47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 175:
שורה 175: + שורה 184:
שורה 185: − + + − + + + + + + + + + +
←השפעות כלכליות של עישון
היות ועישון הוא מוצר ממכר הוא גורם עול כלכלי גבוה למעשנים. סדר גודל של עשרת אלפים שקלים למעשן לשנה. בנוסף לכך הוא גורם להוצאות רפואיות למעשן ומשפחתו.
היות ועישון הוא מוצר ממכר הוא גורם עול כלכלי גבוה למעשנים. סדר גודל של עשרת אלפים שקלים למעשן לשנה. בנוסף לכך הוא גורם להוצאות רפואיות למעשן ומשפחתו.
===השפעות חיצוניות של עישון===
לעישון יש [[השפעות חיצוניות]] שליליות שונות - כלומר פגיעה באנשים אחרים גם אם הם אינם מעשנים. השפעות אלה כוללות:
לעישון יש [[השפעות חיצוניות]] שליליות שונות - כלומר פגיעה באנשים אחרים גם אם הם אינם מעשנים. השפעות אלה כוללות:
* הגברת הסיכון שאחרים יעשנו דרך השפעה על מעשנים צעירים יותר.
* הגברת הסיכון שאחרים יעשנו דרך השפעה על מעשנים צעירים יותר.
ממשלות גובות מיסי קניה גבוהים על עישון אבל בפועל הנזקים של [[השפעות חיצוניות]] של מעשנים הם גבוהים יותר לעומת המיסוי. ממשלות משלמות חלק מעלויות העישון דרך השתתפות שלהן בעלויות הטיפולים הרפואיים, דרך תמיכה ב[[נכות]] שנגרמה מעישון (לדוגמה מחלות לב), ודרך אובדן מיסוי עקב עובדים שנעדרו מהעבודה, נכות או עקב עובדים שמתו בטרם עת.
ממשלות גובות מיסי קניה גבוהים על עישון אבל בפועל הנזקים של [[השפעות חיצוניות]] של מעשנים הם גבוהים יותר לעומת המיסוי. ממשלות משלמות חלק מעלויות העישון דרך השתתפות שלהן בעלויות הטיפולים הרפואיים, דרך תמיכה ב[[נכות]] שנגרמה מעישון (לדוגמה מחלות לב), ודרך אובדן מיסוי עקב עובדים שנעדרו מהעבודה, נכות או עקב עובדים שמתו בטרם עת.
עישון יכול להיות סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - משפחות עניות נמצאות בסביבה מעשנת יותר, עם פחות מודעות בריאותית, ופחות יכולת של הורים להשפיע על ילדיהם - לדוגמה משפחות חד הוריות או משפחות שבהן ההורים עובדים שעות ארוכות ורואים פחות את ילדיהן. לכן הסיכוי של ילד זכר ממשפחה עניה לעשן גבוה יותר לעומת ילד זכר ממשפחה עשירה. לדוגמה עישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית. מצד שני העישון יוצר עול כלכלי כבד הן בגלל ההוצאות על הסיגריות והן בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]) ולכן צריכת סיגריות פוגעת בצריכת מוצרים אחרים כמו מזון או דיור ובהיבטים כמו חסכון והשקעה בחינוך.
===עישון ועוני===
עישון תורם ל[[עוני]]. מחקרים רבים הראו שבקרב משפחות עניות במדינות עניות, הוצאות על טבק עשויות להיות מעל ל-10% מסך הצריכה של משק הבית. כתואצה מכך משפחות אלה יכולות להוציא פחות כסף על מזון, חינוך וטיפולים רפואיים. פחות כסף לטיפולים רפואיים פרושם לעיתים קרובות הזנחת הטיפול הרפואי עד לשלב מאוחר יותר שבו התסמינים קשים יותר, וכן קשה ויקר יותר לטפל בחולים וסיכוי ההחלמה נמוכים יותר. כך שבנוסף להשפעות הביראותיות הישירות שלו עישון תורם ל[[תת-תזונה]], להוצאות בריאות גבוהות יותר ולמוות בר מניעה ממחלות אחרות. כמו כן עישון תורם לפגיעה בידיעת קרוא וכתוב ובהשכלה בכלל. {{הערה| שם=|TFI[http://www.who.int/tobacco/research/economics/rationale/poverty/en/ Tobacco Free Initiative (TFI) - Poverty], ארגון הבריאות העולמי}}
לעומת זאת עישון נפוץ פחות בקרב נשים עניות לעומת נשים עשירות יותר בגלל שמרניות יותר, שבהן מעמד האישה הוא נמוך העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (למעט חברות עניות שבהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה).
עישון יכול להיות סוג של [[מלכודת עוני]] בין דורית - עישון מגביר את הסיכון לעוני, ועוני מגביר את הסיכון לעישון של הדור הבא.
מספר מחקרים ממקומות שונים בעולם הראי כי עישון וצורות אחרות של צריכת טבק נפוצים יותר בקרב עניים באותה מדינה. לדוגמה בפולין, התרומה של עישון לסיכון של מוות מוקדם בגילאים 45-69 משתנה על פי רמת ההשכלה; בשנת 1996 הסיכון למוות בגיל הביניים היו 5% בקרב גברים משכילים והוא כמעט כפול (9%) בקרב גברים בעלי השכלה של בית ספר עממי או תיכון בלבד. מחקר שבוצע ב1997 ב-Chennai בהודו, מצא כי שכיחות העישון קשורה בצורה חזקה להיקף ההשכלה. בין גברים לא משכילים שיעור העישון היה 64% לעומת 21% בקרב גברים בעלי שנות השכלה מעל 12 שנות לימוד. {{הערה| שם=|TFI}}
משפחות עניות נמצאות בסביבה מעשנת יותר שבה הילד נחשף ליותר מבוגרים מעשנים וליותר נערים מעשנים שמגדילים את הסיכוי שלו להיות מעשן. כמו כן למשפחות עניות עם השכלה נמוכה יותר יש פחות מודעות בריאותית כך שלפעמים ההורים הם אלו שמעודדים את הילדים לעשן, במקרים אחרים שהורים רוצים למנוע מהילד לעשן בסביבה מעשנת הם לא תמיד יכולים להגן עליו - לדוגמה משפחות חד הוריות או משפחות שבהן ההורים עובדים שעות ארוכות ורואים פחות את ילדיהן. לכן הסיכוי של ילד זכר ממשפחה עניה לעשן גבוה יותר לעומת ילד זכר ממשפחה עשירה. לדוגמה עישון נפוץ יותר בקרב גברים ערבים וחרדים לעומת שאר החברה הישראלית. מצד שני העישון יוצר עול כלכלי כבד הן בגלל ההוצאות על הסיגריות והן בגלל תחלואה ותמותה שהוא גורם. מעשנים מתקשים לוותר על סיגריות גם כשמחירן עולה ([[מוצר קשיח]]) ולכן צריכת סיגריות פוגעת בצריכת מוצרים אחרים כמו מזון או דיור ובהיבטים כמו חסכון והשקעה בחינוך.
לעומת זאת עישון נפוץ פחות בקרב נשים עניות לעומת נשים עשירות יותר בגלל שמרניות יותר, שבהן מעמד האישה הוא נמוך העישון בקרב נשים הוא פחות מקובל (למעט חברות עניות שבהן העישון הוא כבר מסורת עתיקה). עם זאת כאשר החברה כולה הופכת מודרנית יותר שיעור הנשים המעשנות מתקרב לשיעור הגברים המעשנים גם בקרב עניים.
השפעה נוספת של טבק היא דרך פגיעה כלכלית ובריאותית בחקלאים עניים בעלי משקים קטנים במדינות העולם השלישי המגדלים טבק. לעיתים חקלאים אלה מגדלים את הטבק מול הלוואות שניתנות להן על ידי חברות הטבק ומוכרים את הטבק במחיר קבוע מראש מה שיכול להוביל למחירי הפסד. כמו כן טיפול בטבק עצמו וגידול טבק תוך שימוש ב[[חומרי הדברה]] ללא אמצעי זהירות נכונים יוצרים בעיות של תחלואה בקרב עובדי טבק.{{הערה| שם=|TFI}}
עישון במשפחה עניה מחריף מלכודות עוני אחרות - שכן תזונה פחות איכותית, של פגיעה בהשכלה, בטיפול רפואי ובחסכון פרושם פגיעה בהתפתחות של ילדים וסיכוי גבוה יותר לתחלואה מסוגים שונים.
==עישון בישראל==
==עישון בישראל==