47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 36:
שורה 36: − + − שורה 96:
שורה 95: + + + + + + +
←פליטות ארסן בישראל
[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>
[[זיהום אוויר בישראל|פליטות ארסן לאוויר בישראל]] קשורות ל[[זיהום תעשייתי]] במספר [[ענפי תעשייה]]. בישראל יש ערך סביבה מחייב לריכוז הארסן באוויר של 6 ננוגרם למ"ק (ביחס לחלקיקי SPM). למרות זאת ריכוזי הארסן באוויר אינם מנוטרים כדרך שיגרה, נכון לשנת 2014.<ref name="adamteva"/>
בשנת 2008 ביצעו חוקרים מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים
בשנת 2008 בוצע מחקר מדעי שבדק את ההרכב הכימי של [[חומר חלקיקי|חלקיקי זיהום אוויר]] מסוג PM2.5 במקומות שונים בישראל, וכן במצבים סינופטיים שונים. המחקר בוצע על ידי חוקרים מהאוניברסיטה העברית, בהובלת פרופ' יגאל אראל ופרופ' אורי דיין( בשיתוף המשרד להגנת הסביבה ועמותת אדם, טבע ודין). במחקר התגלו רמות ארסן בין 0-14 ננוגרם למ"ק על גבי החלקיקים בממוצע של מדידות בנות 12 שעות. הריכוזים המרביים שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>
שנמדדו במחקר, העולים על 6 ננוגרם למ"ק, אינם נחשבים פורמלית לחריגה מהתקן, היות והתקן מתייחס לממוצע שנתי, ואילו המדידות בוצעו לפרקי זמן קצרים של 12 שעות. עם זאת, הריכוזים הגבוהים בהחלט מהווים אינדיקציה לבעיית ארסן אפשרית בארץ, ובפרט שהריכוזים הממוצעים לאורך השנה במחקר הראו רמות המתקרבות לערך התקן, למשל באיזורי התעשייה והמגורים באשדוד ובכפר מסריק.<ref name="adamteva"/>
על פי דיווחי המפעלים לאתר רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, הסתכמו פליטות הארסן לאוויר בישראל בשנת 2012 בכמות כוללת של 236 ק"ג לשנה לפי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
על פי דיווחי המפעלים לאתר רישום הפליטות של המשרד להגנת הסביבה, הסתכמו פליטות הארסן לאוויר בישראל בשנת 2012 בכמות כוללת של 236 ק"ג לשנה לפי הפירוט הבא: [http://www.sviva.gov.il/PRTRIsrael/Pages/searchResultsMezahamim.aspx?LPF=Search&WebId=cf6f4651-da33-45df-8e4a-fbbd2d018f7d&ListID=15493390-47dc-4181-9c9d-76c1e8a668d6&ItemID=61&SugPlita=A-S-W-G-T&FieldID=MezahemBeplita_GxS_Text]
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ 90% מהם לא -
בשנים 2009-2010 ביצע משרד הבריאות מאות בדיקות במקורות מי השתייה, ובכ 90% מהם לא -
נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>
נמצא כלל ארסן. בבדיקות שבהן התגלה חומר זה הריכוזים שלו היו נמוכים מהתקנים.<ref name="svivamilon"/>
;ארסן במזון בישראל:
יש חשד כי בישראל הזיהום בדגי- הים התיכון גבוה יותר מאשר הזיהום באירופה שכן בישראל שופכים חלק מבוצת הביוב ואת הביוב ממכוני הטיהור אל הים ובוצות אלה מכילות כמות גבוה של מתכות כבדות כמו כספית, עופרת וארסן. נכון לשנת 2000 כעשירית מצריכת הדגים השנתית בישראל (ששת אלפים טון) באה מדיג בים התיכון. ב-25 באוגוסט 2000 הופיעה במוסף השבת של "ידיעות אחרונות" כתבת תחקיר רחבת היקף על הדיג שמתבצע ליד פתח צינור השפד"ן, שמזרים לים ליד קיבוץ פלמחים את הבוצה שנשארת לאחר טיהור מי הביוב. הדגים נמשכים למוצא הצינור בגלל החומר האורגני שהם יכולים לאכול. הבוצה רעילה ומסוכנת ומכילה [[כספית]], [[עופרת]] וחומרים מסוכנים אחרים. דייג ששמו לא נמסר סיפר: "הדגים מעולפים לגמרי, הם בקושי מחזיקים מעמד באזור המורעל הזה". לפי צוות העיתון יש דיג בהיקף רב באיזור הצינור. <ref name="free">יריב גלבוע, [http://www.free.org.il/main/index.php?option=com_content&view=article&id=253&Itemid=267 דגים - המזון המזוהם ביותר] בביטאון תנועת הצמחונים והטבעונים בישראל, "טבע-און ובריאות", בחוברות 121-124. 2003, באתר [[אנונימוס]].</ref> בבדיקת מעבדה מדגמית בדגים שנידוגו ליד השפד"ן, בשנת 2000 התגלו כמויות חריגות של [[מתכות כבדות]]: ב-8 דגים מתוך 16 נמצא ארסן ובאחד מהדגים הגיע שיעור הארסן ל- 530 אחוז מעל התקן. בדג אחד נמצאה [[כספית]] פי שניים וחצי מהתקן ובדג נוסף נמצא [[קדמיום]] בשיעור של עשרים אחוז מעל התקן.<ref name="free"/>
על פי המכון לחקר ימים ואגמים, האזורים בתחום מימי החופים שבהם מומלץ לאסור פעילות דייג כוללים את המוצא הימי של בוצת השפד"ן, המוצא הימי של צינור אגן כימיקלים/בתי זיקוק אשדוד, המוצא הימי של מט"ש הרצליה, מוצאי הנחלים קישון, שורק, אלכסנדר, נעמן והתחום הפנימי בכל הנמלים והמעגנות (בחלקם אזורים אלה הם ממילא שטחים צבאיים סגורים או אזורים אסורים לדייג). כפי שנמסר על ידי אגף הדייג במשרד החקלאות, נכון לשנת 2012, אין סמכות חוקית לאסור דייג במקומות מזוהמים (למעט האיסור הכללי על דייג בשטחי נמלים). המכון ממליץ להסדיר עניין זה בחקיקה.<ref name="ocean2012"/>
בתחקיר משנת 2016 על ארסן בישראל בתוכנית "עושות חשבון" בערוץ 10, נטען כי סוגי אורז שונים בישראל מכילים כמות גבוה של ארסן ביחס לתקן האירופאי. התקן האירופאי לארסן באורז נקבע על 0.1 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור ילדים ועד 0.2 מ"ג ארסן לקילוגרם אורז עבור מבוגרים. תחקירני התוכנית שלחו דגימות של חמישה סוגי אורז למעבדת אמינלאב. בכל סוגי האורז התגלה ארסן בכמות שנעה בין 0.3 מ"ג ל-0.8 מ"ג לקילוגרם, שהן רמות גבוהות ביחס לתקן האירופי. הכמות הגבוה ביותר של ארסן נתגלתה ב[[אורז מלא]] שכן הארסן נשאר בעיקר בקליפת האורז. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-4770876,00.html]
;הקטנת החשיפה לארסן:
;הקטנת החשיפה לארסן: