4,291
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 13:
שורה 13: − − גם העמים של [[בני אדם|בני האדם]] שגרים ביערות הצפון אינה רגילים למחסור במים, בעונה הקרה אפשר תמיד להמיס שלג ובעונה החמה תמיד יש במרחק קילומטרים ספורים נחל או אגם. דרום פינלנד וקרליה הם חבל אגמים ויערות ומקומות בהן יש פחות אגמים ונחלים חלק גדול מהשטח מכוסה בביצות. גם אם אין את כל זה אפשר לחפור בור ידנית ויאספו בו מים. לאומת זאת מחסור במזון היווה בעיה גדולה בשבילם במהלך ההיסטוריה. שורה 25:
שורה 23: + + + + + + −
אין תקציר עריכה
יערות הצפון מתאפיינים בהבדל חד בין עונת הקיץ החמה במידה מאוזנת, לבין עונת החורף הקרה. הטמפרטורה בחורף יכולה להגיע בקלות ל 30-. יערות הצפון אינם רגילים ל[[מחסור במים]] וכך גם בעלי החיים שחיים בהם. מבחינת המערכת האקולוגית, בעוד שמים אינם מהווים מגבלת משאבים, השלג מקשה על שטח רחב של עלים ודבר זה מגביל את כמות הפוטוסינתזה. בעונת החורף העצים שיש להם עלים מסירים אותם(שלכת) והעצים שנשארים ירוקים הם רק אלה שיש להם מחטים כי אלה פחות רגישים לקור מעלים. חלק גדול מהעשבוניים נובלים והאדמה מתכסה בשלג. כמו כן חלק ממקורות המים קופאים. דברים אלה יחד עם הקור מקשים את החיים עבור אוכלי צמחים ורבים מהם נודדים דרומה (ציפורים) או נכנסים לתרדמת (חרקים). דבר זה מייצר מחסור חריף במזון עבור אוכלי כל וטורפים בעונה הקרה ואז הם גם נודדים דרומה(ציפורים) או נכנסים לתרדמת(יונקים). בסך הכל ניתן לומר שהעדר במזון קובע את זמן ומסלול הנדידה יותר מהקור. אחת ההוכחות היא שציפורים רבות אשר מאיזו שהיא סיבה לא עפות דרומה(פציעה, מחלה), שורדות גם מחוץ לבתים אם האנשים מאכילים אותם. מגבלה נוספת שקיימת ביערות הצפון היא כמות אור שמש נמוכה ועננות גבוהה יותר שמקשים על צמחים דרומיים להסתגל.
יערות הצפון מתאפיינים בהבדל חד בין עונת הקיץ החמה במידה מאוזנת, לבין עונת החורף הקרה. הטמפרטורה בחורף יכולה להגיע בקלות ל 30-. יערות הצפון אינם רגילים ל[[מחסור במים]] וכך גם בעלי החיים שחיים בהם. מבחינת המערכת האקולוגית, בעוד שמים אינם מהווים מגבלת משאבים, השלג מקשה על שטח רחב של עלים ודבר זה מגביל את כמות הפוטוסינתזה. בעונת החורף העצים שיש להם עלים מסירים אותם(שלכת) והעצים שנשארים ירוקים הם רק אלה שיש להם מחטים כי אלה פחות רגישים לקור מעלים. חלק גדול מהעשבוניים נובלים והאדמה מתכסה בשלג. כמו כן חלק ממקורות המים קופאים. דברים אלה יחד עם הקור מקשים את החיים עבור אוכלי צמחים ורבים מהם נודדים דרומה (ציפורים) או נכנסים לתרדמת (חרקים). דבר זה מייצר מחסור חריף במזון עבור אוכלי כל וטורפים בעונה הקרה ואז הם גם נודדים דרומה(ציפורים) או נכנסים לתרדמת(יונקים). בסך הכל ניתן לומר שהעדר במזון קובע את זמן ומסלול הנדידה יותר מהקור. אחת ההוכחות היא שציפורים רבות אשר מאיזו שהיא סיבה לא עפות דרומה(פציעה, מחלה), שורדות גם מחוץ לבתים אם האנשים מאכילים אותם. מגבלה נוספת שקיימת ביערות הצפון היא כמות אור שמש נמוכה ועננות גבוהה יותר שמקשים על צמחים דרומיים להסתגל.
מספר בעלי החיים הפעילים שונה מאוד בין העונות: בחורף הקר והרעב חלק נודדים דרומה וחלק נכנסים לתרדמת חורף. בקנדה ביערות הצפון ישנם 300 מיני ציפורים בקיץ ורק 30 בחורף. היונקים שנשארים פעילים מאופיינים בדרך כלל ברמת אינטליגנציה גבוהה יחסית כי הם שורדים באמצעות טכניקות מתוחכמות כמו ייבוש ואגירת מזון על ידי הסנאים, או ציד בלהקה על ידי הזאבים.
מספר בעלי החיים הפעילים שונה מאוד בין העונות: בחורף הקר והרעב חלק נודדים דרומה וחלק נכנסים לתרדמת חורף. בקנדה ביערות הצפון ישנם 300 מיני ציפורים בקיץ ורק 30 בחורף. היונקים שנשארים פעילים מאופיינים בדרך כלל ברמת אינטליגנציה גבוהה יחסית כי הם שורדים באמצעות טכניקות מתוחכמות כמו ייבוש ואגירת מזון על ידי הסנאים, או ציד בלהקה על ידי הזאבים.
מבחינה [[קיצור תולדות האנושות|היסטורית]] יערות הצפון יושבו בשלב מאוחר יחסית של ההיסטוריה האנושית - רק לאחר פיתוחים כמו עיבוד עורות וידע על שימוש בחוט ומחט - בעוד שהמקור הן למינים האנושיים בכלל והן ל[[הומו סאפינס]] יצאו שניהם מאפריקה ומתאימים יותר לאקלים באיזור זה - לדוגמה קושי לשרוד ללא עור פרווה או פתרון אחר של בידוד ומחסה. עם הזמן התפתחו פתרונות ביולוגיים לשרידה של בני אדם באיזור הצפון - לדוגמה היכולת לקבל ויטמין D מחלב, שנועדה לאפשר להתמודד עם מחסור באור שמש שנחוץ לשם סינתוז ויטמין די דרך העור.
מבחינה [[קיצור תולדות האנושות|היסטורית]] יערות הצפון יושבו בשלב מאוחר יחסית של ההיסטוריה האנושית - רק לאחר פיתוחים כמו עיבוד עורות וידע על שימוש בחוט ומחט - בעוד שהמקור הן למינים האנושיים בכלל והן ל[[הומו סאפינס]] יצאו שניהם מאפריקה ומתאימים יותר לאקלים באיזור זה - לדוגמה קושי לשרוד ללא עור פרווה או פתרון אחר של בידוד ומחסה. עם הזמן התפתחו פתרונות ביולוגיים לשרידה של בני אדם באיזור הצפון - לדוגמה היכולת לקבל ויטמין D מחלב, שנועדה לאפשר להתמודד עם מחסור באור שמש שנחוץ לשם סינתוז ויטמין די דרך העור.
כמו בעלי החיים, גם העמים של [[בני אדם|בני האדם]] שגרים ביערות הצפון אינה רגילים למחסור במים, בעונה הקרה אפשר תמיד להמיס שלג ובעונה החמה תמיד יש במרחק קילומטרים ספורים נחל או אגם. דרום פינלנד וקרליה הם חבל אגמים ויערות ומקומות בהן יש פחות אגמים ונחלים חלק גדול מהשטח מכוסה בביצות. גם אם אין את כל זה אפשר לחפור בור ידנית ויאספו בו מים. לאומת זאת מחסור במזון היווה בעיה גדולה בשבילם במהלך ההיסטוריה.
== סכנות ליערות הצפון ==
== סכנות ליערות הצפון ==
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[התחממות עולמית ושריפות יער]], [[ברוא יערות]]}}
{{הפניה לערך מורחב|ערכים =[[התחממות עולמית ושריפות יער]], [[ברוא יערות]]}}
הסכנות ליערות הצפון שונות מהסכנות ליערות הטרופיים עם כי יש גם נקודות משותפות. בעוד הסכנה העיקרית ליערות הטרופיים נובעת מ[[חקלאות כרות והבער|כריתה למטרות חקלאות]] - סויה, [[אורז]], [[שמן דקלים]], וראיית בקר, הרי שהסכנה העיקרית ליערות הצפון היא [[שרפות יער]]. יערות הצפון רגילים לאקלים קר ולח (המשקעים שם נמוכים מכמות המשקעים ביערות הטרופיים אך מנגד האידוי נמוך ביותר) ולכן קשה להם עם [[התחממות עולמית|ההתחממות האקלים]] וההתייבשות עקב [[שינויי האקלים]]. השרפות הביאו ל-91% מברוא יערות הצפון בצפון אמריקה ול-56% מברוא יערות הצפון באירופה ואסיה בשנים 2000-2013.{{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}} סכנות נוספות הן [[זיהום נפט]] מצינורות ישנים-בעיקר בסיביר המערבית, כריתה למען [[ריהוט ירוק|תעשיית הרהיטים]] והבתים מעץ.
הסכנות ליערות הצפון שונות מהסכנות ליערות הטרופיים עם כי יש גם נקודות משותפות. בעוד הסכנה העיקרית ליערות הטרופיים נובעת מ[[חקלאות כרות והבער|כריתה למטרות חקלאות]] - סויה, [[אורז]], [[שמן דקלים]], וראיית בקר, הרי שהסכנה העיקרית ליערות הצפון היא [[שרפות יער]]. יערות הצפון רגילים לאקלים קר ולח (המשקעים שם נמוכים מכמות המשקעים ביערות הטרופיים אך מנגד האידוי נמוך ביותר) ולכן קשה להם עם [[התחממות עולמית|ההתחממות האקלים]] וההתייבשות עקב [[שינויי האקלים]]. השרפות הביאו ל-91% מברוא יערות הצפון בצפון אמריקה ול-56% מברוא יערות הצפון באירופה ואסיה בשנים 2000-2013.{{הערה|Peter Potapov,, Matthew C. Hansen, Lars Laestadius, Svetlana Turubanova1, Alexey Yaroshenko, Christoph Thies, Wynet Smith, Ilona Zhuravleva, Anna Komarova, Susan Minnemeyer and Elena Esipova [http://advances.sciencemag.org/content/3/1/e1600821.full The last frontiers of wilderness: Tracking loss of intact forest landscapes from 2000 to 2013] American Association for the Advancement of Science 13.01.2017}} סכנות נוספות הן [[זיהום נפט]] מצינורות ישנים-בעיקר בסיביר המערבית, כריתה למען [[ריהוט ירוק|תעשיית הרהיטים]] והבתים מעץ.
== נדידת הציפורים מיערות הצפון שינויי אקלים וישראל ==
כמו שנאמר בפסקה למעלה, ציפורים רבות עוזבות את יערות הצפון בסתיו וחוזרות לשם באביב. הנדידה מתבצעת ב 3 שלבים: הראשונים עוזבות הציפורים הניזונות מחרקים ופרות יער כי אלה נעלמים יחד עם השלכת, אחריהן עוזבות הציפורים המימיות כאשר מקורות המים מתכסים קרח ואחרונים עוזבות הציפורים הניזונות מתולעים או חרקים החיים על האדמה כי זו מתכסה שלג. כל הציפורים האלה עפות דרומה וכאשר מדובר על יערות הצפון במזרח אירופה חלק גדול מהן עובר בישראל בדרך לאפריקה. באביב הן חוזרות צפונה באותה הדרך ושוב עוברות דרך ישראל. ישראל מהווה מסדרון נוח למעבר, כאשר ממערב לה נמצא הים התיכון וממזרח מדבריות-בשני המקרים קשה לציפורים לעבור{{הערה|גידי זנד [http://lib.cet.ac.il/pages/item.asp?item=12707 על שיירות של ציפורים נודדות בשמי ישראל] המרכז לטכנולוגיה חינוכית}}
כאשר אגמים רבים באפריקה התייבשו בגלל כריתת יערות או שינויי אקלים ציפורים רבות החלו להישאר בישראל בחורף כי אין להם כל כך היכן לגור באפריקה. כמות ציפורים גדולה במיוחד נשארת בעמק החולה לאחר שיצרו שם אגם בשנות ה 90{{הערה|עדי חשמונאי [http://news.walla.co.il/item/2932308 שינויים בהרגלי הנדידה: כך הפך אגמון החולה לביתם של העגורים] 06.02.2016 וואלה}}.
כל זה מצד אחד מסביר למה ארגוני סביבה רבים מעדיפים פאנלים סולריים על תחנות רוח כמקורות לאנרגיה מתחדשת-הלהבים של תחנות הרוח פוגעות בציפורים ומצד שני מדגיש את חשיבות המערכת האקולוגית הישראלית-אם שינויי האקלים יהפכו את ישראל למדבר זה יפגע לא רק בבעלי החיים המקומיים אלה גם בכל הציפורים הנודדות במזרח אירופה{{הערה|מאיה פלח [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4735081,00.html שינויי האקלים: הציפורים הנודדות לא יגיעו לארץ?] 05.12.2015 ויינט}}.
== שמירה על יערות הצפון ==
== שמירה על יערות הצפון ==
למרות חשיבותם הרבה המודעות לחשיבות השמירה על יערות הצפון נמוכה יחסית לכן ב 2016 הכריז גרינפיס על קמפיין לשימור יערות הצפון{{הערה|גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/en/press/releases/2016/save-Great-Northern-Forest-Convention-Biological-Diversity/ Greenpeace calls for urgent global action to save The Great Northern Forest] 7.12.2016}}
למרות חשיבותם הרבה המודעות לחשיבות השמירה על יערות הצפון נמוכה יחסית לכן ב 2016 הכריז גרינפיס על קמפיין לשימור יערות הצפון{{הערה|גרינפיס [http://www.greenpeace.org/international/en/press/releases/2016/save-Great-Northern-Forest-Convention-Biological-Diversity/ Greenpeace calls for urgent global action to save The Great Northern Forest] 7.12.2016}}