שינויים

קפיצה לניווט קפיצה לחיפוש
נוספו 3 בתים ,  23:01, 21 באפריל 2016
מ
אין תקציר עריכה
שורה 66: שורה 66:     
;כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח:
 
;כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח:
כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח הוציא דו"ח בשנת 2013 שבו הוא מזהיר כי [[משבר המזון של שנת 2008]] היה אות הזהרה והזדמנות לבחון מחדש הנחות מהעשורים האחרונים בתחום החקלאות והמזון. הדו"ח קורא למעבר מהיר ל[[חקלאות בת קיימא]] לפני שיהיה מאוחר מידי. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf]
+
כנס האו"ם בנושא מסחר ופיתוח הוציא דו"ח בשנת 2013 שבו הוא מזהיר כי [[משבר המזון של שנת 2008]] היה אות אזהרה והזדמנות לבחון מחדש הנחות מהעשורים האחרונים בתחום החקלאות והמזון. הדו"ח קורא למעבר מהיר ל[[חקלאות בת קיימא]] לפני שיהיה מאוחר מידי. [http://unctad.org/en/PublicationsLibrary/ditcted2012d3_en.pdf]
    
==גורמים המשפיעים על הביטחון התזונתי==
 
==גורמים המשפיעים על הביטחון התזונתי==
שורה 205: שורה 205:  
* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  
 
* גידול האוכלוסייה מגביר את ה[[משק האנרגיה בישראל|ביקוש לאנרגיה]] ודבר זה מייקר את התשומות לגידול מזון.  
   −
[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200-350%.  
+
[[חקלאות תעשייתית]] אינה בת קיימא ועלולה לסבול מקשיים שונים כמו התייקרות [[דשן כימי|הדשן הכימי]] עקב [[שיא תפוקת הגז]] (או [[שיא תפוקת הנפט]]), [[גידול אוכלוסיית העולם]], [[סחף קרקע]], [[משבר המים העולמי]], [[שינויי אקלים]] ועוד. בכל התרחישים אלה, המזון שישראל מייבאת יתייקר לעומת השירותים והמוצרים שישראל מייצאת - כמו פיננסים, שירותים והיי-טק. בנוסף עלולים להתייקר גם הדלק וחומרי הגלם שישראל מייבאת. בעשור של שנת 2000-2010 התייקרו מחירי המזון, הדלקים וחומרי הגלם בשיעור של 200%-350%.  
 
המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]].  
 
המשך הייקור של המזון יגרור לא רק תשלום גבוה יותר עבורו, אלא צמצום המסחר הבינלאומי בו כאשר מדינות שונות יצמצמו את הייצוא בנסיון להגן על אזרחיהם מפני [[רעב המוני]].  
  

תפריט ניווט