שינויים

==עבודתו==

==עבודתו==

גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים.

גלבריית היה דמות חשובה בקרב [[כלכלה מוסדית|הכלכלה המוסדית]] במאה ה-20. וסיפק מגוון דוגמאות להסתכלות המוסדית על כוח כלכלי. {{הערה|Stilwell, Frank J. B. (2002) Political Economy: The Contest of Economic Ideas. South Melbourne, Vic: Oxford University Press}} בהתאם לגישה המוסדית, גלבריית ראה את הכלכלה כדיסציפלינה הקשורה לתרבות ולחברה ולא רק דיסציפלינה העוסקת במספרים ונוסחאות (גישה המאפיינת [[כלכלה נאו קלאסית]]).

 

גלבריית היה כותב פורה וכתב 48 ספרים ולמעלה מ-1,000 מאמרים בנושאים שונים. הוא היה אחד הכלכלנים הבודדים שזכה למספר עצום של קוראים. עבודתו המפורסמות ביותר היתה כנראה טרילוגיית הספרים שלו על כלכלה. '''[[קפיטליזם אמריקני]]''' (1952), '''[[חברת השפע]]''' (1958), ו'''[[המדינה התעשייתית החדשה]]''' (1967). הוא לימד באוניברסיטת הרווארד במשך שנים רבות. בין כתביו הרבים הוא העריך יותר מכל את הספרים  "המדינה התעשייתית החדשה" ו"חברת השפע". {{הערה|Adams, Philip (1999). [http://www.abc.net.au/rn/talks/lnl/stories/s64155.htm Interview on Radio National, Late Night Live]. Australian Broadcasting Corporation}} יש גם עדויות שהוא העריך את ספרו האחרון Economics of Innocent Fraud. {{הערה|Sharpe, Mike (2006). John Kenneth Galbraith, 1908–2006". [https://en.wikipedia.org/wiki/Challenge_(journal) Challenge: The Magazine of Economic Affairs]. 49 (4): 7.}}

===חברת השפע===

===חברת השפע===

'''[[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]]''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר מתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

'''[[חברת השפע (ספר)|חברת השפע]]''' (The Affluent Society) הוא אחד מספריו הנודעים של גלבריית. הספר יצא לאור בשנת 1958 ומתייחס להיסטוריה של הכלכלה ולבעיות הכלכליות של ארצות הברית. גלבריית טוען שמתן דגש ל[[צמיחה כלכלית]] ולמיקסום של תפוקה בתהליך הייצור אינו מתאים לחברת שפע, כמו החברה האמריקאית. הוא טוען כי דגש זה מוביל לכך שניתן דגש חזק מידי לייצור לצורך צריכה פרטית (של מוצרים כמו מזון, מוצרי אלקטרוניקה, מכוניות וכו') וכי דבר זה בא על חשבון הוצאות נמוכות מידי על מוצרים ושרותים ציבוריים, פחות מידי זמן פנאי, פחות מידי בטחון כלכלי וכן לתוצאות לא רצויות נוספות.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.  

גלבריית טוען שברור שככל שיש יותר שפע של מוצרי צריכה, גידול נוסף בצריכת מוצרים אלה הופך לפחות חשוב - למעשה זו מסקנה שאפשר להגיע אליה על ידי החלת הרעיון של [[תועלת שולית פוחתת]] על כלל מוצרי הצריכה במקום על מוצר יחיד. הוא טוען שנדרש משהו חיצוני או לא טבעי כדי שאנשים ימשיכו להוציא כסף. גלבריית מאשים כי [[תעשיית הפרסום]], יוצרת ביקושים למוצרים חדשים, כחלק בלתי נפרד מתהליך הייצור.