation.asp הקשר בין מחירי נפט ואינפלציה]
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013
+
* [http://www.haaretz.co.il/news/world/1.1907261 שבט באמזונס מצהיר: טוב למות בעד יער הגשם] מאבק נגד חברת נפט באקוודור, ג'ונתן ווטס, גרדיאן, 15.01.2013
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2304098 הישראלי שליוה את מאבקו של שבט ההוארני באקוודור נגד חברות הנפט וחזר עם סרט] יריב פלג, 24.04.2014, הארץ
 
* [http://www.haaretz.co.il/magazine/.premium-1.2304098 הישראלי שליוה את מאבקו של שבט ההוארני באקוודור נגד חברות הנפט וחזר עם סרט] יריב פלג, 24.04.2014, הארץ
 
* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-8712iXENac שומרי גן העדן -הרצאתו של יורם פורת]
 
* [https://www.youtube.com/watch?feature=player_embedded&v=-8712iXENac שומרי גן העדן -הרצאתו של יורם פורת]

תפריט ניווט