שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 8 בתים ,  22:10, 10 במאי 2016
מ
שורה 174: שורה 174:  
באומן טוען שבני אדם צריכים  בני זוג וחברים שבהם הם יכולים לבטוח בהם, שיהיו לצידם בזמנים טובים ורעים.  קשרים חברתיים אינם זמינים כמוצרים צריכה הנמכרים בחנויות.  הם דורשים הקדשה, דאגה, טיפוח, עבודה קשה ולעתים קרובות גם ויתורים לטובת האחרים. אהבה מצריכה התחייבות שלמה ובלתי מותנית.  
 
באומן טוען שבני אדם צריכים  בני זוג וחברים שבהם הם יכולים לבטוח בהם, שיהיו לצידם בזמנים טובים ורעים.  קשרים חברתיים אינם זמינים כמוצרים צריכה הנמכרים בחנויות.  הם דורשים הקדשה, דאגה, טיפוח, עבודה קשה ולעתים קרובות גם ויתורים לטובת האחרים. אהבה מצריכה התחייבות שלמה ובלתי מותנית.  
   −
באומן טוען כי תרבות הצריכה הקפיטליסטית, הכלכלה העולמית ו[[האתוס האינדיבדואליסטי]], יחד עם פירוק [[מדינת הרווחה]], העלמות הסולידריות החברתית, ודלדול [[המרחב הציבורי]] גורמים לכך שהקשרים החברתיים וקשרי הזוגיות הופכי לשבריריים ונזילים יותר. ו[[אמון|חוסר האמון]], וחוסר הוודאות שאפשר למצוא בפוליטיקה, נמצאים גם בחיים הפרטיים של יותר ויותר אנשים. באומן טוען כי יחסי הזוגיות כיום מתאפיינים בחוסר יציבות, בארעיות וחסור מחוייבות לטווח ארוך, ובתועלתנות, וכן בנסיון לשם סיפוק מיידי. לטענתו אנשים רבים שנכשלים בהשגת סיפוק מיידי, או שחווים ירידה בסיפוק יחסית לעבר מסיקים מכך שיש להפסיק את הקשר הזוגי.  
+
באומן טוען כי תרבות הצריכה הקפיטליסטית, הכלכלה העולמית ו[[האתוס האינדיבדואליסטי]], יחד עם פירוק [[מדינת הרווחה]], העלמות הסולידריות החברתית, ודלדול [[המרחב הציבורי]] גורמים לכך שהקשרים החברתיים וקשרי הזוגיות הופכי לשבריריים ונזילים יותר. ו[[אמון|חוסר האמון]], וחוסר הוודאות שאפשר למצוא בפוליטיקה, נמצאים גם בחיים הפרטיים של יותר ויותר אנשים. באומן טוען כי יחסי הזוגיות כיום מתאפיינים בחוסר יציבות, בארעיות וחסור מחוייבות לטווח ארוך, ובתועלתנות, וכן בניסיון לשם סיפוק מיידי. לטענתו אנשים רבים שנכשלים בהשגת סיפוק מיידי, או שחווים ירידה בסיפוק יחסית לעבר מסיקים מכך שיש להפסיק את הקשר הזוגי.  
    
כמו כן הוא טוען שיחסי הזוגיות נתפסים במידה גוברת והולכת כסחורה, ובני הזוג כצרכנים. אם הצרכן אינו מרוצה מהסחורה הוא יכול להחזיר את המוצר לחנות או להחליף אותו בדגם חדש וטוב יותר. כדי להשיג [[התיישנות מכוונת]] פרסומאים ופירמות מעודדים צרכנים להחליף את המוצר הישן שלהם במוצר חדש יותר, אם רק יוכלו. העידוד הזה, לטענת באומן, חוזר גם לתחום הזוגי והחברתי.  
 
כמו כן הוא טוען שיחסי הזוגיות נתפסים במידה גוברת והולכת כסחורה, ובני הזוג כצרכנים. אם הצרכן אינו מרוצה מהסחורה הוא יכול להחזיר את המוצר לחנות או להחליף אותו בדגם חדש וטוב יותר. כדי להשיג [[התיישנות מכוונת]] פרסומאים ופירמות מעודדים צרכנים להחליף את המוצר הישן שלהם במוצר חדש יותר, אם רק יוכלו. העידוד הזה, לטענת באומן, חוזר גם לתחום הזוגי והחברתי.  
שורה 204: שורה 204:  
* בעלות של חברות גדולות על מספר גדול של ערוצי תקשורת
 
* בעלות של חברות גדולות על מספר גדול של ערוצי תקשורת
 
* [[צנזורה]] של תאגידי תקשורת על נושאים חברתיים וסביבתיים. ראו לדוגמה [[תביעות השתקה]], [[אדבסטרס]]
 
* [[צנזורה]] של תאגידי תקשורת על נושאים חברתיים וסביבתיים. ראו לדוגמה [[תביעות השתקה]], [[אדבסטרס]]
* [[הפרטת המחקר]] ויצירת הטיות מחקריות בממשלה, באקדמיה בתחומים כמו רפואה, [[תעשיית התרופות|תרופות]], [[תזונה]], [[בטיחות בדרכים]] ועוד. הדוגמה המפורסמת ביותר לדבר זה היא השפעה של [[חברות סיגריות]] על המחקרים בתחום הבטיחות של סיגריות על הבריאות ועיקוב במשך שנים במאבק נגד עישון וב[[מניעת עישון]].
+
* [[הפרטת המחקר]] ויצירת הטיות מחקריות בממשלה, באקדמיה בתחומים כמו רפואה, [[תעשיית התרופות|תרופות]], [[תזונה]], [[בטיחות בדרכים]] ועוד. הדוגמה המפורסמת ביותר לדבר זה היא השפעה של [[חברות סיגריות]] על המחקרים בתחום הבטיחות של סיגריות על הבריאות ועיכוב במשך שנים במאבק נגד עישון וב[[מניעת עישון]].
    
===השפעות כלכליות של תרבות הצריכה ===
 
===השפעות כלכליות של תרבות הצריכה ===
* עידוד אנשים לבזבז כסף תורם פשיטת רגל והקטנת החסכון. החל מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השניה, החסכון בארצות הברית הלך וירד בהתמדה. קיימות השפעות רבות של חסכון נמוך. ([[פנסיה]] לדוגמה)
+
* עידוד אנשים לבזבז כסף תורם פשיטת רגל והקטנת החיסכון. החל מהתקופה שלאחר מלחמת העולם השנייה, החיסכון בארצות הברית הלך וירד בהתמדה. קיימות השפעות רבות של חסכון נמוך. ([[פנסיה]] לדוגמה)
 
* עידוד של צריכה נחשב כ"מנוע" של כלכלה מוטת צמיחה. הדבר נתמך על ידי כלכלנים בטענה שהדבר תורם ל[[צמיחה כלכלית]] וחיוני לשמירה על המשרות ועל הרווחה החברתית.  
 
* עידוד של צריכה נחשב כ"מנוע" של כלכלה מוטת צמיחה. הדבר נתמך על ידי כלכלנים בטענה שהדבר תורם ל[[צמיחה כלכלית]] וחיוני לשמירה על המשרות ועל הרווחה החברתית.  
 
* הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים.  
 
* הדגש על מוצרים כספקים של סטטוס חברתי מחזק את ההיבט של [[משחק סכום אפס]] של שוק, ומחליש את ההיבט של רווחה שאינה תלויה בצריכה של אחרים.  

תפריט ניווט