שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
מ
אין תקציר עריכה
שורה 1: שורה 1: −
'''אוזון בגובה פני הקרקע''', (Tropospheric ozone) או '''אוזון טרופוספרי''' או '''אוזון פוטוכימי''', הוא גז [[אוזון]] בשכבה נמוכה של האטמוספירה (ה[[טרופוספירה]]) ואשר מהוה [[זיהום אוויר]]. אוזון הוא גז רעיל בעל ריח חריף, חסר צבע ומורכב משלושה אטומי חמצן O3. אין לבלבל בין אוזון טרופוספרי שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם, לבין [[שכבת האוזון]] שנמצאת בגובה רב ומגינה על [[הביוספרה|כל היצורים החיים]] מפני [[קרינה קוסמית]]. האוזון בגובה פני הקרקע הוא '''מזהם שניוני''' הנוצר כתוצאה מריאקציה פוטוכימית בין '''מזהמים ראשוניים''' כדוגמת [[תחמוצות חנקן]], ו[[פחמימנים]] ([[תרכובות אורגניות נדיפות]])  בנוכחות קרינת שמש. מזהמים אלה נפלטים מ[[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. אוזון יכול להווצר במורד הרוח, הרחק ממקורות היצירה של המזהמים הראשוניים.<ref name="sviva2006">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Documents/איכות%20אוויר/k_binyamin_1.pdf 23/10/06 – , דצמבר 2006 איכות האוויר בקריית בנימין שבקרית אתא בין ה- 21/9/06 ], אגף איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה</ref> לפעמים במרחק של מאות קילומטרים. <ref name="Luria2006"/>
+
'''אוזון בגובה פני הקרקע''', (Tropospheric ozone) או '''אוזון טרופוספרי''' או '''אוזון פוטוכימי''', הוא גז [[אוזון]] בשכבה נמוכה של האטמוספירה (ה[[טרופוספירה]]) ואשר מהוה [[זיהום אוויר]]. אוזון הוא גז רעיל בעל ריח חריף, חסר צבע ומורכב משלושה אטומי חמצן O3. אין לבלבל בין אוזון טרופוספרי שמקורו בזיהום מעשה ידי אדם, לבין [[שכבת האוזון]] שנמצאת בגובה רב ומגינה על [[הביוספרה|כל היצורים החיים]] מפני [[קרינה קוסמית]]. האוזון בגובה פני הקרקע הוא '''מזהם שניוני''' הנוצר כתוצאה מריאקציה פוטוכימית בין '''מזהמים ראשוניים''' כדוגמת [[תחמוצות חנקן]], ו[[פחמימנים]] ([[תרכובות אורגניות נדיפות]])  בנוכחות קרינת שמש. מזהמים אלה נפלטים מ[[זיהום תעשייתי]] ו[[זיהום מתחבורה]]. אוזון יכול להיווצר במורד הרוח, הרחק ממקורות היצירה של המזהמים הראשוניים.<ref name="sviva2006">[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/FreedomofInformation/Documents/איכות%20אוויר/k_binyamin_1.pdf 23/10/06 – , דצמבר 2006 איכות האוויר בקריית בנימין שבקרית אתא בין ה- 21/9/06 ], אגף איכות האוויר, המשרד להגנת הסביבה</ref> לפעמים במרחק של מאות קילומטרים. <ref name="Luria2006"/>
    
אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].
 
אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].
שורה 21: שורה 21:  
* <math>CO +2O_2\Rightarrow CO_2 + O_3 </math>
 
* <math>CO +2O_2\Rightarrow CO_2 + O_3 </math>
   −
התוצרים של תגובות כימיות אלה אינם מפסיקים ביצירית אוזון בגובה הקרקע. נתרן דו חמצני שמתפרק תוך כדי יצירת האוזון בתגובה הכימית 3, שב ומתמחזר בתגובות כימיות נוספות בנכוחות פחמימנים. באופן כזה נוצרות בדרך כלל כ- 5-10 מולקולות אוזון מכל מולקולה שלו בטרם היא מסולקת מהמערכת. בנוסף, תוצרים של התהליך מייצרים [[פורמלדהיד]] - חומר מסרטן בבני אדם.<ref name="adamteva"/>
+
התוצרים של תגובות כימיות אלה אינם מפסיקים ביצירת אוזון בגובה הקרקע. נתרן דו חמצני שמתפרק תוך כדי יצירת האוזון בתגובה הכימית 3, שב ומתמחזר בתגובות כימיות נוספות בנכוחות פחמימנים. באופן כזה נוצרות בדרך כלל כ-5-10 מולקולות אוזון מכל מולקולה שלו בטרם היא מסולקת מהמערכת. בנוסף, תוצרים של התהליך מייצרים [[פורמלדהיד]] - חומר מסרטן בבני אדם.<ref name="adamteva"/>
    
==תקינה==
 
==תקינה==
 
{{תבנית:זיהום אוויר}}
 
{{תבנית:זיהום אוויר}}
סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. יחידות המדידה הן מיקרוגרם למטר מעוקב, המסומן כ ppbv או בכתיב מקוצר ppb . חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv  מתוארת כ"לא בריאה לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv לשמונה שעות מתוארת כ"לא בריאה", וחשיפה של 125-404 ppbv למשך 8 שעות מוגדרת כ"מאוד לא בריאה" [http://www.airnow.gov/index.cfm?action=health2.smog1#4].  
+
סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית, פיתחה מדד לאיכות האוויר כדי להסביר לציבור הרחב, מהן רמות זיהום האוויר. יחידות המדידה הן מיקרוגרם למטר מעוקב, המסומן כ-ppbv או בכתיב מקוצר ppb. חשיפה בת 8 שעות לאוזון בגובה הקרקע בריכוז ממוצע של 85-104 ppbv  מתוארת כ"לא בריאה לקבוצות רגישות", חשיפה לרמות של 124-105 ppbv לשמונה שעות מתוארת כ"לא בריאה", וחשיפה של 125-404 ppbv למשך 8 שעות מוגדרת כ"מאוד לא בריאה" [http://www.airnow.gov/index.cfm?action=health2.smog1#4].  
   −
ערכים שנקבעו בתקנות אוויר נקי בשנת 2011 קבעו את התקן הישראלי לאוזון, או  ערכי הסביבה בגובה 160 מיקרוגרם למטר מועקב בממוצע לשמונה שעות. דבר זה אמור להשנות בתחילת שנת 2015 ולרדת לרמה של 140 ppb לשמונה שעות. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Pages/toxicityvalue.aspx] כמו כן לפי המשרד להגנת הסביבה, התקן הישראלי לאוזון הוא 230 ppb בממוצע לחצי שעה <ref name="sviva2012">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] המשרד להגנת הסביבה</ref> מקור אחר של [[המשרד להגנת הסביבה]] טוען כי התקן הישראלי לחשיפה לאוזון נכון לשנת 2006 הוא 117 ppb לזמן חשיפה של חצי שעה. 81.5 ppb (מיקרוגרם למטר מעוקב) ל-8 שעות, ו <ref name="sviva2006"/>
+
ערכים שנקבעו בתקנות אוויר נקי בשנת 2011 קבעו את התקן הישראלי לאוזון, או  ערכי הסביבה בגובה 160 מיקרוגרם למטר מעוקב בממוצע לשמונה שעות. דבר זה אמור להשתנות בתחילת שנת 2015 ולרדת לרמה של 140 ppb לשמונה שעות. [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/Laws/Pages/toxicityvalue.aspx] כמו כן לפי המשרד להגנת הסביבה, התקן הישראלי לאוזון הוא 230 ppb בממוצע לחצי שעה <ref name="sviva2012">[http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] המשרד להגנת הסביבה</ref> מקור אחר של [[המשרד להגנת הסביבה]] טוען כי התקן הישראלי לחשיפה לאוזון נכון לשנת 2006 הוא 117 ppb לזמן חשיפה של חצי שעה. 81.5 ppb (מיקרוגרם למטר מעוקב) ל-8 שעות, ו <ref name="sviva2006"/>
    
==השפעות בריאותיות של אוזון בגובה הקרקע==
 
==השפעות בריאותיות של אוזון בגובה הקרקע==
שורה 37: שורה 37:     
ההשפעות כוללות:
 
ההשפעות כוללות:
*גרוי בדרכי הנשימה, שיעול
+
*גירוי בדרכי הנשימה, שיעול
 
*ירידה ביעילות פעולת הראות: קושי בשאיפה עמוקה -הנשימה הופכת רדודה יותר ומתפתח קושי בנשימה בעת פעילות מאומצת.
 
*ירידה ביעילות פעולת הראות: קושי בשאיפה עמוקה -הנשימה הופכת רדודה יותר ומתפתח קושי בנשימה בעת פעילות מאומצת.
*החמרה של [[אסטמה]] על ידי הגברת הרגישות לאלרגנים.
+
*החמרה של [[אסתמה]] על ידי הגברת הרגישות לאלרגנים.
 
*הגברת הפגיעות לזיהומי מערכת הנשימה.  
 
*הגברת הפגיעות לזיהומי מערכת הנשימה.  
   שורה 45: שורה 45:     
;מחלות כלי דם ונשימה:
 
;מחלות כלי דם ונשימה:
וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].<ref name="adamtevaLuria">וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא , מצוטטים בידי ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>   
+
וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא שמונתה על ידי השר להגנת הסביבה, [[גלעד ארדן]] קבעה כי אוזון בגובה הקרקע נחשב לגורם משמעותי ל[[מחלות לב ריאה]] - בעיקר [[אסתמה]], [[שבץ מוחי]] ו[[יתר לחץ דם]].<ref name="adamtevaLuria">וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא, מצוטטים בידי ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>   
    
לעיתים תכופות האוזון ו[[חלקיקים נשימים|החלקיקים הנשימים]] והנשימים-עדינים (PM2.5  
 
לעיתים תכופות האוזון ו[[חלקיקים נשימים|החלקיקים הנשימים]] והנשימים-עדינים (PM2.5  
 
) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/>
 
) פועלים יחדיו בפעולה משולבת (סינרגיזם). <ref name="adamtevaLuria"/>
   −
מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באיזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ 7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באיזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) היתה תמותה ממחלות נשימה גבוה פי 3 יחסית לאיזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref>  
+
מחקר שפורסם בשנת 2009, עקב אחר המתאם בין חשיפה ארוכת טווח של אוזון ב-96 מרכזים עירוניים בארצות הברית לבין סוגי תמותה שונים בשנים 1997-2000. בתקופה זו התרחשו באיזורים אלה 118 אלף מקרי מוות, מתוכם 58 אלף נגרמו ממחלות הקשורות לכלי דם ונשימה שמתוכם 9000 (כ-7% מכלל מקרי המוות) היו קשורות למחלות ובעיות נשימה. המחקר מצא כי עליה בריכוז של 10 ppb, קשורה לעליה בסיכוי למוות מסיבות נשימתיות ב-2.9% במודל שבו לא התחשבו בחלקיקים עדינים (2.5 מיקרון) ובעליה של 4% כאשר התחשבו בחלקיקים עדינים. דבר זה נראה לא משמעותי, אבל באיזורים בעלי זיהום אוזון גבוה (ריכוז של 62-104 ppb בממוצע) היתה תמותה ממחלות נשימה גבוה פי 3 יחסית לאיזורים עם ריכוזים נמוכים (33-53 ppb בממוצע). <ref name="nejm2009">Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009</ref>  
    
במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד.  הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.<ref name="nejm2009"/>
 
במחקר נראה שיש קשר בין נוכחות של חלקיקים עדינים ובין זיהום באוזון, ונמצא גם כי חלקיקים עדינים תורמים בעצמם לתמותה ממחלות לב שונות, כך שכל אחד מהמזהמים מזיק בפני עצמו ושניהם מזיקים יותר יחד.  הקשר הסטטיסטי בין חשיפה לאוזון (כאשר מנטרלים גורמים אחרים כמו עישון, סוגי מזהמים אחרים וכו') מתחבר יחד עם ניסויים רבים בחיות מעבדה שהראו שחשיפה לאוזון פוגעת בריאות ורקמות של מערכת הנשימה. החשד הוא שאוזון גורם למקרי מוות בגלל שילוב של השפעות קצרות טווח של האוזון על חולים בשפעת או בדלקת ריאות, וכן השפעות ארוכות טווח על מערכת הנשימה עקב חשיפה בגיל הילדות, נוער ואולי גם במהלך המשך החיים. החוקרים לא הצליחו לקשר בין אוזון לבין מחלות לב כאשר הכניסו למודל חלקיקים עדינים - דבר זה אינו פוסל השפעת אוזון על מחלות לב אלה, שכן יש קורלציה בין החלקיקים העדינים לבין האוזון כך שקשה לקבוע מי מהם משפיע יותר.<ref name="nejm2009"/>
שורה 59: שורה 59:  
וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא טענה כי לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות [[סרטן|גידולים סרטניים]] שונים.<ref name="adamtevaLuria"/>
 
וועדת המומחים בראשות פרופ' מנחם לוריא טענה כי לאחרונה נמצאו עדויות רבות המחשידות את האוזון שהוא עלול להאיץ התפתחות [[סרטן|גידולים סרטניים]] שונים.<ref name="adamtevaLuria"/>
   −
דבר זה יכול להיות מוסבר על ידי כך שתגובות כימיות בין גזים באטמוסיפרה, [[פחמימנים]] ו[[תחמוצות חנקן]] אשר יוצרים אוזון בגובה הקרקע, עלולים להיות מעורבים בתגובות נוספות אשר יוצרות [[פורמלדהיד]], [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. <ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  
+
דבר זה יכול להיות מוסבר על ידי כך שתגובות כימיות בין גזים באטמוספירה, [[פחמימנים]] ו[[תחמוצות חנקן]] אשר יוצרים אוזון בגובה הקרקע, עלולים להיות מעורבים בתגובות נוספות אשר יוצרות [[פורמלדהיד]], [[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]]. <ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר, [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012], [[אדם טבע ודין]], 2012</ref>  
    
;הפרעות בנשימה ופגיעה בריאות:
 
;הפרעות בנשימה ופגיעה בריאות:
שורה 80: שורה 80:  
יש חשש שחלק מהאוזון בישראל מקורו ב"יבוא" אוזון ממדינות אחרות - ככל הנראה מטורקיה, יוון ודרום מרכז אירופה, עקב [[הסעת זיהום אוויר]] על פני מאות ק"מ במסלול שנמשך כ-72 שעות. לפי מחקר של פרופסור מנחם לוריא, שביצע מדידות באיזור ראש הנקרה באביב 2006, רמות הרקע של אוזון פוטוכימי הן במוצע 70 ppb.<ref name="Luria2006">פרופסור מנחם לוריא [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007</ref>
 
יש חשש שחלק מהאוזון בישראל מקורו ב"יבוא" אוזון ממדינות אחרות - ככל הנראה מטורקיה, יוון ודרום מרכז אירופה, עקב [[הסעת זיהום אוויר]] על פני מאות ק"מ במסלול שנמשך כ-72 שעות. לפי מחקר של פרופסור מנחם לוריא, שביצע מדידות באיזור ראש הנקרה באביב 2006, רמות הרקע של אוזון פוטוכימי הן במוצע 70 ppb.<ref name="Luria2006">פרופסור מנחם לוריא [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/DocLib4/R0201-R0300/R0219.pdf מדידת ריכוזי רקע של מזהמי אויר פוטוכימיים בישראל] המעבדה לחקר איכות אויר, האוניברסיטה העברית בירושלים, 1.1.2007</ref>
   −
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 היתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]
+
לפי דו"ח של משרד הגנת הסביבה משנת 2015, בשנים 2001-2013 הייתה ירידה משמעותית בריכוזים של חלק ממזהמי האוויר כמו [[תחמוצות חנקן]] ו[[תחמוצות גופרית]] אבל ב[[חומר חלקיקי]] ובאוזון בגובה הקרקע אין שינוי משמעותי. הריכוזים השנתיים של אוזון בפנים הארץ, בשדרת ההר ובעמקים הם גבוהים. האוזון נוצר במורד הרוח הרחק ממקורות הפליטה. ריכוזי הרקע של האוזון בישראל הינם כהמלצת ארגון הבריאות העולמי. ריכוזי הרקע הם גבוהים, עקב קרינת השמש החזקה בארץ והסעת מזהמים לאזורנו מארצות אירופה.[http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/ResearchAndPublications/Pages/Publications/P0701-P0800/P0777.aspx]
    
==ראו גם==
 
==ראו גם==
שורה 89: שורה 89:  
* [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]
 
* [[השפעות חיצוניות של מכוניות]]
   −
==הערות שוליים==
  −
{{הערות שוליים}}
      
==קישורים חיצוניים==
 
==קישורים חיצוניים==
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tropospheric_ozone אוזון טרופוספרי] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://en.wikipedia.org/wiki/Tropospheric_ozone אוזון טרופוספרי] בוויקיפדיה האנגלית
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]].  
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/PollutantHealth/Pages/Ozone.aspx אוזון] באתר [[המשרד להגנת הסביבה]].  
*  פרופ' דיין אורי, פרופ' יצחק מהרר [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0121.aspx היווצרות מזהמים שניוניים ותפרושתם בזמן ובמרחב בישראל], 01/10/2002  
+
*  פרופ' דיין אורי, פרופ' יצחק מהרר [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/ReservoirInfo/Research/Pages/R0101-R0200/R0121.aspx היווצרות מזהמים שניוניים ותפרוסתם בזמן ובמרחב בישראל], 01/10/2002  
 
* ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דוח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: [[ארסן]], [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]].  
 
* ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דוח אדם טבע ודין לנתוני המפל"ס 2012] - מיפוי הזיהום התעשייתי של ששה חומרים רעילים במיוחד: [[ארסן]], [[כספית]], [[פורמלדהיד]], [[פחמימנים]], [[בנזן]] ו[[טריכלורואתילן]].  
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Types/Pages/default.aspx פליטות זיהום אוויר מכלי רכב] המשרד להגנת הסביבה.
 
* [http://www.sviva.gov.il/subjectsEnv/SvivaAir/CarPollution/Types/Pages/default.aspx פליטות זיהום אוויר מכלי רכב] המשרד להגנת הסביבה.
שורה 102: שורה 100:  
* [http://www.epa.gov/apti/ozonehealth/population.html#mortality  השפעות בריאותיות של אוזון על האוכלוסייה הכללית], סוכנות ההגנה על הסביבה, ארצות הברית
 
* [http://www.epa.gov/apti/ozonehealth/population.html#mortality  השפעות בריאותיות של אוזון על האוכלוסייה הכללית], סוכנות ההגנה על הסביבה, ארצות הברית
 
* Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009
 
* Jerrett, Michael et al [http://www.nejm.org/doi/full/10.1056/NEJMoa0803894 Long-Term Ozone Exposure and Mortality] The New England Journal of Medicine, March 12, 2009
 
+
==הערות שוליים==
 +
{{הערות שוליים}}
 
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]
 
[[קטגוריה:זיהום אוויר]]

תפריט ניווט