שינויים

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

לפי [[רציונליזם|הגישה הרציונלית]] לרמייה ולפשיעה - הסיכוי למעשה פשע גדל אם יש תמריץ גדול יותר לרמות. בניגוד לכך אם גדל הסיכוי להיתפס במעשה מרמה, או אם העונש על מעשה מרמה גדול יותר הדבר מפחית את הסיכוי לרמייה. דבר זה נתפס במשך שנים רבות כדרך לנתח הסתברות למרמה, ונתפס עד היום כדרך להבנת סוגים שונים של [[פשיעה]]. על פי הדפ"ר יש לחברה שתי דרכים להקטין את הפשיעה - האחת היא להגדיל את הסיכוי שפושעים ורמאים יתפסו - יותר מצלמות אבטחה, יותר שוטרים, יותר שקיפות וכו', והשנייה היא להחמיר את הענישה על ידי מאסרים ממושכים יותר, קנסות גבוהים יותר וכו'.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא "מבחן מטריצות" מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. החוקרים מספקים למשתתפי הניסוי הזדמנות לרמות - תוצאות המבחן נגרסות, הנבחנים אומרים לאדם כלשהו כמה מתוך השאלות הם ענו נכון ומקבלים תשלום בהתאם. במצב זה אנשים רימו ואמרו שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

אריאלי ביצע ניסויים שבהם ניתן לאנשים הזדמנות לרמות ובדק מה היקף הרמייה ואיזה גורמים השפיעו עליו. אחד המבדקים שבו השתמשו הוא "מבחן מטריצות" מבחן שבו מבקשים מאנשים לענות בדף על 20 שאלות פשוטות בחשבון בתוך 5 דקות, ומשלמים להם סכום קטן בתום המבחן על מתן תשובות נכונות. עבור זמן מסויים אנשים הצליחו לענות על בממוצע על 4 שאלות. החוקרים מספקים למשתתפי הניסוי הזדמנות לרמות - תוצאות המבחן נגרסות, הנבחנים אומרים לאדם כלשהו כמה מתוך השאלות הם ענו נכון ומקבלים תשלום בהתאם. במצב זה אנשים רימו ואמרו שהם ענו על 7 שאלות בממוצע. זה לא שמעט אנשים רימו הרבה, אלא שהרבה אנשים רימו מעט.  

בניסויים התברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הרציונליים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטיה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להיתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא היתה השפעה.  

בניסויים התברר שלפחות לגבי רמייה בהיקפים קטנים, לא היתה השפעה לגורמים הרציונליים. גובה סכום הפרס שאפשר להרוויח מרמייה לא הביא לכך שיותר אנשים רימו, או שאנשים רימו בהיקף גדול יותר, למעשה בסכומים גבוהים יותר היתה נטייה להקטין במעט את כמות הרמייה. גם הגדלת הסיכוי להיתפס לא שינתה את דפוס הרמייה הנפוץ - של הרבה אנשים שמרמים מעט. בניסוי אחר בדקו אם הנטייה לרמות מושפעת מהחשש להתלבט והאם אנשים ירמו יותר כל עוד הם בטוחים שהיקף הרמייה שלהם מביא תוצאה הנחשבת נורמלית וגם לדבר זה לא היתה השפעה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. אשה עיוורת ואשה רואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרציונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

ביקורת אפשרית אחת על הניסויים האלה היא שהם בתנאי מעבדה שבהם אנשים יודעים שהם במסגרת ניסוי. אריאלי וחוקרות אחרות ניסו לבדוק את התזה הרציונלית בתנאי שדה. אשה עיוורת ואשה רואה קנו שתיהן עגבניות בשוק. לפי התאוריה הרציונלית למוכרים בשוק יהיה תמריץ גדול יותר לרמות את העיוורת היות והיא אינה רואה את טיב העגבניות, אלא שהמוכרים דווקא עזרו לה לבחור עגבניות טובות יותר. גם נהגי מוניות, שנוהגים לדוגמה לרמות תיירים על ידי בחירת מסלול ארוך יותר, לא ניצלו את נכותה של העיוורת כדי לרמות אותה.  

שני הכוחות המנוגדים האלה נמצאים במתח זה עם זה בהקשרים רבים. אנשים מסוגלים לרמות תודות לגמישות מחשבתית. כל עוד אנחנו מרמים טיפה, או מספרים לעצמנו שאנחנו רק "מעגלים פינות", אנחנו מסוגלים לרמות ועדיין לחשוב על עצמנו שאנחנו אנשים מוסריים וטובים. הנקודה היא שהקו הזה של רמאות "קטנה" הוא קו שיכול לזוז עקב גורמים שונים.  

שני הכוחות המנוגדים האלה נמצאים במתח זה עם זה בהקשרים רבים. אנשים מסוגלים לרמות תודות לגמישות מחשבתית. כל עוד אנחנו מרמים טיפה, או מספרים לעצמנו שאנחנו רק "מעגלים פינות", אנחנו מסוגלים לרמות ועדיין לחשוב על עצמנו שאנחנו אנשים מוסריים וטובים. הנקודה היא שהקו הזה של רמאות "קטנה" הוא קו שיכול לזוז עקב גורמים שונים.  

רוב הספר מוקדש לתאור ואישוש התאוריה הזו, וכן למציאת הגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו לתרץ רמאות ובכך להגדיל את היקפה.

רוב הספר מוקדש ליתאור ואישוש התאוריה הזו, וכן למציאת הגורמים שמשפיעים על היכולת שלנו לתרץ רמאות ובכך להגדיל את היקפה.

אריאלי טוען ש"דלתות נועדו לאנשים ישרים" - יש אנשים שהם רמאים ותמיד ירמו ומולם דלתות או הגנות אחרות לא יעזרו. הם יודעים כיצד לפרוץ אותן. יש אנשים שהם תמיד ישרים ולכן לא יפרצו ולא ירמו גם ללא הגנות. אבל האחוז באוכלוסייה של שתי הקיצוניות האלה הוא קטן. רוב האנשים בחברה כן ירמו בהיקף קטן. אמצעי הגנה, כמו דלתות ישמשו להן תזכורת איך עליהם לנהוג באמת ולמנוע מהם לגלוש לדפוסי פשיעה או רמייה חמורים יותר.

אריאלי טוען ש"דלתות נועדו לאנשים ישרים" - יש אנשים שהם רמאים ותמיד ירמו ומולם דלתות או הגנות אחרות לא יעזרו. הם יודעים כיצד לפרוץ אותן. יש אנשים שהם תמיד ישרים ולכן לא יפרצו ולא ירמו גם ללא הגנות. אבל האחוז באוכלוסייה של שתי הקיצוניות האלה הוא קטן. רוב האנשים בחברה כן ירמו בהיקף קטן. אמצעי הגנה, כמו דלתות ישמשו להן תזכורת איך עליהם לנהוג באמת ולמנוע מהם לגלוש לדפוסי פשיעה או רמייה חמורים יותר.

יש השפעה לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. כאשר אנו רואים שהתנהגות לא מוסרית היא דבר נורמטיבי, אנו עלולים לכייל מחדש את התפיסות שלנו לגבי מה מותר ומה אסור

יש השפעה לחשיפה של התנהגות של אנשים אחרים. כאשר אנו רואים שהתנהגות לא מוסרית היא דבר נורמטיבי, אנו עלולים לכייל מחדש את התפיסות שלנו לגבי מה מותר ומה אסור

בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות, והבהיר לכל הנבחנים האחרים שהוא קיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. דבר זה גרר עליה ברמיה. אריאלי ועמיתיו רצו לראות האם העליה ברמייה היתה עקב כיול מחדש של הנורמות, לגבי האם זה בסדר, או אם מדובר בכך שמעשה הרמייה אותת לגבי אי-קיומו של עונש חיצוני, ודבר זה הגדיל את המוטיבציה הרציונלית לרמייה. בחלק מהניסויים השחקן רק שאל את הנסיינית שאלה היפותטית האם הוא יכול להעמיד פנים שהוא מילא את הכל והאם הוא יכול לקחת את כל הכסף והיא הבהירה שאין שום אכיפה נגד דבר כזה. בתנאים אלה הרמייה דווקא ירדה. ההסבר הוא שהשאלה היא בעצם תזכורת מוסרית שמורידה את הסיכוי לרמייה. ומכאן גם שהרמייה המוגברת בניסוי שבו יש שחקן רמאי נבעה מחיקוי ושינוי של הנורמות הפנימיות ולא מאמונה בסיכוי מופחת לעונש.  

בניסוי אחד הושיבו בין הנבחנים שחקן שטען שפתר הכל בתוך 30 שניות, והבהיר לכל הנבחנים האחרים שהוא קיבל את כל הכסף, כך שברור לשאר הנבחנים שהוא רימה. דבר זה גרר עליה ברמייה. אריאלי ועמיתיו רצו לראות האם העליה ברמייה היתה עקב כיול מחדש של הנורמות, לגבי האם זה בסדר, או אם מדובר בכך שמעשה הרמייה אותת לגבי אי-קיומו של עונש חיצוני, ודבר זה הגדיל את המוטיבציה הרציונלית לרמייה. בחלק מהניסויים השחקן רק שאל את הנסיינית שאלה היפותטית האם הוא יכול להעמיד פנים שהוא מילא את הכל והאם הוא יכול לקחת את כל הכסף והיא הבהירה שאין שום אכיפה נגד דבר כזה. בתנאים אלה הרמייה דווקא ירדה. ההסבר הוא שהשאלה היא בעצם תזכורת מוסרית שמורידה את הסיכוי לרמייה. ומכאן גם שהרמייה המוגברת בניסוי שבו יש שחקן רמאי נבעה מחיקוי ושינוי של הנורמות הפנימיות ולא מאמונה בסיכוי מופחת לעונש.  

בגרסה אחרת, הבוחנים בקשו לדעת האם יש נטיה גבוה יותר לרמות כאשר הדמות שמשפיעה עלינו היא קרובה או רחוקה יותר. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נורמטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקולג' מתחרה שאיתו יש יריבות, הרמייה ירדה (והסבר לכך הוא שהתנהגות כזו לא גררה חיקוי, אלא רק היתה תזכורת מוסרית גוררת ירידה ביכולת להצדיק רמייה).

בגרסה אחרת, הבוחנים בקשו לדעת האם יש נטיה גבוה יותר לרמות כאשר הדמות שמשפיעה עלינו היא קרובה או רחוקה יותר. כאשר שחקן היה חלק מהקבוצה החברתית (לבש סוודר ששייך לאותו קולג') הרמיה עלתה, כי הדבר נתפס כ"נורמטיבי" יותר לרמות. כאשר הוא היה שייך לקולג' מתחרה שאיתו יש יריבות, הרמייה ירדה (והסבר לכך הוא שהתנהגות כזו לא גררה חיקוי, אלא רק היתה תזכורת מוסרית גוררת ירידה ביכולת להצדיק רמייה).

לפי אריאלי, אנשים כמעט מכל התרבויות (למעט התרבות הסקנדינבית) משוכנעים שבתרבות ממנה הם באים, מעשי רמייה נפוצים יותר לעומת תרבויות אחרות. לדוגמה סינים, יהודים ואיטלקים בטוחים שבתרבויות שלהם אנשים ירמו יותר לעומת אמריקאים. בניסויים שערכו אריאלי ועמיתיו לא נמצא הבדל כזה, כאשר השתמשו בסכומי כסף בעלי כוח קנייה דומה (ביחס לדוגמה למחיר הנדרש לקנות המבורגר או למחיר הנדרש לקנות כוס בירה).  

לפי אריאלי, אנשים כמעט מכל התרבויות (למעט התרבות הסקנדינבית) משוכנעים שבתרבות ממנה הם באים, מעשי רמייה נפוצים יותר לעומת תרבויות אחרות. לדוגמה סינים, יהודים ואיטלקים בטוחים שבתרבויות שלהם אנשים ירמו יותר לעומת אמריקאים. בניסויים שערכו אריאלי ועמיתיו לא נמצא הבדל כזה, כאשר השתמשו בסכומי כסף בעלי כוח קנייה דומה (ביחס לדוגמה למחיר הנדרש לקנות המבורגר או למחיר הנדרש לקנות כוס בירה).  

לטענת אריאלי בניסויים שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הדחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות [[נורמה|נורמות]] שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא.

לטענת אריאלי בניסויים שלו אנשים מגיעים לסיטואציה חברתית לא מוכרת שבה אין להם אמות מידע לשאלה כמה זה נורמטיבי לרמות, לעומת זאת בסיטואציות יותר מוכרות מהחיים (כמו הידחפות בתור, הגזמות בפני עמיתים לעבודה, שקרים לבנים, הורדות סרטים מהאינטרנט) יש לתרבויות שונות [[נורמה|נורמות]] שונות המגדירות מה נחשב הגון ומה לא.