שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 48 בתים ,  22:21, 15 בינואר 2017
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1:  
[[קובץ:Newsies smoking at Skeeter's Branch.jpg|נערים מעשנים בסנט לואיס, מיזורי בשנת 1910. עם השנים גדלה המודעות הציבורית לנזקי העישון אבל עישון בקרב נוער הוא עדיין דבר נפוץ במיוחד במדינות ובאיזורים עניים יותר, בעיקר בניסיון לחקות מבוגרים|ממוזער|350px]]
 
[[קובץ:Newsies smoking at Skeeter's Branch.jpg|נערים מעשנים בסנט לואיס, מיזורי בשנת 1910. עם השנים גדלה המודעות הציבורית לנזקי העישון אבל עישון בקרב נוער הוא עדיין דבר נפוץ במיוחד במדינות ובאיזורים עניים יותר, בעיקר בניסיון לחקות מבוגרים|ממוזער|350px]]
'''עישון טבק''' (Tobacco smoking) הוא הנוהג של שריפה ושאיפה של העשן לריאות וזאת באמצעות אמצעים כמו סיגריות, סיגרים, מקטרות, נרגילות וכו'. הצורה המקובלת ביותר לצריכת טבק היא עישון, וטבק הוא החומר הנפוץ ביותר לעישון (אם כי יש עישון של חומרים אחרים כגון קנביס). לפי ארגון הבריאות העולמי, עישון טבק היא הסיבה העיקרית בעולם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם שניתן למניעה]], הרבה לפני כל סיבה אחרת כמו מלחמות, [[תאונות דרכים]] ועוד. נכון לשנת 2016 עישון טבק גורם למוות בטרם עת של כ-6 מיליון בני אדם בשנה עקב מחלות לב, שבץ, סרטן ועוד. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/events/2017/world-no-tobacco/en/ World No Tobacco Day 2017], ארגון הבריאות העולמי}} עישון טבק הוא אחד מ-5 [[גורמי סיכון בריאותיים|גורמי הסיכון הבריאותיים]] המרכזיים - ברחבי העולם הוא גורם לכ-9% מסך מקרי המוות. עם זאת במדינות עשירות, כמו ישראל, הוא גורם לכ-18% מסך מקרי המוות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} ונחשב לגורם הסיכון הבודד הגדול ביותר.  
+
'''עישון טבק''' (באנגלית: '''Tobacco smoking''') הוא הנוהג של שריפה ושאיפה של העשן לריאות וזאת באמצעות אמצעים כמו סיגריות, סיגרים, מקטרות, נרגילות וכו'. הצורה המקובלת ביותר לצריכת טבק היא עישון, וטבק הוא החומר הנפוץ ביותר לעישון (אם כי יש עישון של חומרים אחרים כגון קנביס). לפי ארגון הבריאות העולמי, עישון טבק היא הסיבה העיקרית בעולם ל[[רפואה מונעת|מוות מוקדם שניתן למניעה]], הרבה לפני כל סיבה אחרת כמו מלחמות, [[תאונות דרכים]] ועוד. נכון לשנת 2016 עישון טבק גורם למוות בטרם עת של כ-6 מיליון בני אדם בשנה עקב מחלות לב, שבץ, סרטן ועוד. {{הערה|[http://www.who.int/mediacentre/events/2017/world-no-tobacco/en/ World No Tobacco Day 2017], ארגון הבריאות העולמי}} עישון טבק הוא אחד מ-5 [[גורמי סיכון בריאותיים|גורמי הסיכון הבריאותיים]] המרכזיים - ברחבי העולם הוא גורם לכ-9% מסך מקרי המוות. עם זאת במדינות עשירות, כמו ישראל, הוא גורם לכ-18% מסך מקרי המוות.{{הערה|שם=who2009|[http://www.who.int/healthinfo/global_burden_disease/global_health_risks/en/ גורמי סיכון עולמיים], ארגון הבריאות העולמי, 2009}} ונחשב לגורם הסיכון הבודד הגדול ביותר.  
    
עקב הנזקים הבריאותיים העצומים של עישון, החלו מחוקקים, פעילים חברתיים, ארגוני בריאות וממשלות לקדם צעדים להגבלת העישון במגוון דרכים: הגדלת המודעות בציבורי [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|לנזקים הבריאותיים של העישון]], ל[[התמכרות לעישון טבק|התמכרות אליו]] ול[[מניפולציות בניקוטין]], [[מניעת עישון|מניעת התחלת עישון]] בקרב ילדים ונערים (כחלק מ[[רפואה מונעת]]), הגבלות על [[פרסום ושיווק של מוצרי טבק]], סיוע ל[[גמילה מעישון]] למעשנים שרוצים בכך ולבני נוער והגבלות על מעשנים כדי למנוע [[עישון מיד שניה]] ופגיעה בלא-מעשנים. [[חברות הסיגריות]] מצידן עוסקות ב[[הכחשת נזקי העישון|הכחשה של נזקי העישון]], כולל הכחשה שטבק הוא חומר ממכר וכן הן עוסקות ב[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]] - הן של סיגריות והל של [[נרגילות]]. החל משנות ה-90 התחזק המאבק הציבורי והממשלתי בעישון במדינות מערביות ובמדינות נוספות. תביעה פדרלית בארצות הברית הובילה לחשיפת מיליוני מסכמים פנימיים של תאגידי הטבק. מסמכים אלה חשפו שנים של הפצת [[דיסאינפורמציה]] מול הציבור הרחב ומול מקבלי החלטות, ואת היקף ההשפעה של חברות הטבק על גופי בריאות, מחקר, עיתונות וממשל על ידי [[לובי פוליטי]] ואמצעים רבים נוספים. חלק ממבקרי החברות מצביע על התנהלות נכלולית מצידן ועל המשך קיומן דרך יצרית דור חדש של מתמכרים ומצביעים על קווי דמיון בין החברות לבין ארגוני פשע.  
 
עקב הנזקים הבריאותיים העצומים של עישון, החלו מחוקקים, פעילים חברתיים, ארגוני בריאות וממשלות לקדם צעדים להגבלת העישון במגוון דרכים: הגדלת המודעות בציבורי [[השפעות בריאותיות של עישון טבק|לנזקים הבריאותיים של העישון]], ל[[התמכרות לעישון טבק|התמכרות אליו]] ול[[מניפולציות בניקוטין]], [[מניעת עישון|מניעת התחלת עישון]] בקרב ילדים ונערים (כחלק מ[[רפואה מונעת]]), הגבלות על [[פרסום ושיווק של מוצרי טבק]], סיוע ל[[גמילה מעישון]] למעשנים שרוצים בכך ולבני נוער והגבלות על מעשנים כדי למנוע [[עישון מיד שניה]] ופגיעה בלא-מעשנים. [[חברות הסיגריות]] מצידן עוסקות ב[[הכחשת נזקי העישון|הכחשה של נזקי העישון]], כולל הכחשה שטבק הוא חומר ממכר וכן הן עוסקות ב[[שיווק מוצרי טבק לילדים ולנוער]] - הן של סיגריות והל של [[נרגילות]]. החל משנות ה-90 התחזק המאבק הציבורי והממשלתי בעישון במדינות מערביות ובמדינות נוספות. תביעה פדרלית בארצות הברית הובילה לחשיפת מיליוני מסכמים פנימיים של תאגידי הטבק. מסמכים אלה חשפו שנים של הפצת [[דיסאינפורמציה]] מול הציבור הרחב ומול מקבלי החלטות, ואת היקף ההשפעה של חברות הטבק על גופי בריאות, מחקר, עיתונות וממשל על ידי [[לובי פוליטי]] ואמצעים רבים נוספים. חלק ממבקרי החברות מצביע על התנהלות נכלולית מצידן ועל המשך קיומן דרך יצרית דור חדש של מתמכרים ומצביעים על קווי דמיון בין החברות לבין ארגוני פשע.  
שורה 44: שורה 44:  
| מדינה || גברים || נשים
 
| מדינה || גברים || נשים
 
|-
 
|-
| אפריקה || 7-24% || 1-2%
+
| אפריקה || 7%-24% || 1%-2%
 
|-
 
|-
 
| דרום אפריקה || 22% || 9%
 
| דרום אפריקה || 22% || 9%
 
|-
 
|-
| המזרח התיכון  || 20-45% || 2-3%
+
| המזרח התיכון  || 20%-45% || 2%-3%
 
|-
 
|-
 
| סין || 45% || 2%
 
| סין || 45% || 2%
שורה 54: שורה 54:  
| הודו || 23% || 3%
 
| הודו || 23% || 3%
 
|-
 
|-
| דרום מזרח אסיה  || 20-45% || 2-5%
+
| דרום מזרח אסיה  || 20%-45% || 2%-5%
 
|-
 
|-
 
| אינדונזיה || 57% || 4%
 
| אינדונזיה || 57% || 4%
שורה 62: שורה 62:  
| רוסיה || 51% || 17%
 
| רוסיה || 51% || 17%
 
|-
 
|-
| מזרח אירופה || 35-45% || 12-24%
+
| מזרח אירופה || 35%-45% || 12%-24%
 
|-
 
|-
| מרכז אמריקה || 12-20% || 2-8%
+
| מרכז אמריקה || 12%-20% || 2%-8%
 
|-
 
|-
| דרום אמריקה || 10-17% || 5-10%
+
| דרום אמריקה || 10%-17% || 5%-10%
 
|-
 
|-
| דרום דרום אמריקה || 24-39% || 16-26%
+
| דרום דרום אמריקה || 24%-39% || 16%-26%
 
|-
 
|-
 
| מדינות מערביות ||  ||  
 
| מדינות מערביות ||  ||  
 
|-
 
|-
| צרפת, אוסטריה || 34-36% || 28%
+
| צרפת, אוסטריה || 34%-36% || 28%
 
|-
 
|-
| יוון, בולגריה || 41% || 31-35%
+
| יוון, בולגריה || 41% || 31%-35%
 
|-
 
|-
| מערב אירופה || 23-31% || 20-25%
+
| מערב אירופה || 23%-31% || 20%-25%
 
|-
 
|-
 
| ישראל || 26% || 14%
 
| ישראל || 26% || 14%
שורה 82: שורה 82:  
| אוסטרליה || 18% || 15%
 
| אוסטרליה || 18% || 15%
 
|-
 
|-
| מדינות נורדיות || 10-20% || 15%
+
| מדינות נורדיות || 10%-20% || 15%
 
|-
 
|-
| ארצות הברית, קנדה || 16-17% || 14%
+
| ארצות הברית, קנדה || 16%-17% || 14%
 
|-
 
|-
 
| יפן ||35% || 11%
 
| יפן ||35% || 11%
שורה 98: שורה 98:  
עד 1929 צריכת הסיגריות לאדם הגיעה כבר ל-1,500 סיגריות בשנה, לאחר ירידה קלה בעקבות [[השפל הגדול]], עישון סיגריות המשיך לגדול, והוא המשיך בכך גם במהלך מלחמת העולם השנייה, כך שבתום המלחמה עישן גבר אמריקאי ממוצע 3,449 סיגריות בשנה ועד 1952 מספר זה עלה ל-3,800 סיגריות בשנה. בעקבות פרסומים על נזקים בריאותיים הייתה ירידה מסויימת בצריכת הסיגריות עד 1954, אבל אז החלה שוב מגמת עלייה בצריכת הסיגריות עד שהגיע לשיא של 4300 סיגריות בשנת 1963. מאז חלה ירידה קלה והחלה תקופה של עליות וירידות קלות ונשמרה רמה יציבה של צריכת סיגריות מעל 4000 סיגריות בשנה לגבר. מגמה זו החלה להשתנות בעקביות רק משנת 1973 אם כי היא נשארה מעל 4,000 סיגריות בשנה עד שנת 1979.  
 
עד 1929 צריכת הסיגריות לאדם הגיעה כבר ל-1,500 סיגריות בשנה, לאחר ירידה קלה בעקבות [[השפל הגדול]], עישון סיגריות המשיך לגדול, והוא המשיך בכך גם במהלך מלחמת העולם השנייה, כך שבתום המלחמה עישן גבר אמריקאי ממוצע 3,449 סיגריות בשנה ועד 1952 מספר זה עלה ל-3,800 סיגריות בשנה. בעקבות פרסומים על נזקים בריאותיים הייתה ירידה מסויימת בצריכת הסיגריות עד 1954, אבל אז החלה שוב מגמת עלייה בצריכת הסיגריות עד שהגיע לשיא של 4300 סיגריות בשנת 1963. מאז חלה ירידה קלה והחלה תקופה של עליות וירידות קלות ונשמרה רמה יציבה של צריכת סיגריות מעל 4000 סיגריות בשנה לגבר. מגמה זו החלה להשתנות בעקביות רק משנת 1973 אם כי היא נשארה מעל 4,000 סיגריות בשנה עד שנת 1979.  
   −
בעוד שמגמת העליה בעישון עלתה במהירות, מגמת הירידה בצריכת הסיגריות איטית, כי מעשנים וותיקים הם לרוב מכורים ומפסיקים לצרוך סיגריות רק עקב מחלה קשה או מוות.  רק בשנת 1989 ירד מספר הסיגריות הממוצע אל מתחת ל-3000 סיגריות (אותה רמה שהיתה ב-1943) ובשנת 2000 כמות הסיגריות לגבר ממוצע היתה קצת מעל 2000 סיגריות בשנה, והגיעה לרמה של 1700 סיגריות לגבר ממוצע בשנת 2005, רמה דומה לזו של 1936. זו רמה גבוה פי 30 ויותר מכמות הסיגריות לגבר ממוצע בשנת 1900.{{הערה|שם=Mendes2014}}
+
בעוד שמגמת העליה בעישון עלתה במהירות, מגמת הירידה בצריכת הסיגריות איטית, כי מעשנים וותיקים הם לרוב מכורים ומפסיקים לצרוך סיגריות רק עקב מחלה קשה או מוות.  רק בשנת 1989 ירד מספר הסיגריות הממוצע אל מתחת ל-3000 סיגריות (אותה רמה שהייתה ב-1943) ובשנת 2000 כמות הסיגריות לגבר ממוצע היתה קצת מעל 2000 סיגריות בשנה, והגיעה לרמה של 1700 סיגריות לגבר ממוצע בשנת 2005, רמה דומה לזו של 1936. זו רמה גבוה פי 30 ויותר מכמות הסיגריות לגבר ממוצע בשנת 1900.{{הערה|שם=Mendes2014}}
   −
בכמה מדינות בעולם היתה ירידה משמעותית בעישון ב-30 השנים האחרונות, לדוגמה שיעורי העישון בקרב נשים בדנמרק ובבריטניה שירדו מ-40% לפחות מ-20%. לעומת זאת בחלק מהמדינות יש עליה בעישון - לדוגמה ביוון או בולגריה בקרב נשים.
+
בכמה מדינות בעולם הייתה ירידה משמעותית בעישון ב-30 השנים האחרונות, לדוגמה שיעורי העישון בקרב נשים בדנמרק ובבריטניה שירדו מ-40% לפחות מ-20%. לעומת זאת בחלק מהמדינות יש עליה בעישון - לדוגמה ביוון או בולגריה בקרב נשים.
    
===התחלת עישון ומניעת עישון===
 
===התחלת עישון ומניעת עישון===
שורה 108: שורה 108:  
במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin ועמיתה נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל סטודנטים לעשן היה פרסומות לסיגריות. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]
 
במחקר שנערך על ידי Jennifer O' Loughlin ועמיתה נחקרו החוויות של תלמידי כיתה י"א בתחילת העישון. הם מצאו כי הגורם המשמעותי ביותר שהוביל סטודנטים לעשן היה פרסומות לסיגריות. עישון על ידי הורים, חברים ועמיתים גם עודד תלמידים להתחיל לעשן.[http://journals2.scholarsportal.info.myaccess.library.utoronto.ca/tmp/16324087772709012427.pdf]
   −
לדברי הפסיכיאטר פרופ' דן סיגל, מחבר הספר Brainstorm על תהליכי התפתחות המוח בקרב מתגברים, להציע להם מידע רפואי או להפחיד אותם עם תמונות של בתי קברות זו לא האסטרטגיה אפקטיבית שתמנע מהם לעשן. הסיבות שבני נוער נמשכים לסמים, אלכוהול והעישון מורכבות מכמה גורמים- שבגיל כזה חשוב מאד למתבגרים להיות מקובלים מבחינה חברתית, הסיגריות מאפשרות גם גישה מהירה לדופמין, וכן מאפשרות לבטא גישה דווקאית כנגד החברה או ההורים. סיגל מציע לרתום את הנטייה של בני נוער להיות יצירתיים, מקוריים ועצמאיים, ולתאר להם את אמצעי [[שיווק סיגריות|השיווק של סיגריות]] על ידי מבוגרים שהם בעלי חברות הסיגריות, ואת "שטיפת המוח" כדי שיעשנו וירוויחו כסף על ידי ניצול ההתמכרות שלהם. ממקדים אותם בערך החיובי של האתגר להיות חזק יותר מהמניפולציות של מבוגרים שרוצים להתעשר, וזה אפקטיבי. <ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3650496,00.html עזבי אותי באמא שלך] קרן צוריאל הררי,  כלכליסט 22.01.15 </ref>
+
לדברי הפסיכיאטר פרופ' דן סיגל, מחבר הספר Brainstorm על תהליכי התפתחות המוח בקרב מתגברים, להציע להם מידע רפואי או להפחיד אותם עם תמונות של בתי קברות זו לא האסטרטגיה אפקטיבית שתמנע מהם לעשן. הסיבות שבני נוער נמשכים לסמים, אלכוהול והעישון מורכבות מכמה גורמים- שבגיל כזה חשוב מאד למתבגרים להיות מקובלים מבחינה חברתית, הסיגריות מאפשרות גם גישה מהירה לדופמין, וכן מאפשרות לבטא גישה דווקאית כנגד החברה או ההורים. סיגל מציע לרתום את הנטייה של בני נוער להיות יצירתיים, מקוריים ועצמאיים, ולתאר להם את אמצעי [[שיווק סיגריות|השיווק של סיגריות]] על ידי מבוגרים שהם בעלי חברות הסיגריות, ואת "שטיפת המוח" כדי שיעשנו וירוויחו כסף על ידי ניצול ההתמכרות שלהם. ממקדים אותם בערך החיובי של האתגר להיות חזק יותר מהמניפולציות של מבוגרים שרוצים להתעשר, וזה אפקטיבי. <ref>[http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3650496,00.html עזבי אותי באמא שלך] קרן צוריאל הררי,  כלכליסט 22.01.2015 </ref>
    
===מתח נפשי ועישון===
 
===מתח נפשי ועישון===

תפריט ניווט