שינויים

'''קשרי הון-שלטון-עיתון''' או '''הון שלטון תקשורת''' מתארים את משולש האינטרסים בין [[בעלי הון]] ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], פוליטיקאים ומפלגות ועיתונות וגופי תקשורת. קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים בין [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וכן מקשרי ידידות ואינטרסים בין אנשים בתחומי העסקים התקשורת והפוליטיקה. מצד שני הקשרים האלה גורמים לעיתים קרובות לעיוותים שונים בתפקוד של מוסדות ולפגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה של כלל החברה]] על ידי הסתרת מקרי [[שחיתות]], התעלמות מ[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול|מונופולים]] ו[[תחרות בין מעטים]], תמיכה ב[[מלחמות]] מיותרות, ופגיעה בתפקוד של השוק הממשלה והעיתונות.  

'''קשרי הון-שלטון-עיתון''' או '''הון-שלטון-תקשורת''' מתארים את משולש האינטרסים בין [[בעלי הון]] ו[[תאגיד רב לאומי|תאגידים גדולים]], פוליטיקאים ומפלגות ועיתונות וגופי תקשורת. קשרים אלה נובעים משילוב אינטרסים בין [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] וכן מקשרי ידידות ואינטרסים בין אנשים בתחומי העסקים התקשורת והפוליטיקה. מצד שני הקשרים האלה גורמים לעיתים קרובות לעיוותים שונים בתפקוד של מוסדות ולפגיעה ב[[רווחה חברתית|רווחה של כלל החברה]] על ידי הסתרת מקרי [[שחיתות]], התעלמות מ[[השפעות חיצוניות]], [[מונופול|מונופולים]] ו[[תחרות בין מעטים]], תמיכה ב[[מלחמות]] מיותרות, ופגיעה בתפקוד של השוק הממשלה והעיתונות.  

==שילובי אינטרסים בין עסקים פוליטיקאים וגופי תקשורת==

==שילובי אינטרסים בין עסקים פוליטיקאים וגופי תקשורת==

;השפעת התקשורת וההון על השלטון:

;השפעת התקשורת וההון על השלטון:

הצלע הפוליטית של המשולש - פוליטיקאים, שרים, פקידים בכירים ומפלגות מעוניינים בסיקור אוהד, באזכורים רבים בתקשורת (אפילו אם זה רק אזכור השם בלבד) ובמניעת חשיפה תחקירים ושערוריות. פוליטקאי שלא כותבים עליו דבר נעלם מעין הציבור ועלול להפסיד תמיכה ציבורית.  

הצלע הפוליטית של המשולש - פוליטיקאים, שרים, פקידים בכירים ומפלגות מעוניינים בסיקור אוהד, באזכורים רבים בתקשורת (אפילו אם זה רק אזכור השם בלבד) ובמניעת חשיפה תחקירים ושערוריות. פוליטיקאי שלא כותבים עליו דבר נעלם מעין הציבור ועלול להפסיד תמיכה ציבורית.  

עיתונאים וגופי תקשורת יכולים להציע סיקור אוהד לפוליטיקאי, משרד ממשלתי, פקיד בכיר, איש עסקים, [[תאגיד]] או [[חברת פירמידה]]. הם גם יכולים למנוע תחקיר מביך שהם קיימו וכן לקדם או לעצור תחקירים בעקבות מידע חדש שהגיע עליהם. במקרים מסויימים גופי תקשורת גדולים מסוגלים לבצע [[צנזורה]] על נושאים מסויימים או להציג אותם באור שנוח לתאגיד או לפוליטיקאי. לדבר זה יש השפעה על התדמית הציבורית שהיא נכס חשוב לפוליטיקאים ולעסקים.  

עיתונאים וגופי תקשורת יכולים להציע סיקור אוהד לפוליטיקאי, משרד ממשלתי, פקיד בכיר, איש עסקים, [[תאגיד]] או [[חברת פירמידה]]. הם גם יכולים למנוע תחקיר מביך שהם קיימו וכן לקדם או לעצור תחקירים בעקבות מידע חדש שהגיע עליהם. במקרים מסויימים גופי תקשורת גדולים מסוגלים לבצע [[צנזורה]] על נושאים מסויימים או להציג אותם באור שנוח לתאגיד או לפוליטיקאי. לדבר זה יש השפעה על התדמית הציבורית שהיא נכס חשוב לפוליטיקאים ולעסקים.  

בעלי ההון ותאגידים גדולים יכולים לסייע או להפריע לפוליטיקאים ופקידים במספר רב של צורות (ראו ערך [[קשרי הון שלטון]]) - העברת תרומות למפלגות ולפריימריז, העסקת קרובי משפחה, העברת תקציבים לעמותות, העסקת מקורבים ופעילים פוליטיים, הקמת מפעל במחוז הבחירה של הפוליטיקאי, הבטחת משרה עתידית לאחר פרישת הפוליטיקאי מהחיים הפוליטיים או הפקיד ממשרתו ([[שיטת הדלת המסתובבת]]) ועוד.  

בעלי ההון ותאגידים גדולים יכולים לסייע או להפריע לפוליטיקאים ופקידים במספר רב של צורות (ראו ערך [[קשרי הון שלטון]]) - העברת תרומות למפלגות ולפריימריז, העסקת קרובי משפחה, העברת תקציבים לעמותות, העסקת מקורבים ופעילים פוליטיים, הקמת מפעל במחוז הבחירה של הפוליטיקאי, הבטחת משרה עתידית לאחר פרישת הפוליטיקאי מהחיים הפוליטיים או הפקיד ממשרתו ([[שיטת הדלת המסתובבת]]) ועוד.  

מעבר לאינטרסים הברורים, השפעת בעלי ההון על הפוליטקיאים היא גם תרבותית - כאשר פוליטיקאים מבלים זמן רב עם מיליונרים ומיליארדים ועם אנשים שמשרתים אנשים אלה (לדוגמה עורכי דין שמייצגים תאגידים גדולים) הם סופגים את נקודת המבט שלהם. לדוגמה הנשיאים [[ביל קלינטון]], [[ברק אובמה]] נפגשים ומבלים את חופשותיהם עם מיליארדרים שונים, ומסתמכים על תרומות והרצאות כדי לאסוף כסף לצרכים פרטיים ולצורך תמיכה במרוץ שלהם לנשיאות. הנשיאים ג'ורג' בוש הבן ו[[דונאלד טרמפ]] באים ממשפחות של מיליארדים. הקשרים העסקיים והחברתיים בין בעלי הון ופוליטיקאים מתקימיים גם בישראל - לדוגמה הן בנימין נתניהו והן אהוב ברק מקורבים לאנשי עסקים שונים, מבלים איתם את חופשותיהם, מקבלים מהם תרומות נכבדות, מספקים הרצאות ו"יעוץ" בתמורה למאות אלפי שקלים ומחזיקים בעצמם בהון של עשרות מיליוני שקלים.  

מעבר לאינטרסים הברורים, השפעת בעלי ההון על הפוליטיקאים היא גם תרבותית - כאשר פוליטיקאים מבלים זמן רב עם מיליונרים ומיליארדים ועם אנשים שמשרתים אנשים אלה (לדוגמה עורכי דין שמייצגים תאגידים גדולים) הם סופגים את נקודת המבט שלהם. לדוגמה הנשיאים [[ביל קלינטון]], [[ברק אובמה]] נפגשים ומבלים את חופשותיהם עם מיליארדרים שונים, ומסתמכים על תרומות והרצאות כדי לאסוף כסף לצרכים פרטיים ולצורך תמיכה במרוץ שלהם לנשיאות. הנשיאים ג'ורג' בוש הבן ו[[דונלד טראמפ]] באים ממשפחות של מיליארדים. הקשרים העסקיים והחברתיים בין בעלי הון ופוליטיקאים מתקיימים גם בישראל - לדוגמה הן [[בנימין נתניהו]] והן [[אהוד ברק]] מקורבים לאנשי עסקים שונים, מבלים איתם את חופשותיהם, מקבלים מהם תרומות נכבדות, מספקים הרצאות ו"יעוץ" בתמורה למאות אלפי שקלים ומחזיקים בעצמם בהון של עשרות מיליוני שקלים.  

;השפעת התקשורת והשלטון על ההון:

;השפעת התקשורת והשלטון על ההון:

השפעת אנשי היח"ץ על העיתונאי יכולה להיות במספר אפיקים - לדוגמה סיקור אוהד על תאגיד אחד שהיחצ"ן מייצג בתמורה לקבלת ידיעות בלדעיות מצד תאגיד אחד. יחסי תן וקח אחרים הם במישור העסקי-פוליטי - לדוגמה בזמן בחירות מקומיות העיתון יתן כיסוי אוהד לאחד המועמדים, בתמורה היח"צן ישפיע על חברות מקומיות ועל קבלנים שהוא מייצג אותן לפרסם דווקא בעיתון זה. השפעה אחרת של יח"צ היא דרך קשרים עם העיתונאים - רוב אנשי היח"צ הם עיתונאים לשעבר ויש להם קשרים אישיים עם העיתונאים והם מנצלים דבר זה כדי לפרסם ידיעות אוהדות ללקוחות שלהם. אפיק שלישי של השפעת היח"ץ הוא הבטחה ברורה או סמויה למשרה עתידית - השכר בתחום העיתונות והתקשורת הוא נמוך בדרך כלל - שיתוף פעולה עם היחצ"ן יתוגמל בעתיד על ידי המלצה למשרה עתידית בתחום היח"צ. השפעה חשובה אחרת היא חסכון בזמן - כאשר העיתונאים לחוצים בזמן להספיק למלא טורים ולספק לציבור מידע ברור ואמין עיתונאים יכולים להיעזר באנשי יח"ץ ובחומר של דוברים מצד תאגידים וגופי ממשל כדי לקבל "חומר לעוס"  וכמקור חשוב לידיעות דבר שמקל מאד את עבודתם.  

השפעת אנשי היח"ץ על העיתונאי יכולה להיות במספר אפיקים - לדוגמה סיקור אוהד על תאגיד אחד שהיחצ"ן מייצג בתמורה לקבלת ידיעות בלדעיות מצד תאגיד אחד. יחסי תן וקח אחרים הם במישור העסקי-פוליטי - לדוגמה בזמן בחירות מקומיות העיתון יתן כיסוי אוהד לאחד המועמדים, בתמורה היח"צן ישפיע על חברות מקומיות ועל קבלנים שהוא מייצג אותן לפרסם דווקא בעיתון זה. השפעה אחרת של יח"צ היא דרך קשרים עם העיתונאים - רוב אנשי היח"צ הם עיתונאים לשעבר ויש להם קשרים אישיים עם העיתונאים והם מנצלים דבר זה כדי לפרסם ידיעות אוהדות ללקוחות שלהם. אפיק שלישי של השפעת היח"ץ הוא הבטחה ברורה או סמויה למשרה עתידית - השכר בתחום העיתונות והתקשורת הוא נמוך בדרך כלל - שיתוף פעולה עם היחצ"ן יתוגמל בעתיד על ידי המלצה למשרה עתידית בתחום היח"צ. השפעה חשובה אחרת היא חסכון בזמן - כאשר העיתונאים לחוצים בזמן להספיק למלא טורים ולספק לציבור מידע ברור ואמין עיתונאים יכולים להיעזר באנשי יח"ץ ובחומר של דוברים מצד תאגידים וגופי ממשל כדי לקבל "חומר לעוס"  וכמקור חשוב לידיעות דבר שמקל מאד את עבודתם.  

הדוגמה הקיצונית להשפעת ממשלה על התקשורת היא [[צנזורה]]. כלומר איסור מוחלט לעסוק בנושא מסויים או סגירה של כלי התקשורת. צזנורה אינה חייבת להיות מדיניות רשמית וברורה. לדוגמה היא יכולה להיות גם נושא שהדרג הפוליטי והמקצועי נמנעים מלדבר עליו - לדוגמה להמנע מאזכור של עבדות בתקופה לפני ביטול העבדות בארצות הברית, או להמנע ממחקר ומאיסוף נתונים על ידי הממשלה והמענות מאזכור הנושא- לדוגמה המנעות מהתייחסות לתופעה של [[זנות]] ו[[סחר בנשים]] בישראל, העדר התייחסות להפגעות [[הולכי רגל בישראל]] או מניעת פרסום של [[נתוני תחבורה בישראל|נתונים על כמות השימוש בתחבורה הציבורית בישראל]].  

הדוגמה הקיצונית להשפעת ממשלה על התקשורת היא [[צנזורה]]. כלומר איסור מוחלט לעסוק בנושא מסויים או סגירה של כלי התקשורת. צנזורה אינה חייבת להיות מדיניות רשמית וברורה. לדוגמה היא יכולה להיות גם נושא שהדרג הפוליטי והמקצועי נמנעים מלדבר עליו - לדוגמה להימנע מאזכור של עבדות בתקופה לפני ביטול העבדות בארצות הברית, או להימנע ממחקר ומאיסוף נתונים על ידי הממשלה והמענות מאזכור הנושא- לדוגמה הימנעות מהתייחסות לתופעה של [[זנות]] ו[[סחר בנשים]] בישראל, העדר התייחסות להיפגעות [[הולכי רגל בישראל]] או מניעת פרסום של [[נתוני תחבורה בישראל|נתונים על כמות השימוש בתחבורה הציבורית בישראל]].  

   

   

כלי נפוץ יותר מצד השלטון ומצד תאגידים הוא שימוש ב[[תעמולה]] והצגת נקודת המבט של הממשל בצורה שנוחה לו כלפי העיתונות.  

כלי נפוץ יותר מצד השלטון ומצד תאגידים הוא שימוש ב[[תעמולה]] והצגת נקודת המבט של הממשל בצורה שנוחה לו כלפי העיתונות.  

קו המערכת או ההנחיות לאנשי התקשורת בדרך כלל לא מובעים במפורש על ידי בעל השליטה בערוץ התקשורת אלא נרמזים או נאמרים לעורכים ואלו מעבירים את המסרים לכתבים ולפרשנים. דרך אחרת היא לפטר עיתונאים "רעים"  או להצניע ידיעות שלהם, או ולשכור לגוף התקשורת "אנשי שלומנו" שישמרו על קו נוח לבעל השליטה.  

קו המערכת או ההנחיות לאנשי התקשורת בדרך כלל לא מובעים במפורש על ידי בעל השליטה בערוץ התקשורת אלא נרמזים או נאמרים לעורכים ואלו מעבירים את המסרים לכתבים ולפרשנים. דרך אחרת היא לפטר עיתונאים "רעים"  או להצניע ידיעות שלהם, או ולשכור לגוף התקשורת "אנשי שלומנו" שישמרו על קו נוח לבעל השליטה.  

בחלק מהמקרים החלטות פוליטיות יכולות להשפיע על רווחי העיתונות - לדוגמה [[פרסום מוצרי טבק|איסור פרסום של מוצרי טבק]] בעיתונות הכתובה יכול להקטין את הכנסות העיתונים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. לדוגמה החלטות של הממשלה על תמיכה , על חיוב בתכנים שונים ועוד סוגי רגולציה יכול להשפיע על חבורת טלוויזיה פרטיות.  

בחלק מהמקרים החלטות פוליטיות יכולות להשפיע על רווחי העיתונות - לדוגמה [[פרסום מוצרי טבק|איסור פרסום של מוצרי טבק]] בעיתונות הכתובה יכול להקטין את הכנסות העיתונים בעשרות מיליוני שקלים בשנה. לדוגמה החלטות של הממשלה על תמיכה, על חיוב בתכנים שונים ועוד סוגי רגולציה יכול להשפיע על חבורת טלוויזיה פרטיות.  

בעלי העסקים יכולים לספק תמיכה כספית לכלי התקשורת בצורה של פרסומות או מודעות. כמו כן הם יכולים לסייע לכלי התקשורת על ידי שיתופי פעולה שונים כמו קיום של כנסים משותפים שמכניסים הכנסות לעיתון. צורת סיוע אחרת היא על ידי העברת ידיעות בלעדיות לעיתון.  

בעלי העסקים יכולים לספק תמיכה כספית לכלי התקשורת בצורה של פרסומות או מודעות. כמו כן הם יכולים לסייע לכלי התקשורת על ידי שיתופי פעולה שונים כמו קיום של כנסים משותפים שמכניסים הכנסות לעיתון. צורת סיוע אחרת היא על ידי העברת ידיעות בלעדיות לעיתון.  

==השפעה כללית - מסגור תקשורתי נוח לעסקים==

==השפעה כללית - מסגור תקשורתי נוח לעסקים==

[[ג'ורג' לייקוף]], פרוספור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופלארית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורלוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. {{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}

[[ג'ורג' לייקוף]], פרופסור לבלשנות מארצות הברית טוען כי מסגור הוא נקודת מפתח בהתחזקות הימין בארצות הברית החל משנות ה-70. לטענתו ארגונים שמרניים במימון [[תאגידים גדולים]] ומיליארדים החלו לממן חוקרים עם אוריינטציה ימנית באוניברסיטאות, לממן צוותי חשיבה ימניים, לממן ירחונים מקצועיים שבהם חוקרים אלה יכולים לפרסם את משנתם ולקדם אותם בתקשורת המסחרית הפופולרית. לטענתו יש גופים שפועלים ללא הרף לשיבוץ מומחים אלה בתקשורת כך שהם מופיעים הרבה יותר ממומחים אחרים - לדוגמה הרבה יותר מנויורולוגים בטלוויזיה. הוא מוסיף כי דבר זה גורם לאפקט מסגור סביב סוגיות חברתיות ופוליטיות באופן שמטה את השיח לטובת כוחות שמרניים וימניים. {{הערה|שם=Lakoff|1=ג'ורג' לייקוף, [https://www.youtube.com/watch?v=n4UfGZOPJjE George Lakoff: Don't Think of an Elephant], הרצאה ביו-טיוב, 2012}}

לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפומרה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס.  {{הערה|שם=Lakoff}}

לדוגמה לייקוף טוען כי בנושא של [[לובי פוליטי]] , ההשפעה של הלוביסט תלויה בעיקר בנכונות חברי קונגרס לקחת כסף או טובות הנאה אחרות מטעם הלוביסט. לכן השאלה החשובה היא לאו דווקא התנהגות הלוביסט עצמו אלא כיצד מגינים אל האתיקה של חברי הקונגרס. מרגע שיש מסגור של הנושא על הלוביסטים והתנהגותם, זה פחות משנה אם אתה בעד או נגד רפורמה בנושא לוביסטים, יש הצלחה בהסטת הדיון משאלות אחרות כמו איך משנים את המוסדות של הקונגרס או משפרים את האתיקה של חברי הקונגרס.  {{הערה|שם=Lakoff}}

לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת , כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}}

לימוד של מערכות עצביות מתרחש על ידי חזרה שוב ושוב על גירוי באופן שהוא מייצר קשרים סינפטיים במוח. לייקוף טוען כי כך גם מתרחש מסגור תקשורתי על ידי מתן משמעות למילים ולביטויים שוב ושוב על ידי תקשורת , כך שבסופו של דבר מונחים מסויימים מוטבעים במוח של רוב האנשים. אנשים רבים חושבים שהם פשוט מתנהגים לפי "[[ההגיון הפשוט]]" אבל חוקרים ממדעי המוח וחקר של קוגניציה גילו כי אין דבר כזה "היגיון פשוט" אוניברסלי - מה שנראה לאנשים כדבר הגיוני לעשות תלוי בשאלה מה ראיית העולם. לאנשים שונים יש ראיית עולם שונה ומסגור שונה.{{הערה|שם=Lakoff}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת היתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

מכתב משנת 1993, כולל הצעות לקמפיינים משותפים של פיליפ-מוריס ועיתונים ישראליים. תכנים אחת היתה לגייס את שגריר ארצות-הברית בישראל לקידום מותג הסיגריות מרלבורו. בחברת פרסום שעבדה עם "ידיעות אחרונות" ועם חברת הסיגריות הציעו לחלק ל-300 אלף קוראי העיתון פוסטר ובו "סצינות מהמערב הפרוע" מתנת מרלבורו ו"ידיעות אחרונות" – ולקדם את היוזמה באמצעות הענקת העותק הראשון של הפוסטר לשגריר ארצות-הברית, בליווי ראיון.{{הערה|שם=7eye2016}}

החל משנת 1983 מוטלות מגבלות שונות על פרסום טבק בישראל. אבל נכון לשנת 2017 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת (שאינה מיועדת לילדים) ובאינטרנט וכן בשילוט בחנוית מזון וחנויות אחרות המוכרות מוצרי טבק. בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי בישראל|לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}.

החל משנת 1983 מוטלות מגבלות שונות על פרסום טבק בישראל. אבל נכון לשנת 2017 מותר לפרסם בישראל סיגריות ומוצרי טבק בעיתונות המודפסת (שאינה מיועדת לילדים) ובאינטרנט וכן בשילוט בחנויות מזון וחנויות אחרות המוכרות מוצרי טבק. בשנת 2012, ניסה משרד הבריאות בישראל "ליישר קו" עם רוב מדינות העולם המערבי ולתקן את החוק כך שיהיה איסור גמור על פרסום מוצרי טבק. מוציאים לאור של מספר עיתונים מרכזיים בישראל החליטו להיאבק בהצעה כדי למנוע פגיעה בהכנסותיהם. המו"לים, הקימו פורום משותף ששכר בצוותא את שירותי ה[[לובי בישראל|לובי]] של משרד גורן-עמיר, ניסו לעצור את היוזמה, ולנצלה אותה להגדלת ההכנסות. מנהלים מטעם העיתונים "הארץ", "ידיעות אחרונות", "גלובס", "מעריב" ואחרים שכרו יחד משרדי לוביסטים העובדים במקביל עם מפיצי הטבק, וביקשו לקדם באמצעותם חוק אחרת: במקום איסור גורף על פרסום מוצרי עישון – הצעה מרוככת, שתעניק למשרד הבריאות שטחי פרסום חינמיים כנגד שטחי הפרסום שיירכשו על-ידי חברות הסיגריות. נציגים מטעם פורום המו"לים נפגשו עם סגן שר הבריאות ליצמן (שהיה בעצם בתפקיד שר הבריאות) בלשכתו שבכנסת, והציגו לו את ההצעה אך ללא הצלחה. ב-2013, מונתה יעל גרמן כשרת הבריאות, במסגרת הדיונים על הצעת החוק הממשלתית בוועדת הכלכלה, דאגו נציגי המו"לים להפיץ את הצעתם המקורית בקרב חברי-הכנסת. והמשיכו בניסיונות לקדמה תוך הידברות עם אנשי משרד הבריאות, בתיווכה של קבוצת ח"כים בראשות ליצמן וח"כ גילה גמליאל מהליכוד. הניסיונות הללו לא צלחו; מנכ"ל המשרד דאז, פרופ' רוני גמזו, שלל אותם על הסף, ובאחד הדיונים אף הצהיר כי יעדיף לפרסם "בלוק שחור" על פני פרסום מודעות נגד עישון במימון חברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/144153 פורום המו"לים], איתמר ב"ז, העין השביעית, 27.01.2015}} במרץ 2014 החליטה יעל גרמן למשוך את הצעת החוק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/99954 הצעה שאפשר לסרב לה], איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 05.03.2014}}.

==ראו גם==

==ראו גם==

* גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3232546 חברי המועדון נופלים - והמסך עולה], דה מרקר, 13.01.2017  

* גיא רולניק, [http://www.themarker.com/markerweek/1.3232546 חברי המועדון נופלים - והמסך עולה], דה מרקר, 13.01.2017  

* [http://www.the7eye.org.il/229163 מדוע באמת אילי הון מחזיקים עיתונים כלכליים], [[העין השביעית]], 25.1.2017

* [http://www.the7eye.org.il/229163 מדוע באמת אילי הון מחזיקים עיתונים כלכליים], [[העין השביעית]], 25.1.2017

* טים הארפורד, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710101,00.html עוּבדוֹת לא יכולות לנצח שקרים], "פייננשל טיימס", 23.03.17

* טים הארפורד, [http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3710101,00.html עוּבדוֹת לא יכולות לנצח שקרים], "פייננשל טיימס", 23.03.2017

* ענת באלינט, [http://www.the7eye.org.il/248393 אני אוהב אותך פיליפ-מוריס; הפרסום הסמוי לעישון ב"וואלה" הוא ההסבר הכי טוב מדוע הפרסום הסמוי מסוכן לחברה], העין השביעית, 14.5.2017

* ענת באלינט, [http://www.the7eye.org.il/248393 אני אוהב אותך פיליפ-מוריס; הפרסום הסמוי לעישון ב"וואלה" הוא ההסבר הכי טוב מדוע הפרסום הסמוי מסוכן לחברה], העין השביעית, 14.5.2017