30,778
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
משורה 4:
שורה 4: − + שורה 21:
שורה 21: − + − + − + − + שורה 33:
שורה 33: − + שורה 48:
שורה 48: − + − + שורה 59:
שורה 59: − + − + שורה 84:
שורה 84: − +
אין תקציר עריכה
הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע ( International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להיכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של [[וועדת ברונדטלנד]] בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.
הקשר בין סביבה לבין פיתוח זכה לחשיפה בינלאומית בשנות 1980 כאשר האיחוד הבינלאומי לשימור הטבע ( International Union for the Conservation of Nature) פרסם "אסטרטגיית השימור העולמי" והשתמש במונח "פיתוח בר קיימא". המונח זכה להיכנס לשימוש כללי בעקבות הפרסום של הדו"ח של [[וועדת ברונדטלנד]] בשנת 1987 ולאחר מכן וועדת האו"ם לסביבה ולפיתוח, שהוקמה על ידי העצרת הכללית.
בפסגת כדור הארץ בריו 1992 , שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם [[אג'נדה 21]] (סדר יום למאה ה-21). ובשנת 2000 אומצה עוד תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא אומצה בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".
בפסגת כדור הארץ בריו 1992, שנקראה גם "הפסגה העולמית לפיתוח בר קיימא", הוכנה תוכנית עולמית לפיתוח בר קיימא בשם [[אג'נדה 21]] (סדר יום למאה ה-21). בשנת 2000 אומצה תוכנית עולמית נוספת לפיתוח בר קיימא בשם "מטרות פיתוח המילניום של האומות המאוחדות".
==המחלוקת על ההגדרה==
==המחלוקת על ההגדרה==
ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא".
ניתן לזהות 4 מגמות להתייחסות למושג "פיתוח בר קיימא".
* דחייה של רעיון ה[[קיימות]], ואימוץ של [[צמיחה כלכלית]] כמילה נרדפת לפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי - שמרנים ו[[קפיטליזם|קפיטליסטים]].
* דחייה של רעיון ה[[קיימות]], ואימוץ של [[צמיחה כלכלית]] כמילה נרדפת לפיתוח, ולכן גישה ביקורתית כלפי המושג פיתוח בר קיימא. גישה זו מאפיינת בעיקר את הימין הכלכלי - שמרנים ו[[קפיטליזם|קפיטליסטים]].
* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".
* אימוץ של הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח ואימוץ רעיון הקיימות. בגישה זו ברור יותר למה הכוונה ב"פיתוח" אבל לא ברורה הכוונה ב"קיימות".
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה כלכלית היא פיתוח, וכי יש צורך בסוג אחר של צמיחה, "צמיחה ירוקה" או צמיחה מקיימת. בגישה זו יש התייחסות גדולה יותר לקיימות, אם כי השאלה מהו פיתוח נשארת עמומה למדי.
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים. ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]].
* ביקורת על הרעיון כי צמיחה, מכל סוג שהוא, היא דבר מקיים ותמיכה ב[[כלכלת מצב יציב]].
3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית וכן מספר ממשלות מערביות. בנסיון להשתחרר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להשתמש במונח [[קיימות]].
3 הגישות האחרונות מאפיינות גורמים שונים בתוך התנועה הסביבתית וכן מספר ממשלות מערביות. בניסיון להשתחרר מהמונח העמום והבעייתי של פיתוח בר קיימא, עברו פעילים [[סביבתנות|סביבתניים]] רבים (חסידי 2 הגישות האחרונות) להשתמש במונח [[קיימות]].
[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון [[דלדול משאבים טבעיים]] אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר ב[[משאבים בלתי מתחדשים]] כגון [[נפט]] שכמותם סופית, ובין אם מדובר ב[[משאבים מתחדשים]] כמו [[עץ]], הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של [[מערכות אקולוגיות]]. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או [[תאגיד|תאגידים]] כדי להראות שגם ה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.
[[סביבתנות|סביבתנים]] רבים מבקרים את המושג "פיתוח בר קיימא" וטוענים כי הוא טומן בחובו סתירה פנימית. מדיניות כלכלית המבוססת על מושגי פיתוח ו[[צמיחה כלכלית]] הבאים על חשבון [[דלדול משאבים טבעיים]] אינה יכולה להיות מוגדרת "בת קיימא". בין אם מדובר ב[[משאבים בלתי מתחדשים]] כגון [[נפט]] שכמותם סופית, ובין אם מדובר ב[[משאבים מתחדשים]] כמו [[עץ]], הנצרכים בקצב גבוה בהרבה מקצב ההתחדשות הטבעי שלהם ובין אם מדובר על הבריאות של [[מערכות אקולוגיות]]. עוד נטען כי המושג "פיתוח בר קיימא" בעצמו, הומצא על ידי חברות עסקיות או [[תאגיד|תאגידים]] כדי להראות שגם ה[[קפיטליזם]] יכול להיות ידידותי לסביבה, ולהשקיט אנשים המנסים לעודד שינוי עמוק של סביבתנות או קיימות.
קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת [[אי שוויון כלכלי|הפערים בין עשירים לעניים]]. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את ה[[אימפריאליזם]] או היהירות המערבית כלפי [[המדינות העניות]] היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.
קיימת ביקורת על המושג פיתוח בר קיימא ועל היישום שלו לפיה הדבר גורם להנצחת [[אי שוויון כלכלי|הפערים בין עשירים לעניים]]. לפי ביקורת זו הקריאה לפיתוח בר קיימא מנציח את ה[[אימפריאליזם]] או היהירות המערבית כלפי [[המדינות העניות]] היות והוא מונע את הפיתוח ואת השיפור של התנאים האנושיים של האנשים במדינות העניות.
על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור. לדוגמה לפי הסרט [[התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)|התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית]], קידום של [[אנרגיה סולארית]] ופתרונות אחרים של [[אנרגיה מתחדשת]], הינם יקרים יותר מאשר [[דלקים מחצביים]], מונעים מארצות אפריקה מלהתקדם ולהפוך למתועשו.
על פי ביקורת זו, המערב השבע מנסה לנצל את המונח כדי לעודד פרוטקציוניזם על מוצרים מקומיים ולהשאיר את מדינות העניות מאחור. לדוגמה לפי הסרט [[התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית (סרט)|התרמית הגדולה של ההתחממות העולמית]], קידום של [[אנרגיה סולארית]] ופתרונות אחרים של [[אנרגיה מתחדשת]], הינם יקרים יותר מאשר [[דלקים מחצביים]], מונעים מארצות אפריקה מלהתקדם ולהפוך למתועשות.
ביקורת אחרת על המונח, בעיקר מצד [[קפיטליזם|קפיטליסטים]], מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".
ביקורת אחרת על המונח, בעיקר מצד [[קפיטליזם|קפיטליסטים]], מרמזת שהיישום שלו יוביל "חזרה לימי הביניים" או "חזרה למערות".
ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל, ושל פיתוח בר קיימא בפרט. הכלכלן [[הרמן דיילי]] כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר".
ביקורת דומה על שימוש יתר במונח של קיימות בכלל, ושל פיתוח בר קיימא בפרט. הכלכלן [[הרמן דיילי]] כותב לדוגמה: "דרך אחת להפוך כל מושג לבלתי מזיק היא להרחיב אותו כך שהוא יכלול כל דבר".
לפי דיילי המונח של קיימות פרושו:
לפי דיילי המונח של קיימות פירושו:
"פיתוח (או התתפחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]
"פיתוח (או התפתחות), בלי לצמוח מעבר ליכולת הנשיאה הסביבתית. כאשר פיתוח משמעו שיפור איכותי וצמיחה משמעה גידול כמותי". [http://www.nhi.org/online/issues/103/review.html]
גם בקרב גישה זו יש הדוגלים ב-[[דה קפלינג]], בעיקר בקרב קובעי מדיניות וב[[כלכלה סביבתית]] שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון [[הסביבה הטבעית]] או על חשבון [[דלדול משאבים]].
גם בקרב גישה זו יש הדוגלים ב-[[דה קפלינג]], בעיקר בקרב קובעי מדיניות וב[[כלכלה סביבתית]] שטוענים כי יש להפריד בין הצמיחה הכלכלית לבין הגדלה פיזית של הכלכלה. לרוב זרם זה טוען כי צמיחה כלכלית אינה זהה להגדלת [[רווחה חברתית|הרווחה החברתית]] וכי יש לעודד "צמיחה ירוקה", שבה הפעילות הכלכלית גדלה, אבל לא על חשבון [[הסביבה הטבעית]] או על חשבון [[דלדול משאבים]].
הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.
הספרים [[התמוטטות (ספר)|התמוטטות]] וכן [[רובים חיידקים ופלדה]] מתארים מספר חברות שעברו קריסה חברתית ואקולוגית, וכן מספר חברות שהצליחו להתקיים במשך אלפי שנים באופן בר קיימא. כל החברות הידועות לנו שהצליחו לשמור על אורך חיים בר קיימא במשך אלפי שנים, היו בעלות 0 צמיחה או שיעור צמיחה זעיר, הן בהיבט של [[גידול אוכלוסין|גידול האוכלוסייה]] והן בהיבטים של [[צריכת משאבים]] ו[[השפעות סביבתיות|השפעה סביבתית]] לנפש.
מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של [[ציידים לקטים]] כך שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודריניות. מצד אחד לא היו להן ה[[טכנולוגיה]] וה[[מדע]] והן לא יכלו לרתום [[אנרגיות מתחדשות]] או [[דלק מחצבי]], להפיק חומרי [[דשן כימי]] או לבצע [[התפלה]] ולא היו בידהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה. ועם זאת היו להן גם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האוכלוסייה. כמו כן, בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות ל[[חקלאות בת קיימא]] ולא כללו סיבוכים נוספים של [[תעשייה בת קיימא|תעשייה]] הכוללים [[זיהום]] ותלות של הכלכלה ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה היתה נדירה - כשהיתה תלות כזו, היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - ב[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ב[[איי פיטקרן]], ובאיים ליד יפן.
מדובר בחברות חקלאיות ובחברות של [[ציידים לקטים]] כך שיש שוני ודמיון בינן לבין חברות מודרניות. מצד אחד לא היו להן ה[[טכנולוגיה]] וה[[מדע]] והן לא יכלו לרתום [[אנרגיות מתחדשות]] או [[דלק מחצבי]], להפיק חומרי [[דשן כימי]] או לבצע [[התפלה]] ולא היו בידיהן חומרים מתקדמים או ידע מדעי בכימיה ובפיזיקה. ועם זאת היו להן גם [[מוסד חברתי|מוסדות חברתיים]] רבים לשמירה על קיימות, יכולת התבוננות וקרבה של החברה אל הטבע, וידע סביבתי רב בקרב האוכלוסייה. כמו כן, בעיות הסביבה שלהן הורכבו "רק" מבעיות הקשורות ל[[חקלאות בת קיימא]] ולא כללו סיבוכים נוספים של [[תעשייה בת קיימא|תעשייה]] הכוללים [[זיהום]] ותלות של הכלכלה ב[[משאבים מתכלים]] כמו [[דלק מחצבי]]. תלות בחברות אחרות כמקור מזון או אנרגיה הייתה נדירה - כשהייתה תלות כזו, היא תרמה לפחות ב-3 חברות להרס החברה כאשר נפגע הסחר עם החברות האחרות - ב[[התיישבות הנורדים בגרינלנד]], ב[[איי פיטקרן]], ובאיים ליד יפן.
==תוכניות לפיתוח בר קיימא==
==תוכניות לפיתוח בר קיימא==
*בישראל הוכנה [[תכנית אב לפיתוח בר קיימא בעמק חפר]] בידי שימי רף, בשנת 2008.
*בישראל הוכנה [[תכנית אב לפיתוח בר קיימא בעמק חפר]] בידי שימי רף, בשנת 2008
*[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]
*[[תוכנית אב ארצית לפיתוח בר קיימא]]
*[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
*[http://www.environment.gov.il/Enviroment/Static/Binaries/Articals/green_growth_1_2.ppt תכנית לאומית לצמיחה ירוקה], [[המשרד להגנת הסביבה]], אוקטובר 2011 (PDF)
* [http://lackofenvironment.wordpress.com/2013/03/04/the-nonsense-of-sustainable-growth/ THE GROWTH DELUSION AND HANDLEBAR TAPE] Nick Reeves,
* [http://lackofenvironment.wordpress.com/2013/03/04/the-nonsense-of-sustainable-growth/ THE GROWTH DELUSION AND HANDLEBAR TAPE] Nick Reeves,
{{תבנית:צמיחה כלכלית}}
{{צמיחה כלכלית}}
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:קיימות]]
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:צמיחה כלכלית]]
[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]
[[קטגוריה:כלכלה סביבתית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]
[[קטגוריה:כלכלה אקולוגית]]