שינויים

תזונה לא מאוזנת באבות המזון עלולה לגרור פגיעה בבריאות, הן עקב עודף או מחסור. ההשפעה היא מצטברת וניכרת בדרך כלל רק לאחר זמן מה. לדוגמה, תזונה עתירת שומנים, ובפרט אכילה של [[שומן רווי]] ([[בשר]] שמן, חמאה, ביצים) או של שומן מוקשה (שעבר תהליך כימי, שבו הפך מ[[שומן לא רווי]] לשומן רווי), עלולה להעלות את רמת השומנים בדם ובמיוחד להעלות את רמות ה[[כולסטרול]] והטריגליצרידים בדם, דבר שעלול להוביל ל[[טרשת עורקים]], גורם ה[[תמותה]] העיקרי בעולם המערבי.  

תזונה לא מאוזנת באבות המזון עלולה לגרור פגיעה בבריאות, הן עקב עודף או מחסור. ההשפעה היא מצטברת וניכרת בדרך כלל רק לאחר זמן מה. לדוגמה, תזונה עתירת שומנים, ובפרט אכילה של [[שומן רווי]] ([[בשר]] שמן, חמאה, ביצים) או של שומן מוקשה (שעבר תהליך כימי, שבו הפך מ[[שומן לא רווי]] לשומן רווי), עלולה להעלות את רמת השומנים בדם ובמיוחד להעלות את רמות ה[[כולסטרול]] והטריגליצרידים בדם, דבר שעלול להוביל ל[[טרשת עורקים]], גורם ה[[תמותה]] העיקרי בעולם המערבי.  

בשנים האחרונות ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי, התאחדות רופאי הלב של ארצות הברית ומשרד הבריאות בישראל הכירו בחשיבות של הפחחת צריכה של [[סוכר]] ו[[מלח]]. בתזונה מערבית , כולל בתזונה בישראל, הצריכה של סוכר ומלח גבוה במאות אחוזים לעומת המלצות גורמי הבריאות. הצריכה של סוכר הולכת וגדלה בממוצע באוכלוסיה. [[השפעות בריאותיות של סוכר]] כוללת תרומה משמועתית למחלות לב וכלי דם (כולל מחלת דם כלילית , שבץ, לחץ דם גבוה), [[סוכרת]], [[השמנת יתר]] עששת ומחלות נוספות. צריכה מופרזת של מלח תורמת להתפתחות מחלות כרוניות: לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, אבנים בכליות, סרטן הקיבה ושבץ מוחי[http://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/National_prog/Pages/salt.aspx] חלק גדול מהסוכר והמלח לא מוספים למזון בצורה מודעת. 75% מהמלח שאנשים בישראל צורכים מקורו במוצרים שונים במיוחד [[מזון מעובד]] כמו מרקים, דגני בוקר, רטבים וכו'. חלק גדול מהסוכר (הכוונה לסוכר חופשי שמתעכל אחרת לעומת סוכר בפירות שלמים או בחלב) מקורו ב[[משקאות ממותקים]] וב[[מעדני חלב]] שונים.  

בשנים האחרונות ארגוני בריאות כמו ארגון הבריאות העולמי, התאחדות רופאי הלב של ארצות הברית ומשרד הבריאות בישראל הכירו בחשיבות של הפחתת צריכה של [[סוכר]] ו[[מלח]]. בתזונה מערבית, כולל בתזונה בישראל, הצריכה של סוכר ומלח גבוה במאות אחוזים לעומת המלצות גורמי הבריאות. הצריכה של סוכר הולכת וגדלה בממוצע באוכלוסיה. [[השפעות בריאותיות של סוכר]] כוללת תרומה משמעותית למחלות לב וכלי דם (כולל מחלת דם כלילית, שבץ, לחץ דם גבוה), [[סוכרת]], [[השמנת יתר]] עששת ומחלות נוספות. צריכה מופרזת של מלח תורמת להתפתחות מחלות כרוניות: לחץ דם גבוה, מחלות לב וכלי דם, אבנים בכליות, סרטן הקיבה ושבץ מוחי[http://www.health.gov.il/Subjects/KHealth/National_prog/Pages/salt.aspx] חלק גדול מהסוכר והמלח לא מוספים למזון בצורה מודעת. 75% מהמלח שאנשים בישראל צורכים מקורו במוצרים שונים במיוחד [[מזון מעובד]] כמו מרקים, דגני בוקר, רטבים וכו'. חלק גדול מהסוכר (הכוונה לסוכר חופשי שמתעכל אחרת לעומת סוכר בפירות שלמים או בחלב) מקורו ב[[משקאות ממותקים]] וב[[מעדני חלב]] שונים.  

בנוסף להשפעות הישירות של המזון, היות ורוב מרכיבי המזון מעורבים גם בתקשורת בין-תאית (כאבני בניין שמאפשרים תקשורת זו או כחלק מהורמון או מזרם איתות), חוסר או עודף של חומרי תזונה משפיע באופן עקיף על התפקוד ההורמונלי. מסיבה זו, הורמונים, אשר מווסתים את הביטוי של גנים, מהווים קישור בין התזונה של בעל חיים לבין הדרך בה גנים שלו באים לידי ביטוי (ה[[פנוטיפ]] שלו). הדרך בה קשרים אלו פועלים ועוצמתם הינה דבר המצוי במחקר, אבל מחקרים מהתקופה האחרונה הדגימו את התפקיד המרכזי של תזונה בפעילות הורמונלית ולפיכך גם בבריאות.

בנוסף להשפעות הישירות של המזון, היות ורוב מרכיבי המזון מעורבים גם בתקשורת בין-תאית (כאבני בניין שמאפשרים תקשורת זו או כחלק מהורמון או מזרם איתות), חוסר או עודף של חומרי תזונה משפיע באופן עקיף על התפקוד ההורמונלי. מסיבה זו, הורמונים, אשר מווסתים את הביטוי של גנים, מהווים קישור בין התזונה של בעל חיים לבין הדרך בה גנים שלו באים לידי ביטוי (ה[[פנוטיפ]] שלו). הדרך בה קשרים אלו פועלים ועוצמתם הינה דבר המצוי במחקר, אבל מחקרים מהתקופה האחרונה הדגימו את התפקיד המרכזי של תזונה בפעילות הורמונלית ולפיכך גם בבריאות.