שינויים

'''פיתוח בר קיימא'''  או '''פיתוח מקיים''' (Sustainable Development) הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של [[הסביבה הטבעית]] [[קיימות|באופן מתמשך]].

'''פיתוח בר קיימא'''  או '''פיתוח מקיים''' (באנגלית: '''Sustainable Development''') הוא מושג שנועד לתאר תהליך חברתי-כלכלי שמאופיין על ידי הספקה של הצרכים האנושיים תוך שמירה על איכותה של [[הסביבה הטבעית]] [[קיימות|באופן מתמשך]].

==היסטוריה של המושג==

==היסטוריה של המושג==

הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע ( International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להיכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של [[וועדת ברונדטלנד]] בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.

הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע (International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להיכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של [[וועדת ברונדטלנד]] בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.

בפסגת כדור הארץ בריו 1992, שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם [[אג'נדה 21]] (סדר יום למאה ה-21). בשנת 2000 אומצה תוכנית עולמית נוספת לפיתוח בר קיימא בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".

בפסגת כדור הארץ בריו 1992, שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם [[אג'נדה 21]] (סדר יום למאה ה-21). בשנת 2000 אומצה תוכנית עולמית נוספת לפיתוח בר קיימא בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".

===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===

===אימוץ הצמיחה הכלכלית ואימוץ של סביבתנות===

{{הפניה לערך מורחב|דה קפלינג}}

{{הפניה לערך מורחב|דה קפלינג}}

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (de-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה.  בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

גישה זו מאמצת את המושג "פיתוח" בתור שווה ערך למונח "[[צמיחה כלכלית]]". לפי גישה זו, אין סתירה בין צמיחה כללית לבין שמירה על הסביבה. כיום (2012) רוב העולם העסקי וכן מספר ממשלות מערביות נוקטים בגישה זו. המונח הנפוץ הוא [[דה-קפלינג]] (De-coupling) לפיו ניתן להגדיל את הצמיחה הכלכלית עוד ועוד אבל בלי לפגוע בסביבה.  בספרו [[שגשוג ללא צמיחה]], מבקר [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[טים ג'קסון]], את "המיתוס של ההפרדה". ג'קסון טוען כי דרך זו לא עבדה בעשורים האחרונים, אין ראיות לכך שהיא עובדת היום ולא מאד סביר שהיא תעבוד בעתיד.  

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ תאר אלא עליה של הצריכה לנפש ואיתה עליה בהשפעה על הסביבה. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות  ([[יצוא זיהום]]) על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקוזנץ מדד של זיהום מקומי).

יש הטוענים כי צמיחה כלכלית היא תנאי הכרחי לשם שמירה על הסביבה. גישה זו מיוצגת על ידי [[עקומת קוזנץ הסביבתית]]. לפי הנחה זו מדינות עניות מזהמות את הסביבה כי ערך חיי האדם בהן נמוך, עם העליה בשכר עולה גם תוחלת החיים ואיכות חיים ולכן להגנה על הסביבה יש ערך חשוב יותר. גישה זו נתקפה במספר היבטים. ראשית יש חברות עתיקות, עניות בהרבה לעומת חברות מודרניות, שהצליחו לקיים כלכלה בת קיימא (ראו [[התמוטטות]]) במשך אלפי שנים. בנוסף, זיהום הוא רק היבט אחד של [[השפעה סביבתית]] ובתחומים אחרים כמו [[טביעת רגל אקולוגית]], [[טביעת רגל מימית]], [[טביעת רגל אנרגטית]] ועוד לא רואים עקומה כמו שקוזנץ תאר אלא עליה של הצריכה לנפש ואיתה עליה בהשפעה על הסביבה. שלישית אפילו בתחום הזיהום, חלק גדול מהזיהום של מדינות מערביות יוצא למדינות עניות  ([[יצוא זיהום]]) על ידי הוצאה של מפעלים מזהמים למדינות אלה (עובדה שנתפסת על ידי מדד כגון טביעת רגל מימית או טביעת רגל אקולוגית, ולא נתפס על ידי פרמטרים שקוזנץ מדד של זיהום מקומי).

===דחייה של מושג הצמיחה===

===דחייה של מושג הצמיחה===

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מצב יציב}}

{{הפניה לערך מורחב|כלכלת מצב יציב}}

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. המגבלות של צמיחה חומרית הוצגה באופן הבהיר ביותר בספר [[גבולות לצמיחה]], ויש גבול כמה אפשר להגיע בצמיחה שאינה חומרית בלי להשפיע על הצמיחה החומרית. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, ונסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח.  או ב[[פטיש הצמיחה]].  

גישת [[כלכלת מצב יציב]] שפותחה על ידי [[כלכלה אקולוגית|הכלכלן האקולוגי]] [[הרמן דיילי]] ואחרים טוענת כי צמיחה אינסופית אינה אפשרית במסגרת עולם סופי. המגבלות של צמיחה חומרית הוצגה באופן הבהיר ביותר בספר [[גבולות לצמיחה]], ויש גבול כמה אפשר להגיע בצמיחה שאינה חומרית בלי להשפיע על הצמיחה החומרית. גישה הזו מאופיינת בחשדנות כלפי הרעיון הכללי של פיתוח ושל צמיחה, יהיו הפרמטרים הנמדדים אשר יהיו, וניסיון להגיע לחברה מקיימת שהיא לאו דווקא בצמיחה או פיתוח.  או ב[[פטיש הצמיחה]].  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורח חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורח חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.  

* [http://www.sustainabilityinstitute.net/index.php?option=com_docman&task=doc_view&gid=223 גישה מערכתית לקיימות ולפיתוח בר קיימא] Gilberto Gallopín, מסמך של האו"ם 2003  

* [http://www.sustainabilityinstitute.net/index.php?option=com_docman&task=doc_view&gid=223 גישה מערכתית לקיימות ולפיתוח בר קיימא] Gilberto Gallopín, מסמך של האו"ם 2003  

* [http://www.green-israel.media-sb.co.il/ כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל] יוזמה של אנשי סביבה לתוכנית פיתוח בר קיימא, green new deal

* [http://www.green-israel.media-sb.co.il/ כלכלת המחר - צמיחה ירוקה לישראל] יוזמה של אנשי סביבה לתוכנית פיתוח בר קיימא, green new deal

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/tamat_strategy_final_1.pdf תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה] דורון לביא ואחרים, נובמבר 2004. {{pdf}}

* [http://www.sviva.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/tamat_strategy_final_1.pdf תכנית אסטרטגית לפיתוח בר קיימא, במשרד התעשייה המסחר והתעסוקה] דורון לביא ואחרים, נובמבר 2004 {{pdf}}

* [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/F188C461-C835-406D-AC91-E992584D3B8E.htm הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], 23/10/2011

* [http://www.moital.gov.il/NR/exeres/F188C461-C835-406D-AC91-E992584D3B8E.htm הממשלה אישרה גיבוש תוכנית לאומית לקידום צמיחה ירוקה בישראל], [[המשרד להגנת הסביבה]], 23.10.2011

*[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 {{pdf}}

*[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 {{pdf}}

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03275.pdf עשור להחלטת הממשלה בדבר תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא: סקירת סוגיות מרכזיות בנושא סביבה ופיתוח בר-קיימא] - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2013 {{pdf}}

* [http://www.knesset.gov.il/mmm/data/pdf/m03275.pdf עשור להחלטת הממשלה בדבר תוכנית אסטרטגית לפיתוח בר-קיימא: סקירת סוגיות מרכזיות בנושא סביבה ופיתוח בר-קיימא] - מחלקת המחקר והמידע של הכנסת, יוני 2013 {{pdf}}