שינויים

'''דיוקסינים''' או '''דיוקסינים ותרכובות דמויות דיאוקסינים''' ('''Dioxin''', '''dioxin-like compounds ''') או '''דיאוקיסינים''' היא קבוצה של כמה מאות [[זיהום תעשייתי|תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה]] שונים, שמתוכם כמה עשרות נחשבים רעילים מאד בריכוזים נמוכים, חלקם גורמים ל[[סרטן]] ולפגיעות ב[[מערכת הפוריות]], [[טרטוגן|פוגעים בעוברים]] וב[[המערכת החיסונית|מערכת החיסונית]] ולמעכות נוספות. דיוקסינים הם סוג של '''[[מזהמים אורגניים עמידים]]''', [[הצטברות ביולוגית|מצטברים ברקמות השומניות]] בגוף האדם ושל חיות ו[[הגדלה ביולוגית|מצטברים במעלה שרשרת המזון]].

'''דיאוקסינים''' או '''דיאוקסינים ותרכובות דמויות דיאוקסינים''' ('''Dioxin''','''dioxin-like compounds ''') או '''דיאוקסינים''' היא קבוצה של כמה מאות [[זיהום תעשייתי|תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה]] שונים, שמתוכם כמה עשרות נחשבים רעילים מאד בריכוזים נמוכים, חלקם גורמים ל[[סרטן]] ולפגיעות ב[[מערכת הפוריות]], [[טרטוגן|פוגעים בעוברים]] וב[[המערכת החיסונית|מערכת החיסונית]] ולמערכות נוספות. דיאוקסינים הם סוג של '''[[מזהמים אורגניים עמידים]]''', [[הצטברות ביולוגית|מצטברים ברקמות השומניות]] בגוף האדם ושל חיות ו[[הגדלה ביולוגית|מצטברים במעלה שרשרת המזון]].

יש כ-419 תרכובות המשוייכות לשם הכולל דיוקסינים, אך רק ל-30 מיוחסות תכונות רעילות מובהקות.<ref name = "health_il">[http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=330&pageid=2468 שאלות ותשובות בנושא דיוקסינים] משרד הבריאות, מזהמים, חומרי הדברה במזון, 2005</ref> קבוצה זו היא נושאו של מאמר זה.  

יש כ-419 תרכובות המשוייכות לשם הכולל דיאוקסינים, אך רק ל-30 מיוחסות תכונות רעילות מובהקות.<ref name = "health_il">[http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=330&pageid=2468 שאלות ותשובות בנושא דיאוקסינים] משרד הבריאות, מזהמים, חומרי הדברה במזון, 2005</ref> קבוצה זו היא נושאו של מאמר זה.  

חשיפה של שטחי חקלאות, בעלי חיים ובריכות דגים לדיוקסינים (דרך [[זיהום אוויר]]) עלולה לחשוף גם את צרכני התוצרת החקלאית (בעיקר מזון מהחי) להשפעות דיוקסינים. לדיוקסינים אין ערך בפני עצמם והם תוצרי לוואי של תעשיות העובדות בתחומים שקשורים בכלור או בשריפה <ref name="gereenpeace">[http://www.greenpeace.org/israel/103276/24374 הכל על דיוקסין] גרינפיס ים תיכון, 4.4.2004</ref>

חשיפה של שטחי חקלאות, בעלי חיים ובריכות דגים לדיאוקסינים (דרך [[זיהום אוויר]]) עלולה לחשוף גם את צרכני התוצרת החקלאית (בעיקר מזון מהחי) להשפעות דיאוקסינים. לדיאוקסינים אין ערך בפני עצמם והם תוצרי לוואי של תעשיות העובדות בתחומים שקשורים בכלור או בשריפה <ref name="gereenpeace">[http://www.greenpeace.org/israel/103276/24374 הכל על דיאוקסין] גרינפיס ים תיכון, 4.4.2004</ref>

==סוגי דיאוקסינים ותכונות==

==סוגי דיאוקסינים ותכונות==

את הדיוקסינים נהוג לחלק ל-3 קבוצות לפי תכונות כימיות וביולוגיות שונות מעט:

את הדיאוקסינים נהוג לחלק ל-3 קבוצות לפי תכונות כימיות וביולוגיות שונות מעט:

;דיאוקסינים:  

;דיאוקסינים:  

Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin. קיימות 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות.  

Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin. קיימות 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות.  

TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיוקסין 2,3,7,8  (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחד החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. בנוסף הוא גם מסרטן וודאי בבני אדם. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו.  

TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיאוקסין 2,3,7,8  (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחד החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. בנוסף הוא גם מסרטן וודאי בבני אדם. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו.  

;פוראנים:

;פוראנים:

;ביפנילים:

;ביפנילים:

Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם תרכובות אלה, לא נחשבות מבחינה כימית כדיוקסינים, אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans  ( פונראנים) כתוצאה מחמצון חלקי.  

Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם תרכובות אלה, לא נחשבות מבחינה כימית כדיאוקסינים, אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans  ( פוראנים) כתוצאה מחמצון חלקי.  

;הרכב ותכונות הצטברות בסביבה הטבעית:

;הרכב ותכונות הצטברות בסביבה הטבעית:

הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref>   

הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref>   

חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: התרכובות הן בעלות יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותן ולהפטר מהן למעט שריפה בטמפורטות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים לאוויר, למים או לאדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאד.<ref name="phc2011"/>

חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: התרכובות הן בעלות יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותן ולהיפטר מהן למעט שריפה בטמפרטורות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים לאוויר, למים או לאדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאד.<ref name="phc2011"/>

==מקורות לדיוקסינים==

==מקורות לדיאוקסינים==

{{תבנית:זיהום אוויר}}

{{זיהום אוויר}}

דיוקסינים נוצרים בתהליכים טבעיים כגון התפרצות הרי געש ו[[שריפת יערות]], אולם המקור העיקרי שלהם כיום הוא תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה. <ref name = "health_il"/>

דיאוקסינים נוצרים בתהליכים טבעיים כגון התפרצות הרי געש ו[[שריפת יערות]], אולם המקור העיקרי שלהם כיום הוא תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה. <ref name = "health_il"/>

===מקורות תעשייה לדיוקסינים===

===מקורות תעשייה לדיאוקסינים===

תרכובות דיוקסין הם תוצרי לוואי בלתי רצויים כאשר תהליכי חימום יוצרים תרכובות אורגניות המכילות [[כלור]].

תרכובות דיאוקסין הם תוצרי לוואי בלתי רצויים כאשר תהליכי חימום יוצרים תרכובות אורגניות המכילות [[כלור]].

* '''[[שריפת פסולת|שריפת פסולת רפואית ועירונית]]''', כמו גם שריפת שפכים מסוכנים של תעשיות. לפי משרד הבריאות משרפות של חומר מוצק הן הגורם העיקרי לדיוקסינים בעיקר בגלל בערה לא שלמה. <ref name = "health_il"/>

* '''[[שריפת פסולת|שריפת פסולת רפואית ועירונית]]''', כמו גם שריפת שפכים מסוכנים של תעשיות. לפי משרד הבריאות משרפות של חומר מוצק הן הגורם העיקרי לדיאוקסינים בעיקר בגלל בערה לא שלמה. <ref name = "health_il"/>

* '''מיחזור פיראטי של מתכות''', בתהליך המחזור נשרפים חומרים פלסטיים בנוכחות מתכות. שריפה מסוג זה משחררת כמויות גדולות של דיוקסין לאטמוספירה.[http://www.coastwatchers.org.au/charcoalition/daviddioxinfuran.html]

* '''מיחזור פיראטי של מתכות''', בתהליך המיחזור נשרפים חומרים פלסטיים בנוכחות מתכות. שריפה מסוג זה משחררת כמויות גדולות של דיאוקסין לאטמוספירה.[http://www.coastwatchers.org.au/charcoalition/daviddioxinfuran.html]

* '''ייצור של מוצרי [[PVC]]''' והיפטרות מהם.<ref name = "health_il"/>

* '''ייצור של מוצרי [[PVC]]''' והיפטרות מהם.<ref name = "health_il"/>

* '''ייצור של [[קוטלי עשבים]]''' ושל [[חומרי הדברה]].<ref name = "health_il"/>

* '''ייצור של [[קוטלי עשבים]]''' ושל [[חומרי הדברה]].<ref name = "health_il"/>

* התכה וזיקוק של מתכות<ref name="gereenpeace"/>, בעיקר שלדי מתכות המכילים גם מוצרי פלסטיק.

* התכה וזיקוק של מתכות<ref name="gereenpeace"/>, בעיקר שלדי מתכות המכילים גם מוצרי פלסטיק.

==מאגרי דיוקסין==

==מאגרי דיאוקסין==

דיוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר, [[זיהום קרקע|קרקע]], [[זיהום מים|מים, משקעים]] ו[[זיהום במזון|מזון]].  

דיאוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר, [[זיהום קרקע|קרקע]], [[זיהום מים|מים, משקעים]] ו[[זיהום במזון|מזון]].  

בכל מדינות העולם קיימים מאגרים גדולים של פסולת שמנים תעשייתים עם רמות גבוהות של דיוקסינים. איחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיוקסינים לסביבה ולזהם את אספקת המזון לאדם ולבעלי חיים.

בכל מדינות העולם קיימים מאגרים גדולים של פסולת שמנים תעשייתיים עם רמות גבוהות של דיאוקסינים. איחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיאוקסינים לסביבה ולזהם את אספקת המזון לאדם ולבעלי חיים.

==חשיפה לדיוקסין בבני אדם==

==חשיפה לדיאוקסין בבני אדם==

החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא כ[[זיהום במזון]], בעיקר מזון מהחי (המכיל שומן) כמו בשר, מוצרי חלב, דגים וביצים. מעט מחשיפה לזיהום אוויר - בעיקר בקרב אוכלוסיות הנמצאות ליד מפעלים מזהמים או [[משרפות פסולת]]. עם זאת, חלק גדול מזיהום האוויר אינו נעלם אלא הופך לזיהום קרקע ומים שנכנסים בתורם לתוך המערכות הביולוגיות ולמזונות של בעלי חיים ובני אדם.  

החשיפה העיקרית של האדם לדיאוקסין היא כ[[זיהום במזון]], בעיקר מזון מהחי (המכיל שומן) כמו בשר, מוצרי חלב, דגים וביצים. מעט מחשיפה לזיהום אוויר - בעיקר בקרב אוכלוסיות הנמצאות ליד מפעלים מזהמים או [[משרפות פסולת]]. עם זאת, חלק גדול מזיהום האוויר אינו נעלם אלא הופך לזיהום קרקע ומים שנכנסים בתורם לתוך המערכות הביולוגיות ולמזונות של בעלי חיים ובני אדם.  

המחקר המקיף ביותר של דיוקסין שיש כיום (2007) הוא דו"ח של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, (Dioxin Reassessment Report), אבל מדינות אחרות מקיימות כיום מחקר מקיף בנושא. [[בריטניה]], אוסטרליה, וניו זילנד מקיימות מחקרים סקר על השפעות בריאותיות ועל מקורות. מספר ממשלות, כמו גם [[ארגון הבריאות העולמי]] פרסמו כמויות חשיפה מותרות יומיות, חודשיות ושנתיות.  

המחקר המקיף ביותר של דיאוקסין שיש כיום (2007) הוא דו"ח של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, (Dioxin Reassessment Report), אבל מדינות אחרות מקיימות כיום מחקר מקיף בנושא. [[בריטניה]], אוסטרליה, וניו זילנד מקיימות מחקרים סקר על השפעות בריאותיות ועל מקורות. מספר ממשלות, כמו גם [[ארגון הבריאות העולמי]] פרסמו כמויות חשיפה מותרות יומיות, חודשיות ושנתיות.  

דיוקסין מגיע לאוכלוסייה האנושית הכללית בעיקר דרך צריכה של בשר ועוף, דגים, רכיכות, מוצרי חלב ומוצרים אחרים מהחי (כמו ביצים), ופחות דרך [[זיהום אוויר]]. דבר זה מתרחש היות ודיוקסינים הם מסיסים בשומן, מצטברים ברקמות הגוף ו[[הצטברות ביולוגית|ומתרכזים במהירות במעלה מארג המזון]].<ref name="pmid11346131">[Intake of dioxins and related compounds from food in the U.S. population], Schecter A, Cramer P, Boggess K, ''et al', J. Toxicol. Environ. Health Part A, vol 63, issue1, p1-18, 2001</ref>

דיאוקסין מגיע לאוכלוסייה האנושית הכללית בעיקר דרך צריכה של בשר ועוף, דגים, רכיכות, מוצרי חלב ומוצרים אחרים מהחי (כמו ביצים), ופחות דרך [[זיהום אוויר]]. דבר זה מתרחש היות ודיאוקסינים הם מסיסים בשומן, מצטברים ברקמות הגוף ו[[הצטברות ביולוגית|ומתרכזים במהירות במעלה מארג המזון]].<ref name="pmid11346131">[Intake of dioxins and related compounds from food in the U.S. population], Schecter A, Cramer P, Boggess K, ''et al', J. Toxicol. Environ. Health Part A, vol 63, issue1, p1-18, 2001</ref>

זיהום מזון בדיוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>

זיהום מזון בדיאוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדיווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיאוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref>

אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>

אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיאוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/>

הדיוקסין TCDD נחקר רבות ונבדקה השפעתו על הבריאות משום נוכחותו כמזהם במספר סוגי של קוטל העשבים - Agent Orange שהשתמשו בו במלחמת וייטנאם.<ref name="health1"/>

הדיאוקסין TCDD נחקר רבות ונבדקה השפעתו על הבריאות משום נוכחותו כמזהם במספר סוגי של קוטל העשבים - Agent Orange שהשתמשו בו במלחמת וייטנאם.<ref name="health1"/>

ב- 1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>

ב-1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיאוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/>

ב- 1998 נמצאו רמות גבוהות בחלב שנמכר בגרמניה, חקירה העלתה כי מקור הדיוקסינים הוא בעיסת הדרים מברזיל ששמשה כחלק ממזון העופות. בעקבות מקרה זה נאסר הייבוא של עיסת הדרים מברזיל לאיחוד האירופי.<ref name="health1"/>

ב-1998 נמצאו רמות גבוהות בחלב שנמכר בגרמניה, חקירה העלתה כי מקור הדיאוקסינים הוא בעיסת הדרים מברזיל ששמשה כחלק ממזון העופות. בעקבות מקרה זה נאסר הייבוא של עיסת הדרים מברזיל לאיחוד האירופי.<ref name="health1"/>

בשנת 1999 בבלגיה נמצאו רמות גבוהות של דיוקסינים בעופות ובביצים. הסיבה היתה מזון בע"ח שזוהם בשל שימוש לא חוקי בשמן תעשייתי.<ref name="health1"/>

בשנת 1999 בבלגיה נמצאו רמות גבוהות של דיאוקסינים בעופות ובביצים. הסיבה היתה מזון בע"ח שזוהם בשל שימוש לא חוקי בשמן תעשייתי.<ref name="health1"/>

בשנת 2004 בהולנד זיהו השלטונות רמות עולות של דיוקסינים בחלב. דבר שהוביל לזיהוי המקור בחרסית ששימשה בייצור מזון בעלי החיים. מקרה נוסף בהולנד, 2006, נמצאו דיוקסינים ברמות גבוהות מהמותר במזון בע"ח בשל שימוש בשומן מזוהם בייצור המזון.<ref name="health1"/>

בשנת 2004 בהולנד זיהו השלטונות רמות עולות של דיאוקסינים בחלב. דבר שהוביל לזיהוי המקור בחרסית ששימשה בייצור מזון בעלי החיים. מקרה נוסף בהולנד, 2006, נמצאו דיאוקסינים ברמות גבוהות מהמותר במזון בע"ח בשל שימוש בשומן מזוהם בייצור המזון.<ref name="health1"/>

ב- 2008 אירלנד קראה להחזרה משיווק (recall) של טונות רבים של בשר חזיר ומוצריו בשל רמות גבוהות מאוד של דיוקסינים (פי 200 מהמותר). ממצא זה הביא להחזרה משיווק מבין הגדולות ביותר שבוצעו בשל מזהמים כימיים. גם במקרה זה המקור היה מזון בעל חיים. הערכת סיכון שבוצעה באירלנד הראתה שלא נשקפה סכנה בריאותית לציבור.<ref name="health1"/>

ב-2008 אירלנד קראה להחזרה משיווק (recall) של טונות רבים של בשר חזיר ומוצריו בשל רמות גבוהות מאוד של דיאוקסינים (פי 200 מהמותר). ממצא זה הביא להחזרה משיווק מבין הגדולות ביותר שבוצעו בשל מזהמים כימיים. גם במקרה זה המקור היה מזון בעל חיים. הערכת סיכון שבוצעה באירלנד הראתה שלא נשקפה סכנה בריאותית לציבור.<ref name="health1"/>

==השפעות בריאותיות של דיוקסינים==

==השפעות בריאותיות של דיאוקסינים==

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הדיוקסינים ותרכובות דמוייות דיוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]],  International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הדיאוקסינים ותרכובות דמוייות דיאוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/]

חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה של דיוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.<ref name="health1"/>

חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה של דיאוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.<ref name="health1"/>

חשיפה ממושכת לדיוסקינים קשורה להחלשה של המערכת החיסונית, השפעה על התפתחות מערכת העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות. חשיפה כרונית של חיות לדיוקסינים הביאה לכמה סוגים של סרטן.<ref name="health1"/>

חשיפה ממושכת לדיאוסקינים קשורה להחלשה של המערכת החיסונית, השפעה על התפתחות מערכת העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות. חשיפה כרונית של חיות לדיאוקסינים הביאה לכמה סוגים של סרטן.<ref name="health1"/>

ארגון הבריאות העולמי ניסה לקבוע האם קיימות רמות חשיפה נסבלות (TDI) לדיוקסין - רמות שבהן חשיפה לאורך כל חיי האדם שלא מהווה סכנה בריאותית. ועדת המומחים של הארגון הגיעה למסקנה כי ניתן לקבוע TDI לדיוקסינים, פורנים ותרכובות PCB דמויות דיוקסינים זאת בשל ההנחה כי קיים ערך סף עבור כל ההשפעות של תרכובות אלה כולל סרטן. ועדת המומחים קבעה TDI, המבוסס על הערכת חשיפה לאורך חודש (PTMI), כ- 2pg/kg b.w./day. כלומר כ-2 פיקו גרם לק"ג למשקל גוף בכל יום. ה- TDI המומלץ ע"י מומחי ארגון הבריאות העולמי מוכר ברמה הבינלאומית כערך רפרנס להבטחה שלא יהיו רמות חריגות מרמת בטיחות זו.<ref name="health1"/> יש לשים לב כי מהערכה זו נובעת רמות חשיפה גבוהות יותר עבור ילדים שכאן אלו צורכים מזון בכמות גדולה יותר ביחס למשקל גופם. לעומת הערכה זו, לפי ארגון [[גרינפיס]], לא קיימת רמת חשיפה בטוחה לדיוקסינים. ריכוזים של נאנו (1 חלקי טריליון) בלבד יכולים לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך. <ref name="gereenpeace"/>

ארגון הבריאות העולמי ניסה לקבוע האם קיימות רמות חשיפה נסבלות (TDI) לדיאוקסין - רמות שבהן חשיפה לאורך כל חיי האדם שלא מהווה סכנה בריאותית. ועדת המומחים של הארגון הגיעה למסקנה כי ניתן לקבוע TDI לדיאוקסינים, פוראנים ותרכובות PCB דמויות דיאוקסינים זאת בשל ההנחה כי קיים ערך סף עבור כל ההשפעות של תרכובות אלה כולל סרטן. ועדת המומחים קבעה TDI, המבוסס על הערכת חשיפה לאורך חודש (PTMI), כ- 2pg/kg b.w./day. כלומר כ-2 פיקו גרם לק"ג למשקל גוף בכל יום. ה-TDI המומלץ על ידי מומחי ארגון הבריאות העולמי מוכר ברמה הבינלאומית כערך רפרנס להבטחה שלא יהיו רמות חריגות מרמת בטיחות זו.<ref name="health1"/> יש לשים לב כי מהערכה זו נובעת רמות חשיפה גבוהות יותר עבור ילדים שכאן אלו צורכים מזון בכמות גדולה יותר ביחס למשקל גופם. לעומת הערכה זו, לפי ארגון [[גרינפיס]], לא קיימת רמת חשיפה בטוחה לדיאוקסינים. ריכוזים של נאנו (1 חלקי טריליון) בלבד יכולים לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך. <ref name="gereenpeace"/>

הרמות העכשוויות של חשיפה לדיוקסינים במדינות תעשייתיות נעות בטווח של 0.7 עד 3 פיקוגרם לק"ג משקל גוף ליום.<ref name="health1"/> כלומר יש מקומות שבהם אנשים חשופים לריכוזי הדיוקסין גבוהים ביחס לרמות החשיבה הנסבלות שקבע ארגון הבריאות העולמי.  

הרמות העכשוויות של חשיפה לדיאוקסינים במדינות תעשייתיות נעות בטווח של 0.7 עד 3 פיקוגרם לק"ג משקל גוף ליום.<ref name="health1"/> כלומר יש מקומות שבהם אנשים חשופים לריכוזי הדיאוקסין גבוהים ביחס לרמות החשיבה הנסבלות שקבע ארגון הבריאות העולמי.  

===גורם מסרטן===

===גורם מסרטן===

{{גורם מסרטן וודאי}}

{{גורם מסרטן וודאי}}

התרכובת 2,3,7,8-Tetrachlorodibenzodioxin המכונה TCCD נחשבת לתרכובת המסוכנת ביותר מבין תרכובות הדיוקסין ומוגדרת כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] משנת 2012 על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן , כך גם 3,4,5,3’,4’-Pentachlorobiphenyl (PCB-126).[http://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/ClassificationsGroupOrder.pdf] חומרים אחרים כמו Dibenzo-para-dioxin, Polychlorinated dibenzo-para-dioxins מוגדרים כגורמים מסרטנים אפשריים (דרגה 3)

התרכובת 2,3,7,8-Tetrachlorodibenzodioxin המכונה TCCD נחשבת לתרכובת המסוכנת ביותר מבין תרכובות הדיאוקסין ומוגדרת כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] משנת 2012 על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן , כך גם 3,4,5,3’,4’-Pentachlorobiphenyl (PCB-126).[http://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/ClassificationsGroupOrder.pdf] חומרים אחרים כמו Dibenzo-para-dioxin, Polychlorinated dibenzo-para-dioxins מוגדרים כגורמים מסרטנים אפשריים (דרגה 3).

על פי מחקר השוואתי במימון ממשלת צרפת, שכלל 135 אלף מקרי סרטן ב-16 ערים על פני 9 שנים, נמצא קשר מובהק בין מגורים בסמוך למשרפות פסולת עירוניות הפולטות דיוקסין לאוויר, מעלה את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות סרטן]] ספציפיות: ב[[סרטן הכבד]] (7%), סרטן סרקומה של הרקמות הרכות (9%), [[סרטן השד]] (5%) וסרטן [[לימפומה נון-הודג'קין]] (2%). כמו כן, בקרב נשים שגרו בקרבת המשרפות, עלה הסיכון לחלות בכל סוגי הסרטן.

על פי מחקר השוואתי במימון ממשלת צרפת, שכלל 135 אלף מקרי סרטן ב-16 ערים על פני 9 שנים, נמצא קשר מובהק בין מגורים בסמוך למשרפות פסולת עירוניות הפולטות דיאוקסין לאוויר, מעלה את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות סרטן]] ספציפיות: ב[[סרטן הכבד]] (7%), סרטן סרקומה של הרקמות הרכות (9%), [[סרטן השד]] (5%) וסרטן [[לימפומה נון-הודג'קין]] (2%). כמו כן, בקרב נשים שגרו בקרבת המשרפות, עלה הסיכון לחלות בכל סוגי הסרטן.

===תרומה לסוכרת===

===תרומה לסוכרת===

ביולי 1976 התפוצץ מתקן במפעל כימיקלים סמוך לעיירה האיטלקית סווסו, ושיחרר לאוויר אלפי קילוגרמים של דיוקסין. מחקרים שנערכו באיזור מצאו באופן מפתיע כי יש בו עליה מתמדת של תחלואה ב[[סוכרת]] מסוג 2. דבר זה גרם לעריכת מחקרים על הקשר בין שני הדברים.  

ביולי 1976 התפוצץ מתקן במפעל כימיקלים סמוך לעיירה האיטלקית סווסו, ושיחרר לאוויר אלפי קילוגרמים של דיאוקסין. מחקרים שנערכו באיזור מצאו באופן מפתיע כי יש בו עליה מתמדת של תחלואה ב[[סוכרת]] מסוג 2. דבר זה גרם לעריכת מחקרים על הקשר בין שני הדברים.  

מחקרים שביצעו ד"ר הי-לי ומדענים נוספים הראו שדיוקסינים ו[[POP]] נוספים גורמים לתנגודת לאינסולין, וכך מעלים את הסיכון לסוכרת. ההצטברות שלהם בתאים שומניים מחריפה את הבעיה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769211,00.html]

מחקרים שביצעו ד"ר הי-לי ומדענים נוספים הראו שדיאוקסינים ו[[POP]] נוספים גורמים לתנגודת לאינסולין, וכך מעלים את הסיכון לסוכרת. ההצטברות שלהם בתאים שומניים מחריפה את הבעיה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769211,00.html]

===השפעות על המערכת החיסונית===

===השפעות על המערכת החיסונית===

הדיוקסין גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.<ref name="gereenpeace"/>

הדיאוקסין גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.<ref name="gereenpeace"/>

===השפעות על מערכת הרבייה===

===השפעות על מערכת הרבייה===

כאמור, דיוקסינים גורמים לפגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות.<ref name="health1"/> דיוקסינים פוגעים בצורות שונות בפוריות הגבר - גורמים לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכים, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.<ref name="gereenpeace"/> הדיוקסינים פוגעים גם במערכות המין של נשים - הם קשורים לירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון, חוסר תפקוד של השחלות ופגיעה תוך-תאית.<ref name="gereenpeace"/>

כאמור, דיאוקסינים גורמים לפגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות.<ref name="health1"/> דיאוקסינים פוגעים בצורות שונות בפוריות הגבר - גורמים לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכים, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.<ref name="gereenpeace"/> הדיאוקסינים פוגעים גם במערכות המין של נשים - הם קשורים לירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון, חוסר תפקוד של השחלות ופגיעה תוך-תאית.<ref name="gereenpeace"/>

===השפעות על התפתחות עוברים וילדים ===  

===השפעות על התפתחות עוברים וילדים ===  

לטענת גרינפיס דיוקסינים גורמים למומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.<ref name="gereenpeace"/>

לטענת גרינפיס, דיאוקסינים גורמים למומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.<ref name="gereenpeace"/>

==מניעה והקטנת חשיפה==

==מניעה והקטנת חשיפה==

במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] ברשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים היציבים שנחשבו לחמורים ביותר, כולל דיוקסינים.  

במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] ברשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים היציבים שנחשבו לחמורים ביותר, כולל דיאוקסינים.  

אם רוצים להוריד את רמת הפליטה והייצור של דיוקסינים לאפס מתעשיות יש צורך בשינוי בתהליכי ה[[ייצור]] במפעלים אלו. לפי גרינפיס, כיוון שדיוקסינים משתחררים בשל שימוש בכלור על צורותיו השונות, כל התעשיות המשתמשות בשלב זה או אחר ב[[כלור]] או בתרכובות המכילות כלור צריכות להפסיק את השימוש בכלור.<ref name="gereenpeace"/>  

אם רוצים להוריד את רמת הפליטה והייצור של דיאוקסינים לאפס מתעשיות יש צורך בשינוי בתהליכי ה[[ייצור]] במפעלים אלו. לפי גרינפיס, כיוון שדיאוקסינים משתחררים בשל שימוש בכלור על צורותיו השונות, כל התעשיות המשתמשות בשלב זה או אחר ב[[כלור]] או בתרכובות המכילות כלור צריכות להפסיק את השימוש בכלור.<ref name="gereenpeace"/>  

גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את  הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/>

גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את  הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיאוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/>

לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ- 90% מחשיפת האדם לדיוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] -  בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/>  

לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ- 90% מחשיפת האדם לדיאוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] -  בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/>  

האזרחים יכולים לבחור דרכים שוונות בנסיון להקטין חשיפה לדיוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית,  [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של דיוקסינים דרך המזון. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם חשיפת עוברים לדיוקסינים גם דרך חלב אם.<ref name="health1"/>  

האזרחים יכולים לבחור דרכים שונות בנסיון להקטין חשיפה לדיאוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית,  [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של דיאוקסינים דרך המזון. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיאוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיאוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם חשיפת עוברים לדיאוקסינים גם דרך חלב אם.<ref name="health1"/>  

לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור.  

לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיאוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיאוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור.  

==הפטרות==

==הפטרות==

קשה להפטר בקלות מדיוקסינים ללא סיכון לזיהום הסביבה ואוכלוסיית האדם, שכן החומרים יכולים להיכנס למארג המזון. שריפה היא הדרך המקובלת ביותר, אם כי נבדקות גם דרכים אחרות. תהליך ההרס בשריפה דורש טמפרטורה של מעל 850 מעלות צלזיוס, וכדי להפטר מכמות גדולה של חומר יש צורך בטמפרטורה גבוהה מ-1000 מעלות צלזיוס.<ref name = "health_il"/>  

קשה להיפטר בקלות מדיאוקסינים ללא סיכון לזיהום הסביבה ואוכלוסיית האדם, שכן החומרים יכולים להיכנס למארג המזון. שריפה היא הדרך המקובלת ביותר, אם כי נבדקות גם דרכים אחרות. תהליך ההרס בשריפה דורש טמפרטורה של מעל 850 מעלות צלזיוס, וכדי להפטר מכמות גדולה של חומר יש צורך בטמפרטורה גבוהה מ-1000 מעלות צלזיוס.<ref name = "health_il"/>  

==דיאוקסינים בישראל==

==דיאוקסינים בישראל==

===מקורות לדיוקסינים בישראל===

===מקורות לדיאוקסינים בישראל===

* מפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] (לשעבר פרוטרום) היה מפעל בעכו שייצר [[PVC]]. במהלך תהליך הייצור השתמשו במפעל בתהליכי אלקטרוליזה של [[כספית]] תוך פליטה של דיוקסין.

* מפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] (לשעבר פרוטרום) היה מפעל בעכו שייצר [[PVC]]. במהלך תהליך הייצור השתמשו במפעל בתהליכי אלקטרוליזה של [[כספית]] תוך פליטה של דיאוקסין.

מפעלי יציקה ומחזור מתכות:

מפעלי יציקה ומחזור מתכות:

* מחזור מתכות - מפעל למיחזור מתכות "דן מיחזור" בטירה, הורשע בגרימת זיהום אויר חמור.[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4090572,00.html]   

* מחזור מתכות - מפעל למיחזור מתכות "דן מיחזור" בטירה, הורשע בגרימת זיהום אויר חמור.[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4090572,00.html]   

* מפעל [[חוד פלדה]] בדרום עכו ומצפון לקריות, תרם ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] דיוקסינים במשך שנים. ממזרח למפעל קיימות בריכות דגים.  

* מפעל [[חוד פלדה]] בדרום עכו ומצפון לקריות, תרם ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] דיאוקסינים במשך שנים. ממזרח למפעל קיימות בריכות דגים.  

* מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד.<ref name="adamteva"/>

* מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד.<ref name="adamteva"/>

* משרפות פיראטיות של אשפה פועלות ברחבי המדינה ויוצרות זיהום דיוקסין נרחב.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000589556] [http://avirnaky.wordpress.com/%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/]

* משרפות פיראטיות של אשפה פועלות ברחבי המדינה ויוצרות זיהום דיאוקסין נרחב.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000589556] [http://avirnaky.wordpress.com/%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/]

* מפעלים לייצור ולמחזור נייר?

* מפעלים לייצור ולמחזור נייר?

===חשיפה לדיוקסינים בישראל ===

===חשיפה לדיאוקסינים בישראל ===

* תושבים ליד מפעל חוד הפלדה, ואולי ליד יצרנים אחרים.  

* תושבים ליד מפעל חוד הפלדה, ואולי ליד יצרנים אחרים.  

* אזרחים האוכלים מוצרים מהחי.

* אזרחים האוכלים מוצרים מהחי.

[[הקואליציה לבריאות הציבור]] גרמה לחשיפת מידע מהרשויות ומהמפעלים, שהוכיח כי פליטות דיוקסינים ומסרטנים נוספים מהמפעלים באזור מפרץ חיפה הגיעו לרמות של פי 10 עד ‭10,000‬ מהרמות המותרות בחוק הישראלי והמומלצות במדינות המפותחות.<ref>יפה שיר-רז [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] ynet 30.08.09 </ref>

[[הקואליציה לבריאות הציבור]] גרמה לחשיפת מידע מהרשויות ומהמפעלים, שהוכיח כי פליטות דיאוקסינים ומסרטנים נוספים מהמפעלים באזור מפרץ חיפה הגיעו לרמות של פי 10 עד ‭10,000‬ מהרמות המותרות בחוק הישראלי והמומלצות במדינות המפותחות.<ref>יפה שיר-רז [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] ynet 30.08.09 </ref>

בשנת 2008 פורסם מחקר, שנערך עבור המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, שהעריך את סך הפליטות של דיאוקסינים בארץ בשנת 2005 . ממצאי המחקר הראו כי סך הפליטות עמד על 302.545 גרם. מכלל זה, סך הפליטות לאוויר היה 31.712 גרם. מקורות הפליטה הגדולים ביותר לאוויר שזוהו במחקר זה היו: תעשיית המתכת 17.399 גרם ושריפות בלתי מבוקרות 7.892 גרם.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>

בשנת 2008 פורסם מחקר, שנערך עבור המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, שהעריך את סך הפליטות של דיאוקסינים בארץ בשנת 2005 . ממצאי המחקר הראו כי סך הפליטות עמד על 302.545 גרם. מכלל זה, סך הפליטות לאוויר היה 31.712 גרם. מקורות הפליטה הגדולים ביותר לאוויר שזוהו במחקר זה היו: תעשיית המתכת 17.399 גרם ושריפות בלתי מבוקרות 7.892 גרם.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref>

בשנת 2012 סה"כ דיווחו למפל"ס רק 4 מפעלים על פליטת דיאוקסינים לאוויר, שהסתכמו ב 5.7 גרם בשנה. 106 מפעלים נוספים דיווחו כי פליטות הדיאוקסינים שלהם הן מתחת לסף הדיווח. הפליטה היחידה לאוויר שדווחה למפל"ס ממפעל מתכת היתה של מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד של 0.3 גרם. בין הרישומים השונים יש 7 שנים הפרש (2005 מול 2012) אך הדבר מעורר תמיהה, שכן סך כמות הפליטות משנת 2012 מהווה רק 1.88% מתוך כלל הפליטות שנגלו בשנת 2005. למרות שהיו פליטות בשנת 2005 למים ולקרקע בשנת 2012 כביכול לא היו פליטות כלל שעברו את סף הדיווח. <ref name="adamteva"/>

בשנת 2012 סה"כ דיווחו למפל"ס רק 4 מפעלים על פליטת דיאוקסינים לאוויר, שהסתכמו ב 5.7 גרם בשנה. 106 מפעלים נוספים דיווחו כי פליטות הדיאוקסינים שלהם הן מתחת לסף הדיווח. הפליטה היחידה לאוויר שדווחה למפל"ס ממפעל מתכת היתה של מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד של 0.3 גרם. בין הרישומים השונים יש 7 שנים הפרש (2005 מול 2012) אך הדבר מעורר תמיהה, שכן סך כמות הפליטות משנת 2012 מהווה רק 1.88% מתוך כלל הפליטות שנגלו בשנת 2005. למרות שהיו פליטות בשנת 2005 למים ולקרקע בשנת 2012 כביכול לא היו פליטות כלל שעברו את סף הדיווח. <ref name="adamteva"/>

בשנת 2012 ערך משרד הבריאות סקר על [[זיהום במזון|המצאות דיאוקסינים במזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]

בשנת 2012 ערך משרד הבריאות סקר על [[זיהום במזון|המצאות דיאוקסינים במזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיאוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיאוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ]

נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מפרסם תוצאות של סקר שנתי של דיגומי דיוקסינים במזון או במקורות אחרים, והוא פרסם רק שני סקרים בנושא- האחד בשנת 2008 והשני בשנת 2012. .<ref name = "health_il"/>  

נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מפרסם תוצאות של סקר שנתי של דיגומי דיאוקסינים במזון או במקורות אחרים, והוא פרסם רק שני סקרים בנושא- האחד בשנת 2008 והשני בשנת 2012. .<ref name = "health_il"/>  

==ראו גם==

==ראו גם==

==קישורים חיצוניים==

==קישורים חיצוניים==

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dioxin דיוקסין] בוויקיפדיה האנגלית

*[http://en.wikipedia.org/wiki/Dioxin דיאוקסין] בוויקיפדיה האנגלית

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Dioxins-and-Furans.aspx דיאוקסינים ופוראנים] במילון לחומרים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Dioxins-and-Furans.aspx דיאוקסינים ופוראנים] במילון לחומרים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]]

* [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים] דו"ח [[הקואליציה לבריאות הציבור]] אפריל 2011.  

* [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים] דו"ח [[הקואליציה לבריאות הציבור]] אפריל 2011.  

* [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs225/en/ דיוקסינים והשפעותיהם על הבריאות] ארגון הבריאות העולמי.  

* [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs225/en/ דיאוקסינים והשפעותיהם על הבריאות] ארגון הבריאות העולמי.  

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Dioxin דיוקסין] ב[[טוקסיפדיה]] - אנציקלופדיה לנושאי רעלים וזיהום.   

* [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Dioxin דיאוקסין] ב[[טוקסיפדיה]] - אנציקלופדיה לנושאי רעלים וזיהום.   

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470478,00.html זיהום האוויר בנשר גדל בשל שריפת הקומפוסט] חשש לדיוקסינים בעשן. יעל עברי-דראל, ynet, 13.11.07

* [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470478,00.html זיהום האוויר בנשר גדל בשל שריפת הקומפוסט] חשש לדיאוקסינים בעשן. יעל עברי-דראל, ynet, 13.11.07

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.  

* [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיאוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.  

* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.

* [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות.