47,332
עריכות
שינויים
קפיצה לניווט
קפיצה לחיפוש
שורה 1:
שורה 1: − '''דיוקסינים''' או '''דיוקסינים ותרכובות דמויות דיאוקסינים''' ('''Dioxin''', '''dioxin-like compounds ''') או '''דיאוקיסינים''' היא קבוצה של כמה מאות [[זיהום תעשייתי|תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה]] שונים, שמתוכם כמה עשרות נחשבים רעילים מאד בריכוזים נמוכים, חלקם גורמים ל[[סרטן]] ולפגיעות ב[[מערכת הפוריות]], [[טרטוגן|פוגעים בעוברים]] וב[[המערכת החיסונית|מערכת החיסונית]] ולמעכות נוספות. דיוקסינים הם סוג של '''[[מזהמים אורגניים עמידים]]''', [[הצטברות ביולוגית|מצטברים ברקמות השומניות]] בגוף האדם ושל חיות ו[[הגדלה ביולוגית|מצטברים במעלה שרשרת המזון]].+ − − יש כ-419 תרכובות המשוייכות לשם הכולל דיוקסינים, אך רק ל-30 מיוחסות תכונות רעילות מובהקות.<ref name = "health_il">[http://www.old.health.gov.il/pages/default.asp?maincat=51&catid=330&pageid=2468 שאלות ותשובות בנושא דיוקסינים] משרד הבריאות, מזהמים, חומרי הדברה במזון, 2005</ref> קבוצה זו היא נושאו של מאמר זה. − − חשיפה של שטחי חקלאות, בעלי חיים ובריכות דגים לדיוקסינים (דרך [[זיהום אוויר]]) עלולה לחשוף גם את צרכני התוצרת החקלאית (בעיקר מזון מהחי) להשפעות דיוקסינים. לדיוקסינים אין ערך בפני עצמם והם תוצרי לוואי של תעשיות העובדות בתחומים שקשורים בכלור או בשריפה <ref name="gereenpeace">[http://www.greenpeace.org/israel/103276/24374 הכל על דיוקסין] גרינפיס ים תיכון, 4.4.2004</ref> − − ==סוגי דיאוקסינים ותכונות== − את הדיוקסינים נהוג לחלק ל-3 קבוצות לפי תכונות כימיות וביולוגיות שונות מעט: − − ;דיאוקסינים: − Polychlorinated dibenzo-p-dioxins, או בראשי תיבות '''PCDDs''', או פשוט '''דיאוקסינים''' (Dioxins) שהן נגזרות של dibenzo-p-dioxin. קיימות 75 תרכובות דיאוקסינים, ומתוכן 8 תרכובות הן רעילות ומסוכנות. − − TCDD טאטראכלורודיבנזו- פארא-דיוקסין 2,3,7,8 (Tetrachlorodibenzo- para - dioxin - 2,3,7,8) הוא אחד החומרים הרעילים ביותר במשפחה, ועליו בוצעו רוב המחקרים. בנוסף הוא גם מסרטן וודאי בבני אדם. את מידת הרעילות של תרכובות CDD אחרות נהוג להשוות אליו. − − ;פוראנים: − Polychlorinated dibenzo-Furans או בראשי תיבות '''PCDFs''', או פשוט '''פוראנים''' (Furans) שהן נגזרות של dibenzofuran. מדובר ב-135 תרכובות (ששונות זו מזו במיקומים של אטומי הכלור). בעוד שמבחינה כימית הם לא נחשבים דיאוקסינים, ל-10 מהם יש תכונות ביולוגיות דומות לדיאוקסינים. − − ;ביפנילים: − Polychlorinated biphenyls, [[ביפנילים עתירי כלור]], או בראשי תיבות '''[[PCBs]]''' או '''ביפנילים'''. גם תרכובות אלה, לא נחשבות מבחינה כימית כדיוקסינים, אבל מבחינה ביולוגית ל-12 מהן יש תכונות דומות לדיאוקסינים. תחת תנאים מסויימים עשויים להפוך ל-dibenzofurans ( פונראנים) כתוצאה מחמצון חלקי. − − ;הרכב ותכונות הצטברות בסביבה הטבעית: − הדיאוקסינים הם חומרים כלורו-אורגנים ארומטיים הבנויים משתי טבעות ארומטיות עם גשר חמצן ביניהן: כאשר הגשר מורכב משני אטומי חמצן, החומר נקרא "דיאוקסין", וכאשר חמצן בודד מקשר בין הטבעות החומר נקרא "פוראן". PCBs הם תרכובות אורגניות בעלות 1-10 אטומים של כלור הצמודים לביפניל (מולקולה המורכבת משתי טבעות בנזן).<ref name="phc2011">לוסיה ברגובוי-ילין, [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים: דיאוקסינים, פוראנים וביפנילים באוויר], [[הקואליציה לבריאות הציבור]], אפריל 2011</ref> − − חומרים אלו מתאפיינים בתכונות ביו-כימיות ופיזיקליות דומות: התרכובות הן בעלות יציבות גבוהה - ולכן קשה לפרק אותן ולהפטר מהן למעט שריפה בטמפורטות גבוהות, יש להם מסיסות נמוכה במים לעומת מסיסות גבוהה בשומן - כך שכאשר הם מושלכים לאוויר, למים או לאדמה הם מתפרקים באיטיות רבה לתוך מאגרי מים, משם הם עוברים לתוך יצורים ביולוגיים ו[[הצטברות ביולוגית|ומצטברים ברקמות]]. בנוסף לכל החומרים יש גם רמות רעילות גבוהות גם בריכוזים נמוכים מאד.<ref name="phc2011"/> − − ==מקורות לדיוקסינים== − {{תבנית:זיהום אוויר}} − דיוקסינים נוצרים בתהליכים טבעיים כגון התפרצות הרי געש ו[[שריפת יערות]], אולם המקור העיקרי שלהם כיום הוא תוצרי לוואי של תהליכי תעשייה. <ref name = "health_il"/> − − ===מקורות תעשייה לדיוקסינים=== − תרכובות דיוקסין הם תוצרי לוואי בלתי רצויים כאשר תהליכי חימום יוצרים תרכובות אורגניות המכילות [[כלור]]. − − * '''[[שריפת פסולת|שריפת פסולת רפואית ועירונית]]''', כמו גם שריפת שפכים מסוכנים של תעשיות. לפי משרד הבריאות משרפות של חומר מוצק הן הגורם העיקרי לדיוקסינים בעיקר בגלל בערה לא שלמה. <ref name = "health_il"/> − * '''מיחזור פיראטי של מתכות''', בתהליך המחזור נשרפים חומרים פלסטיים בנוכחות מתכות. שריפה מסוג זה משחררת כמויות גדולות של דיוקסין לאטמוספירה.[http://www.coastwatchers.org.au/charcoalition/daviddioxinfuran.html] − * '''ייצור של מוצרי [[PVC]]''' והיפטרות מהם.<ref name = "health_il"/> − * '''ייצור של [[קוטלי עשבים]]''' ושל [[חומרי הדברה]].<ref name = "health_il"/> − * '''[[הלבנת נייר]] ומוצרי נייר באמצעות כלור''' וכימיקלים המכילים כלור.<ref name = "health_il"/><ref name="gereenpeace"/> − * התכה וזיקוק של מתכות<ref name="gereenpeace"/>, בעיקר שלדי מתכות המכילים גם מוצרי פלסטיק. − − ==מאגרי דיוקסין== − דיוקסינים נמצאו בעולם בכל המצעים כולל אוויר, [[זיהום קרקע|קרקע]], [[זיהום מים|מים, משקעים]] ו[[זיהום במזון|מזון]]. − − בכל מדינות העולם קיימים מאגרים גדולים של פסולת שמנים תעשייתים עם רמות גבוהות של דיוקסינים. איחסון ממושך של חומרים אלו עלול לשחרר דיוקסינים לסביבה ולזהם את אספקת המזון לאדם ולבעלי חיים. − ==חשיפה לדיוקסין בבני אדם== − החשיפה העיקרית של האדם לדיוקסין היא כ[[זיהום במזון]], בעיקר מזון מהחי (המכיל שומן) כמו בשר, מוצרי חלב, דגים וביצים. מעט מחשיפה לזיהום אוויר - בעיקר בקרב אוכלוסיות הנמצאות ליד מפעלים מזהמים או [[משרפות פסולת]]. עם זאת, חלק גדול מזיהום האוויר אינו נעלם אלא הופך לזיהום קרקע ומים שנכנסים בתורם לתוך המערכות הביולוגיות ולמזונות של בעלי חיים ובני אדם. − − המחקר המקיף ביותר של דיוקסין שיש כיום (2007) הוא דו"ח של הסוכנות האמריקאית להגנת הסביבה, (Dioxin Reassessment Report), אבל מדינות אחרות מקיימות כיום מחקר מקיף בנושא. [[בריטניה]], אוסטרליה, וניו זילנד מקיימות מחקרים סקר על השפעות בריאותיות ועל מקורות. מספר ממשלות, כמו גם [[ארגון הבריאות העולמי]] פרסמו כמויות חשיפה מותרות יומיות, חודשיות ושנתיות. − − דיוקסין מגיע לאוכלוסייה האנושית הכללית בעיקר דרך צריכה של בשר ועוף, דגים, רכיכות, מוצרי חלב ומוצרים אחרים מהחי (כמו ביצים), ופחות דרך [[זיהום אוויר]]. דבר זה מתרחש היות ודיוקסינים הם מסיסים בשומן, מצטברים ברקמות הגוף ו[[הצטברות ביולוגית|ומתרכזים במהירות במעלה מארג המזון]].<ref name="pmid11346131">[Intake of dioxins and related compounds from food in the U.S. population], Schecter A, Cramer P, Boggess K, ''et al', J. Toxicol. Environ. Health Part A, vol 63, issue1, p1-18, 2001</ref> − − זיהום מזון בדיוקסין דווח במקומות שונים בעולם. למרות שכל המדינות עלולות להיות מושפעות, רוב הדווחים היו ממדינות מתועשות, שלהן יכולת ניטור טובה יותר, מודעות גבוהה לסביבה ובקרה על רישוי. חלק מהמדינות מנטרות דיוקסינים בשרשרת המזון דבר שמגדיל את הסיכוי לגילוי מוקדם של זיהום ובמקרים רבים מנע השפעה בקנה מידה גדול. <ref name="health1">[http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. </ref> − − אחד המקרים הגדולים ביותר של זיהום בדיוקסינים התרחש ב- 1976 באיטליה. בעקבות תקלה במפעל ייצור כימיקלים (Seveso) ענן גדול של כימיקלים רעילים כולל הדיאוקסין 2,3,7,8-TCDD שוחרר לאוויר וגרם לזיהום שטח של למעלה מ-15 ק"מ רבועים המאוכלס על ידי 37,000 בני אדם. מחקרים אפידמיולוגיים רבים חקרו את השפעת זיהום הדיאוקסין הזה על מבוגרים וילדים שנחשפו לו לאורך זמן. נמצא קשור לעליה במספר מקרי הסרטן בקרב האוכלוסייה שנחשפה.<ref name="health1"/> − − הדיוקסין TCDD נחקר רבות ונבדקה השפעתו על הבריאות משום נוכחותו כמזהם במספר סוגי של קוטל העשבים - Agent Orange שהשתמשו בו במלחמת וייטנאם.<ref name="health1"/> − − ב- 1997 בחלק הדרומי של ארצות הברית. עופות, ביצים ודג השמפנון זוהמו בדיוקסינים כאשר השתמשו בייצור מזון לבע"ח ברכיבים מזוהמים (חרסית בטונית). הרשויות האמריקאיות איתרו את מכרה הבטונית המזוהם. מכיוון שלא נמצאו הוכחות לאשפה מסוכנת במכרה, החוקרים מניחים שמקור הזיהום במכרה הינו פרהיסטורי.<ref name="health1"/> − − ב- 1998 נמצאו רמות גבוהות בחלב שנמכר בגרמניה, חקירה העלתה כי מקור הדיוקסינים הוא בעיסת הדרים מברזיל ששמשה כחלק ממזון העופות. בעקבות מקרה זה נאסר הייבוא של עיסת הדרים מברזיל לאיחוד האירופי.<ref name="health1"/> − − בשנת 1999 בבלגיה נמצאו רמות גבוהות של דיוקסינים בעופות ובביצים. הסיבה היתה מזון בע"ח שזוהם בשל שימוש לא חוקי בשמן תעשייתי.<ref name="health1"/> − − בשנת 2004 בהולנד זיהו השלטונות רמות עולות של דיוקסינים בחלב. דבר שהוביל לזיהוי המקור בחרסית ששימשה בייצור מזון בעלי החיים. מקרה נוסף בהולנד, 2006, נמצאו דיוקסינים ברמות גבוהות מהמותר במזון בע"ח בשל שימוש בשומן מזוהם בייצור המזון.<ref name="health1"/> − − ב- 2008 אירלנד קראה להחזרה משיווק (recall) של טונות רבים של בשר חזיר ומוצריו בשל רמות גבוהות מאוד של דיוקסינים (פי 200 מהמותר). ממצא זה הביא להחזרה משיווק מבין הגדולות ביותר שבוצעו בשל מזהמים כימיים. גם במקרה זה המקור היה מזון בעל חיים. הערכת סיכון שבוצעה באירלנד הראתה שלא נשקפה סכנה בריאותית לציבור.<ref name="health1"/> − − ==השפעות בריאותיות של דיוקסינים== − תוכנית של [[ארגון הבריאות העולמי]], International Programme on Chemical Safety , הגדירה את הדיוקסינים ותרכובות דמוייות דיוקסינים, בתוך אחת מתוך עשר כימיקלים וקבוצות כימיקלים שמהווים את הסיכון הגבוה ביותר מבחינת בריאות הציבור.[http://www.who.int/ipcs/assessment/public_health/chemicals_phc/en/] − − חשיפה קצרה של האדם לרמה גבוהה של דיוקסינים עלולה לגרום לפגיעות בעור כמו פצעי אקנה, כתמים כהים על העור ושינוי בתפקודי כבד.<ref name="health1"/> − − חשיפה ממושכת לדיוסקינים קשורה להחלשה של המערכת החיסונית, השפעה על התפתחות מערכת העצבים, פגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות. חשיפה כרונית של חיות לדיוקסינים הביאה לכמה סוגים של סרטן.<ref name="health1"/> − − ארגון הבריאות העולמי ניסה לקבוע האם קיימות רמות חשיפה נסבלות (TDI) לדיוקסין - רמות שבהן חשיפה לאורך כל חיי האדם שלא מהווה סכנה בריאותית. ועדת המומחים של הארגון הגיעה למסקנה כי ניתן לקבוע TDI לדיוקסינים, פורנים ותרכובות PCB דמויות דיוקסינים זאת בשל ההנחה כי קיים ערך סף עבור כל ההשפעות של תרכובות אלה כולל סרטן. ועדת המומחים קבעה TDI, המבוסס על הערכת חשיפה לאורך חודש (PTMI), כ- 2pg/kg b.w./day. כלומר כ-2 פיקו גרם לק"ג למשקל גוף בכל יום. ה- TDI המומלץ ע"י מומחי ארגון הבריאות העולמי מוכר ברמה הבינלאומית כערך רפרנס להבטחה שלא יהיו רמות חריגות מרמת בטיחות זו.<ref name="health1"/> יש לשים לב כי מהערכה זו נובעת רמות חשיפה גבוהות יותר עבור ילדים שכאן אלו צורכים מזון בכמות גדולה יותר ביחס למשקל גופם. לעומת הערכה זו, לפי ארגון [[גרינפיס]], לא קיימת רמת חשיפה בטוחה לדיוקסינים. ריכוזים של נאנו (1 חלקי טריליון) בלבד יכולים לגרום לנזק בריאותי בלתי הפיך. <ref name="gereenpeace"/> − − הרמות העכשוויות של חשיפה לדיוקסינים במדינות תעשייתיות נעות בטווח של 0.7 עד 3 פיקוגרם לק"ג משקל גוף ליום.<ref name="health1"/> כלומר יש מקומות שבהם אנשים חשופים לריכוזי הדיוקסין גבוהים ביחס לרמות החשיבה הנסבלות שקבע ארגון הבריאות העולמי. − − ===גורם מסרטן=== − {{גורם מסרטן וודאי}} − התרכובת 2,3,7,8-Tetrachlorodibenzodioxin המכונה TCCD נחשבת לתרכובת המסוכנת ביותר מבין תרכובות הדיוקסין ומוגדרת כ[[גורם מסרטן וודאי בבני אדם]] משנת 2012 על ידי הארגון הבינלאומי לחקר הסרטן , כך גם 3,4,5,3’,4’-Pentachlorobiphenyl (PCB-126).[http://monographs.iarc.fr/ENG/Classification/ClassificationsGroupOrder.pdf] חומרים אחרים כמו Dibenzo-para-dioxin, Polychlorinated dibenzo-para-dioxins מוגדרים כגורמים מסרטנים אפשריים (דרגה 3) − − על פי מחקר השוואתי במימון ממשלת צרפת, שכלל 135 אלף מקרי סרטן ב-16 ערים על פני 9 שנים, נמצא קשר מובהק בין מגורים בסמוך למשרפות פסולת עירוניות הפולטות דיוקסין לאוויר, מעלה את הסיכון לתחלואה ב[[מחלות סרטן]] ספציפיות: ב[[סרטן הכבד]] (7%), סרטן סרקומה של הרקמות הרכות (9%), [[סרטן השד]] (5%) וסרטן [[לימפומה נון-הודג'קין]] (2%). כמו כן, בקרב נשים שגרו בקרבת המשרפות, עלה הסיכון לחלות בכל סוגי הסרטן. − − ===תרומה לסוכרת=== − ביולי 1976 התפוצץ מתקן במפעל כימיקלים סמוך לעיירה האיטלקית סווסו, ושיחרר לאוויר אלפי קילוגרמים של דיוקסין. מחקרים שנערכו באיזור מצאו באופן מפתיע כי יש בו עליה מתמדת של תחלואה ב[[סוכרת]] מסוג 2. דבר זה גרם לעריכת מחקרים על הקשר בין שני הדברים. − − מחקרים שביצעו ד"ר הי-לי ומדענים נוספים הראו שדיוקסינים ו[[POP]] נוספים גורמים לתנגודת לאינסולין, וכך מעלים את הסיכון לסוכרת. ההצטברות שלהם בתאים שומניים מחריפה את הבעיה. [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769211,00.html] − − ===השפעות על המערכת החיסונית=== − הדיוקסין גורם לדיכוי תאי המערכת החיסונית, מגביר את הרגישות לזיהום, ויוצר תגובה אוטו-אמונית.<ref name="gereenpeace"/> − − ===השפעות על מערכת הרבייה=== − כאמור, דיוקסינים גורמים לפגיעה במערכת ההורמונלית ובתפקודי פוריות.<ref name="health1"/> דיוקסינים פוגעים בצורות שונות בפוריות הגבר - גורמים לירידה בספירת הזרע, ניוון אשכים, מבנה לא רגיל של האשכים, אבר מין מוקטן, יצירת חוסר שיווי משקל הורמונלי-מיני.<ref name="gereenpeace"/> הדיוקסינים פוגעים גם במערכות המין של נשים - הם קשורים לירידה בפריון, חוסר יכולת לשמירה על הריון, חוסר תפקוד של השחלות ופגיעה תוך-תאית.<ref name="gereenpeace"/> − − ===השפעות על התפתחות עוברים וילדים === − לטענת גרינפיס דיוקסינים גורמים למומים מולדים, מוות עוברי, פגיעה במערכת העצבית ועקב כך פגיעה ביכולות קוגניטיביות, פגיעה בהתפתחות המינית.<ref name="gereenpeace"/> − − ==מניעה והקטנת חשיפה== − במאי 2001 נערכה [[ועידת סטוקהולם]] ברשות מספר ממשלות מערביות. הועידה החליטה על הפסקת הייצור והשימוש ב-12 המזהמים האורגניים היציבים שנחשבו לחמורים ביותר, כולל דיוקסינים. − − אם רוצים להוריד את רמת הפליטה והייצור של דיוקסינים לאפס מתעשיות יש צורך בשינוי בתהליכי ה[[ייצור]] במפעלים אלו. לפי גרינפיס, כיוון שדיוקסינים משתחררים בשל שימוש בכלור על צורותיו השונות, כל התעשיות המשתמשות בשלב זה או אחר ב[[כלור]] או בתרכובות המכילות כלור צריכות להפסיק את השימוש בכלור.<ref name="gereenpeace"/> − − גרינפיס מתנגדת לשימוש ב[[טכנולוגיית קצה צינור]] כגון מסננים, שימוש במשרפות או הטמנה שמעבירים את הכימיקלים מסביבה אחת לאחרת, ורואים בדבר זה התחמקות מפתרון הבעיה אלא דחייה של הפתרון. הארגון גם מתנגד לשריפת חומרים המכילים כלור משום שזו דרך נוספת המשחררת דיוקסינים לסביבה.<ref name="gereenpeace"/> − − לפי משרד הבריאות, מעריכים כי למעלה מ- 90% מחשיפת האדם לדיוקסינים הינה דרך המזון, בעיקר [[מזון מהחי]] - בשר, מוצרי חלב, דגים ורכיכות. מכאן שהבטחת [[זיהום במזון|בטיחות המזון]] הינה קריטית. <ref name="health1"/> − − האזרחים יכולים לבחור דרכים שוונות בנסיון להקטין חשיפה לדיוקסינים. דרך אחת היא הקטנה של צריכת מזון מהחי - צמחונות חלקית, [[צמחונות]] או [[טבעונות]] שמקטינות את הבעיות של זיהום של דיוקסינים דרך המזון. עבור אנשים שצורכים מזון מהחי, הפרדת השומן מהבשר, צריכה של מוצרי חלב דלי שומן ובישול המזון יכולים להקטין את העומס של הגוף מתרכובות דיוקסינים.<ref name="health1"/> גיוון מקורות המזון יכולה לסייע להמנעות של חשיפה ממקור בודד של דיוקסינים. פעולות אלה חשובות בעיקר לילדות ונשים צעירות בגיל הפוריות כדי לצמצם חשיפת עוברים לדיוקסינים גם דרך חלב אם.<ref name="health1"/> − − לפי משרד הבריאות, לצרכנים יש רק יכולת מוגבלת להקטין את החשיפה שלהם לדיוקסינים. זהו תפקיד הרשויות לבצע [[ניטור]] ו[[רגולציה]] כדי ולבדוק את בטיחות אספקת המזון ולפעול לבטיחות ובריאות הציבור. לפי משרד הבריאות יש לבצע באוכלוסיה בדיקות לחשיפה כגון בדיקת מזהמים בדם או בחלב אם וכן לבדוק את ההשפעות השונות על ידי מעקב קליני. <ref name="health1"/> למרות הצהרות אלה הניטור על המצאות דיוקסינים בישראל אינו מבוצע בצורה סדירה ולא כולל חשיפת מזהמים בקרב הציבור. − − ==הפטרות== − קשה להפטר בקלות מדיוקסינים ללא סיכון לזיהום הסביבה ואוכלוסיית האדם, שכן החומרים יכולים להיכנס למארג המזון. שריפה היא הדרך המקובלת ביותר, אם כי נבדקות גם דרכים אחרות. תהליך ההרס בשריפה דורש טמפרטורה של מעל 850 מעלות צלזיוס, וכדי להפטר מכמות גדולה של חומר יש צורך בטמפרטורה גבוהה מ-1000 מעלות צלזיוס.<ref name = "health_il"/> − − ==דיאוקסינים בישראל== − ===מקורות לדיוקסינים בישראל=== − − * מפעל [[תעשיות אלקטרוכימיות]] (לשעבר פרוטרום) היה מפעל בעכו שייצר [[PVC]]. במהלך תהליך הייצור השתמשו במפעל בתהליכי אלקטרוליזה של [[כספית]] תוך פליטה של דיוקסין. − − מפעלי יציקה ומחזור מתכות: − * מחזור מתכות - מפעל למיחזור מתכות "דן מיחזור" בטירה, הורשע בגרימת זיהום אויר חמור.[http://www.mynet.co.il/articles/0,7340,L-4090572,00.html] − * מפעל [[חוד פלדה]] בדרום עכו ומצפון לקריות, תרם ל[[זיהום האוויר במפרץ חיפה]] דיוקסינים במשך שנים. ממזרח למפעל קיימות בריכות דגים. − * מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד.<ref name="adamteva"/> − * משרפות פיראטיות של אשפה פועלות ברחבי המדינה ויוצרות זיהום דיוקסין נרחב.[http://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1000589556] [http://avirnaky.wordpress.com/%D7%A7%D7%99%D7%A9%D7%95%D7%A8%D7%99%D7%9D/] − * מפעלים לייצור ולמחזור נייר? − − ===חשיפה לדיוקסינים בישראל === − * תושבים ליד מפעל חוד הפלדה, ואולי ליד יצרנים אחרים. − * אזרחים האוכלים מוצרים מהחי. − − [[הקואליציה לבריאות הציבור]] גרמה לחשיפת מידע מהרשויות ומהמפעלים, שהוכיח כי פליטות דיוקסינים ומסרטנים נוספים מהמפעלים באזור מפרץ חיפה הגיעו לרמות של פי 10 עד 10,000 מהרמות המותרות בחוק הישראלי והמומלצות במדינות המפותחות.<ref>יפה שיר-רז [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3769181,00.html זיהום לא בריא: למה באזור חיפה חולים יותר?] ynet 30.08.09 </ref> − − בשנת 2008 פורסם מחקר, שנערך עבור המדען הראשי במשרד להגנת הסביבה, שהעריך את סך הפליטות של דיאוקסינים בארץ בשנת 2005 . ממצאי המחקר הראו כי סך הפליטות עמד על 302.545 גרם. מכלל זה, סך הפליטות לאוויר היה 31.712 גרם. מקורות הפליטה הגדולים ביותר לאוויר שזוהו במחקר זה היו: תעשיית המתכת 17.399 גרם ושריפות בלתי מבוקרות 7.892 גרם.<ref name="adamteva">ד"ר אריה ונגר [http://www.adamteva.org.il/?CategoryID=907&ArticleID=1967 דו"ח [[אדם טבע ודין]] לנתוני המפל"ס 2012]</ref> − − בשנת 2012 סה"כ דיווחו למפל"ס רק 4 מפעלים על פליטת דיאוקסינים לאוויר, שהסתכמו ב 5.7 גרם בשנה. 106 מפעלים נוספים דיווחו כי פליטות הדיאוקסינים שלהם הן מתחת לסף הדיווח. הפליטה היחידה לאוויר שדווחה למפל"ס ממפעל מתכת היתה של מפעל [[יהודה פלדות]] באשדוד של 0.3 גרם. בין הרישומים השונים יש 7 שנים הפרש (2005 מול 2012) אך הדבר מעורר תמיהה, שכן סך כמות הפליטות משנת 2012 מהווה רק 1.88% מתוך כלל הפליטות שנגלו בשנת 2005. למרות שהיו פליטות בשנת 2005 למים ולקרקע בשנת 2012 כביכול לא היו פליטות כלל שעברו את סף הדיווח. <ref name="adamteva"/> − − בשנת 2012 ערך משרד הבריאות סקר על [[זיהום במזון|המצאות דיאוקסינים במזונות מהחי]]. המשרד דגם 10 לולים ומתוכם נמצאו ריכוזי דיוקסינים מעל התקן של ארגון הבריאות העולמי ב-4 לולים, לפי תקן מחמיר יותר של סוכנות ההגנה על הסביבה של ארצות הברית כל הדגימות של הביצים הכילו כמות עודפת של דיוקסין. [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf ] − − נכון לשנת 2016 משרד הבריאות לא מפרסם תוצאות של סקר שנתי של דיגומי דיוקסינים במזון או במקורות אחרים, והוא פרסם רק שני סקרים בנושא- האחד בשנת 2008 והשני בשנת 2012. .<ref name = "health_il"/> − − ==ראו גם== − * [[מזהמים אורגניים עמידים]] − * [[זיהום במזון]] − * [[מתכות כבדות]] − * [[זיהום תעשייתי]] − − − ==קישורים חיצוניים== − *[http://en.wikipedia.org/wiki/Dioxin דיוקסין] בוויקיפדיה האנגלית − * [http://www.sviva.gov.il/InfoServices/Tools/Dictionary/Pages/Dioxins-and-Furans.aspx דיאוקסינים ופוראנים] במילון לחומרים מזהמים, [[המשרד להגנת הסביבה]] − * [http://www.phc.org.il/wp-content/uploads/2011/04/Dioxin.pdf לשים סוף לדיאוקסינים] דו"ח [[הקואליציה לבריאות הציבור]] אפריל 2011. − * [http://www.who.int/mediacentre/factsheets/fs225/en/ דיוקסינים והשפעותיהם על הבריאות] ארגון הבריאות העולמי. − * [http://www.toxipedia.org/display/toxipedia/Dioxin דיוקסין] ב[[טוקסיפדיה]] - אנציקלופדיה לנושאי רעלים וזיהום. − * [http://www.ynet.co.il/articles/0,7340,L-3470478,00.html זיהום האוויר בנשר גדל בשל שריפת הקומפוסט] חשש לדיוקסינים בעשן. יעל עברי-דראל, ynet, 13.11.07 − * [http://www.health.gov.il/UnitsOffice/HD/PH/FCS/contaminants/Pages/Dioxins.aspx דיוקסינים], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. − * [http://www.health.gov.il/PublicationsFiles/dioxine2013.pdf סיכום סקר דיאוקסינים ותרכובות PCBs דמויי דיאוקסינים במזון בישראל 2013], שרות המזון הארצי, משרד הבריאות. − − ==הערות שוליים== − {{הערות שוליים}} − − {{זיהום}} − [[קטגוריה:מזהמים אורגניים מוכלרים]] − [[קטגוריה:זיהום]] − [[קטגוריה:זיהום אוויר]] − [[קטגוריה:זיהום במזון]] − [[קטגוריה:סרטן]] − [[קטגוריה:טרטוגנים]]
האזרח דרור העביר את הדף דיאוקיסין ל־דיאוקסין
#הפניה [[דיאוקסין]]