שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
שורה 45: שורה 45:     
נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון],  איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}
 
נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מקדם יוזמה להגבלת הפרסום. בתוך כדי כך נחשפו קשרים בין חברות הסיגריות לבין [[אליעזר פישמן]] ו[[נוני מוזס]] לחברות הטבק. {{הערה|[http://www.the7eye.org.il/205362 מגולגלים בתוך נייר עיתון],  איתמר ב"ז, [[העין השביעית]], 31.05.2016}}
 +
 +
===השפעות חברות הגז על העיתונות בישראל===
 +
ל[[גז טבעי בישראל|חברות הגז]] יש השפעה רבה על התקשורת והעיתונות דרך בעלות על חברות תקשורת, ואפיקי לחץ על עיתונים, ערוצי טלוויזיה, עיתונאים ואנשי תקשורת וכן דרך הפעלת קמפיינים פרסומיים ופעילות ברשתות חברתיות. השפעה זו מאפשרת לחברות הגז להשפיע על הדיון הציבורי בנושאים הקשורים לגז, להשפיע על השיח הציבורי הנוגע למחאה החברתית הנוגעת לגז, ולהשפיע על עמדותיהם של פקידים, חברי כנסת, שרים ושופטים. השפעה על חברי כנסת ושרים יכולה להיות עקיפה - כדוגמה הימנעות מהתבטאות בנושא הגז בתמורה לסיקור אוהד בנושאים אחרים. השפעת חברות הגז מושגת דרך מספר אפיקים - בעלות על אמצעי תקשורת, חברות עם גורמים שבבעלותם אמצעי תקשורת, קשרים והשפעה על עיתונים, שימוש בחברות יחסי ציבור, שימוש בפרסום ועוד.
 +
 +
חשיפת הקשר בין הון לעיתון בנושא הגז התנהלה ברובה בפייסבוק <ref>{{קישור כללי|הכותב = צדק חברתי - חדר המצב|כתובת =https://www.facebook.com/j14live/posts/999316853429566:0|כותרת = הון-שלטון-עיתון: גרסת מונופול הגז של תשובה|אתר = פייסבוק|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>, בעיתון הכלכלי [[דה מרקר]] ובכלי תקשורת קטנים כמו [[העין השביעית]].
 +
 +
;קשרים בין בעלי הון לגופי תקשורת:
 +
יש מספר קשרי בעלות ישירים וקשרי חברות בין בעלי הון לגופי התקשורת. קשרי בעלות וידידות אלה יכולים לספק תמריץ נגד כיסוי מעמיק של נושאים הקשורים לגז (כמו השאלה האם משתלם או לא משתלם לייצא את הגז או מהן ההשלכות של מתווה הגז) וכן להימנע מסיקור המחאה או להציגה באור מעוות.
 +
 +
לערוץ 2, ערוץ הטלוויזיה הפופולרי במדינה, יש קשר לחברות הגז. 20% ממניות חברת שידור קשת, שהיא אחת משתי מפעילות ערוץ 2, נמצאות בבעלות בתו של [[יצחק תשובה]], [[גל נאור]]. עידן וולס, איש ימינו של תשובה (היה מעורב ב[[הסדר החוב]] של [[דלק נדל"ן]]), מונה לחבר דירקטוריון חדשות ערוץ 2. וולס התראיין גם בתוכנית בוקר בערוץ 10 בנושא ייצוא הגז. במקביל, [[משה רונן]], האחראי על הקמפיין של ראש הממשלה ונציג החברות הממשלתיות נתיבי גז, איגוד חברות חיפושי הגז והנפט, קצא"א ועוד, מונה אף הוא לחבר בדירקטוריון חדשות 2.<ref>{{קישור כללי|הכותב = לי-אור אברבך|כתובת = http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000533290|כותרת = אושר: בתו של יצחק תשובה רכשה מבנק לאומי את מניותיו בקשת}}
 +
ֻ{{קישור כללי|הכותב = שלי אפלבר ונתי טוקר|כתובת = http://www.themarker.com/advertising/1.1928044|כותרת = עידן וולס מונה לחבר דירקטוריון חדשות ערוץ 2}}</ref>
 +
 +
העיתון [[ישראל היום]], אתר החדשות [[nrg]] ו[[מקור ראשון]] נמצאים בבעלותו של [[שלדון אדלסון]] המקורב לנתניהו. <ref>{{קישור כללי|הכותב = נתי טוקר|כתובת =http://www.haaretz.co.il/news/education/1.1922350|כותרת = תחקיר "המקור": הקשר בין נתניהו לישראל היום - העיתון הנפוץ במדינה|תאריך = 4 בפברואר 2013}}</ref> שלדון אדלסון ביקש מראש הממשלה לזרז את התהליכים העוסקים במתווה <ref>{{קישור כללי|הכותב = אורי בלאו|כתובת =http://www.haaretz.co.il/news/politi/1.2669329|כותרת = נתניהו קיבל מאדלסון מסר לייעל את הרגולציה בשוק הגז|תאריך = 4 ביוני 2013}}</ref> והביע דעתו כי לא נורא אם בישראל לא תהיה דמוקרטיה.<ref>{{קישור כללי|הכותב = הארץ|כתובת =http://www.haaretz.co.il/news/world/america/1.2481304|כותרת = המיליארדר שלדון אדלסון: לא נורא אם ישראל לא תהיה דמוקרטיה|תאריך = 9 בובמבר 2014}}</ref>
 +
 +
[[ידיעות אחרונות]] ו-[[ynet]] והעיתון הכלכלי [[כלכליסט]], נמצאים בבעלותם של [[נוני מוזס]] ו[[אליעזר פישמן]]. השנים ניהלו יחד עם יצחק תשובה משא ומתן לרכישת [[פרטנר]].<ref>{{קישור כללי|הכותב = אמיר טייג |כתובת =http://www.nrg.co.il/online/16/ART1/000/726.html
 +
|כותרת = האצ'יסון תדרוש 750 מיליון דולר תמורת השליטה בפרטנר|אתר = מעריב|תאריך = 30 באוקטובר 2005}}</ref> והחזיקו בחברת הכבלים [[הוט]]. <ref>{{קישור כללי|הכותב = גיא הדס |כתובת =http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000205498
 +
|כותרת = האצ'יסון תדרוש 750 מיליון דולר תמורת השליטה בפרטנר|אתר = מעריב|תאריך = 30 באוקטובר 2005}}</ref>. יתר על כן, מוזס ופישמן נמצאים ביחסים הדוקים עם תשובה. כך לדוגמה, בעת חתונתו, מוזס חכר את מטוסו הפרטי של תשובה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =איילה צורף|כתובת =http://www.themarker.com/advertising/1.322323|כותרת = נוני מוזס מתחתן |אתר = the marker|תאריך = 10 באוקטובר 2005}}</ref>. כמו כן, אביו של [[רון ירון]], העורך הראשי של ידיעות אחרונות, הוא דירקטור אצל יצחק תשובה. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שוקי טאוסיג|כתובת =http://www.the7eye.org.il/180610|כותרת = העולם על-פי "ידיעות אחרונות"|אתר = העין השביעית|תאריך = 8 בנובמבר 2015}}</ref> בערב אישור מתווה הגז נצפה תשובה עצמו מבקר בידיעות אחרונות. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אורן פרסיקו|כתובת =http://www.the7eye.org.il/180551|כותרת = טייקון הגז ברחוב מוזס|תאריך = 5 בנובמבר 2015}}</ref>
 +
 +
העיתון הכלכלי [[גלובס]] נמצא בבעלות [[אליעזר פישמן]]. בשנת 1998 מכר פישמן לתשובה את מניות [["דלק" חברת הדלק הישראלית|חברת דלק]] ואִפשר לו להשתלט במהירות על החברה.<ref>{{קישור כללי|הכותב =הדר חורש|כתובת =http://www.themarker.com/career/1.266443|כותרת = יצחק תשובה חושף לראשונה כיצד חטף למשפחת רקנאטי את חברת דלק |אתר = the marker|תאריך = 28 בדצמבר 2004}}</ref>
 +
 +
;השפעה דרך פרסום בעיתונות ובטלוויזיה:
 +
חברת נובל אנרג'י יצאה במסע פרסום בעיתונות ובטלוויזיה, זאת למרות שהחברה אינה משווקת מוצרי צריכה ישירות לאזרחים. ניתן להעריך, כי מטרת הפרסומים הייתה לבנות תדמית חיובית בציבור הישראלי, להשפיע על תוכן השיח על משק הגז בישראל להגדיל את הכנסות גופי התקשורת בישראל על מנת להשפיע על הסיקור של נושאים הקשורים לגז.
 +
 +
בסוף שנת 2015, סמוך לדיונים בוועדת הכלכלה בכנסת על [[מתווה הגז]], שודרו בקול ישראל פרסומות מטעם גוף בשם "איגוד תעשיות חיפושי הנפט והגז בישראל". הגוף הוקם כשנה לאחר תגלית הגז המשמעותית הראשונה בים העמוק מול חופי ישראל. תשדירי הפרסום, בקולו של הקריין אלכס אנסקי, השתמשו בסיסמה "במקום סיסמאות, עובדות". [[מטה מאבק הגז]] הגיש שתי תלונות לרשות השידור, בטענה כי הקמפיין הפרסומי נוגד את כללי הרשות האוסרים שידור תשדיר "בעניין השנוי במחלוקת פוליטית או אידאולוגית בציבור". כמו כן קובעים כללי הרשות כי התשדירים יכללו "אינפורמציה מהימנה". מטה מאבק הגז טען בפני נציב קבילות הציבור כי המידע בתשדירים אינו מהימן. דדי מרקוביץ', נציב קבילות הציבור ברשות השידור קבע כי הקמפיין הפרסומי שמשודר ברשות השידור מטעם חברות הגז חורג מכללי הרשות, וכי הוא ממליץ לעורך הראשי להפסיק את הקמפיין.<ref >[http://www.the7eye.org.il/184409 נציב הקבילות ברשות השידור: הקמפיין הפרסומי של חברות הגז חורג מהכללים], אורן פרסיקו, העין השביעית 06.12.2015 </ref> חברת הכנסת [[יעל כהן פארן]] דרשה מרשות השידור להפסיק את השידורים לאלתר, וכן כדי לתקן את המעוות, לאפשר תשדירי שירות בעלי מסר מנוגד בנפח ובחשיבות דומה או לפרסם במשך יממה שלמה במרווחים של שעה הודעה על הסיבות להפסקת השידורים.[https://www.facebook.com/#!/YaelCohenParan/photos/a.1570876493150129.1073741828.1570666663171112/1683643285206782/?type=3&theater]
 +
 +
;סיקור של מחאות בנושא הגז בתקשורת:
 +
חרף ההפגנות המרובות וסדר גודלן, הסיקור החדשותי בתחנות הטלוויזיה נמנע במידה רבה מלסקר אותן או לבצע תחקירים מקיפים לעמדות בעד ונגד מתווה הגז. <ref>{{קישור כללי|הכותב = אורן פרסיקו|כתובת =http://www.the7eye.org.il/164567|כותרת = גז ונעלם: אתרי החדשות שבבעלות שלדון אדלסון ונוני מוזס הצניעו את סיקור ההפגנה נגד מונופול הגז|אתר = העין השביעית|תאריך = 28 בספטמבר 2015}}
 +
כתבה נוספת על הקשר בין הון לעיתון של {{קישור כללי|הכותב = איתן אבריאל|כתובת =http://www.themarker.com/news/1.2522917|כותרת = העיתונות הכלכלית: האם ברגע האמת היא משרתת את הטייקונים?|אתר = the marker|תאריך = 28 בדצמבר 2014}}</ref>
 +
לדוגמה בתאריך ה-7 ל[[נובמבר]] 2015, הפגינו בתל אביב למעלה מ-8,000 איש <ref>{{קישור כללי|הכותב = נועם (דבול) דביר, אחיה ראב"ד ויעל פרידסון|כתובת =http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4722160,00.html|כותרת = עימותים אלימים בהפגנה נגד מתווה הגז: "שיא הקומבינה"
 +
|אתר = ynet|תאריך = 7 בנובמבר 2015}}</ref>וב-14 לאותו חודש המספר עמד על למעלה מעשרת אלפים איש.
 +
<ref>{{קישור כללי|הכותב = עמליה דואק|כתובת =http://www.mako.co.il/news-israel/local-q4_2015/Article-fc1a3fd7e370151004.htm
 +
|כותרת = אלפים הפגינו נגד מתווה הגז: "שודדים את העתיד שלנו"|אתר = mako|תאריך = 14 בנובמבר 2015}}</ref>
 +
בדרך כלל, הפגנות בסדר גודל כזה נסקרו בסיקור חדשותי נרחב. כמו גם הן תפסו כותרות ראשיות בעיתונות כדוגמת הסיקור החדשותי ב[[הפגנות יוצאי אתיופיה]].
 +
 +
חלק מגופי תקשורת נטו לדווח על מספר משתתפים קטן יותר בהפגנות משהשתתפו בפועל ולהימנע מלדווח על הבולטות שלהן ברשתות החברתיות. למשל על פי ההערכות המארגנים והמשטרה סדר גודל ההפגנה ב-14 בנובמבר נעה בין 15,000-20,000 איש.
 +
<ref> על פי הפוסט של אור-לי ברלב ממארגנות המחאה,
 +
{{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =https://www.facebook.com/orly.barlev1/posts/1298261776866543
 +
|כותרת = וואו על פי הערכות|אתר = פייסבוק|תאריך = 15 בנובמבר‏ 2015}} ודף האיוונט של פייסבוק,
 +
{{קישור כללי|הכותב = אור-לי ברלב|כתובת =
 +
https://www.facebook.com/events/545101595656077/
 +
|כותרת = עוצרים את שוד הגז - הפגנות בתל-אביב וכל הארץ - הערב! 14.11|אתר = פייסבוק|תאריך = 14 בנובמבר‏ 2015}}
 +
</ref>
 +
 +
בנוסף, חלקים בתקשורת נוהגים בדרך קבע לצבוע את המחאה כמחאה של השמאל הפוליטי, או להציג את המחאה כמחאה השייכת לתפיסה סוציאליסטית ואו אנטי-ישראלית. לדוגמה בעיתון ישראל היום נכתב, כי "הייתה פה מסכת של עיכובים, שמזכירה פיליטונים של אפרים קישון המנוח. תעלת בלאומילך קטנה על מה שקרה כאן. סוציאליזם חזירי תקע כמעט כל תהליך באינספור המנגנונים המסואבים שהותירה לנו מפא"י" <ref>{{קישור כללי|הכותב = כתבי ישראל היום|כתובת =http://www.israelhayom.co.il/article/325947|כותרת = צרות העין של הסוציאליסטים|אתר = ישראל היום|תאריך = 2 בספטמבר 2015}}</ref> לטענתם הסיבה לכך נעוצה בתגמול או ניגוד אינטרסים מובהק.
 +
 +
;הצגת מרואיינים כגורם אובייקטיבי:
 +
בסיקור טלוויזיוני של מבט בערוץ 1, בנוגע להטרדות של פעילי המחאה על ידי משטרת ישראל, רואיין חיים פנחס (שוגון), לשעבר ראש מחלק הבילוש בימ"ר ת"א כגורם ניטרלי כדי לענות על האשמות כנגד המשטרה. בפועל לאחר התחקיר נחשף בידי המארגנים כי חיים פנחס הוא קבלן הפינויים של יצחק תשובה בגבעת עמל. <ref>{{קישור כללי|הכותב = שוקי טאוסיג|כתובת =http://www.the7eye.org.il/181899|כותרת = מפנה גבעת עמל מתראיין על הפגנות הגז|אתר = העין השביעית|תאריך = 15 בנובמבר 2015}}</ref>
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==

תפריט ניווט